החרדים חווים את הפערים הנמוכים יותר בשכר

"מדד הגיוון" מעלה כי שיעור השכירים החרדים האקדמאים גבוה יותר בארגונים קטנים • נשיא המדינה ריבלין: "ללא שילוב הציבור החרדי הכלכלה לא תוכל להמשיך לשגשג"

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין עם מנכ״ל משרד העבודה והרווחה אביגדור קפלן | צילום: מארק ניימאן, לע"מ
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין עם מנכ״ל משרד העבודה והרווחה אביגדור קפלן | צילום: מארק ניימאן, לע"מ
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

נציבות שוויון בעבודה במשרד העבודה והרווחה הציגה השבוע את "מדד הגיוון" השנתי, העוסק בפערים בתעסוקת מגזרי המיעוט, ביניהם המגזר החרדי, הכולל השנה בחינה גם של האקדמיה כמעסיק. הדו"ח הוצג לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, שאמר כי "כדי לעשות שינוי עומק, בפרט, כדי לראות יותר חרדים, בכל ענפי המשק, ובמשרות של הובלה ושל ניהול, דרושה פעולה עקבית ומתמשכת לאורך שנים".

מממצאי המדד עולה, בין היתר, כי המוסדות האקדמאים הם סוג של "מועדון סגור" ובשל כך מצבם של אקדמאים בקבוצות מיעוט רע יחסית למצבם של לא-אקדמאים. כך למשל, לחברי קבוצות מיעוט אשר רכשו השכלה גבוהה יש ייצוג גבוה יותר בענפי צווארון כחול, בהם השכר הממוצע נמוך, והם חווים פערי שכר גבוהים יותר ממקביליהם ללא השכלה גבוהה. לעומתם, שכירים לא-אקדמאים מקבוצות מיעוט חווים פערי שכר נמוכים יותר בענפי הצווארון הכחול עם השכר הנמוך במשק. בענפי הצווארון הלבן הם חווים פערי שכר גדולים.

כך גם פערי השכר בין נשים וגברים אקדמאים גדולים יותר מאשר פערי השכר המגדריים בקרב לא-אקדמאים ברוב ענפי המגזר העסקי שבחנו. הפערים המגדריים הגבוהים בקרב אקדמאים נובעים בעיקר מהמשכורות הגבוהות של הגברים מקבוצת הרוב.

עוד עולה מנתוני המדד כי נשים מקבוצות מיעוט הן השכירות עם ההכנסה הנמוכה ביותר במשק ברוב הענפים, עובדה המאשררת טענות על נחיתותן הכפולה כנשים ובנות קבוצות מיעוט אתני ודתי, אשר חוות פערים גדולים וסובלות מאפליה כפולה בשוק העבודה.

מ"מדד הגיוון" עולה עוד כי חרדים חווים את הפערים הנמוכים יותר בשכר, ובעיקר בענפים בהם משולם שכר גבוה, אולם מיוצגים ייצוג חסר בענפי הצווארון הכחול. רמות ההשתכרות של נשים וגברים, אקדמאים ולא-אקדמאים, גבוהות יותר משל ערבים ויוצאי אתיופיה. וכי נשים חרדיות ללא השכלה אקדמית נמצאות בעמדה טובה יותר מזו של הערביות ויוצאות אתיופיה.

שכירים בגילאי 45 ומעלה ברובם המכריע של הענפים שנבחנו מרוויחים יותר מהשכר הממוצע, אולם מיוצגים ייצוג חסר בתעשיות טכנולוגיה עילית. ייצוגן של נשים יורד עם הגיל, ובמקביל פערי השכר שהן חוות גדלים עם הגיל.

בנוסף, ארגונים גדולים אינם מובילים במגמת השוויון בשכר, בייחוד בקרב עובדים אקדמאים. בארגונים הגדולים המשלמים את השכר הגבוה ביותר, פערי השכר גבוהים יותר, לרוב בגלל ששכר קבוצת הרוב עולה עם ההשכלה וזה של קבוצות המיעוט עולה אך במעט. גם שיעור השכירים החרדים האקדמאים גבוה יותר בארגונים קטנים.

"התמונה העולה ממדד הגיוון השנה, אינה שונה בהרבה מזו של השנה שעברה", אמר הנשיא בהתייחס לנתונים, והוסיף כי "גם קצרי הסבלנות שבתוכנו מבינים שכדי לעשות שינוי עומק, בפרט, כדי לראות יותר חרדים בכל ענפי המשק, ובמשרות של הובלה ושל ניהול, דרושה פעולה עקבית ומתמשכת לאורך שנים. אני בוחר לשאוב אופטימיות משני דברים: הראשון, מהעובדה שאנחנו מתכנסים כאן, זו השנה השנייה. כשנגיע לשלישית, נוכל לומר בבטחה שביססנו מסורת. מסורת של הסתכלות מפוכחת בראי מסורת של התחייבות לעבוד קשה, מאוד, כדי לשנות את התמונה המשתקפת ממנו. הסיבה השנייה לאופטימיות זהירה הוא הפרק שנוסף השנה לדו"ח, הנוגע למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. האקדמיה הישראלית ידועה כמועדון חברים סגור. הנתונים בפרק שבים ומוכיחים זאת, שחור על גבי לבן. אבל, ההחלטה של יושבת ראש הות"ת, הפרופ' יפה זילברשץ, להרים את הכפפה, להביט באומץ בנתונים, לראשונה לחשוף אותם לעיני כל, ולפעול לשנות אותם – איננה מובנת מאליה, ואני מברך אותה על כך."

עוד אמר הנשיא: "כשהשקנו את מדד הגיוון בשנה שעברה, בהובלתה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, עשינו זאת מתוך הבנה שהרכב שוק העבודה הישראלי חייב להשתנות: משום שהוא לא ממצה את הכישרון בחברה הישראלית; משום שללא שילוב אפקטיבי של הציבור החרדי במשק הכלכלה הישראלית לא תוכל להמשיך ולשגשג, משום שאנחנו חבים לכל ילדינו את ההזדמנות להגשים את החלום הישראלי שלהם. השינוי המיוחל הזה יקרה רק אם כולנו, ראשי המערכת, נהיה מחויבים לדרך הארוכה שלפנינו במעשים, לא במילים".

השארת תגובה