אין הצדקה לביטויים השליליים בפרשה

הרב-אריה-שטרן
הרב-אריה-שטרן
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

סיום חומש בראשית

לפי סדר הפרשיות נמצאים אנו בפרשיות העוסקות ביסוד השבטים וביחסים שבין האחים. ואלה נחלקות לשתי קבוצות של פרשיות, וישב מקץ באחת, ויגש ויחי בשנייה.

בפרשיות האחרונות יש אווירה של סוף טוב, אחדות וכו', וכפי שזה מודגש בהפטרה של פרשת ויגש, בה אנו קוראים על העצים הנפרדים שהתלכדו ונעשו לעץ אחד. והרי זה בא כמשל על כלל ישראל, העם שהיה נראה כמפולג ובאמת הוא אחד ומאוחד.

האווירה שונה בפרשת וישב שמדובר בה על קנאה, ריב ושנאה שמגיעה לדרגה חמורה ביותר. ומה שיש לומר הוא שפרשיות אלה מעמיקות את הבירור וההבחנה בין האחים לאמור, שכאשר מדובר על ציבור שלם יש לתת את הדעת לייחודיות שיש בכל אחד, ולפעמים הייחודיות הפרטית מביאה אף למתח.

כמובן אין הצדקה לכל הביטויים השליליים הנלווים והנזכרים בפרשה שעליהם אנו קוראים בהפטרה: "על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים". וכך גם בפיוט "אזכרה"  שאומרים בתפילת יום הכיפורים אנו מוצאים את הזיכרון לאותו החטא.

אבל הערך החיובי שבכל המאורעות האלה הוא בלימוד התכונות של כל אחד באופן פרטי. שיוסף הוא "המשביר"  "ואת יהודה שלח להורות" שכן דווקא מתוך ההבחנה שבין כל אחד ואחד יש אחר כך תועלת גדולה יותר בבניין המלוכד שאינו סתם בניין, אלא בניין שיש בו ביטוי לכל אחד ואחד לפי תכונתו הייחודית התורמת ומועילה לכלל כולו.

בסיום ספר בראשית נאמר על יעקב אבינו שקורא לכל בניו יחד ככתוב "האספו ואגידה לכם וגו'"  ואומרים חז"ל שביקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה. יעקב חשש שמא יש בהם איזה פסול ועל כך ענו לו כולם ביחד את הפסוק היסודי של קבלת עול מלכות שמים "שמע ישראל וגו'" באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר "ברוך שם כבוד מלכותו וגו'"

הדברים מובאים במסכת פסחים (נו. א.)  ושם נאמר שחז"ל התלבטו בשאלה האם לנהוג כך תמיד ולומר "ברוך שם כבוד וגו'" אחרי אמירת שמע ישראל.

הגמרא מסבירה את ההתלבטות שכן מצד אחד כך אמר יעקב אבינו, ואולם מצד שני משה רבנו לא אמר את הפסוק הזה ולכן כאילו מתוך פשרה הוחלט לומר "ברוך שם וגו'"  בחשאי.

לגופם של דברים יש לבאר שיש כאילו ספק האם הפסוק "ברוך שם וגו'"  נחשב כחלק ממצות קבלת עול מלכות שמים שמקיימים בקריאת שמע. העניין הוא שפסוק זה מבטא את מציאות המלכות של הקב"ה בעולם הזה. את זאת ביקש יעקב לומר בסיפוק לאחר ששמע את כל בניו אומרים ביחד "שמע ישראל וגו'", ואע"פ שלכל אחד יש את תכונתו הפרטית המיוחדת בכל זאת יש ביניהם אחדות שמבוססת על אמונה וקבלת עול מלכות שמים.

השארת תגובה