אין חכמה כחכמת התורה

הרב-אלבז-1
הרב-אלבז-1

"וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר… וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה" (בראשית מא, ב-ח).

לאחר שפרעה חלם את חלומו קרא מיד לכל חרטומי מצרים, לכל המדענים העוסקים במדעי הרוח, בפסיכולוגיה בפתרון חלומות וכדו', סוגים מסוגים שונים. ולא הסתפק בזה, אלא קרא גם ל"כָּל חֲכָמֶיהָ" אנשי האוניברסיטאות וההשכלה שיבואו ויפתרו לו את חלומו. וכל זאת כיון שהבין פרעה שמלך שחולם חלום זה לא חלום רגיל, ודאי החלום לצורך העם כולו.

אולם על אף כל חכמתם, לא הצליחו לפתור את החלום, כל אחד הציע פתרון, אך אף אחד לא נגע בנקודה המדויקת, חלק פתרו ששבע פרות הכוונה שבע בנות יוליד ושבע בנות יקבור, וחלק פתרו ששבע מדינות יכבוש ושבע מדינות יכבשו ממנו, אך דבריהם לא התיישבו על לב פרעה, הוא חיפש משהו יותר פנימי ועמוק המתקשר עם חלומו.

כשהרגיש שחכמי מצרים לא יועילו לו לפתרון חלומו, התרגז עד למאוד וביקש להרוג את כולם, חשב פרעה בליבו, "בשביל מה אני מזרים כל כך הרבה כספים לאוניברסיטאות ולמדעי הרוח, הרי אפילו חלום קטן הם לא מצליחים לפתור לי, מה הם לומדים שם כל היום?"

על זאת אמר שלמה המלך (משלי יד, ו), "בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן"- אלו חכמי מצרים. למדו חכמה אך ליישם אותה לא ידעו, לא הועילה להם חכמתם. ולעומת זאת "וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל"- זה יוסף הצדיק שבזכות חכמת תורתו וצדקותו הצליח לפתור את חלום פרעה בקלות, מיד הבין יוסף ששבע פרות ושבע שיבולים הכוונה לשבע שנים, שהרי שיבולים זה מאכל, ובא לרמוז שיהיה שבע או חלילה רעב, וכן פרות חורשות באדמה, ואף זה בא לרמוז לעניין השבע והרעב בארץ מצרים ובעולם כולו.

המגיד מדובנא המשיל על זאת: למלך אחד היה בן שלא היה כל כך דעתן. שלח המלך את בנו למדינה רחוקה וחשובה בה לומדים מדעי הרוח, וציפה שיחכים ויתפתח. לאחר ארבע שנות לימוד קרא המלך לבנו בחזרה ועשה לכבודו מסיבה גדולה, אחד מיועצי המלך שהיה פיקח גדול והכיר בבנו של המלך שהוא לא יוצלח, ניסה להוריד מהמלך את הצפייה הגדולה להצלחת בנו.

באמצע המסיבה שאל אחד החכמים את בן המלך איזו חכמה למד, "למדתי חכמה גדולה שאני יכול להגיד דבר נעלם מהו" השיב בן המלך, "למשל, אם אדם קומץ את ידו, אני יכול להגיד איזה חפץ נמצא בידו, ואם אני רואה שק יכול אני לומר מה נמצא בתוכו". כל שרי הממלכה התפעלו וחשבו שאלו דברי נביאות, אך בן המלך דחה דבריהם ואמר שלמד זאת באופן מדעי ושכלי.

יועץ המלך שרצה להראות למלכו שבנו ממשיך דרכו רחוק מחכמה, פתח פיו ושאל את בן המלך אם יכול לבחון אותו לעיני כולם. "בוודאי", ענה בן המלך. "אם כן תצא בבקשה לכמה רגעים" השיב יועץ המלך, "אחד מהשרים ישים בידי דבר מה, ואתה תגיד לנו מהו הדבר".

בן המלך יצא החוצה, אחד השרים לקח טבעת ושם אותה ביד יועץ המלך, והזמין את בן המלך. בן המלך ניסה לבחון את יד היועץ, וביקש להפוך אותה מצד לצד, לאחר מחשבה עמוקה החליט בן המלך שבתוך היד חייב להיות דבר עגול. כולם מחאו כפיים לבן המלך, הוא התקדם יפה.

המשיך בן המלך לפענח ואמר שבאותו דבר עגול חייב להיות חלל, "מצוין", החמיא יועץ המלך, "אתה מתקרב, אמרת כמעט את הכל, האם כעת אתה יכול לשער מה הדבר שנמצא בתוך ידי?"

"אבן של ריחיים! יש בה חלל והיא עגולה!" ענה בן המלך בשמחה, "זה מה שיש בתוך ידך!" לאחר דברים אלו לא היה צריך להסביר הרבה, כולם הבינו שמרחק רב יש בין בן המלך לחכמה אמיתית.

והנמשל חרטומי מצרים וחכמיה שמעו את חלום פרעה, שבע שיבולים ושבע פרות חורשות, ואמרו שזה מרמז על דבר הקשור לשבע, מצוין, אך מה ההמשך? מה השבע מסמל? "שבע מדינות שיכבוש, שבע בנות שיוליד", מה שייך כבישת מדינות לפרות ושיבולים? המרחק בין חלום פרעה לפתרון החרטומים וחכמיה היה כה רב, עד כדי כך שהתרגז פרעה וביקש להרוג את כל יועציו וחכמיו. אך יוסף הצדיק הבין מיד בחכמת התורה שלמד את פתרון החלום ובכך הצליח ליישב את דעתו.

ללמדנו כי אין חכמה כחכמת התורה, ואין חידוד השכל גדול ממנה, כי מפי עליון מקור החכמה נֶאֶמרְוּ דְבָרֶיהָ וְיושֶר אֲמָרֶיהָ (לשון השבט מוסר תחילת פרק מ"ב), דברי רבותינו מחדדים את מוחו של האדם ומעניקות לו איזון ושכל זך וברור להבין כל דבר לאשורו. תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי (תהילים יט, ח), תורתנו הקדושה מחכימה ונותנת חריפות השכל אפילו לאדם פתי וקשי ההבנה. ודבר זה נוכחתי לראות במו עיני במשך עשרות השנים בהם זכינו ללמוד וללמד בישיבה הקדושה.

היה לנו תלמיד בישיבה שלא היה מצליח להבין דבר, על אף שרב השיעור היה חוזר לו על כל דבר כמעט עשרים פעם מוחו לא היה קולט, עד כדי כך שרב השיעור פנה אלי וביקש שאפטור אותו מללמד תלמיד זה, "אין תועלת בלימודו", טען. אך אני ביקשתי מאותו רב שלא יתייאש וימשיך ללמדו. היום אותו תלמיד מורה הוראה לאלפים ולרבבות, הש"ס והפוסקים מונחים על כף ידו ומופנים אליו שאלות מכל רחבי העולם, התורה הקדושה החכימה אותו.

בן בג בג אומר, הפוך בה והפוך בה דכולה בה, ומינה לא תזוע שאין לך מדה טובה הימנה (אבות ה, כב), בן בג בג היה גר שנתגייר, וכן רבי עקיבא ורבי מאיר, ולאחר שהכירו את חכמת התורה הקדושה העידו שאין כמוה בכל חוכמות העולם. בואו ונתחבר לתורתנו הקדושה שאבותינו ואבות אבינו לא זזו ממנה ולא הפסיקו מללמוד אותה, החכמה הנפלאה הזאת נמצאת בגנים של כל יהודי ויהודי באשר הוא, רק צריך הוא לעורר ולפתח אותה!

נמצאים אנו בימי חנוכה הקדושים, נרות החנוכה שופעים עלינו אור עליון וסייעתא דשמיא המכוונת אותנו ללכת בדרך המלך, דרך התורה והמצוות, "הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד", עצם הראיה בנרות החנוכה מצילה ומגינה על האדם.

שנו רבותינו (שבת כא ע"א ונפסק בשו"ע סימן תרע"ג ס"א) שמנים ופתילות הפסולים בשבת כשרים לנרות חנוכה. ורמז יש בדבר לנשמות ישראל, נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם (משלי כ, כז), שאע"ג שבשאר ימות השנה כשמדברים איתם על שמירת שבת והנחת תפילין הם לא נדלקות ומתלהבות, מ"מ בחנוכה יכולים הם להידלק, בכח אורות החנוכה להשפיע על נשמות ישראל קדושה וטהרה ורשפי שלהבת קודש לעבודתו יתברך, כיון שטמונים באורם מסירות נפש לשמירת התורה והמצוות, ואת לפיד האש הזה עלינו להמשיך עד ביאת גואל צדק.

יהי רצון שבקרוב בקרוב נזכה להתגלות אורו של משיח צדקנו בגאולת עם ישראל ובניין בית המקדש, אמן.

השארת תגובה