20 מיליארד דולרים אוהדים את ישראל

הוא הערבי העשיר בעולם, אך נמנע בקנאות מעיסוק בפוליטיקה # כעת הוא במעצר, אך אל תדאגו – מלון חמישה כוכבים נשכר לצורך כליאתו של הנסיך המפונק עם 'בופה' 24 שעות ושירות עד החדר

אל ואליד
אל ואליד
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

דמיינו לעצמכם את האיש העשיר ביותר עליו שמעתם בישראל, דמיינו את היוקרה, הכח והשררה לה הוא זוכה, עכשיו תכפילו זאת פי חמש או שש ואולי תצליחו להבין את עוצמת ההלם שאחזה בתושבי הממלכה הסעודית כאשר הנסיך אל-וליד בן טלאל הובל לבית המעצר. הנסיך, שנחשב לעשיר ביותר בממלכה הסעודית עם הון שנאמד בכ-17 מיליארד דולר, נחשד במעורבות בפרשת שחיתות גדולה במדינה, במסגרתה בוצעו עשרות מעצרי ראווה של בכירים בממשל ועשירי צמרת.

מי שהוביל את מסע הטיהור הוא יורש העצר מוחמד בן סלמאן שהוא גם קרוב משפחה של חלק מן העצורים. במסגרת הפשיטה שזעזעה את הממלכה, נעצרו גם ארבעה שרים מכהנים ו-34 שרים לשעבר. כמו כן נעצרו שלושת מנהלי תחנות הטלוויזיה המרכזיות בממלכה. המעצרים, שנעשים על דעתו של המלך במסגרת מלחמתו בשחיתות, מהווים למעשה חלק מהתהליך מערביזציה שעובר על סעודיה, כאשר רק בתקופה האחרונה התירה לראשונה נהיגה של נשים, מיסדה את היחסים עם ארה"ב, התנערה פומבית מטרור ותומכיו ואף ניהלה מגעים חשאיים עם ישראל.

אך יותר מכל, הם העלו לכותרות את סיפורו של אל וליד, המיליארדר המקשיש הנחשב לערבי העשיר ביותר בעולם ולא נמנע בשום צורה מלספר ולהציג את עושרו בעולם. הוא נולד בסעודיה. סבו הוא היה אבן סעוד, מלכה הראשון של ערב הסעודית. היחסים עם הממלכה לא היו תקינים עוד בהיותו ילד קטן. אביו הורחק ממוקדי השליטה ובחלק מהזמן אף הוגלה אל מחוץ לארץ בשל חילוקי דעות בינו ובין משפחתו שראו בו ליברל מסוכן לממלכה.

וליד סיגל לעצמו אורח חיים מודרני כאביו, ובכך סומן כאאוטסיידר בקרב משפחת הנסיכים הערבית. העובדה כי למד בקליפורניה באוניברסיטה מערבית תואר ראשון במנהל עסקים, תרמה לעיצוב אישיותו ככזה הרחוק מגינוני המלכות הערביים. אך עם זאת, קרבתו למוקדי ההשפעה יחד עם חזותו והתנהלותו המערבית, משכה אליו את מרבית המשקיעים שחיפשו בעל השפעה שידבר בשפתם.

לא מזמן סיפר הנסיך בראיון כי בתחילת דרכו, כל רכושו הסתכם ב-30 אלף דולר שלווה מאביו ו-300 אלף דולר משכנתה על ביתו בריאד. בכסף זה הקים חברה בשם "קינגדום הולדינג קומפני" שהחלה בהשקעות בתוך הממלכה, ולאחר מכן גם מחוצה לה. החברה החלה את השקעותיה בקניית אחזקות בחברות שונות בממלכה הסעודית, כולל חברות התקשורת.

בשנות ה-90 החברה האיצה את השקעותיה לבורסות שונות בעולם בהן וול סטריט. אל-וליד עבד עם כמה מהבנקים והמשקיעים הגדולים ביותר בוול סטריט, ועשה עסקים עם כמה מהטייקונים הגדולים בעולם כביל גייטס ורופרט מרדוק. היסודות שיצק אז, באים לידי ביטוי היום בשליטתו החלקית והמלאה בחברות רבות בתחומים רבים: טכנולוגיה, מדיה ותקשורת, נדל"ן ותחומים אחרים.

בין אחזקותיו ניתן למנות את החברות הבאות: יורודיסני, נטסקייפ, אמריקה און ליין, קומפאק ו-HP. ליפט (Lyft), טוויטר, ועוד. הצלחותיו הגדולות הם במיוחד באי-ביי ועם אפל הוא חווה סוג של טרגדיה כאשר מכר את אחזקותיו בחברה רגע לפני הפריצה הגדולה שהעמידה את החברה בצמרת החברות הטכנולוגיות. היה זה בשנת 2005, אפל נחשבה לחברה בינונית שעסקה בעיקר בפיתוחו של האייפון שעתיד יהיה לשנות את העולם. אל-וליד שלא האמין בחברה, בחר למכור את אחזקותיו ששנים לאחר מכן כבר היו שוות פי מאה משוויין כאשר מכר אותן.

לצד הצלחותיו שהביאו אותו למעמד של השמיני בצמרת עשירי העולם, וליד רשם כישלונות מהדהדים בחלק מהשקעותיו בהם רכישת חברת הצילום קודאק שבעשורים הקודמים הובילה את תחום הצילום ברחבי העולם ונחשבה לאחת החברות העוצמתיות. עם ההתפתחות הטכנולוגית, החברה נותרה מאחור וכיום היא זכורה בעיקר בשל התקדימים שקבעה בלי הישג אחד שניתן לציון בתחום הטכנולוגיה המתקדמת.

סיפור כישלון מהדהד נוסף הוא רכישת חברת "טראנס וורלד איירליינס", חברת תעופה מצליחה בשנות ה-80. בשנת 2001, בשל קשיים כלכליים, התמזגה החברה עם אמריקן איירליינס. טראנס וורלד איירליינס הייתה מחלוצות התעופה האזרחית, ואחת מחברות התעופה הגדולות בעולם.

השקעות נוספות שהשיגו תוצאות בינוניות הם תאגיד הבידור טיים וורנר שנמכר בשנה האחרונה ותאגיד התקשורת השני בגודלו בעולם – ניוז קורפ – שההשקעה בו השיגה תוצאות בינוניות ומטה שהביאה למכירת המניות בחברה (נתח של יותר מ-6%), אך מכר את רובן, ומילא תפקיד חשוב בהצבעת בעלי המניות בעד פיצול החברה לשתי חברות, ב-2013. הוא מחזיק בנתח בפוקס המאה ה-21, שהייתה חלק מניוז קורפ. במהלך המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 הוא הגדיל את אחזקותיו בחברת סיטיגרופ, לדבריו, כסולידריות עם מי שהיה אז מנכ"ל הבנק, ויקראם פנדיט.

מאבק בפורבס

בכל העולם כולו רווחת העובדה לפיה איל הון מחזיק ברשותו כמה כלי תקשורת. ואכן, וליד לא שובר את המוסכמה ונחשב לאיל תקשורת בפני עצמו. מלבד אחזקותיו בכלי תקשורת אמריקאים במסגרת עסקיו ובעיקר למטרות רווח, וליד מחזיק כלי תקשורת ערביים לאו דווקא למטרות רווח אלא שליטה. כך לדוגמה, תחנת הטלוויזיה הלוויינית "אלערב", נמצאת בבעלותו. ב-2015 שודרג הערוץ כאשר בכירים בשוק התקשורת האמריקאי הסכימו לתמוך בתכני חדשות בערוץ החדשות.

הנסיך הסעודי, כדרכם של נסיכים, חי חיי ראווה מנקרי עיניים. רכושו כולל ארמונות ובתי פאר רבים, יאכטות ומטוסים פרטיים מצועצעים. הוא מצדו מרבה לפרסם את עושרו, ומעודד את השימוש בכינוי שדבק בו – "הבאפט של ערב" כהשוואה לוורן באפט, מעשירי העולם. כחלק מרצונו העז לפרסם את עושרו, מנהל וליד מלחמת גרסאות מרתקת וארוכת שנים מול המגזין פורבס. מלחמה שגבלה באובססיה.

היחסים בין הצדדים החלו עוד בשנת 1988, אז פורבס הוציאו את המגזין הראשון שדירג את עשירי העולם. טרם פרסום המגזין ועל רקע הדיווחים אודותיו, וליד טלפן למערכת העיתון ויידע את העורך אודות אחזקותיו ושווי חברותיו. את עשרות השנים הבאות תיאר כתב פורבס – קארי דולאן – כשנים של פיתוי ואיום בכל הנוגע למיקום שלו ברשימה המדוברת. "מבין 1,426 המיליארדרים ברשימה שלנו, אף אחד – כולל אפילו דונלד טראמפ השחצן – אינו נוקט צעדים קיצוניים יותר ממנו בניסיון להשפיע על דירוגו".

הכתב סיפר ברשימה שפרסם, כי ב-2006, כאשר "פורבס" העריך שהונו של הנסיך שווה בעצם שבעה מיליארד דולר פחות ממה שאמר, הוא התקשר אליו הביתה ביום שלמחרת פרסום הרשימה ונשמע בוכה כמעט. "מה אתה רוצה?" הפציר, והיה מוכן להקריב את הבנקאי הפרטי שלו בשוויץ. "אמור לי מה אתה צריך".

התנודות בשווי מניותיו לפני פרסום רשימת פורבס כל שנה, העלו את חשדם של עורכי העיתון. עד שנת 2005, שווי הונו הגיע לכעשרה מיליארד דולר, והפך אותו לאחד מעשרת האנשים העשירים ביותר בעולם באותו הזמן. בשנת 2006 הונו הוערך על ידי רשימת המיליארדרים של המגזין "פורבס" בכ-20 מיליארד דולר – השמיני מבין עשירי העולם. אלא שמיולי 2007 איבדו מניות סיטיגרופ 90% מערכן, ומניות "קינגדם הולדינג" איבדו 60% ובשנתיים הבאות הונו ירד ל-13.3 מיליארד דולר בלבד.

בתחילת 2010 החלו מניות "קינגדם הולדינג" לעלות בצורה מחשידה למדי: בעשרת השבועות שקדמו ליום בחודש פברואר בו מחליט "פורבס" סופית על הערכים ברשימת המיליארדרים של אותה שנה, עלו ב-57% מניות החברה, בעוד שמניית סיטיגרופ צנחה באותו זמן ב-20%. דירוגו עלה באותה שנה ל-19, בשווי 19.4 מיליארד דולר. ב-2011 חזרו התנודות על עצמן ובעשרת השבועות לפני ש"פורבס" נעל את הרשימה, עלו מניות "קינגדם הולדינג" ב־31%, בזמן שמדד המניות הסעודי עלה ב-3% באותה תקופה, והוא שוב סיים במקום ה-26, בשווי מוערך של -19.6 מיליארד דולר.

ב-2012 שוב טיפסה מניית "קינגדם הולדינג" ב-56% במהלך עשרת השבועות שלפני אמצע פברואר. באותה שנה הוא היה במקום ה-29, עם הערכה של 18 מיליארד דולר, וגם הערכה זאת לא כללה נכסים רבים ש"פורבס" לא התחשב בטענותיו לגביהם. בשנה שלאחר מכן כבר החלו פורבס והמיליארדר הסעודי להילחם ראש בראש. היה זה כאשר אחד ממנהליו של וליד הדליף לפורבס את שיטתו לניפוח שוויו באמצעות החברות הציבוריות ששווין נאמד בבורסה.

מטרתו של וליד הייתה לחזור בכל דרך לרשימת עשרת העשירים הגדולים בעולם, ולשם כך היה עליו להוכיח אחזקות של לפחות 29 מיליארד דולר, מה שלא היה ברשותו, ככל הנראה. לפני פרסום רשימת 2013, הפעיל וליד לחץ לא מתון על מערכת פורבס במטרה להגיע לאומדן של 29 מיליארד דולר. הוא הציג נתונים לפיהם שווי חברותיו עלה וכי שוויו הוא הרבה יותר מ-20 מיליארד דולר. באחד ממכתביו כתב וליד לפורבס כי "הדבר מהווה סטירה מצלצלת לניסיונות לשפר את היחסים הדו צדדיים ואת שיתוף הפעולה בין ערב הסעודית לאמריקה. 'פורבס' מאכזב את ממלכת ערב הסעודית וזוהי סטירה בפניהן של המודרניות והקדמה".

וכך, על רקע הדברים, ב-2013, אמד המגזין את הונו ב-20 מיליארד דולר (מקום 26) ובתגובה הנסיך החרים את רשימת המיליארדרים של המגזין וניתק את קשריו עימם, כשלטענתו הונו גבוה ב-9.6 מיליארד דולר מאומדן זה. הוא טען עוד כי פורבס מפלה בין העשירים על בסיס גזעי. "גם אם מחשיבים לנסיך את כל הנכסים הללו, וגם אם כוללים מגוון מטוסים, יאכטות, מכוניות ותכשיטים, "פורבס" עדיין אינו יכול להצדיק הערכת שווי של יותר מ-20 מיליארד דולר", הסביר כתב פורבס במאמר שכתב בנושא.

סמנכ"ל הכספים שלו שניהל את המאבק מול פורבס, הסביר בהודעה לאחר הפרשה כי "עבדנו בצורה פתוחה מאוד עם הצוות של 'פורבס' במהלך השנים, ובהזדמנויות רבות הצבענו על בעיות הזקוקות לתיקון במתודולוגיה שלהם", אמר הסמנכ"ל בהצהרה. "ואולם לאחר כמה שנים שבהן מאמצינו לתקן את המעוות נפלו על אוזניים ערלות, החלטנו של'פורבס' אין כל כוונה לשפר את הדיוק של ההערכות שלהם לגבי האחזקות שלנו, וקיבלנו החלטה להמשיך הלאה".

אוהד ישראל

למרות קשריו המשפחתיים, נמנע אל-וליד מלעסוק בפוליטיקה בארצו באופן רשמי. אך הוא נחשב לפנים המסחריות של ארצו, מתבטא לא פעם בתקשורת בנוגע לעולם הפיננסי, ומרבה להתחכך במנהיגים עולמיים, ולהשפיע בעניינים מדיניים. ב-2003 הוא צולם מאחורי ג'ורג' וו. בוש, עבדאללה מלך ירדן, יורש העצר הסעודי דאז עבדאללה, ונשיא מצרים חוסני מובארק. ב-2005 הופיעה הביוגרפיה המאושרת שלו, "אל־וליד: איש עסקים, מיליארדר, נסיך", ובגב הספר הופיעה תמונה זו כשאל-וליד בחזיתה, בעריכת פוטושופ, כפי שהודה בעצמו מאוחר יותר בראיון עיתונאי.

בהיבטים הפוליטיים, העניק אל וליד לא פעם התייחסות לסוגיה הישראלית והפלסטינית. לפני ארבע שנים הוא אמר בראיון לוול סטריט ז'ורנל כי "בפעם הראשונה, לישראל ולסעודיה יש אינטרסים משותפים", כשהוא מתייחס בדבריו להסכם הגרעין עם איראן, ומסכים עם הגדרתו של בנימין נתניהו כי חסן רוחאני הוא "זאב בעור של כבש".

באותו ראיון תקף את התנהלות ארצות הברית תחת ברק אובמה, ובכך השווה את דעותיו בנושא לראש הממשלה בנימין נתניהו והזכיר ברמז שארצו מחזקת את יחסיה עם סין. הוא אמר גם שאם לאיראן יהיה נשק גרעיני, אי אפשר יהיה לדרוש מסעודיה להישאר מאחור – "ריאד מימנה את תכנית הגרעין של פקיסטן וחשוב לזכור כי נוואז שריף – נשיא פקיסטן – הוא איש של ערב הסעודית".

שנתיים מאוחר יותר, באוקטובר 2015, הוסיף אל וליד ציטוטים נוספים והביע תמיכה מפתיעה בישראל. במהלך ביקורו במדינות המפרץ הפרסי, צוטט הנסיך בסוכנות הידיעות הכווייתית (KUNA): "אני אתמוך באומה היהודית ובשאיפות הדמוקרטיות שלה במקרה שתפרוץ אינתיפאדה פלסטינית ואני אפעיל את כל ההשפעה שבידי כדי לשבור כל יוזמה ערבית שנועדה לגנות את תל אביב, משום שאני רואה צורך בהסכמה ישראלית-ערבית וידידות עתידית שנועדה לעכב את הפלישה האיראנית המסוכנת".

בחלק מהציטוטים הוא אף נשמע פרו ישראלי מובהק. "כל המחלוקת במזרח התיכון היא עניין של חיים ומוות עבור ממלכת סעודיה מנקודת ראותי, ואני יודע שהאיראנים רוצים להפיל את השלטון הסעודי באמצעות שימוש בבעיה הפלסטינית, ולכן כדי לסכל את המזימות שלהם, סעודיה וישראל חייבות לחזק את יחסיהן וליצור חזית מאוחדת כדי להכשיל את האג'נדה השאפתנית של טהרן".

צד חיובי נוסף באישיותו של אל-וליד, הוא היקף תרומותיו העצום למדי. לפי הפרסומים בנושא, תורם אל-וליד 100 מיליון דולר מדי שנה כאשר רוב תרומותיו הן בעיקר לשיפור החינוך בעולם כולו בכלל ובעולם הערבי בפרט. הנסיך ידוע כמי שמחלק מתנות נדיבות, ותורם מיליוני דולרים בכל שנה לתושבי סעודיה. הוא נהג לקבל יומיים בשבוע את אזרחי הממלכה שפנו אליו לקבל סיוע, ותרם לאזרחי סעודיה 10,000 דירות ו-10,000 מכוניות.

הוא תרם 10 מיליון דולר לעיר ניו יורק אחרי פיגועי 11 בספטמבר ועוד 27 מיליון דולר למשפחות פלסטיניות אחרי מבצע "חומת מגן". ב-2015, במסיבת עיתונאים בבירת סעודיה, הוא הצטרף ליוזמה של עשירי עולם בה הם מתחייבים לתרום את כל או רוב הונם לאחר מותם, והודיע שיתרום את כל הונו, כ-32 מיליארד דולר, למטרות צדקה, לאחר מותו, וילדיו ימשיכו לנהל את קרן הצדקה הנושאת את שמו.

עד אז תרם באמצעות הקרן 3 וחצי מיליארד דולר וסייע בה לפרויקטים ב-92 מדינות בעולם. "התחייבותי לתרום לצדקה תסייע לבנות גשרים שיעודדו הבנה בין תרבויות, פיתוח קהילתי, העצמת נשים, פתיחת אפשרויות בפני צעירים, הבטחת סיוע חיוני במקרים של אסונות, ויצירת עולם סבלני ומקבל יותר", סיכם.

השארת תגובה