האיזון העדין בין הנהגות מנוגדות

הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

כעת כשאנו בעיצומה של הקריאה בפרשיות חומש בראשית כדאי להתבונן בהנהגותיהם של האבות והאימהות בנושא של חינוך הבנים, כאשר בנקל אפשר להבחין במורכבות ובהתמודדות של כל אחד מן האבות והאימהות בנושא זה.

אצל אברהם התעוררה הבעיה כאשר שרה ראתה את ישמעאל מתנהג שלא כיאות עם בנה יצחק וביקשה מאברהם שיגרש אותו מן הבית. בקשה זו הייתה קשה לאברהם אבל הוא מצטווה לשמוע לכל אשר תאמר לו שרה אשתו.

לכאורה יכולנו לחשוב שהיה מדובר כבר אז על התנהגות שלילית לחלוטין של ישמעאל אולם מן הפסוק שנאמר בו "כי ישמע אלוקים אל קול הנער באשר הוא שם" לומד רש"י שיש לדונו לפי מעשיו אז ולא על שם עתידו, ומשמע שהיתה התנהגותו סבירה ולא שלילית.

הפרק השני הוא במה שמתגלה כמחלוקת בין רבקה ליצחק על החינוך והיחס הנכון לבנים שדרכיהם נפרדו. גם כאן נראה שיצחק חשב שאין ליחס חשיבות רבה לנטייה של בנו, עשו, להתנתק מאוירת הבית ולדבוק בהנהגות של "איש יודע ציד איש שדה". אולם לרבקה היה מבט עמוק יותר שחזה את הבעייתיות של הנהגות עשו ועל כן פעלה כדי להדירו מקבלת הברכה העיקרית. ולבסוף הסכים אתה יצחק בברכו את יעקב בלב שלם ובכוונה תחילה.

מאידך גיסא אנו מוצאים בחז"ל ביקורת על יעקב אבינו שהסתיר את דינה בתו מפני עשו ועל כך נענש במעשה שכם.

הרי לנו שיעור מאלף בתורת החינוך כשמתברר שצריך למצוא את האיזון העדין בין הנהגות מנוגדות, דהיינו בין ההנהגה הנוטה לפתיחות לבין ההנהגה הנוטה להסתגרות. צריך להפעיל חכמה רבה כדי להבחין  אימתי יש ברכה ותועלת אמיתית בקשר עם תרבות אחרת ואימתי ראוי להימנע מקשר כזה.

כעת אנו נמצאים בחודש כסלו, במרכזו חג החנוכה הרומז בשמו לעניין החינוך, ובאמת אולי זה עניינו המרכזי . מלכתחילה היה המאבק עם היוונים אשר בקשו להשכיח את התורה והמצווה מעם ישראל, אך קשה יותר היה המאבק הפנימי עם המתייוונים אשר ביקשו לשלב את העם היהודי כחלק בלתי נפרד מן המעצמה היוונית הגדולה ותרבותה המשגשגת. סופה של מגמה זו היה יכול להביא חלילה להתבוללות שכנגדה יצאו מתתיהו ובניו כשהם חמושים בגבורה רוחנית במלחמה למען שמירת האופי המיוחד של עם ישראל בקדושתו. מלחמתם צלחה בעזרת ה' שמסר רבים ביד מעטים ורשעים ביד עוסקי תורה עד ש"כהניך הקדושים" הצליחו להחזיר את העצמאות המדינית כשהיא חתומה בחותם של קדושה וטהרה.

מרן הרב קוק זצ"ל הרבה לדבר על רעיון זה בימי החנוכה ובהזדמנות אחת אמר שמקובל בעולם שהקודש והחול הם בבחינת "ויתרוצצו" (רמז לנאמר בפרשת תולדות על יעקב ועשו) שהם צוררים זה לה. אולם האמת היא שהחיים במסגרתם הכללית צריכים לשני היסודות, והחכמה היא בשמירה על האיזון הנכון שביניהם.

אנו מכירים את מאמר חז"ל: "יפיותו של יפת באהלי שם" כלומר שאם יודעים להבחין בין הדברים לפי מדרגותיהם הרי זה מצב אידיאלי של שילוב ראוי בין חכמת ישראל לבין תרבות הגויים.

כשהתורה וחז"ל מדברים על "חינוך" הרי זה מכוון תמיד לחינוך לעבודת ה' בדרך הנכונה ועל כך נלמד מן הקריאה בפרשיות התורה שמקבלות טעם מיוחד בימי החנוכה.

השארת תגובה