עו"ד נועם קוריס: ערעור בגלגול שלישי, מתי בית המשפט העליון יפתח את דלתו בפעם השלישית ?

נועם קוריס
נועם קוריס

השיטה המקובלת בישראל הינה שעל כל פסק דין ניתן לערער פעם אחת וזאת לאור שבעל דין רשאי לבקש ששופט נוסף יבחן את חוות דעתו של השופט הראשון ובכך גם ישתפרו כלל פסיקות בתי המשפט, לאור הליך הביקורת הנוספת המקובל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

למרות שדרך המלך הינה לאפשר לכל בעל דין ששתי ערכאות יבחנו את עניינו, אימתי יעניק בית-המשפט עליון רשות לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי, אשר ישב כערכאת ערעור על פסק-דין או על החלטה אחרת של בית¬משפט השלום או על פסק-דין או על החלטה שדינה כדין פסק-דין או החלטה של בית-משפט השלום.

נקודת המוצא לכל מי שמבקש מענה לשאלה שהוצגה לעיל טמונה באמור בסעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט, תשי"ז¬1957, ממנו עולה הנחת היסוד, אשר על-פיה יידון כל עניין המובא לפני בית-משפט, בדרך כלל, לפני שתי ערכאות. יתרה מזאת, הכוונה העולה מדברי המחוקק היא, כי אין לכל מתדיין זכות מוקנית לכך שעניינו יובא בשלב כלשהו לדיון לפני בית המשפט העליון דווקא, שהרי יכול שההליכים יגיעו לסיומם לפני בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור, ואין אחרי הכרעתו של זה ולא כלום. למותר להוסיף, כי קביעתו המתוארת של המחוקק אינה מצטמצמת לאותם מקרים, אשר בהם נחה דעתם של כל המתדיינים מן ההכרעה של ערכאת הערעור, אלא היא חלה גם על אותם מקרים, בהם אין צד מן הצדדים שבע נחת מן ההכרעה השיפוטית של בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור, והוא היה מבקש להביא עניינו לדיון ולעיון נוספים, כדי שטענותיו יישמעו שוב, והכרעתה של ערכאת הערעור תועבר תחת שבט הביקורת של בית המשפט העליון.

בישראל עם כן, הכללים המאפשרים לבעל דין לפנות לערכאה שלישית באותו העניין מוסברים בפסק הדין שנחשב להלכה בעניין ונקרא הלכת חניון חיפה.

בהתאם לאותה ההלכה, בבואו לשקול את השאלה, אם להעניק רשות לערער, יינתן על ידי בית המשפט העליון משקל מכריע לשאלה, אם יש חשיבות משפטית או ציבורית לכך, שדווקא מקרה זה יזכה לבירור שיפוטי נוסף.

אמת המידה, על-פיה יוכרע בבקשה, אינה, אם אכן מקובלת על בית המשפט, שדן בבקשת הרשות לערער, התוצאה, שאליה הגיעה הערכאה הקודמת, ואם היה פוסק בדרך בה פסקה הערכאה הקודמת.

חשיבותה המשפטית של הבעיה המועלית לדיון יכול שתשתנה בעיני בית-המשפט מעת לעת, בהתאם להתרשמות בית המשפט בעניין משקלה היחסי, תדירותה, הקשרה או זיקתה לבעיות משפטיות אחרות ושיקולים כיוצא באלה כך שלא ניתן להגדיר מראש באופן ממצה את סוגי המקרים בהם תוענק רשות לערער, מפאת חשיבותם. המדובר בעיקר באלו: שאלות בעלות חשיבות חוקתית, נושאים, בהם יש החלטות סותרות של ערכאות נמוכות יותר, ואשר בהם טרם נפסקה הלכה על-ידי ערכאת הערעור הגבוהה ביותר, מקרים, בהם יש חשיבות עניינית לבעיה המשפטית המועלית בהם, ומקרים, בהם יש חשיבות ציבורית בעניין

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

 

השארת תגובה