'הסכם גג' או הנצחת מצוקת הדיור?

על פניו, נראה הסיפור כמו עוד סכסוך בין ראש עיר למשרד האוצר, אך כשמסתכלים על התמונה הגדולה – המצב עגום ביותר • סיפורם של 'הסכמי הגג' וראשי הערים

שכונת 'כרמי גת' בקריית גת | צילום: יח"צ
שכונת 'כרמי גת' בקריית גת | צילום: יח"צ
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

בדיון סוער שהתקיים בסוף השבוע האחרון בבית המשפט העליון, בהרכב של שלושה השופטים, שוב נחשפה התמונה העגומה העומדת מאחורי ההסכמים הממשלתיים הגרנדיוזיים, אותם יוזמים ואף חותמים משרדי ושרי הממשלה, בקול רעש תרועה וטקסים מפוארים.

הסכמי הגג, בהם מתפארים ומתגאים לא מעט במשרדי הממשלה למיניהם, ובעיקר במשרד האוצר בראשותו של משה כחלון, זכו ללא מעט תפניות תקדימיות ברשויות המקומיות. אך דווקא סיפורה של קריית גת, העיר הראשונה שחתמה על הסכם מסוג זה ולמעשה היוותה סוג של פיילוט להסכמי הגג שהפכו לשיגרה, מוכיחה כי דברים ומעשים לחוד.

כבר בשנת 2013, עוד בהיותו יו"ר 'יש עתיד', חה"כ יאיר לפיד שר האוצר, נחתם ההסכם הראשון בישראל. ראש העיר דאז, שמכהן גם בקדנציה הנוכחית, מר אבירם דהרי, קיבל הצעה מרתקת מיו"ר רשות מקרקעי ישראל דאז, בנצי ליברמן: "תשכח מכל מה שהכרת. לא צריך לפנות ולדרוש תקצוב ומוסדות מכלל הרשויות המקומיות. תחתום על הסכם והאוצר ידאג להכל". פשוט? מסתבר שבשטח זה ממש לא נראה כך.

כך למעשה, הגיע לפתחם של שופטי העליון בסוף השבוע האחרון עתירתה של עיריית קרית-גת. בעתירה ביקש ראש העיר דהרי, שכלל לא נכח בדיון, תקצוב נוסף של מיליוני שקלים, מאחר ולדבריו מדובר באפליה. "בעוד רשויות אחרות זוכות להסכמים הכוללים תקצוב בסכומי עתק, קריית-גת נותרה מאחור", זועם ראש העיר בשיחה עם 'קו עיתונות'. מנגד, טוענים יריביו של דהרי כי אין כאן כל אפליה: "הוא פשוט לא יודע לנהל משא ומתן והביא הסכם גרוע", טענו.

ראש העיר אמנם טוען בשיחה עם 'קו עיתונות' לסעיף בהסכם הגג שאומר כי במידה ובהסכמים עתידיים יינתנו מענקים גדולים יותר, אזי אותם המענקים יוענקו רטרואקטיבית גם לקריית-גת. אך בבית המשפט לא הצליחו העותרים להציג סעיף שכזה וטענו כי "סוכם בעל פה".

אגב, גם הפעם מעורבת הפרשייה עם לא מעט אינטרסים פוליטיים, משני הצדדים. כך למשל, אומר גורם בעירייה ל'קו עיתונות': "ראש העיר בחר לקדם את הקמתה של מזרקה בכניסה לעיר, אך בהיעדר תקצוב של סכומי עתק לפרויקט, הוא השתמש בכספי הסכם הגג בשביל הקמת המזרקה". עם זאת, בשיחה עם 'קו עיתונות' הכחיש מר דהרי את הטענות ואמר כי מדובר בטענות מגוחכות, שהרי "אין באפשרותי להשיג את התקצוב הנוגע להסכם הגג ללא הצגת חשבונית למשרד הממשלתי הרלוונטי". עם זאת, טוען אותו הגורם בעירייה כי אין זה סותר, מאחר ו"בהצגת הכנסה עתידית של 'הסכם גג' לקופת העירייה, עומדת בפני העירייה האפשרות להוציא הלוואה בנקאית – שבהיעדר הצגת אסמכתאות מסוג זה לא תאושרנה".

אגב, העתירה שהוגשה באחרונה על ידי העירייה לבית המשפט העליון איננה ראשונה, אך לראשונה קיבלו השופטים את העתירה ובחרו לדון בה. לטענת יריביו של ראש העיר, "דהרי הלך והקפיא את הבניה ואת כל האישורים הנדרשים כדי שבית המשפט יסתכל עליו".

בעתירה שהגישה העירייה, נטען, בין היתר, כי "אוכלוסיית העיר מדורגת במקום נמוך מבחינה סוציו-אקונומית (אשכול 4) ואף על פי כן, הצליחה העירייה להתאזן ולהעניק לתושביה שירותים מוניציפליים ראויים. אלא שהכוונות הטובות התנפצו אל סלע המציאות. הגורמים הממשלתיים התנערו מחובתם לפעול בשוויון ובהגינות כלפי העירייה, התנערו גם מהתחייבויות כתובות לפעול כך, הפגינו חוסר משילות מקומם וביורוקרטיה אבסורדית.

כך, הפך הפרויקט לנטל בלתי נסבל על כתפי העירייה ועל כתפי תושבי העיר. לו היה הנזק נסבל, יתכן ולא הייתה מוגשת עתירה זו לבית המשפט. אך הנזק הוא בגדר קטסטרופה של ממש: הן כלפי אלה שבקרוב יבקשו להיכנס לדירותיהם, הן כלפי היזמים שרכשו את הזכויות במקרקעין, והן כלפי העיר הוותיקה ותושביה הקיימים".

אלא שלקראת סוף חודש מאי 2014 הובהר לעירייה שהעבודות שבאחריות הממשלה לבניית המחלפים והרחבת כביש 35 מתעכבות משמעותית, וכי קיים חשש ממשי שעם אכלוס יחידות הדיור שכבר שווקו, יהפכו התושבים לאסירים בשכונתם, כמעט אין יוצא ואין בא. במקום להתכנס ולנהל עצה פעלה רמ"י באופן חד צדדי ופרסמה את המכרז לשיווק מתחם 02 ,מבלי להתחשב בתוצאות של הקמת שכונה ללא מחלפים – תוצאות שיתגלגלו בראש ובראשונה לפתחה של העירייה אליה יפנו התושבים החדשים. נוכח זאת ונוכח הזלזול של רמ"י בעירייה שאמורה היתה להיות שותפה מלאה לדרך, הודיעה העיריה על הפסקת שיתוף הפעולה עם רמ"י בכל הנוגע לשיווק הפרויקט".

למרות הטענות הקשות בעתירה, בחרו שלושת השופטים שדנו בעניין, כי הצדק כלל לא בעמדת העירייה והורו לה להפשיר לאלתר את כל ההליכים שהוקפאו ולבטל את כל החסמים על מנת להתחיל באופן מיידי בבניית השלבים הבאים של פרויקט 'כרמי גת', שאיך לא, נחתם כבר באותו הסכם הגג בשנת 2013, אך לא קרם עור וגידים עד לעצם היום הזה.

בנוסף, בהסכמת המדינה, נאותה העירייה למחוק את עתירתה כנגד הסכם הגג, עליו חתמה ב-2013, בתמורה לוועדת היגוי מיוחדת שתוקם.

בשיחה עם 'קו עיתונות', אמר חבר מועצת העיר שי זולדן, שנכח בדיון ותמך בעמדת הרוכשים ב'כרמי גת', כי הוא "מברך על החלטת בית הדין הגבוה לצדק, שהתיר את הסבך במחלוקת בין המדינה לעירייה לטובת ציבור אלפי רוכשי הדירות בכרמי גת". לדברי זולדן, "לאחר שנוכחתי בדיון בירושלים, וליוויתי לאורך התקופה האחרונה את יסוריהם של הדיירים בשכונה החדשה, אני מבטיח לוודא שהעירייה תעמוד במחויבויותיה, כפי שכפה בג"צ. אני סמוך ובטוח, שהתערבות בית המשפט תביא את השינוי לו מצפים כולנו, אשר יחל בתהליך השבת בנותיה ובניה של קרית גת לעירם".

תביעה זו מצטרפת לעתירה נוספת שהוגשה בנובמבר על ידי רשות מקרקעי ישראל, נגד עיריית קריית גת, על כך שהיא "איננה עומדת בהסכם". באותה עתירה נטען, בין היתר, כי העירייה מסרבת לפתוח תיקי רישום לקבלנים, מה שלמעשה מונע מהם לקבל היתר בנייה, מסרבת לחתום עם קבלנים על הסכמי תשתיות שמייצרים מסגרת חוזית בין הקבלנים שמבקשים לבנות בעיר לבין העירייה שאמורה לפתח את התשתיות הנחוצות ומעכבת מכרזים לביצוע עבודות פיתוח בשכונה החדשה.

כך או כך, בהסתכלות על התמונה הגדולה. הפוליטיקה המקומית, כמו גם הממשלתית, פחות רלוונטית. -על פניו נראה כי הסכמים גרנדיוזיים הנחתמים בטקסים מפוארים בקול רעש גדול עם סעיפים הכוללים מספרים של מאות מיליונים שלא ממש דנו בהם לעומק לא מסייעים לפתרון מצוקת הדיור. כחלון אגב, עדיין מאמין בשיטה – לא לפני שמצרף אליה את נוסחת 'מחיר למשתכן' שהוא מקדם בכל דרך אפשרית.

השארת תגובה