בוועדת הכספים מציגים מסקנות: כך יצילו את ים המלח

הצוות המיוחד לפיקוח על התנהלות המדינה לקראת תום תקופת זיכיון משאבי ים המלח התכנס לראשונה והכריז על מטרותיו: מכרז הוגן לקראת סוף הזכיון • הצלת ים המלח וסביבתו, שגשוג הפעילות התעשייתית וחיזוק התיירות

מפעלי ים המלח. צילום: האתר הרשמי
מפעלי ים המלח. צילום: האתר הרשמי

בתום דיונים רבים בנושא, הכריז היום הצוות המיוחד לפיקוח על התנהלות המדינה לקראת תום תקופת זיכיון משאבי ים-המלך, בראשו עומד חה"כ מיקי רוזנטל, את מסקנותיו והכריז על מטרותיו – הצלת ים המלח וסביבתו, שגשוג הפעילות התעשייתית וחיזוק התיירות. "סוגיית הזיכיון על ים המלח צפויה להשפיע על המשק הישראלי לשנים רבות קדימה. אנחנו פה לעקוב אחר התנהלות המדינה לקיום מכרז הגון בתום תקופת הזיכיון. זאת על מנת שהמדינה לא תקלע למצב שהיא נאלצת לקבל החלטות ולהגיע לפשרות ברגע האחרון בניגוד לאינטרס הציבורי – כפי שקרה בעבר", אמר רוזנטל בדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים של הכנסת.

רוזנטל הוסיף כי "כבר בשלב הזה אנחנו באיחור. הממשלה גוררת רגליים בעניין גם על פי לוח הזמנים של המלצות שישינסקי והחשבת הכללית לשעבר. הצוות המיוחד יעסוק בסוגיות המשפטיות של המכרז כמו זכות הסירוב והפלפולים המשפטיים שחייבם להביא להכרעה כעת. בנוסף נעסוק בנושא הצלת ים המלח וסביבתו, שגשוג הפעילות התעשייתית באזור וחיזוק התיירות"

יו"ר וועדת הכספים, חה"כ משה גפני, שיזם את הקמת הצוות המיוחד ציין כי הגיע להחלטה על הקמת הצוות המיוחד "על מנת לעזור ולפקח על הממשלה בנושאים הכלכליים והסביבתיים סביב ים המלח". לדבריו, "אם נבין במהלך הדיונים שצריך לקבל החלטות – נעשה זאת במסגרת וועדת הכספים. ביקשתי מרוזנטל שמצוי בתחום לקחת עליו את ראשות הצוות"

לדברי חה"כ חיים ילין, "העיתוי הוא דרמטי למדינת ישראל יש אי ודאות גדולה. הרבה משפחות בדרום מתקיימות ממפעלי ים המלח. אם אין השקעות ואין קליטה של עובדים חדשים אנחנו בבעיה. עלינו לנסות לקיים שיח עם כל הצדדים והמומחים המובילים בתחום".

המכרז לפיתוח המקום הכרחי מאוד והיקפו נאמד במיליארדי שקלים ואין הרבה מתמודדים עליה. לדברי מוטי אלישע, סגנו הבכיר של החשב הכללי במשרד האוצר, "כשעושים מכרז ייחודי כזה, עלינו לפתוח את המכרז לכמה שיותר מציעים. הכוונה היא לנסות להרחיב את מאגר המציעים הפונטציאלים שיוכלו לגשת למכרז. זו אחת המטרות של הועדה מבחינתינו".

לגבי זכות הסירוב של כי"ל הוסיף "הסכם הזיכיון נחתם כשהמדינה החזיקה בנכסים. זה מעיב. אנחנו מנסים להתמודד עם סוגיית זכות הסרוב של כי"ל".