ליקויים, ליקויים ופגמים • דו"ח ביתר עילית

לתועלת גולשי האתר תושבי ביתר עילית, אנו מגישים את דו"ח המבקר השלם על העיריה והעומדים בראשה

ביתר עילית
ביתר עילית
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

פגמים פרוצדורליים בישיבות הדירקטוריון של החברה לפיתוח ביתר עילית ואי-אישור תקציב: בחברה לפיתוח ביתר עילית

דיון בדוחות הכספיים וליקויים בפיקוח על מצבה הכספי של החברה: פרוטוקולי ישיבות הדירקטוריון באתו"ס: בחלק מהמקרים ניתנו הערות מהותיות של רואה החשבון בעניין מצבה הכספי של החברה והדוח הכספי שלה, ואף על פי כן אין תיעוד לכך שהדירקטוריון נתן את דעתו להערות אלו וביקש הבהרות מהנהלת החברה.

החברה לפיתוח ביתר עילית: על אף הגשת כתב אישום נגד מנכ"ל החברה ועל אף הרשעתו בפלילים, לא הביא יו"ר הדירקטוריון, ראש עיריית ביתר עילית, מר מאיר רובינשטיין, את הדברים בפני הדירקטוריון סמוך להתרחשותם, והדירקטוריון לא דן באותה עת אם יש במעשים שבהם הורשע מנכ"ל החברה משום מניעה להמשך העסקתו בחברה, ואם ראוי ונכון שיקבל שכר עבור החודשים שבהם ריצה את עונשו באמצעות עבודות שירות ונעדר ממקום עבודתו חלק ניכר מיום העבודה.

עוד נמצא כי דירקטוריון החברה אישר הקמת מתקני אנרגיה פוטו-וולטאיים ("סולריים") על גגות מבני חינוך בעיר, בלי שדן בסיכונים האפשריים של המיזם ובלא שבחן את כדאיותו העסקית ואת ההשלכות של נטילת הלוואה למימונו.

אף שלחברה לפיתוח ביתר עילית יש ועדת ביקורת, היא לא התכנסה ממועד הקמתה ועד מועד סיום הביקורת בפברואר 2017. נמצא כי לא מופו במסגרת ישיבות הדירקטוריון הסיכונים האפשריים לפעילות החברה, נקודות התורפה שלה והדרכים למניעת הסיכונים הללו, אף שראוי היה לעשות כן.

ההמלצות העיקריות

על משרד הפנים לבחון שוב את ההסדרים החלים על החברה העירונית, בשים לב לאופיה הציבורי ולחשיבות הטמונה ביישום עקרונות של ממשל תאגידי, ולשקול להסדיר בחקיקה את מכלול ההיבטים של פעילותן באופן אחיד, מלא ומסודר – בדומה למערך הנורמטיבי הקיים בחברות הממשלתיות, בהטמעת השינויים המחויבים.

על הדירקטוריונים בחברה העירונית לתפקד כגורם פעיל ובולט המעורב בהתוויית מדיניות החברה ובפיקוח על הנהלתה. כמו כן עליהם לקבוע מדי שנה את תכנית העבודה ואת מסגרת התקציב לפעילות החברה בשנה העוקבת סמוך לסיומה של כל שנה.

על חברי הדירקטוריון לגלות בקיאות בדוח הכספי של החברה, לשאול שאלות, לדון בחוות דעתו של רואה החשבון המבקר, לבקש הסברים לגבי עסקות שנעשו ולדון לעומק במצבה הכספי של החברה ובמגמות העולות מן הדוחות.

על חברי הדירקטוריון להקפיד לפעול כגורם בלתי תלוי וחף מניגוד עניינים; עליהם להקפיד על תקינותם של תהליכי קבלת החלטות, לקבל מראש מסמכי רקע לקבלת ההחלטה, לדון במכלול ההיבטים, לבחון חלופות, לשקול את הצורך בקבלת ייעוץ חיצוני ולתעד את ישיבותיהם; הכול, כדי שיקבלו את החלטתם בצורה מושכלת ויסודית ובהתאם לחובותיהם על פי חוק.

אופייה הציבורי של החברה העירונית מחייב קיום בקרה פנימית על פעילותה. בהתאם לכך על הדירקטוריון לדון בתכנית הביקורת של החברה, לדון בממצאי הביקורות ולנקוט פעולות להבטחת תיקון הליקויים. על משרד הפנים לשקול להנחות את החברה העירונית לשלב בפעילותן מנגנוני בקרה וסקרי סיכונים.

סיכום

בדוח זה הוצגו ליקויים מהותיים בתפקוד דירקטוריון, המנהל כספי ציבור רבים ועוסק בתחומים מרכזיים של פעילות הרשות המקומית. ליקויים אלו אינם עולים בקנה אחד עם הוראות הדין ועם הצורך לחזק את הממשל התאגידי בחברות עירוניות. הדירקטורים בחברות העירוניות הם מורי הדרך ושומרי הסף בתאגיד, ומתפקידם לקבוע מטרות ויעדים לחברה ולפקח על הנהלת החברה. חוסר תפקוד או תפקוד חלקי של הדירקטוריון עלולים לפגוע במערך האיזונים והבלמים בחברה ובפעילותה, וכך לגרום למשבר כספי בחברה ולפגוע קשות באינטרס הציבורי שעבורו הוקמה החברה. יתר על כן, משבר כספי בחברה עלול להביא לכך שהרשות המקומית תיאלץ לכסות את הפסדי החברה ממשאביה.

הממצאים בדוח מלמדים על כך שיש דירקטוריונים שאינם מתפקדים כגורם פעיל ובולט המעורב בהתוויית מדיניות החברה ובפיקוח על הנהלתה. התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם המגמה ההולכת וגוברת של הטלת אחריות אישית על נושאי משרה ועל דירקטורים שלא ביצעו את תפקידם ולא מילאו את חובותיהם בהתאם לאמות המידה של נושא משרה סביר.

עקרונות הממשל התאגידי בחברה העירונית אינם חזקים דיים ואינם מעוגנים בנורמות ברורות באשר לתפקידיו ולדרכי פעולתו של הדירקטוריון. לנוכח היקף הפעילות הנרחב בחברה עירונית ולנוכח אופיין הציבורי יש לשקול אסדרה כוללת של פעילותן בשים לב לגודלן ולהיקפן הכספי, בדומה לאסדרה החלה על חברות ממשלתיות אגב הטמעת השינויים המתחייבים.

על החברה העירונית לפעול לתיקון הליקויים שנמצאו בדוח זה. בשל חשיבות הנושא וההיקפים הכספיים בהן עוסקת החברה העירונית ראוי שממצאי הדוח ישמשו להפקת לקחים לגבי כלל החברות העירוניות, עד להסדרת הנושא בחקיקה.

תגובה אחת
  1. אם נגדיר את התנהלות מאיר רובינשטיין כדגם קלאסי לשחיתות ציבורית, עדיין מדובר במחמאה.

השארת תגובה