מגמה הפוכה: הציבור הכללי בישראל חוסך פחות – החרדים חוסכים יותר

כסף | אילוסטרציה
כסף | אילוסטרציה
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

מאמר חדש שהוכן על ידי המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות – ניצה (קלינר) קסיר (לשעבר חוקרת בכירה בבנק ישראל) ועמיתה ד"ר דמיטרי רומנוב (לשעבר המדען הראשי בלמ"ס) מציג את שיעורי החוסכים בחברה החרדית ועורך השוואה בין המגזרים השונים. מהמאמר עולה כי שיעור החוסכים בחברה החרדית בשנים 2011–2016 עלה מכ-20 אחוזים לכ-32 אחוזים (עלייה של למעלה מ-50 אחוזים), בו בזמן שבחברה היהודית הלא חרדית עלה שיעור החוסכים בקצב מתון יותר מכ-31 אחוזים לכ-38 אחוזים, ובחברה הערבית – מכ-14 אחוזים לכ-16 אחוזים. לצד זאת, בחברה החרדית נרשמה בשנים אלה ירידה בשיעור המתקשים לכסות את הוצאותיהם (נמצאים בחובות או משתמשים בחסכונות לכיסוי ההוצאות) מכ-37 אחוזים ב-2011 לכ-30 אחוזים ב-2016. אצל יהודים לא חרדים נרשמה ירידה מכ-31 אחוזים לכ-24 אחוזים, ואצל הערבים עלה השיעור מכ-36 אחוזים לכ-41 אחוזים. העלייה הגבוהה בשיעור החוסכים והירידה בשיעור הנמצאים בחובות, נרשמה על אף שממדי העוני נותרו גבוהים.

החברה החרדית נמנית עם המגזרים השרויים במצוקה כלכלית, כפי שמשתקף מדי שנה בדוח "ממדי העוני והפערים החברתיים" שהמוסד לביטוח לאומי מחבר ומפרסם על סמך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדוח מציג תמונה קודרת שלפיה כמחצית ממשקי הבית באוכלוסייה החרדית נמצאת מתחת לקו העוני, אך נתונים מתוך סקר אמון צרכנים של הלמ"ס משנת 2016 מצביעים שעל אף שיעורי העוני הגבוהים, רבים מהחרדים מתנהלים באחריות כלכלית ומתאימים את רמת ההוצאות להכנסות. כך עולה ממאמר שהוכן על ידי המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות – ניצה (קלינר) קסיר (לשעבר חוקרת בכירה בבנק ישראל) ועמיתה ד"ר דמיטרי רומנוב (לשעבר המדען הראשי בלמ"ס).

קסיר ורומנוב מציינים כי הסתכלות מצרפית על הפער שבין הכנסות והוצאות יכולה לתת תשובה עקיפה לשאלה "מיהו עני", שהרי אם משק בית מצליח לשמור על איזון תקציבי ואף לחסוך חלק מהכנסותיו כנראה אינו שרוי במצוקה כלכלית, זאת על אף רמת ההכנסות הנמוכה שלו. הפער שבין רמת ההכנסות הנמוכה לבין היכולת לחסוך מידי חודש מושפע מגורמים ייחודיים המקלים את המצוקה הכלכלית של משקי בית נזקקים במגזר החרדי ובכללם: ערך של הסתפקות במועט ובחירה מודעת באורח חיים סגפני, תרומות מצרכים ואספקת שירותים חברתיים של עזרה הדדית, סל צריכה מוזל הכולל מותגים ייעודים ומוזלים, והנחות שונות למיעוטי הכנסה.

כאמור, הנתונים המתפרסמים מציגים תמונה של עלייה משמעותית בקרב משקי הבית שהשיבו כי הם מצליחים לחסוך חלק מהתקציב השוטף מידי חודש. בשנת 2011 עמד שיעור החרדים שהצליחו לחסוך על 20 אחוזים, והיה קרוב יותר לשיעור החוסכים בקרב הערבים (כ-14 אחוזים) מאשר לשיעור זה בקרב יהודים שאינם חרדים (31 אחוזים). בעקבות עלייה מתמדת בשיעור החוסכים אצל חרדים השתנה המצב באופן מהותי, ובשנת 2016 כ-32 אחוזים מהחרדים מצליחים לחסוך לעומת כ-16 אחוזים אצל ערבים וכ-38 אחוזים אצל יהודים שאינם חרדים. שיעור החוסכים במגזר החרדי נמצא במגמת עלייה של למעלה מ-50 אחוזים והוא גבוה משמעותית ביחס לחברה הערבית, בה שיעורי העוני דומים לשיעורי העוני בחברה החרדית.

במקביל, שיעור החרדים הנמצאים בחובות או הנאלצים להשתמש בחסכונות כדי לכסות את הוצאותיהם עומד על כ-30 אחוזים, שיעור הדומה יותר לשיעור אצל היהודים הלא חרדים – 24 אחוזים – מאשר לשיעור בקרב הערבים, העומד על 41 אחוזים.

השארת תגובה