בורג אנושי מרכזי: מצאתי לב באורתופדיה 

החיים נתנו לי ביס, ביס גדול, ביס כואב – הם פתחו לי באכזריות את הצוהר אל עולם ששמעתי עליו חלפתי לידו ולא הבנתי עד כמה הוא ממשי

לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

רופא לא בוחר את המטופלים שלו, הם בוחרים בו…. (כי רמת הצרחות והחרדות שלי גרמו לריצה מבוהלת של רופאים ואחיות מהמחלקה האורתופדית….)

דקה אחרי שמעדתי הבנתי שקרה לי אסון, רגע אחד קודם ואני בדרך להכין ארוחת מלווה מלכה, ורגע אחרי אני שוקעת אל תוך עילפון, וצורחת מכאבים ממראה הרגל המרוסקת. הכאב הפיזי לצד הכאב הנפשי, והמחוגים בשעון שם אינם תואמים את מחוגי הרגש. ויש שם אנשים אחרים, יש את אורי מהרנטגן, והאחות הרחמנייה מכאבים.

בעולם שם, השעות הם עיסה אחת של כאב פיזי וייאוש, והאח הזועף לעיתים. ושעות ביקור, ולילה שהוא יום ויום שהלוואי והיה לילה. ויש שם אנשים שחרב עליהם עולמם והם מתהלכים בין עולמות מנסים לחבר את חלקי הפאזל הישנים עם החדשים הכואבים.

ואין קפה הפוך כשרוצים, יש בעיקר ארוחות זהות שמוגשות על מגש עצוב, והאור שחודר מבעד לחלון מסמן בעיקר שעוד דקה ארוכה חלפה. ורק שם כעסתי על אנשים כמוני שלא שומעים את חוסר האונים שלי. ובין ההיסטריה, לקרסול שהתרסק , לכאבי התופת, ותפילה לשליח טוב. הוא הגיע. 

ואני רוצה לנצל את הבמה שבדרך כלל סופגת את קיטורי היום יום שלנו, אימהות, וקריירה, ולהודות לרופא נפלא שהיה שליח טוב, מלאך אמיתי או כפי שכינו אותו כשחיפשתי אורתופד מומחה: מכונת רפואה מהלכת.

ד"ר עופר אלישוב אורתופד מומחה מנתח בעל שם עולמי, מבית החולים הדסה בירושלים, בלי רעש וצלצולים הוא הוכיח את הכינוי שהעניקו לו. השקט הפנימי שלו הצליח להשקיט מעט את ההיסטריה, ברוגע ששמור למומחים, הוא הצליח לפרוש רשת ביטחון. לאורך האשפוז, הניתוח, ועדיין…

רופא אמיתי. והיי הוא לא עונה בוואצאפ. מסיבה פשוטה הוא לא שם, הוא עונה בטלפון!!!! מענה אנושי בימינו אנו….. מספיק משכנע נכון?

2 תגובות
  1. ריגשת אותי מאוד.. מאחלת לך רפואה שלמה והחלמה מהירה מהירה

  2. רפואה שלמה, שרה, וטוב לשמוע שיש לבבות אנושיים כמו של הד"ר שלך, מתחת לחלוק הלבן.
    שלא נצטרך!!!

השארת תגובה