עו"ד נועם קוריס – בג"צ התיר להפגין ללא רישיון מול ביתו של היועמ"ש, אביחי מנדלבליט

נועם קוריס
נועם קוריס
>> בעל עסק? לחץ כאן וקבל אתר לעסק שייראה מליון דולר!

 כיכר גורן מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה הפך להיות זירת התגוששות בנושאי הזכות להפגין, חופש הביטוי ומידת ההטרדה המותרת כנגד אישי ציבור, גם בביתם הפרטי. בפסק דינו קרא בית המשפט העליון לכנסת לעדכן את החוקים הרלבנטיים בנושא, שכיום הם רק שרידים בלתי מעודכנים מתקופת המנדט הבריטי.

בפסק דינו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, התקבלה עתירתם של התנועה לאיכות השלטון , מני נפתלי ואח', לאחר שבג"צ קבע כי שתי שאלות הועמדו להכרעה בעתירה' האחת, כלום רשאית הייתה המשטרה להתנות את קיום ההפגנות נושא העתירה ברישיון? זאת, בהתאם לסמכותה מכוח פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: הפקודה או פקודת המשטרה); השנייה, עניינה בסבירות החלטת המשטרה שלא לאפשר את המשך קיום ההפגנות בכיכר גורן ולהגביל את מספר המשתתפים בהן מטעמים של פגיעה בסדר הציבורי.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בית המשפט העליון קבע, כי המשטרה לא הייתה רשאית להתנות את קיום ההפגנות נושא העתירה דנן בהוצאת רישיון; וכי המשטרה לא הייתה רשאית לאסור את המשך קיומן בכיכר גורן או להגביל את מספר המשתתפים בהן.

תחילתה של הפרשה באמצע חודש נובמבר 2016, אז החלה קבוצה מצומצמת של אנשים להתאסף מידי מוצאי שבת מול ביתו הפרטי של היועץ המשפטי לממשלה בפתח תקווה, במטרה למחות על אופן ומשך הטיפול בחקירות הפליליות המתנהלות נגד ראש הממשלה. בעקבות תלונות שהוגשו על התקהלות זו הכריזה המשטרה בחודש ינואר 2017 על הפגנות אלו כעל "התקהלות אסורה" והחלה לפזרן ואף עצרה חלק מהמשתתפים בהן. באותו שלב, החל מפגין בשם יאיר סדקה (להלן: סדקה) לקיים משמרת מחאה מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה למשך שעתיים בכל יום. בעקבות פיזור ההפגנות שהתקיימו מול ביתו של היועץ המשפטי, כאמור, הועתקו ההפגנות לכיכר גורן המצויה במרחק של כ- 400 מטרים משם ומפגינים שניסו בהפגנה שהתקיימה ביום 18.2.2017 לצעוד לעבר הבית, נעצרו. לאחר זמן מה נצטווה גם סדקה לעבור לכיכר.

כשלושה חודשים לאחר מכן, במהלך חודש אפריל 2017, הוגשו על ידי סדקה וחלק מהעותרים, שתי עתירות שביקשו לאפשר את קיום ההפגנות ומשמרות המחאה מול ביתו הפרטי של היועץ המשפטי לממשלה (בג"ץ 1983/17 ובג"ץ 2364/17 – להלן: העתירות הראשונות). במהלך הדיון בעתירות אלה הציעה המשטרה מתווה פשרה לפיו אחת לחודש ניתן יהיה לקיים במוצאי שבת הפגנות במרחק של 120 מטרים מביתו של היועץ המשפטי לממשלה, ואילו ביתר מוצאי השבתות יתקיימו ההפגנות בכיכר גורן. באשר למשמרת המחאה של סדקה הציעה המשטרה כי היא תתקיים בימי חול במרחק של 70 מטרים מביתו של היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בתנאי שתכלול לכל היותר את סדקה ואדם אחד נוסף. סדקה והעותרים 4-2 לא הסכימו למתווה המוצע ולפיכך ביום27.4.2017 ניתן בעתירות הראשונות פסק דין (השופטים י' דנציגר, ע' פוגלמן ו- מ' מזוז) ובו נקבע תוך חזרה על ההלכה שנפסקה בבג"ץ 2481/93 דיין נ' מפקד מחוז ירושלים, פ"ד מח(2) 456 (1994)(להלן: עניין דיין), כי אין מקום להתערב בהחלטת המשטרה שלא לאפשר עוד הפגנות ומשמרות מחאה מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה (בג"ץ 1983/17 נפתלי נ' היועץ המשפטי לממשלה(‏27.4.2017)).

יום לאחר שניתן פסק הדין בעתירות הראשונות הודיעה המשטרה כי לא תאפשר פעילות מחאה המופנית כלפי היועץ המשפטי לממשלה וזאת בכל מרחב העיר פתח תקווה. במהלך חודש מאי 2017 עצרה המשטרה את העותר 2 (להלן: נפתלי) ואדם נוסף בשם אורן סימון בשל כך שפעלו בניגוד להחלטה זו. בעקבות כך, הגיש סדקה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט בטענה כי המשטרה חזרה בה מהצעת הפשרה שהעלתה בעתירות הראשונות ופעלה בניגוד לעקרונות שהותוו בפסק הדין שניתן בהן. לאחר דיון בבקשה, ניתנה ביום ‏18.6.2017 על ידי המותב שהכריע בעתירות הראשונות החלטה מבהירה בה נקבע כי פסק הדין בעתירות התייחס אך ורק לאפשרות להפגין מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה ולפיכך לא היה מקום להחלטת המשטרה שלא לאפשר הפגנות בהתאם למתווה הפשרה שאותו הציעה היא עצמה (להלן: ההחלטה המבהירה). בהחלטה המבהירה ביקר בית המשפט את התנהלות המשטרה לאחר מתן פסק הדין בעתירות וציין:

אמנם אין מדובר בהפרת צו שיפוטי וממילא גם לא ב"בזיון בית משפט", אך אנו רואים קושי בדרך בה נקטה המשטרה, אשר לאחר שהציגה לבית המשפט מתווה מסוים, אשר אושר על ידינו, היא שינתה מטעמה בסמוך לאחר מכן והציבה דרישות חדשות ומחמירות יותר, ללא שחל כל שינוי נסיבות בנוגע למשמרת המחאה של העותר. … נוכח אי ההבנה שעלתה מעמדת המשיבים באשר לפסק דיננו אנו מוצאים מקום להדגיש ולהבהיר כי פסק דיננו עסק בפעולות מחאה … מול ביתו של איש ציבור. … ככל שמדובר בפעילות מחאה שאינה ליד המעון, גם אם בסמיכות מסוימת אליו, חלים העקרונות הרגילים של איזון בין השיקולים הנוגדים, בין הזכות לחופש ביטוי ולפעילות מחאה לבין השיקולים הנוגדים של שמירת הסדר הציבורי, פגיעה ברווחת חייהם ובפרטיותם של תושבי האזור וכיו"ב. (שם, בפסקאות 7-4 – ההדגשות במקור)

בעקבות ההחלטה המבהירה אפשרה המשטרה לקיים הפגנות ומשמרות מחאה בכיכר גורן ואף בסמיכות מסוימת לביתו של היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם לעקרונות מתווה הפשרה שהוצע על ידה בעתירות הראשונות. יצוין כי לאורך כל הדרך המתוארת עד כה לא התנתה המשטרה את קיום ההפגנות ברישיון וזאת חרף העובדה שמספר המשתתפים בהפגנות גדל בהתמדה עד שהגיע ערב הגשת העתירה דנן לכ- 2,500 איש לפי הערכות המשטרה. כמו כן, מאז מוצאי שבת ה- 12.7.2017 החלו להתקיים בכיכר גורן מידי מוצאי שבת הפגנות נגדיות מטעם תנועת "הליכוד" להן נתבקש וניתן רישיון על ידי המשטרה. בהפגנות הנגד השתתפו בין 300 ל- 400 איש לפי הערכת המשטרה.

בפסק הדין האחרון בנושא, שניתן כאמור אתמול (8.10.2017), קיבל בית המשפט העליון את העתירה והורה שמותר להפגין מול ביתו של מנדלבליט, אף ללא צורך ברישיון הפגנה.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

השארת תגובה