"יש 'מקובלים' שמשביעים מלאכים" • שיחת חג עם רבי שלמה בוסו

רבי שלמה בוסו נמלט מהנהגה עשרות שנים, הסתתר מזרקור הציבוריות ודחה מעליו כל הצעה שנועדה לרומם את שמו • בשיחת חג בלעדית ל'כל הזמן', חושף הרב לראשונה צוהר לעולמו המקודש, פורס את משנתו ומזהיר: "יש 'מקובלים' שמשביעים מלאכים"

יעקב אמסלם אצל הרב בוסו
יעקב אמסלם אצל הרב בוסו

רב הקהילה היהודית בבולגריה היה מודאג. מצבה הרוחני של הקהילה היה בכי רע: הצעירים התבוללו והמבוגרים התרחקו מן הדת. בצר לו, הוא ביקש ממורו ורבו, הרה"צ רבי שלמה בוסו – נכדו של הבבא סאלי – לבוא למקום כדי לחזק את בני הקהילה. "חלק גדול מחברי הקהילה בכלל לא היו יהודים", אומר אחד מתלמידיו של הרב בוסו. "רק בגלל שאבותיהם היו יהודים, הם החשיבו עצמם כיהודים, מה שלא היה נכון. לחלל הזה נכנסו הרפורמים שסחפו אחריהם חלקים מהקהילה".

ביום שישי לפני זמן מה, נחת הרב בוסו במדינה האירופית והתכונן לשבות במקום יחד עם חברי הקהילה. "אירחו אותנו במלונית מקומית", מספר אחד ממקורבי הרב שהתלווה אליו. "ובהגיענו, שמנו לב שיש בחדר המלון ספר טמא של הדת הנוצרית רח"ל. בדרך כלל במקרים כאלו, הרב מיד משמיד את הספר". אולם, הפעם משום מה, חש הרב משיכה לבדוק דבר מה בספר. "הוא התקשר לאחד מגדולי הדור", נזכר התלמיד שהתלווה בנסיעה לרבו. "ה'גדול' הסכים שעליו לעיין בספר בבחינת 'דע מה שתשיב'. הרב עיין בספר, רשם בזיכרונו שלוש נקודות שנכתבו שם, והשיב בראשו עליהם. לאחר מכן השמיד את הספר והמשיך בהכנות לשבת".

חלפה השבת, ובמוצאי שבת נערך במקום אירוע בהשתתפות כנר מיוחד הנחשב לאחד המופלאים בתחומו: צעיר בן עשרים שהגיע במיוחד מספרד יחד עם אביו שאף הוא מומחה גדול בתחום המוזיקה. "ראינו בפניו של הכנר חן יהודי אמיתי ולמרבה ההפתעה, שמענו שמדובר בגוי", אומרים התלמידים שלא השתכנעו, אך שמרו את הדבר בליבם.

במהלך הערב, נשא הרב דברים ולאחריהם ניגש במפתיע לאביו של הכנר, הביט בעיניו ואמר בספרדית: אתם יהודים! האב לא הגיב, והרב חזר שוב: אתם יהודים! "באותו שלב הוא נשבר וסיפר שהוא צאצא למשפחה מאנוסי ספרד. היה זה הלם מוחלט גם עבור בנו הכנר שלא ידע דבר. הרב פנה שוב אל האב בשאלה נוספת: "מה אתה עושה עם העובדה שאתה יהודי?" ונפרד ממנו לשלום.

כמה שעות לאחר מכן, כאשר חזר הרב למלון בו התאכסן, טלפן אחד מראשי הקהילה וסיפר כי אותו יהודי מתחנן ומבקש לפגוש את הרב. "הוא הגיע למלון ומיד כשראה את הרב, הוא פרץ בבכי וסיפר בדמעות כיצד השפיעו עליו דברי הרב". 'כשהרב הסתכל עליי, הרגשתי שנשמתי מתהפכת בקרבי', אמר היהודי בהתרגשות.

בדקות הבאות פירט היהודי לנוכחים את שעבר עליו וסיפר כי כאשר החל לחקור את היהדות לאחרונה, עלו לו קושיות שלא מניחות לנפשו. "באותו רגע התברר דבר מדהים", משחזר התלמיד בהתרגשות. "אותן שאלות שהיו ליהודי, היו בדיוק השאלות שהרב קרא בספר הטמא וכבר הכין בראשו תשובה לדברים". בזכות הדברים, שב היהודי לכור מחצבתו וכיום, לפי התלמידים, הוא מתנהג כיהודי לכל דבר.

שורשים: חדר קטן ב'שמואל הנביא'

סיפור זה אולי לא הבולט ביותר, אך מאפיין במעט את הנהגותיו של הרה"צ רבי שלמה בוסו העומד בראש קהילת "תפארת לישראל" בירושלים. שנים רבות שמו של הצדיק היה נסתר מהציבור מאחר ובחר להיות ספון בחדר קטן בשכונת שמואל הנביא. בשנים האחרונות, התגלגלו הדברים ושמו נודע בציבור. מאז, רבים משחרים לפתחו להתייעצות, ברכה והכוונה.

"מה שמעניין אצל הרב", אומר ר' אהרן, אחד מתלמידיו. "שמלבד הציבור הטבעי שכולם מצפים לראות שם, כמו יוצאי מרוקו ובני עדות מזרח המסתופפים בצל צדיקי משפחת אבוחצירא – אצל הרב אנו מוצאים לא מעט יוצאי מדינות אשכנז. בהם חסידים וליטאים ואפילו ראשי כוללים ור"מים בישיבות חשובות".

נוכחות של מספר שעות בכולל בשכונת גבעת שאול, מאששת את הקביעה. אל חדרו של הרב נכנסים ויוצאים כל העת תלמידים המשתייכים לכל העדות והזרמים בציבור החרדי. לרגע נכנס חסיד גור שמבקש רק "ברכה לשנה החדשה" ואחריו יהודי בעל חזות המעידה עליו כי אינו חובש שטריימל בשבתות. "זאת הייחודיות של הנהגת הרב", אומר תלמידו. "כולם מוצאים פה בית. בין פשוטי עם ואנשים קשי יום ועד לראשי ישיבות, נגידים ופרנסי קהילות".

אך לא תמיד היה הרב כך. למעשה, במשך שנים ארוכות, שמו לא נודע לאיש ומקום מושבו היה בחדר קטן בשכונת שמואל הנביא, שם לדברי תלמידיו היו "השנים היפות בחייו". "היה זה בשנת תשנ"ד", אומר אהרן. "הרב למד בחברותא בכולל אברכים ברחוב ארץ חפץ בירושלים. הרב למד שם מידי יום עם אחיו ז"ל שהלך לעולמו בנסיבות טראגיות".

מה שלא ידעו אברכי הכולל, הוא שלאחר תום שעות הלימוד, היה הרב יוצא מן הכולל יחד עם שאר האברכים, אך כאשר לא הבחינו האברכים, התגנב הרב בחזרה אל בית המדרש ולמד במקום עד שעות הבוקר. "למעשה", אומר אהרן, תלמידו. "הרב היה מגיע לביתו רק לשבתות ורעייתו שתחי' הייתה באה מידי יום במסירות נפש להביא לו אוכל. בערב שבת היה נוסע לביתו וחוזר לכולל עם יציאת השבת".

עד היום, אומרים תלמידיו. מתגעגע הרב לימים הללו. "הוא אהב את הבדידות. את השקט ואת השלווה שבית המדרש הריק מאדם העניק לו". אחד התלמידים נזכר שפעם סופר לו מבני המשפחה כי הרב לא ידע דבר מעבר לד' אמות של הלכה. "הוא לא עודכן שיש בחירות, ואפילו כשנולד לו בן באו ההורים שלו לספר לו על כך. אז לא היו פלאפונים".

שמעו של הצדיק המסתגר בבית המדרש עבר מפה לאוזן וטיפין טיפין החלו בקשות הברכה והייעוץ מצד אנשים שחיפשו מזור לצרותיהם. "הרב לא אהב את זה", אומר אהרן. "מבקשי הברכה הפריעו לו בלימוד, אך לא היה יכול לדחות את בקשותיהם". עם הזמן נתגבשה לה קבוצה קטנה סביב הרב שחבריה לא זזו מידו בכל אשר עשו. "היינו מקיימים שיעורים בבית הכנסת, אבל אז היינו כמה בודדים, לא כמו היום".

שנה חלפה. זרם המבקרים גדל ועמו גם ההפרעה מלימודו של הרב. "אחד מהתלמידים הקרובים החליט לעשות לזה סוף וקבע שקבלת קהל תהיה רק ביום חמישי בערב. בתחילה הרב סירב, כי זה נהיה רשמי מידי, אבל אמרנו לו: 'אם הרב לא יקבל, האנשים הללו ילכו להתברך אצל נוכלים'. הרב הסכים וקבלת הקהל הראשונה הייתה בשנת תשנ"ח לערך". מאז, זרם המבקשים ברכה רק גדל. זה החל בעשרות בודדות ביום חמישי וכיום מגיעים רבים גם בשאר ימות השבוע. "אין קבלת קהל בימות השבוע, אבל אנשים מוצאים דרך להגיע לחדרו של הרב", אומר אהרן בחיוך.

תורה: מסירות נפש

שיעוריו של הרה"צ רבי שלמה בוסו, נעים בין דברי כיבושין ל'עמך' ועד ל'ריתחא' בקרב בני התורה. "יש לרב שליטה עצומה בכל מכמני התורה", אומר אהרן. "אני זוכר שפעם הגענו אליו עם סתירה ממשנה מסוימת. מיד כששמע הרב את מילות המשנה, הוא קבע: 'אין משנה כזאת'. הוא לא נטל פסק זמן לחשוב על כך. לאחר עיון נוסף, התברר שזו הייתה ברייתא. כששאלנו את הרב, הוא סיפר לנו שבכל חודש הוא מסיים שישה סדרי משנה".

אחד התלמידים הלומדים בכולל, מגלה כי לרב ישנם כתבי יד על חלקים נרחבים בשולחן ערוך וכן חידושי תורה חלק ממסכתות הש"ס, אך הוא מסרב לכל הצעה להדפיסם. "הוא תמיד אומר שיש מדפים שלמים בישיבות שאף אחד לא מעיין בספרים שעליהם. רק אם יראה שישנו ביקוש לחיבורים, הוא ידפיס. גם את העלון שבו נמצאים שיחות המוסר שלו, הוא לא רצה להדפיס עד שהבין שיש בזה תועלת עצומה".

בכולל האברכים בראשו עומד הרב בוסו, לא תמצאו אף שלט המודיע כי אברך שלא ישמור סדרים, תופחת משכורתו. "הרב רואה באברך, אדם שמוסר את עצמו לתורה הקדושה. בניגוד מוחלט כמובן לאיך שמציגים אותם בחוץ. הוא אמר לנו כמה פעמים: 'אברכים אלו אנשים שמוותרים על כל העולם הזה בשביל תמיכה מזערית. חובה על כך אחד לכבד אותם על עצם זה שהם יושבים ולומדים. ללמוד תורה זה לא פחות קשה מכל עבודה אחרת'. לכן הרב לא רואה בעין יפה את מה שראשי הכוללים באים ומפחיתים את שכרם של האברכים בגין אי שמירת זמנים. בוודאי שזה דבר חשוב לאין שיעור, אך ההפחתה לא מוסיפה כבוד לתורה".

לצד הכולל בראשו הוא עומד, רשת הכוללים "בית יוסף להבה" בראשותו של הגר"מ מרמורשטיין בחרה בו לנשיא רוחני. "ראש הכוללים פגש את הרב במטוס באחד מטיסותיו, ומאז ביקש מהרב למסור שיחות ושיעורים בכוללים בראשותו", מספר אהרן. "ומכאן גם נולד התואר נשיא הכוללים". החידוש ברשת הכוללים היא מיקומם. "הם הוקמו בערים שחלשות ברוחניות, בכדי לחזק את תושבי המקום".

"לרשת הכוללים יש לא פחות מ-26 סניפים בכל רחבי הארץ. מידי שבוע מגיע הרב לכולל אחר ומשמיע בו שיעורי תורה. מדהים לראות שבכל פעם מגיעים עשרות ומאות מתושבי המקום שמבקשים לקבל ייעוץ והכוונה בבעיות הטורדות את מנוחתם. המסר אותו אומר הרב בכל מקום, הוא: תנו להקב"ה משהו ממכם בקדושה, ואז תראו איך כל בעיותיכם נפתרות".

הנהגה: תעניות וסיגופים

"לא רבים יודעים", מציין אהרן. "אבל הרב נוהג לצום בכל יום בימות השנה ואוכל ושותה רק בלילה, מלבד הימים האסורים בצום. כך זה כבר למעלה מ-20 שנה. כמו כן, פעמיים בשנה הרב צם תענית הפסקה שזה תענית אותה ייסד מרן האביר יעקב אבוחצירא זיע"א שמתחילה במוצאי שבת עד ליל שבת ששה ימים ולילות ללא הפסקה. בשבוע שהרב מתענה, באים אלפים מכל רחבי הארץ להתברך מפי הרב. חלק מחסידיו בחו"ל באים במיוחד לשהות במחציתו באותו שבוע". מנהג נוסף בו נוהג הרב שנים ארוכות, הוא השארת התפילין על ראשו ועל ידו מהנץ ועד לשקיעה. "גם כך הרב לא אוכל, אז אין בעיה בתפילין שנמצאות כל היום על ראשו וידו".

תעניותיו וסיגופיו של הרב, נחשבות לסוד בקרב חסידיו. הוא מסרב בנחרצות לשוחח על כך עם כל גורם ומזכיר את דברי חז"ל המגנים אדם המספר את תעניותיו. עם זאת, כאשר נשאל הרב מה סוד הצלחתו להשפיע רוחנית על רבים, הוא מספק תשובה מפתיעה: "כשאנשים באים לנכד של הבבא סאלי, הם באים עם לב פתוח לקבל תורה ויראה. אז אם העובדה שיגידו שהוא נכד של הבבא סאלי תעזור, זה לא משנה לו. העיקר שהוא יצליח להשפיע על אותם נשמות אבודות".

כאשר היה בחדרו בשכונת שמואל הנביא, וקיבל קהל במשורה, התנגד הרב לקבל כסף מחסידיו. "הוא ממש נלחם עם אנשים שביקשו לתרום לו, עד שבאחד הימים הוא נחשף למקרה קשה בשכונת שמואל הנביא ומני אז, הוא מקבל כספים אותם מעביר ישירות לצדקה. עד היום, יש מקרים שזוכים אצלו לתמיכה קבועה במשך שנים רבות".

תרומות אלו היו הבסיס לצמיחת כולל האברכים בראשו הוא עומד כיום. עם השנים, גדלו הצרכים, והתרומות לא הספיקו לפעילות הרבה. "לרב יש כלל", אומר אהרן. "אדם שמקבל תמיכה, היא לא תיפסק אף פעם. הרב לא מסוגל לבטל את התמיכה. המצב יצר קונפליקט: מטבע הדברים, אנשים שהתחייבו, הורידו עם הזמן חלק מתמיכותיהם, ומצד שני מקרי התמיכה רק עלו. נוצר פער פיננסי שהלך והתרחב עם חלוף הזמן, מה שהכריח את הרב לצאת למדינות העולם ולבקש את סיועם של נדיבי לב".

שליחות: כל קצוות תבל

את נסיעותיו לקהילות מעבר לים, רואה הרב כשליחות משמים. "בכל מקום שאליו הוא מגיע, הוא מרגיש שזאת השליחות שלו", אומר אהרן. "המוקד העיקרי של הרב, זה בארצות הברית. שם הרב מקבל קהל ומוסר שיעורים בלייקווד, דיל, מנהטן וברוקלין. בשנה האחרונה, גם הקהילה החלאבית בניו יורק הנחשבת לסגורה יחסית, ביקשה ביקשו מהרב למסור שיעורים".

חיבור מפתיע הוא זה בין הרב לראש קהילת "אש קודש" מניו-יורק – הרב משה וינברגר אשר מכנה את הרב "מורי ורבי". "יש לרב הבנה ברורה של האתגרים הייחודיים של הדור שלנו ויכולת מופלאה לראות את שורש נשמתם של האנשים ולייעץ להם בהתאם", אמר הרב וינברגר. "אני אישית הייתי מעורב במקרים רבים שבהם אנשים היו תקועים במצבים סבוכים, ועצותיו הטילו אור חדש והבנה בהירה של כל מקרה. והכל מבוסס על פי דעת תורה ועל טהרת הקודש".

בחמש השנים האחרונות, נסע הרב לא פחות מ-40 פעמים לעשרות קהילות ברחבי העולם. אחד מתלמידיו מתבקש למנות את המדינות, אך נדרשות לו כמה דקות להיזכר במדינות אלו. "הרב נסע לפי הזכור לי לקהילות בארה"ב, אנגליה, קנדה, ונציה, איטליה, אוסטרליה, הונג קונג, סין, ארגנטינה, בולגריה, ארגנטינה, ברזיל ואפילו ג'יברלטר ובטוחני שיש עוד כמה שפרחו מזיכרוני".

בקהילות חו"ל, כפי הידוע, ישנם יהודים רבים שאינם מקפידים על קביעת עיתים לתורה וחלקם אף אינם מקפידים על שמירת שבת כהלכתה. בדברים אלו מקפיד הרב בוסו להוכיח את הקהל. "פעם מסר הרב שיעור בפני אקדמאים באוסטרליה והוא שוחח אתם על השבת. כמה שבועות אחר כך, התקשר רב הקהילה וסיפר בהתרגשות שחלקם החלו לשמור שבת מאז השיעור".

"באופן כללי, הרב גם מרבה להוכיח אנשים שאינם קובעי עיתים לתורה. יש שחושבים שאם הם תומכי תורה, הם לא חייבים ללמוד. הרב מבהיר להם שהם חייבים להיות חלק מהתורה, גם אם הם יצאו לעבוד לפרנסתם, אין אופציה אחרת. הנחרצות הזאת, יצרה סביבו הרבה מאוד חסידים אדוקים שלא יעשו צעד בלי התייעצות של הרב".

כאשר אנו נכנסים לחדרו של הרב, ימים ספורים טרם התקדש יום הכיפורים, אנו תחילה מבקשים להבין מה הסוד. היכן טמון הכוח המושך רבים להנהגתו של הרב. "לכל אדם צריך לדבר בשפתו", פותח הרב בדבריו. "עם חסידים יש צורך לדבר בשפה שלהם ובמנטליות שלהם. עם חילוני זה אחרת וכמובן גם עם בחור ישיבה או אברך. כל אדם עם השפה שלו. העניין הוא לקחת את מה שנוגע לאדם ולחזק אותו בזה. אז החיזוק מחלחל".

כאשר הרב נשאל אודות תופעת ה'מקובלים' אשר מעתירים מ'ברכותיהם' למרות שאין דבר בינם ובין תורה, מצחו נחרש קמטים. "נכון. יש אנשים שמחפשים את המיסטיקן ואת הקמע והסגולה. אבל צריך להבין שהקדוש ברוך לא מחפש את זה". אם כך, אנחנו שואלים את הרב, כיצד מקובלים אלו מגלים כוחות רוחניים, לכאורה. "הם משתמשים בהשבעת מלאכים", מטיל הרב פצצה. "כל אדם יכול להשתמש בזה על ידי אמירת שמות קדושים".

"הבעיה היא שאנשים מחזיקים אותם כאנשים מורמים מעם ומייעצים עצות שלא על פי דרך התורה. השבעת מלאכים היא לא מעלה ולא מורידה מאחר והם יודעים רק דברים שהתרחשו בעבר ואינם יודעים עתידות". הטעות של האנשים הנמשכים אחר זה, לדברי הרב, היא בהבנה שהאדם לפניהם יודע גם עתידות, אם הוא יודע על עברם. "זה לא נכון", פוסק הרב. "המקובלים הללו מנחשים וממילא יוצא שאחד לכמה, ברכתם כביכול מתקיימת".

"אנשים כל כך במצוקה עד כדי כך שאינם מבחינים שהם מנוצלים למעשה. אני תמיד אומר: לכו תבדקו מה המקובל עושה ביום ובלילה. הם לא לומדים תורה בכלל. זה נורא ואיום. אני אומר לאנשים, אם תעשה את הלימוד הזה שאני אומר לך, זה יעזור לך הרבה יותר מכל דבר אחר. זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה".

במכתב שהתפרסם על ידי הרב לפני כשנה, תקף הרב בחריפות את תופעת המקובלים למיניהם. "כאן המקום להתריע, מפני התופעה בדור האחרון", כותב הרב. "שבעלי תשובה.. לא רק שלא מילאו כרסם בש"ס ופוסקים, אלא לא מסוגלים ללמוד דף גמרא ומיד פושטים ידם בתורת הנסתר ומבלים רוב ככל זמנם בלימוד נשגב זה".

תלמידיו של הרב מספרים כי הנושא עולה לעיתים תכופות. "יש אנשים שמגיעים לשאול את הרב מה דעתו בנושא. פעם הגיע אחד כמה פעמים במשך יום שלם ועקב אחרי פעולותיו של הרב. כאשר שאלנו אותו, הוא ענה: 'אחד מגדולי הדור אמר לי שהבדיקה היחידה אם רב הוא רב אמת, היא בבדיקת סדר יומו. רב שסדר יומו מורכב מלימוד תורה, סימן שהוא לא כמו כל שאר ה'המקובלים' למיניהם'. לכן הגיע לכולל, ככה אמר".

חינוך: "תתחברו לילדים"

הרב שלמה בוסו נולד בבואנוס איירס שבארגנטינה לאביו הגה"צ רבי דוד בוסו שיחי' ולאמו – בתו של ה'בבא סאלי' זיע"א. "הורי הם ענקים ברוח", אומר הרב בשיחה ל'קו עיתונות'. "יראת השמים שלהם היא זאת שהשפיעה עלינו ושמרה אותנו בחוץ לארץ. לא קל להתמודד עם ההשפעה ולשמור על קלה כבחמורה. כשאני מביט לאחור, אני מבין שזה היה למעלה מן הטבע. היינו חיים בהווי רוחני נשגב. אבי היה מתעורר מידי לילה לתיקון חצות, היה שקוע רוב רובו בתורה. זה מה שספגנו בילדותנו".

בקטנותו עברה המשפחה לצרפת כדי לשהות לצד הסב הגדול, ה'בבא סאלי'. כאשר למד בבית הספר המקומי בצרפת, לצורך השלמת לימודי הקודש, היה מתאסף יחד עם חבריו והיו לומדים גמרא יחדיו. "היה זה קשה מאוד לאחר יום לימודים מפרך לשקוע בסוגיות הגמרא", אומר הרב. "זה גרם לי לטראומה. אבל, לא אשכח כיצד האברך שלימד אותנו היה כל פעם אומר לילדים בהצביעו עלי: 'הנה, זה נכד של הבבא סאלי…' זה הפיח בי רוח של עוצמה ושל ויגבה ליבו בדרכי ה' והשפיע עלי מאוד לטובה. המילים הטובות והרוח החיובית משפיעים מאוד על נפש הילד".

את חלק משנו ילדותו, בצרפת, בילה הרב בוסו במחיצת סבו הגדול הבבא סאלי זיע"א. "אני זוכר כיצד יהודים מכל הסוגים, ליטאים וחסידים, ספרדים ואשכנזים, היו מגיעים ומתחננים רק לזכות כמה דקות להסתכל בפניו המאירות – לחזות בנועם פני קדשו". ההנהגה המשמעותית אותה זוכר הרב מסבו, הייתה הענווה.

"פעם הגיעו שני בחורים ליטאים מישיבת הנגב במטרה לתהות על קנקנו של הסבא. עדיין לא הגיעה אז שעת קבלת הקהל, והם החליטו לטפס אל החלון ושם הם ראו את הבבא סאלי רכון על ערימת גמרות וספרים ועמל בתורה". כאשר נפתחה הדלת לקבלת קהל, הופתעו הבחורים לראות את השולחן ריק ומסודר. נותרו שם רק ספרים כמו 'חוק לישראל', משניות, וכדומה, שאינם מסגירים את התמדתו בתורה.

הרב נמצא בקשרים עם לא מעט רבנים, אך כאשר הוא מתבקש לשוחח על כך, הוא מסרב לפרט. "מטבע הדברים הרב נמצא בקשר עם בני משפחת אבוחצירא", אומר אהרן תלמידו. "ובעיקר עם רבי דוד מנהריה, רבי פנחס מבאר שבע וכן עם רבי משה אבוחצירא (בן האדמו"ר רבי ברוך) ראש הכולל בנתיבות".

לצד אלו מקיים הרב קשר הדוק עם גדולי תורה רבים, ליטאים כחסידים. "קשר מיוחד היה לרב עם מרן הגרמ"ש שפירא זצ"ל, אבל אין ספק שהקשר העמוק ביותר הוא עם האדמו"ר מקרלין". חסיד המשתייך לחסידות קרלין מספר כי הקשר בין הרב בוסו לאדמו"ר, חריג. "זה דבר כמעט בלתי נתפס. בכל חופה מקפיד האדמו"ר להעניק לרב בוסו ברכה בחופה, בדרך כלל ברכה אחריתא. ראינו בכמה הזדמנויות שהאדמו"ר חרד לכבודו באופן שלא נראה כמוהו".

אחת הסוגיות הקרובות ללבו של הרב, היא חינוך הילדים. את דרכו הוא מפיץ בקרב שומעי לקחו בכל הזדמנות. שיטתו היא בבחינת "חנוך לנער על פי דרכו". "השיטה שלי מבוססת על הפסוק בתורה שמספר על חטא האדם הראשון. כתוב שם פירוט ארוך של מה שהקב"ה אמר לאדם הראשון, ורק בסוף נכתב שנאמר לו לא לאכול מעץ הדעת. לכאורה, מדוע היה צורך באריכות. וכאן היסוד של החינוך. תמיד להשתדל להקטין את השלילה".

וכאן, לדברי הרב, יש יסוד מהותי בין עדות האשכנזים לספרדים. "אצל הספרדים, אפילו במשפחות של רבנים, הילדים יכולים לרדת לגמרי מהדרך, אצל אשכנזים זה מצוי פחות". ההסבר לדברי הרב, טמון בגישה בארצות המוצא. "הספרדים לא היו מודעים לסכנה של הרחוב כי לא היה לילד לאן לברוח, לכן לא הכינו את עצמם למצב שצריך להגן על הילד מהשפעות הרחוב. אשכנזים התמודד עם כך בארצות אירופה. לכן הורים חייבים לרדת לרמה של הילדים ולהפוך לחברים הכי טובים שלהם. פשוטו כמשמעו. לקבל אותם ולהתחבר אליהם בכל הכוח באהבה כדי שהם יהיו פתוחים עם ההורים וישתפו אותם ברחשי ליבם".

גם בקרב משפחתו מיישם הרב את משנה זו. "פעם בני נרדם באמצע תפילת שחרית של שבת, ליטפתי אותו בעדינות. בקריאת התורה הוא שוב נרדם ובמוסף הוא התחזק ונעמד להתפלל. מיד אמרתי לו: 'איך אתה מצליח להתפלל כזה טוב אחרי שהיית כל כך עייף'. עשיתי מזה עניין גם בבית, סיפרתי באיזה חשק הוא התפלל. אם הייתי נוהג כפי שרוב האבות עושים ומתנכל אליו כאשר הוא נרדם ומצהיר בבית שהוא רק ישן ובקושי התפלל מוסף – מה הייתי מרוויח? הוא רק היה שונא את התפילה".

באחת ממסעותיו של הרב, נקלעו הוא ופמלייתו לסן-דייגו, קליפורניה. כאשר הגיעו למקום, נערך טקס חנוכת תלמוד תורה חדש של הקהילה היהודית. לאחר האירוע, התקיימה ישיבה ראשונה של הצוות החינוכי, ושם כובד הרב לשאת דברים. "שאלנו אותם מה שאיפתם בייסוד המרכז החינוכי והם ענו שבדעתם להציב רמה גבוהה של לימודים בקרב התלמידים. חשתי מיד בסייעתא דשמיא שהגעתי לשם ברגע הנכון.

"קראתי בקול: 'שום רמה..' הסברתי שאסור לדרוש רמה גבוהה מתלמידים ולהעניק לתלמיד הרגשה שאינו יודע חלילה. אדרבה, צריכים להציב רמה מינימלית שכל אחד ואחד יוכל לחוש שהוא יודע ומגיע להספקים. רק מי שיוכל, יתקדם ויגיע לרמה גבוהה יותר. העיקר להחדיר להם אהבת תורה שאז הם ימשיכו ללמוד עוד שנים רבות, אבל אם אתה רוצה להרוויח עוד תוספות קשה והתלמיד מתייאש – הפסדת הכל".

"כואב הלב לשמוע על תלמידים שנשברו מחמת חינוך שלילי שהם קיבלו. חובה עצומה היא להעניק הרגשה טובה לכל ילד ולכל בחור ישיבה. להאיר פנים בדרכי נועם ולחנך באורח חיובי. התרופה היחידה למצוקות החינוך הנוראות ולמגפת הטכנולוגיה המשתוללת ומפילה חללים רבים מדי יום. היא להחדיר אהבה וחשק רב לילדים בבית ובהיכלי החינוך בצורה חיובית ומסבירת פנים".

השארת תגובה