עו"ד נועם קוריס: על הספאם של גרופר קניות חברתיות בע"מ וחסימת זכויות הצרכנים לאחר התביעה הייצוגית

נועם קוריס
נועם קוריס

בית המשפט העליון נדרש להחליט לאחרונה לגבי מידת החסימה של זכויות הצרכנים לתבוע, לאור הליכי תביעה ייצוגית שנוהלו בעבר נגד גרופר קניות חברתיות

לאתר משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות',

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני חדלות פירעון מאז שנת 2004.

בפסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון במסגרת רע"א  7294/17 עו"ד זילברג נ' גרופר קניות חברתיות בע"מ נדונה בערכאה השלישית (כערכאת ערעור שניה) השאלה שהוגדרה בכתב התביעה כך: "האם פסק הדין שהתקבל במסגרת התובענה הייצוגית מהווה מעשה בית דין לגבי התביעה לפיצוי הסטטוטורי (פיצוי לדוגמא ללא הוכחת נזק) של התובע?" וזאת לאחר ששתי ערכאות קבעו שאכן פסק דין שניתן בתביעה ייצוגית לגבי דואר זבל, יהווה מעשה בית דין כנגד חברי הקבוצה שלא ביקשו לפרוש ממנו, מייד עם אישור התביעה הייצוגית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בית המשפט העליון קבע, כי המבקש נמנע מלהתייחס בבקשתו לשאלה מדוע לא עשה דבר על מנת לצאת מן הקבוצה המיוצגת בתובענה הייצוגית, דבר שהיה מונע תחולתו של מעשה בית דין בעניינו. בית המשפט אף לא מצא צורך להכריע האם שאלת היותם של הסעדים הקבועים בסעיפים 30א(ט) (פיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]) ו-30א(י)(1) ("פיצויים שאינם תלויים בנזק") לחוק התקשורת – הינם סעדים מצטברים או חלופיים-, וקבע כי אף אם מדובר בסעדים מצטברים ולא חלופיים, עדיין מדובר בשני סעדים בגין אותה עילה, וממילא חסום המבקש מלהגיש תביעה נוספת, אישית, בגין אותה עילה אשר כבר מוצתה בתובענה הייצוגית.

מלכתחילה, המבקש הגיש בבית משפט השלום בתל אביב-יפו תביעה נגד המשיבה, בגין קבלת מאות הודעות פרסומת מטעמה, חרף הודעת סירוב ששלח חזרה, במסגרתה ביקש להסירו מרשימת התפוצה (להלן: התביעה האישית). בתביעתו, דרש המבקש כי בית המשפט יפסוק לטובתו את סכום הפיצוי הסטטוטורי המרבי, לפי חוק התקשורת התשמ"ב-1982 (בזק ושידורים) (להלן:חוק התקשורת) (1,000 ₪ בגין כל הודעת פרסומת), ברם העמיד את תביעתו על הסכום המקסימלי שניתן לתבוע בסדר דין מהיר.

במסגרת התובענה הייצוגית אליה התייחס המבקש (ת"צ 10440-07-12 טל רבי נ' גרופר קניות חברתיות בע"מ (להלן: התובענה הייצוגית), אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הסדר פשרה מתוקן, אשר חל על כל מי שהיה מנוי ברשימות התפוצה של המשיבה מיום הקמתה בחודש מרץ 2010 ועד למועד אישור הסכם הפשרה. אין חולק, כי התקופה שבגינה הוגשה התביעה האישית חופפת לתקופה עליה חל הסכם הפשרה, לפי הקבוע בו. ואולם, בכתב התביעה נטען כי הקבוצה המיוצגת בתובענה הייצוגית הורחבה שלא כדין, שכן במסגרת הסכם הפשרה נכללו בה חברים שלא נכללו במועד הגשתה (ובהם המבקש), ומשכך המבקש אינו נמנה על חברי הקבוצה ולא חל ביחס אליו מעשה בית דין.

בית המשפט השלום דחה את התביעה ובית המשפט המחוזי אף קבע, כי עסקינן ב"מקרה מובהק של תביעת סרק" וחייב את המבקש בהוצאות לטובת המשיבה בסך של 2,500 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד בשיעור של 12,500 ₪.

השארת תגובה