אחריות גדולה במיוחד מוטלת על הנהגת הציבור בירושלים שתהא מלכדת ומאחדת

הרב-אריה-שטרן
הרב-אריה-שטרן
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

יום הכיפורים הנו כמובן יום של מחילה, סליחה וכפרה, ואולם כבר בתורה משולבת הכפרה עם הטהרה, הוה אומר שיש כאן ענין נוסף שבא ללמד שלא רק במחילת עוונות עסקינן אלא גם במשהו שהוא למעלה ממנה וזו הטהרה.

צריך להסביר שאלה באמת שני דברים נפרדים משום שיכולה להיות מחילת עוונות שאינה כוללת את הטהרה. דוגמא לדבר היא מה שנאמר על החתן ביום חתונתו שמוחלים לו על כל עוונותיו, ודבר זה נלמד מעשיו שנשא את "מחלת" לאשה ובכל זאת , ראה בפירוש רש"י (בראשית כח, ט) שמביא את דברי חז"ל על אותם נישואין של עשו ואומרים שהוסיף רשעה על רשעתו, כלומר שנפתח לו, אמנם דף חדש לחשבון עוונות אבל הוא באופן אישי נשאר כמות שהיה.

גדולה היא אם כן מעלתו של יום הכיפורים, עליו אמרה תורה שמלבד הכפרה על העוונות יש בו את הכח לטהר כמו שנאמר (ויקרא טז, ל): "לפני ה' תיטהרו".

טהרה זו מרוממת את האדם ומביאתו למדרגה חדשה שם אין לעוונות שום נקודת אחיזה ולהיפך הזדונות נהפכות לזכויות ואולי צריך לומר שלפי חשבונו של עולם המעשים היו כנראה צריכים להיעשות וכעת כשנתעלה האדם בדרגתו נחשבים כאילו היו מעשים טובים.

כולנו כמובן שואפים להגיע למעלה זו וצריך למצוא את הדרך אליה.

בזמן שבית המקדש קיים מתקיימים הדברים ע"י הכהן הגדול אשר עושה את עבודת הקודש ביום הכיפורים בשם כל ישראל, וכשעובר הכל בשלום יש בזה כדי להבטיח את הכפרה והטהרה גם יחד.

אמנם מסתבר שמימושה של ההבטחה תלוי באחדות העם, כשעיני כולם נשואות למקדש והלבבות מאוחדים מסביב למטרה קדושה, זו היא נוסחה בדוקה להבאת הברכה המיוחדת של יום הכיפורים המפורשת בתורה בתשובה של ה' למשה: "סלחתי כדבריך".

על הדברים האלה נלמד ממה שאמר רבי עקיבא (בסוף מסכת יומא): "אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים –"ומה המקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל". ועל כך נוסיף ונאמר שכמו שהמקוה מטהר את הטמאים רק בתנאי שנכנסים לתוכו עם כל הגוף, כך גם הקב"ה מטהר את ישראל רק כשכולם מאוחדים.
גם היום כשאין בית המקדש קיים ממשיכות העיניים של כולם להיות נשואות לירושלים, ואף על פי שאין השכינה שורה כאן בגלוי, בכל זאת, כותב מרן הרב קוק זצ"ל, כבוד השכינה נמצא כאן לעולם.

אמור מעתה שאחריות גדולה במיוחד מוטלת על הנהגת הציבור בירושלים שתהא מלכדת ומאחדת, באופן שזו תהא הבשורה היוצאת מכאן לכל העם בארץ ובעולם. על המנהיגים לחתור לכך שכאשר עומדים כולם ביום הכיפורים בתפילה שיש בה כמיהה לעבודת הקודש, זו שמכפרת ומטהרת יוכלו לראות כבר פתח לתקוה אשר תבוא מתוך אחדות הלבבות במקום של כבוד השכינה. זו בוודאי יכולה גם עכשיו להעמיד את כולנו על המסלול של הטהרה אליה כולם מייחלים, וצריכים לה כאוויר לנשימה וכמים קרים על נפש עייפה.

המטרה צריכה להיות, להתגבר על המחסומים הנגרמים משנאת חינם ומלשון הרע, שלצערנו פעמים שגם תלמידי חכמים נכשלים בהם.

כנגד זה כשמחזקים את תחושת האחדות בכל מקום ובעיקר בירושלים, הרי זה מועיל לבטל את המחסומים, ולהיפך אז נזכה כולנו יחד לטהרה שכאמור קיומה בא מתוך השתתפות עם כולם, ויהי רצון שיתקיים בנו מה שכתוב: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו'".

השארת תגובה