תנו להם לגייס: רשויות החוק לא מסוגלות להתמודד עם סרבנות המונית

על הח"כים החרדים לשלב ידיים בשלווה ולהחזיר את הכפפה לידי המדינה • האם מישהו חושב שצבא שמתקשה להתמודד מול קומץ עריקי 'הפלג' יצליח לאכוף גיוס על עשרות אלפי בחורי ישיבות? • כך, אולי יתרוקן סוף סוף האוויר מבועת הבג"ץ

דוד רוזנטל
דוד רוזנטל

בית המשפט העליון כיכב השבוע בכותרות עם כמה וכמה פסיקות מדוברות, אבל במיוחד דובר על הפסיקה המבטלת את חוק הגיוס המתוקן. גם חברי הכנסת החרדים יצאו בכינוסים והצהרות בתקשורת וגם יאיר לפיד מצדו יצא בהכרזות, ושני הצדדים טועים. החרדים לא הפסידו, ולפיד לא ניצח. אבל, את הפסיקה הזו ניתן לנצל וחשוב לנצל, כדי לשבור את האקטיביזם המופרז שנטלו לעצמם שופטי העליון.

ראשית, חברי כנסת חרדים יקרים, אין צורך שתצאו בהליכי חקיקה, או הצהרות חקיקה, אשר כרוכות במאבקים פוליטיים, פופוליזם, אוירה מקוטבת, וגם אם בסוף יחוקק חוק חדש המחיר הציבורי שלו בשנאה לחרדים לא יהיה שווה את התועלת. אז פשוט אל תעשו זאת, תנו לחוק שירות החובה הסטנדרטי לחול על החרדים בשוויוניות, ותנו לצה"ל לנסות לגייס מישהו. הוא אפילו לא ינסה. כן, התשובה הראויה ביותר לבג"צ האקטיביסטי היא – התעלמות.

לא ממש ברור מה חשבו להם שופטי בג"צ, שמא הניחו שאם כבודם פוסקים אזי כל בחורי הישיבות יקומו מהסטנדר ויאמרו "שוין, בג"צ פסק, נצטרך לעזוב את הבית הרוחני", הרי ברי לכולם כי לא זו המציאות.

הרי אפילו עם הפלג הירושלמי הזניח המשטרה לא הצליחה להתמודד, אפילו לא כאשר סך כל עריקי הפלג יכולים להימנות על אצבעות יד אחת, אז איך יוכלו לאכוף גיוס על המונים? ואם בג"צ כל כך מנותק, השירות הטוב ביותר שיכולים כעת נציגי הציבור החרדים לעשות, הוא פשוט להתעלם מבג"צ כליל. שינסה צה"ל לגייס. שינסה.

המציאות היא שרשויות החוק השונות לא מסוגלות להתמודד עם סרבנות מצפון המונית, וכולם מעדיפים שלא להגיע לעת מבחן. כי אם יש חוק מפורש, והוא נדרס ברגל גסה על ידי ההמון – וזה הרי בדיוק מה שיהיה – אזי המדינה מאבדת את ההרתעה והסמכות שלה. מכאן קצרה הדרך לאנרכיה. האינטרס שזה לא יקרה הוא לא של החרדים, אלא דווקא של המדינה.

אז תנוחו, חברי כנסת חרדים, אל תטרחו לתקן את החוק, אל תטרחו להתראיין בתקשורת, אין צורך לייצר רעש. אל תהיו בלחץ, כי המדינה, צה"ל ורשויות האכיפה השונות לחוצים הרבה יותר מכם. בחורי הישיבות הרי לא יגויסו, השאלה היא רק איזה מחיר ציבורי ישלם על זה בג"צ.
יאיר לפיד שחוגג את פסיקת בג"צ, אינני מבין איך איננו בוש מפני עצמו ברדידות ובפופוליזם של דבריו, שהרי בג"צ שביטל את חוק הגיוס ביטל לא רק את התיקון האחרון שהוסיפו החרדים (באמצעות ההסכמים הקואליציוניים האחרונים), אלא הוא ביטל למעשה את החוק שחוקק לפיד בעצמו. כלומר, מעשה ידיך הוא הוא שנסתר על ידי בג"צ, ואתה אומר שירה? איש מוזר.

אבל אם בפתרונות עומק עסקינן, אין צורך לתקוף את בג"צ על פסק הדין האחרון, אלא על האקטיביזם המופרז שנטל לעצמו. לא צריך ללכוד יתוש יתוש – צריך לייבש את הביצה. בית המשפט הפך לסמכות על, אשר מתעלמת מהמחוקק ומהדמוקרטיה. בית המשפט העליון הרחיב את סמכויותיו, והחל להנחיל ערכים שלא שיערום המחוקקים. בזה צריך לעשות סדר.

בית המשפט איננו צריך להמציא או להנחיל ערכים, תפקידו של בית המשפט הוא לפעול על פי החוק, כפי שנחקק בידי הכנסת אשר נבחרה בידי העם. החוק משקף את סך הערכים של העם, ובית המשפט כפוף לחוק. אבל, מאז "המהפכה השיפוטית", בית המשפט נטל חוק יסוד או שנים, ועליו בנה תילי תילים של זכויות וערכים אשר להם לא התכוון המחוקק. על בסיס "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", קובע בית המשפט מהו כבוד האדם, מה הזכויות המגיעות לו, ואילו חוקים של הכנסת צריך לפסול כי אינם תואמים את הפרשנות של חוק היסוד.

בג"צ הפך למחוקק דה פקטו, אם בפסילותיו ואם בפרשנויותיו מרחיקות הלכת. בג"צ החל לפעול להנחיל את הערכים של "האדם הנאור", שהם לא הערכים של הבוחר. נוסף לכך, באמצעות מנגנון מינוי שופטים מסתורי וחשאי, הפך הליך בחירת השופטים למערכת שיבוט, אשר מייצרת את כל השופטים באותה התבנית ובאותו צלם ערכים. אין שם גיוון דעות, יש שם דעה "נאורה" אחת.

פעמים זה פוגע בחרדים, פעמים זה פוגע בצה"ל וביכולת הלחימה (שהרי גם לאויב יש זכויות אדם), פעמים זה פוגע בתושבי דרום תל אביב (שהרי המסתננים הלא חוקיים מסודן ואריתריאה גם להם יש זכות לכבוד ולחירות), ובסך הכולל כולם נפגעים. צריך לאחד כוחות, ולעצור את האקטיביזם השיפוטי.

צריך לשנות את הליך בחירת השופטים, ולהפוך אותו לשקוף ופתוח. חשוב שהשופטים ייצגו את מגוון האוכלוסייה בישראל, ויהיו כפופים לערכים המשותפים והמוסכמים. חשוב לשנות את מרחב הפרשנות, ולצמצם את סמכות השפיטה למרחב הפורמלי המוסכם במסגרת החוק. צריך לצמצם את זכות העמידה (הזכות לעתור לבג"צ, בעבר רק אדם שנפגע ישירות מעוול, יכול היה לעתור. עם הרחבת זכות העמידה, גם גורמים נוספים שאינם נפגעים יכולים להגיש עתירות בנושא), וכך בית המשפט העליון יחזור לתפקיד הברור והמוסכם – להיות רשות מאזנת ומבקרת לרשות המחוקקת והרשות השופטת. לא יותר סמכות על, אלא סמכות מוגדרת ומבוקרת.

שרת המשפטים איילת שקד מקדמת מספר יוזמות שקולות מאד וראויות מאד בנושא, חשוב שחברי הכנסת החרדים יתגייסו לעניין כדי לחולל רפורמה אמתית במערכת הדמוקרטית הישראלית. התשובה לבג"צ לא צריכה להיות חקיקה חפוזה ולא פופוליזם יאיר-לפידי, אלא רפורמה מהותית והסדרת סמכויות בית המשפט העליון.

השארת תגובה