בעל דירה שהתפוצץ אצלו צינור האם חייב גם בתיקון הנזקים שאירעו אצל שכינו

הרב אפרים קורנגוט
הרב אפרים קורנגוט

שאלה  

בעל דירה שהתפוצץ אצלו צינור האם חייב גם בתיקון הנזקים שאירעו אצל שכינו; סיוד התקרה, תיקון הספה וכו'?

 

תשובה

שאלה זו מתחלקת לשתי סוגיות; האחת עצם תיקו הנזק, על מי מוטלת החובה. והשנייה האם חובה זו כוללת את תיקון הנזקים הנוספים שאירעו בעקבות פיצוץ הצינור, כמו צביעת התקרה תיקון ארונות מטבח וכל כיו"ב.

לגבי הסוגיה הראשונה הרי התשובה חד משמעית- אם אירע פיצוץ בצינור הבית של דייר או בצינור המשותף של הבניין, הרי קיימת חובה על בעל הדירה לתקן את הצינור. ואם מדובר  בצינור משותף הרי שעל וועד הבית מוטלת החובה לתקן את הנזק (שו"ע חו"מ קסד א ועוד).

הסוגיה השנייה עליה נסובה השאלה שלך לאחר תיקון גורם הנזק האם בעל הרכוש שהזיק צריך לפצות את הדייר על נזקים שנגרמו לו.

לגבי שאלה זו הרי שנפסק להלכה שחובת התשלום מסוג זה, היא דווקא אם הייתה רשלנות בתיקון הנזק, או חיסרון במידת הזהירות הסבירה. בנתונים אלו בלבד קיימת חובת התשלום על בעל הנזק. אבל אם לא הייתה רשלנות הרי שאז הוא יהיה פטור. וכיוון שבפועל מצב כזה כמעט ולא קיים, ומסיבות שונות הרי שנמצא בעל הנכס חייב בתיקון הנזק אצל השכן, וכיוון  ששערוך כזה קשה מאד הרי שהרבה פעמים נחייב אותו בתשלום כל הנזק. אלא אם כן נסיבות העניין מראות שלא הייתה רשלנות מצידו, ואז תשלום ההשתתפות יהיה נמוך יותר.

בכל מקרה שיש ספק הרי שזה בדרך כלל לגבי סיוד התקרה. אבל אם מדובר בנזקים שאירעו לספות וכו', הרי שבעל הרכוש המזיק היתה לו האפשרות לסגור את המים ובכך למנוע את  הנזק כלפי הדייר.

הלכה פסוקה (שו"ע חו"מ תטז א) שהכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם, למרות שזה ממונו שהזיק. כיוון שדברים אלו "אין תחילתן להזיק, היינו אין מדובר בדברים  שעלולים להזיק לכן גם חובת ההרחקה לא קיימת לגבם.

אבל אם מדובר בדברים שהם עלולים להזיק בגלל חוסר תקנות בבניין, הרי שמוטלת על בעל הממון לסלק את הנזק.

עוד מקרה שמובא בשו"ע (שם) של רשלנות שמחייבת את בעל הממון, אם מלכתחילה מדובר בבנייה שאינה תקנית, הרי שאז יש לחייב את בעל רכוש כיוון שמדוב בבנייה שאינה ראוייה, והיא וודאי שתזיק ולכן מוטלת עליו החובה להרחיק את הנזק ואם לא עשה כך הרי שחייב בתוצאות הרשלנות.

המכנה המשותף לכל המקרים שאם אירע דבר בעקבות רשלנות של בעל הממון הרי שיש לחייב אותו בתוצאות מעשה הנזק.

יחד עם זאת קיימת חובת זהירות חמורה יותר ביחסים בין שכנים (ש"ך קנה וכן ראה שו"ע חו"מ תיח) ולכן גם במקרים שמותר לשכן לעשות פעולות מסוימות כגון תנור דלוק בבית, עדיין אין  זה פוטר אותו מחובת תשלום אם אמנם אירע הנזק, ומהטעמים לכך כיוון שביחסי שכנים קיימת חובת זהירות הרבה יותר גדולה מאשר זו הקיימת בין שותפים.

וכיוון שכך הם פני הדברים, הרי שהתשלום במקרים של חובה (רשלנות  של  הדייר) צריך להיות מאה אחוז וכיוון שהטענה של בעל הרכוש שהוא אינו אשם כלל, הרי שמאותם מאה אחוז  צריך להוריד בערך התשלום על פי טענותיו. ואין לטעון שהתשלום הוא אפס ומכאן ואילך זה בגדר "התנדבות" באמור לעיל לא כך הם פני הדברים. ובמיוחד בהלכות שכנים שלגביהם חובת  זהירות ייחודית, וחובת תשלום שתהיה בכל אופן של נזק אם ננקטו צעדים של זהירות.

 

הרב אפרים קורנגוט בשיתוף האגודה לתרבות הדיור

 

להפניית שאלה לייעוץ ההלכתי באגודה לתרבות הדיור ניתן להתקשר למוקד הארצי בטלפון 8484*

השארת תגובה