הסוחר שהקפיד לבצע שיחות בטלפון או בסקייפ • ומאות האלפים שהפסידו את כל כספם

בהתחלה זאת הייתה תופעה, אחר כך זה הפך לנחשול: מאות אלפים הפסידו את כל כספם באמצעות חברות 'אופציות בינאריות' שרובן פעלו מישראל • השיטה: הלקוח עובר שכנוע מאסיבי להפקדת כסף רב וכאשר הוא מפסיד, מוצעת לו 'תכנית שיקום' בתמורה להשקעה נוספת שגם אותה הוא מפסיד • הרשויות נלחמו בחברות, וכעת עובדים רבים חוזרים בתשובה ומפלילים את בעלי החברות

הבורסה בניו יורק
הבורסה בניו יורק
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

חודש מרץ 2015 היה די שגרתי עבור הצלם הבריטי מרטין הופר, אך שום דבר לא הכין אותו לשיחת הטלפון שקיבל באחד הימים. על הקו היה אדם שהציג את עצמו כברוקר מטעם חברת טיטאן טרייד בשם שון לואיס. מאוחר יותר הוא יגלה כי השמות היו בדויים, אך בשלב זה נטה הופר להאמין כי הדובר מהצד השני של הקו הוא אדם אמין.

ה'ברוקר' הציע להופר הצעה מפתה: השקעה באופציות בינאריות עם אחוזי רווח גבוהים. "במהלך מספר שיחות הוא הסביר לי איך השיטה עובדת", סיפר הופר ל'דבר ראשון'. "הוא נשמע מאוד בטוח בעצמו וכאילו הוא יודע מה הוא עושה. הוא הסביר לי שאנחנו נעבוד יחד, הוא יהיה הברוקר האישי שלי ומטרתו לגרום לי להרוויח כמה שיותר כסף. הוא טען כי הוא מקבל אחוזים מהרווחים שלי וכי ככל שאני מרוויח, החברה שלו מרוויחה".

ההצעה של הברוקר הייתה מסחר באופציות בינאריות. שיטת המסחר מציעה למעשה רכישת אופציות דיגיטליות. כל אופציה מעריכה את שווי נכס סחיר כלשהי, כדוגמת מניה, מטבע זר ואפילו סחורה. באם הערכתו של הסוחר התממשה, הוא מרוויח כ-80% מכספו ואם הערכתו לא התממשה, הכסף יורד לטמיון.

כך פועלת השיטה: הערכה של הסוחר, נחשבת לאופציה על מגמת השינוי במטבע או במניה בתוך פרק זמן הנע בין דקה לשנה. לדוגמה: סוחר יוכל להעריך ששוויו של הדולר יעלה בעוד פרק זמן שייבחר. לצורך כך, הוא יניח 1000 דולר על הערכה זאת. אם בתום הזמן שהוא בחר, הדולר אכן עלה, הוא הרוויח את כספו יחד עם רווח של כ-80%. כלומר, רווח נקי של 800$. באם הוא יפסיד, כספו ירד לטמיון. מכאן נגזר השם 'בינאריות': או הכל או כלום (השיטה הבינארית מבוססת על הספרות 0 ו1 בלבד).

ובחזרה למרטין הופר: הסוחר שהקפיד לבצע שיחות בטלפון או בסקייפ ולא בכתב, שכנע את הצלם להפקיד כסף תוך התחייבות לליווי מלא בחודשים הראשונים, עד לעצמאות מוחלטת במסחר. "אני ביקשתי להכניס לחשבון רק 500-1000 פאונד", סיפר הופר. "אבל הוא לחץ עלי להגדיל את הסכום ל-5000 פאונד על מנת שנוכל לסחור ביחד ולראות רווח משמעותי. הוא אמר שישלח לי סימנים לאופציות טובות וילמד אותי לסחור, כך שתוך שלושה חודשים אוכל להתחיל לסחור בעצמי".

מהר מאוד גילה הופר כי מה שלמד מהברוקר היה רמאות לשמה. בשלב ראשון גרם הסוחר להאמין שכשהופר מרוויח, גם החברה מרוויחה. שיש פה מצב של WIN-WIN. אח"כ הוא הבטיח לו 'בונוס', כסף שהחברה שלו תכניס לחשבונו בנוסף לכסף שהופר מכניס, כאשר לצד זאת מדגיש הסוחר כי אם אינו מעוניין, יוכל פשוט למשוך את הכסף שבחשבון ולצאת. "החלטתי לתת לזה צ'אנס. קשה לי להסביר לך את מה שעבר עלי. זה שטף של מילים והבטחות שסוחף אותך. בונים אצלך אמון וגם מייצרים קשר אישי".

וכך השקיע הופר כסף רב באופציות הללו. לצד ההפסדים הרבים, היו גם לא מעט רווחים שהתבטאו ב-75% רווח, מה שגרם לו להכניס עוד כסף בכל פעם שהפסיד בתקווה כי הרווח הבא יכסה את ההפסדים הקודמים. כשהוא מתבקש להסביר מדוע לא פרש כבר בהפסדים הראשונים, גם לו, אין לכך תשובה ברורה. "יש מדרגות של הבטחות כדי להשאיר אותך פעיל כמה שיותר זמן. זה מתחיל בבונוס על הפקדות גדולות. אח"כ אומרים לך שיש אופציה מיוחדת עם סיכויי הצלחה גבוהים או תכנית לקבוצה סגורה של משקיעים שאתה יכול להצטרף אליה אם תעלה קצת את ההשקעה שלך".

"בשלב מסוים, אחרי שהשקעתי את כל מה שיכולתי, החלטתי לצאת. ביקשתי למשוך את הסכום שנשאר בחשבון. אז הם אמרו שאני לא יכול למשוך כי קיבלתי בונוס מהחברה. העבירו אותי לאנליסט ואז לברוקר ראשי ולמנהל צוות. הם הבטיחו לי שאם אשים עוד 10,000 פאונד מולם זה יבטל את הקפאת המשיכה של הבונוס. היקפי המסחר שהיו עד אז מוגבלים ל-10% מגובה החשבון התחילו לעלות לרמה של 1000% ומהר מאוד איבדתי הכל. ואז העבירו אותי לתוכנית שיקום שלפי ההבטחות תוכל לבנות אותי מחדש ולהחזיר לי את הכסף, אם אני אהיה מוכן להשקיע בה."

בשלב זה החליט הופר שלא להשקיע יותר, וכשהוא בהפסד של 50,000 פאונד מחסכונות שירדו לטמיון והלוואות אותן הוא משלם עד היום, הוא החל לחפש דרך מילוט מהצרה שנחתה עליו ואז הוא הכיר את גראהם טאוולר, בנקאי בגמלאות בן 81 מלונדון, שהפסיד בשבע חודשים לא פחות מ-90,000 פאונד באופציות בינאריות. טאוולר ניצל את העובדה כי הוא בנקאי, וידע כי ביכולתו לתבוע את הבנק לבטל חיובים וכך עשה.

את הכסף שהצליח להציל, 26,000 פאונד, הוא הקדיש למאבק בשיטה הנכלולית. הוא יצר קשר עם בחור ישראלי שעסק גם הוא בהשבת כספים שירדו לטמיון בחברות אלו ויחד עמו הם נאבקו בחברות. אחד הסיפורים שטאלוור מתקשה לשכוח, הוא זה של מייקל, חולה סרטן שהפסיד טרם מותו למעלה ממיליון שקל במסחר באופציות הבינאריות. כשגילה כי מדובר בהונאה, פנה מייקל לבנק, אך זה סירב לבטל את החיובים. בלית ברירה פנה מייקל לטאלוור ושותפו הישראלי ובמהלך מאבקיהם הצליחו השניים להשיב למייקל 20,000 פאונד ו-15,000 דולר מהכספים שאיבד.

אנטישמיות חדשה

אשתו של מייקל סיפרה את הדברים בשנה שעברה, אך הפסקה האחרונה מדבריה היא המטרידה ביותר. לא סוד הוא כי החברות הללו, פועלות מישראל ובעבר, בטרם הוצאו מן החוק, משרדיהן היו ממוקמים ברחובות הראשיים ברמת גן ובהרצליה. החברות שהעסיקו עשרות אלפי עובדים, העלו את מפלס השנאה לישראל בקרב הלקוחות ומכריהם.

כך לדוגמה, רעייתו של מייקל הייתה זאת שמיהרה לציין את עובדת היותם ישראלים. "החברות האלה מוציאות שם רע מאוד לישראל ולישראלים", אמרה. "אני חושבת שהרשויות במדינת ישראל לא עושות כלום כדי להילחם בתופעה הזו. אני חייבת לומר שבעלי היה אדם מאמין שהאמין בטוב לבם של בני אדם. הבחור הישראלי שסייע לנו גרם לנו להאמין כי יש גם ישראלים מוסריים".
דברים דומים אמרו גם חבר הכנסת דב חנין ויו"ר הרשות לניירות ערך שמואל האוזר שניהל מלחמת חורמה בעניין. "הגיעו אלינו מאות תלונות מאנשים פרטיים ורגולטורים בעולם על הונאות שמבוצעות על ידי חברות שיושבות בישראל ועוסקות בתחום האופציות הבינאריות, יותר מאשר בכל מכשיר אחר. גם אם נניח שכולם צדיקים – מדובר במכשיר הימורים שמקומו לא בשוק ההון. אין דבר שמעודד אנטישמיות כמו האופציות הבינאריות", כך דבריו של האוזר.

לדברי חבר הכנסת, דב חנין, "תופעה זו של פעילות חברות ישראליות במדינות שונות הגיעה לממדים היוצרים הדים שליליים נרחבים בעולם, תוך גרימת נזק תדמיתי משמעותי לישראל בכלל, ולשוק ההון בישראל בפרט, ועלולה ללבות אנטישמיות". חבר הכנסת סיפר בדיון בנושא שהתקיים בכנסת, כי למשטרה ולרשויות נוספות בישראל, הגיעו תלונות רבות וקשות מצד רשויות מחוץ לישראל ואזרחים של מדינות זרות, בנוגע לפעילותן של חברות מישראל כלפי לקוחות במדינות שונות, בעיקר מפעילות באופציות בינאריות. "התברר כי בחלק מהמקרים המסחר המוצע בזירות הסוחר מהווה אף כסות לפעילות עבריינית, כגון פעילות המהווה מרמה והונאה".

באחד מהדיונים בכנסת הובאה עדותו של לקוח צרפתי שהפסיד כסף רב במסחר זה. עו"ד דבורה אביטבול שייצגה אותו, תרגמה למשתתפי הדיון את דבריו. "זה מתחיל בסכומים קטנים וברגע שרואים בונוסים מתחילים לשכנע את הלקוח להשקיע יותר", אמרה אביטבול. "בכל פעם הדרישות היו יותר גבוהות, תשקיע יותר כדי להרוויח יותר. הוא הפסיק לעבוד כדי להשקיע את כל זמנו, יום ולילה בפלטפורמה. מנהל החברה אף הגיע לביתו ופיתח עמו יחסי חברות. הוא השקיע 74,000 יורו שהגיעו עם כל הבונוסים למעל 200 אלף אירו, אבל כשביקש למשוך סכום צנוע של כ-2,900 אירו החברה סירבה וניתקה עמו קשר".

עו"ד ורוניקה בירמן, העוסקת בתחום האופציות הבינאריות סיפרה על מקרה נוסף בו הייתה מעורבת אחת מלקוחותיה. "היא ביקשה למשוך כסף מהחשבון שלה שעמד על 750 אלף דולר. הנציג משך את הזמן מספר שבועות ואז אמר לה שאישר את המשיכה אבל טס בדיוק היום לחו"ל ויטפל במשיכה כשיחזור. לאחר שבוע פנה אליה נציג אחר ואמר שאותו נציג שעמו היא עמדה בקשר הלך לעולמו. כששאלה בנוגע לגורל כספה נאמר לה ששנייה לפני שטס, הנציג שלה הימר על הכסף והפסיד את הכל. הצעת הפתרון של החברה עבורה הייתה להשקיע עוד כסף כדי להרוויח בחזרה את כל מה שהפסידה".

במקרים מסוימים, אפילו למשטרה לא היה כיצד להתמודד עם התרחבות התופעה, מאחר והחברות החתימו את הלקוחות לבל תהיה כנגדם תביעה בתמורה ליציאה מהירה מההשקעות. נציג של משטרת ישראל רפ"ק גבי ביטון אמר באחד בדיונים כי מבחינת אכיפת החוק, התופעה היא מאוד מורכבת. "ישנו קושי עצום באיתור ראיות כדי להגיע לרף הנכון להגשת כתב אישום. הם מקימים חברות במדינות בהן החוק מאפשר את הפעילות, שרתים שחלקם הגדול לא נמצא בארץ. הקורבנות נמצאים במדינות ערב ובמדינות אחרות שקשה מאוד להביא מהן עדויות, אבל משטרת ישראל מפשילה שרוולים ונכנסת לתחום. כל תלונה שתגיע – תחקר. הדלת פתוחה".

מחוץ לחוק

הפעילות והביקורת הרבה כלפיה, הביאו את המדינה לפעול בנושא וזו החלה בשנים האחרונות לצמצם את פעילות החברות עד להטלת איסור למסחר בחו"ל. למעשה, עד לנובמבר 2014, לא הייתה אף הסדרה בנושא וחברות בתחום זירות הסוחר ובהן גם האופציות הבינאריות פעלו כאוות נפשן. אלא שאז החלו להיערם התלונות וחל גידול משמעותי במספר החברות שפעלו בשוק והציעו מסחר בזירות סוחר.

ב-2014, אושר בכנסת הליך ההסדרה לזירות סוחר ומאז היו כפופות זירות האופציות הבינאריות לרשות לניירות ערך. המשמעות המיידית הייתה קבלת רישיון על ידי הרשות בכדי להמשיך לפעול. הבקשות הועברו לרשות לניירות ערך והיו אמורות להיות מאושרות רק אם עמדו בקריטריונים הפיננסיים הנדרשים לשם הפעלת זירות סוחר בשוק ההון. אישור זה לא היה מהווה הענקת לגיטימציה ובמקביל להגשת הבקשות, תקפו בכירי הרשות לניירות ערך את החברות המנצלות את תמימותן של הלקוחות.

אלא שאז הפתיעה הרשות לניירות ערך את החברות. בעוד שזירות רבות אושרו, חברות האופציות הבינאריות לא קיבלו אישור לפעול בתחומי מדינת ישראל. במכתב שהנפיקה הרשות לניירות ערך, היא נימקה את החלטתה שלא לאשר לחברות בעלות רישיון זירה, לסחור באופציות בינאריות ביחס לכל סוגי הלקוחות.

לדבריהם, "מורכבות האופציות והקושי בתמחורן מחד, והיעדר מסחר רב צדדי שמאפשר יצירת מחיר שוק מאידך, אינם מאפשרים לרשות לאשר מסחר בזירה ללקוחות קמעונאיים". עוד נכתב כי "מורכבות המכשיר, הקושי בתמחור שלו והיעדר האפשרות לבצע ניתוח כלכלי מושכל מקנים לפלטפורמה ולמכשירים הפיננסיים אופי של משחק ניחושים". כלומר, אין הבדל גדול בין האופציות הללו להימורים, כך לדברי הרשות לניירות ערך.

השלב הבא היה לאסור את יצוא האופציות לחו"ל. יו"ר הרשות לניירות ערך שמואל האוזר פנה בשנה שעברה ליועץ המשפטי לממשלה בנושא וביקש לאסור את היצוא לחו"ל. החודש, אישרה ועדת הרפורמות בכנסת את הצעת החוק הממשלתית שאסרה גם את הפעילות לתושבי חו"ל.
יו"ר הוועדה הסבירה את ההחלטה ואמרה כי הפעילות גרמה לנזק תדמיתי גדול לישראל. "ישראל הפכה לאחת המעצמות בתחום האופציות הבינאריות. שמענו כאן בוועדה על מקרים בלתי נסבלים ואף שוחחנו עם אנשים מכל העולם על העוול שנעשה להם על ידי חברות שפועלות מכאן. גם המשטרה והרשות לניירות ערך הבהירו כאן בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את חשיבות החוק למדינה ככלל ולשוק ההון הישראלי בפרט. הפעילות הזאת אינה משקפת את הערכים של מדינת ישראל, ויש להצעת החוק השפעה מכרעת על תדמיתה של ישראל בעולם".

העובדים עוברים צד

דווקא בימים אלו, חודש הרחמים והסליחות, עושים עובדים לשעבר בתעשייה תשובה ומביעים חרטה על מעשיהם. עובד לשעבר באחת החברות סיפר בדיונים שהתקיימו בנושא, כי לפי חישוב פשוט, כל הלקוחות יפסידו בסופו של דבר. "חבר אמר לי שהוא עובד כמנהל תיק השקעות, וזה נשמע לי מעניין", הוא סיפר. "לא היה לי ניסיון בתחום. מהרגע שהגעתי התקשרתי ללקוחות ושכנעתי אותם להשקיע. יכולתי להגיד להם כל דבר שרציתי, להבטיח ולומר הכול, לשקר בלי בעיה, וכך גם כל מי שעבד איתי, רובם צעירים בגילי. רוב החברות בישראל מרוויחות על-ידי כך שהן לוקחות אחוזים מכספי ההשקעה, ולא משנה להן מה קורה לכסף אחר-כך. לכן כולם יפסידו בסוף".

והוא לא לבד. בחודשים האחרונים התפתחה מגמה של עובדים לשעבר שעוברים צד ומסייעים לחושפי השחיתות במלאכתם. הבעיה העיקרית עמה מתמודדים הלוחמים בתופעה, היא גילוי בעלי החברות שרשומות במדינות אחרות תחת שמות קש. ד', אחד העובדים הביע לאחרונה את חרטתו בראיון וסיפר כי כיום הוא מסייע ללוחמים בנושא ומעביר להם כל מידע שיש בידיו אודות מפעילי החברות. "אני רואה אנשים שאיבדו את הבית שלהם. את כל מה שיש להם. זה נורא. זה מזעזע".

עובדים אחרים פונים מיוזמתם לרשות לניירות ערך ולחוקרים פרטיים שעובדים עבור הלוחמים בחברות. "אני רוצה להאמין שחרטה על מעשיהם היא זאת שמניעה אותם", אומר עורך דין המייצג כמה נפגעים.

אחד מהבולטים הוא אוסטין סמית', עובד לשעבר באחת מהחברות הללו שכיום עומד בראש מיזם להשבת הכסף הגנוב. "אף אחד לא עשה משהו עם ההונאה שנעשתה. אנשים הפסידו הרבה כסף". אוסטין גייס בכיר לשעבר במשרד האוצר האמריקני, ויחד הם תובעים את החברות להשיב את הכסף ללקוחות שנעשקו.

צורת פעולתם היא כזאת: הפעלת חוקרים והגעה עד לבעלי החברות, ואז הם מגישים איום על תביעה. בעלי החברות נעתרים לדרישותיהם ומשיבים את הכסף ללקוחות שתובעים את כספם. עו"ד תמירה הם המייצגת גם היא כמה לקוחות, סיפרה כי את הסיוע העיקרי בנושא, הם מקבלים מעובדים לשעבר. "יש חוקרים שאנחנו משלמים להם כסף ללכת ולהשיג את העובדים הללו. רק מעובדים לשעבר אנחנו יכולים לקבל את המידע על החברות".

ולמרות הכל, מעריכים רבים, כי התעשייה הזאת על סף גסיסה. "בשנה הקרובה היא תחוסל בישראל", אומר גורם בתעשייה. "עכשיו עדיין פועלות כמה חברות, אבל תקופות השיא חלפו". לדברי הגורם, התופעה של עובדים העוברים צד, הינה רחבה משנראה, אך החשש מבעלי החברות שחלקם מקושרים לארגוני פשיעה, הוא זה שמותיר אותם מאחורי הצללים.

השארת תגובה