בהיעדר כוונה ניתן להניח שאין שום משמעות לקיום המצוה

למשל מצות הישיבה בסוכה שכתוב עליה בתורה "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וכו'" מכאן יש שלמדו שהידיעה הזו היא חלק ממשי של מעשה המצוה

הרב אריה שטרן בבני עקיבא. צילום: בני עקיבא
הרב אריה שטרן בבני עקיבא. צילום: בני עקיבא
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

בפרשת השבוע, פרשת כי תבוא, משה רבינו מתחיל לסכם את דרשתו הארוכה לפני העם, ולאחר שבשלשת הפרשיות האחרונות הוא פרט לפניהם את המצוות כאלה הנוגעות לפרט וכאלה הנוגעות לכלל, כאלה העוסקות בתחום שבין אדם למקום וכאלה העוסקות בתחום שבין אדם לחברו, הרי כעת חוזר על הציווי הכללי לקיים את כולן משום שבהן תלוי גורל העם שאם שמוע תשמע, יבואו עליך כל הברכות, ואם חלילה לא תשמע יבואו כל הקללות.

בתוך הדברים משה רבינו אף מוסיף שכאשר מדובר על קיום המצוות הכוונה היא לקיומן עם כל הלב, ועל כך הוא אומר (דברים כו, טז): ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך.

דברים אלה מתפרשים כמובן כפשוטם ואולם יש מגדולי האחרונים אשר כתבו שפסוק זה בא ללמד עקרון הלכתי חשוב לפיו המצוות צריכות כוונה, וכיון שזה חיוב מן התורה ממילא מתבקשת המסקנה שאם אינו מתכוין אינו יוצא ידי חובה אף על פי שקיים את המצוה על כל פרטיה ודקדוקיה.

אכן כידוע נושא זה שנוי במחלוקת ויש שחולקים וסוברים שמצוות אינן צריכות כוונה ואף בשו"ע (או"ח סימן ס,ד) מובאות שתי הדעות אבל עם נטייה להכריע כדעה הראשונה.

דברים אלה חשובים תמיד אבל כעת לפני החגים הבעל"ט המשופעים במצוות חשיבותם גדולה במיוחד ועלינו להתכונן לקיימן ככל האפשר באופן מושלם דהיינו עם כוונה.

יתירה מזו, יש מצוות שישנה הסכמה לגביהן שצריך להתכוון כראוי תוך כדי קיומן אפילו אם בדרך כלל סוברים שמצוות אינן צריכות כוונה.

כך למשל מצות הישיבה בסוכה שכתוב עליה בתורה "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וכו'" מכאן יש שלמדו שהידיעה הזו היא חלק ממשי של מעשה המצוה, ואם אדם יושב בסוכה בלי אותה כוונה הרי הוא נחשב כמי שלא ישב.

כיוצא בזה יש דיון לגבי תקיעת שופר, באופן מיוחד כאשר אינו תוקע אלא שומע מאחרים שתוקעים עבורו כי אז בהיעדר כוונה ניתן להניח שאין שום משמעות לקיום המצוה, ובעצם כך הסברה נותנת לגבי המצוה הזו שמתקיימת בשמיעה בעלמא, מה שאין כן כשמדובר על מצווה שמתקיימת ע"י מעשה עליה רגילים לומר שהלב הולך אחר המעשה.

בין כך ובן כך הרי זה ברור שכולם מסכימים שעדיפה המצוה שנעשית עם כוונה שנותנת את התוכן הפנימי. למעשה של המצוה.

עלינו אפוא, לקוות שיתקיים בנו מה שנאמר בפסוק בפרשת ואתחנן (כ', כה): "וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלוקינו כאשר ציונו".

הרי שפירט הכתוב את שני היסודות של קיום המצווה, האחד שיהא המעשה לפני ה' דהיינו עם הכוונה הראויה, והשני "כאשר ציונו" דהיינו שתתקיים המצוה כראוי על כל פרטיה ודקדוקיה. כך בכל השנה ובמיוחד כעת במצוות של הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה. ונזכה בזכותן לשנה טובה שנת גאולה וישועה לכל ישראל.

השארת תגובה