יוצאים לאכול: בואו לחוויה קולינרית מושלמת ביבנה

מה שירה חיפשה ביבנה והכי חשוב למה היא רוצה שוב לחזור לשם? • אם אתם מתכננים ארוחת ערב בחוץ כדאי מאד שתכירו את המקום הזה • לא תתאכזבו

עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

"ליבנה" הוא ענה במילה אחת לשאלה שלי: "לאן היום?". ניסיתי להיזכר אם יש לי דעה קדומה על יבנה, האם שמעתי אי פעם סטיגמה על יבנה, כנראה שלא. הפעמים היחידות שביקרתי ביבנה היו, כשנסעתי כמה פעמים לבאר שבע והאוטובוס עצר בתחנה המרכזית של יבנה. חוץ מחיילים של חיל האוויר, אני לא זוכרת הרבה מהעצירות ביבנה. מבחינתי זה שם אפור לעיר אפורה.

"כנראה כבר מיצינו את כל האפשרויות באזור המרכז, אז נוסעים ליבנה", חשבתי לעצמי והתפשרתי מראש על החוויה הקולינרית שבוודאי לא נחווה היום.

כשחולות פלמחים מימיני, התחלתי להרגיש את טעמם של הסלטים הסטנדרטיים שמגישים בסטייקיות סטנדרטיות. עם הציפיות הנמוכות האלה נמנמתי כששמש של אחר הצהריים מלטפת את פניי. התעוררתי מהנמנום בחניון של קניון G ביבנה. בקומה השלישית, כשעמדנו מול דלת הכניסה למסעדת 'קיטשן ביי גרג', הבנתי שאני סתם גוש-דנית מתנשאת. חיוך הניצחון על פניו, הבהיר לי שכמו תמיד גם הפעם הוא קרא את המחשבות שלי, אבל כמו ג'נטלמן אמיתי הוא העדיף לשתוק ולא להוכיח מי צודק.

החלונות הגדולים, המבנה העגול והצבעים הנעימים של המסעדה עזרו לי לגבש סטיגמה מהירה: אנשים רגועים. כשהוא עיין בתפריט, אני הספקתי להעיף מבט כללי על המקום ולתת ציון גבוה. עיצוב מודרני, תקרה גבוהה, מוזיקה נעימה מהאייטיז והכי חשוב שהמקום נקי.

ההמתנה הלא ארוכה למנות ראשונות, בישרה על השירות האדיב של הצוות ושל מנהל המקום אלי מור שמסתובב בין היושבים, מנהל סמול טוק ועוזר בהגשה.

התחלנו עם קרפצ'יו פילה בקר, ופטה כבד. כל מילה שהיא לא 'מושלם' תחטא למטרה בתיאור הקרפצ'יו. התיבול המדוייק של שמן זית, לימון ועשבי התיבול, גורמים לי להתאהב ולהתמוסס לתוך עצמו עם כל ביס מהמעדן הזה. מהמנה האיטלקית עברתי לפטה כבד הצרפתי שמוגש עם ריבת בצל וטוסטונים. המנה היתה נדיבה, נימוחה ומצויינת וריבת הבצל במתיקות במידה הנדרשת. טעם הבצל גרם לי לחשוב שאולי הייתי צריכה לטעום את חלת הבצל, אבל זה כבר היה מאוחר.

עד שיגיעו המנות העיקריות, הוא התפנק עם לחמאבעג'ין, אני העדפתי לשמור מקום. "הבנתי את הפואנטה של המקום", הוא הבריק פתאום "זה קו הגבול שמחבר בין עולמות שונים, בלי לוותר על אף אחד מהם. בין אשדוד מצד אחד לגוש דן מהצד השני ובין קרפצ'יו האיטלקי ללחמאבעג'ין הטורקי, ואפשר ליהנות מכל העולמות". האמת, הבנתי על מה שהוא מדבר, ואני יכולה להסכים איתו. הנהנתי.

העיקרית שלי היתה לחמניה טריה עם המבורגר בגריל שמעליו מונחת ביצת עין, שהוגש עם צ'יפס, חמוצים, רוטב צ'ימיצ'ורי. כל ביס שהתפוצץ לי בפה וסחרר את החלמון עם הבשר, גרם לי להרגיש יותר אמריקאית. הקציצה היתה עשויה מבשר בקר משובח, רך ועסיסי במידת עשיה שעל קו התפר בין מדיום למדיום וול.

מהמנה העיקרית שלו – צלחת שחורה יפהפיה עם נתח אסאדו בבישול ארוך, לקחתי רק טעימות. הוא התענג, ראיתי את העיניים שלו מלאות בשביעות רצון. ואכן, הנתח היה רך להפליא והטעמים נעימים לחיך ומאוזנים. גם המצע של השעועית ירוקה והארטישוק בציר בקר הוגש בנדיבות, אך לא בהגזמה.

לא אלאה אתכם בתיאורים על הקינוחים, רק אמליץ לכם על השטרוייזל תפוחים. מצויין, מילה שלי. והוא כמובן רק עם אספרסו קצר לסיום כל ארוחה טובה.

אם אתם בעניין של שעות הלילה, תבדקו את תפריט הלייט נייט, שווה בדיקה. אולי אפילו נסיעה נוספת ליבנה.

השארת תגובה