לקיים את המצווה בדרישה והבנה של חשיבות עבודת השם במקום אשר יבחר השם

הרב-אריה-שטרן
הרב-אריה-שטרן

עומדים אנו בפתחו של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. על ערכו יכולנו ללמוד כבר בלימוד פרשת עקב בדברי רש"י על הפסוק: "ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'",שמשה רבנו עלה שוב להר סיני ויום לפני זה בכ"ט אב אמר לו ה' "פסול לך שני לוחות…והיה נכון לבוקר ועלית וגו" ומכאן התחיל סדר הפיוס עם העם לאחר החטא החמור במעשה העגל.

אף אנו, בשנה זו, מקווים ומצפים שיהא החודש הזה הבא עלינו לטובה סימן לפתיחת דף חדש של עת רצון בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין אבינו שבשמיים.

בפרשת ראה מודגש במיוחד העניין של המקום אשר בחר השם, וזוהי הדגשה שבאה לאחר פרשת עקב שהדגישה את החשיבות של ארץ ישראל.

במסכת סנהדרין (כ, ב) אנו לומדים על שלוש מצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ, כשבניין בית המקדש נמנה עליהן, ומקורו מן האמור בפרשתנו: "לשכנו תדרשו ובאתם שמה".

לפי הגמרא ניתן להבין שהבניין תלוי במינויו של מלך, ואולם נראה שיש בזה מחלוקת ולפחות לפי דעת הרמב"ן יוצא שאין מצוות המקדש תלויה במלך, ואולי יש לכך סימוכין מסדר הפרשיות, שהרי פרשת שופטים מאוחרת לפרשת ראה.

מאידך גיסא יש מקום להוכחה אחרת ממה שלמדנו במסכת שבועות (יד,א) שהקדשת המקום טעונה השתתפות של המלך וזו קושייה גם על בית שני, איך בנו אותו בהיעדר מלך.

התירוץ המקובל הוא שכיון שקדושה ראשונה קדושה גם לעתיד לבוא, ממילא כבר אין לנו את כל ההגבלות, ושייך לדבר על מצוות בניין הבית אפילו בזמן הזה.

כמובן שיש עוד לדון בדבר בעקבות דברי הקדמונים הכותבים שהמקדש השלישי יבנה בידי שמים, וכך נזכר בדברי רש"י ותוספות במסכת סוכה(מא,א) ואולם יש בזה שיטות שונות ואין כאן המקום להאריך, שכן ייתכן ששתי האפשרויות קיימות, ועוד נזכה, בעז"ה לראות איזה תקדם.

בין כך ובין כך יש לנו אף היום לקיים את המצווה הזו על ידי דרישה והבנה את החשיבות של עבודת השם המתקיימת בצורה מרכזית במקום אשר יבחר השם .

אף אנו יכולים לקיים את מצוות הדרישה הזאת בכל יום בתפילה בברכת העבודה, שיש לעמוד על משמעותה לפי האמור במסכת ברכות (לד,א), שם נאמר שברכה זו נמצאת בחלק האחרון של תפילת העמידה, בחלק שהוא כעין שבח, כעבד שקיבל פרס ונפרד מרבו. ונראה להסביר שהכוונה לשבח על עצם העניין של מציאות העבודה במקדש שמאפשרת את מימוש הרצון שלנו ברוחניות ובגשמיות, כשזה מתאים ומתקבל לרצון אצל ה' בתפילה, ויותר מזה בעבודת הקודש במקדש.

על ברכת העבודה למדנו במשנה במסכת יומא (סח,ב) ורש"י שם כותב שנוסח החתימה הוא: "שאותך לבדך ביראה נעבוד", וזהו הנוסח המצוי בנוסח ספרד בימים טובים. אבל הנוסח המקובל עלינו הוא: "המחזיר שכינתו לציון" וזה נוסח שנאמר ע"י שבי ציון בבית שני כביטוי לשמחה על החזרת השכינה לאחר הגלות.

אף אנו רגילים בנוסח זה, כנראה כדי לבטא את אמונתנו בהחזרת השכינה גם לאחר הגלות האחרונה, ועתה בשוב ה' את שיבת ציון, עלינו להשתדל לשמור את אשר קבלנו ולקדש את אורח חיינו הפרטיים והציבוריים, כדי שנזכה בקרוב למימוש כל המובטח לנו כדברי התורה והנביאים, ולהיות מוכנים וראויים לבניין בית המקדש במהרה בימינו.

השארת תגובה