הטעות של המורה, יצרה שידוך מוצלח – איך זה קרה?

השאלה הזו נשאלת פעמים רבות. אם הברורים מעלים בעיקר מידע כללי, וגם הוא מתייחס בדרך כלל רק למעלות ולא לחסרונות, ואם עייפנו מברורים אינסופיים שאינם מביאים אותנו לשום מקום, אז אולי ניתן פשוט לוותר עליהם ולהגיע לשידוך בצורה אחרת?

ראשית, הבה נעשה הבחנה בין בחורה צעירה שנכנסת זה עתה לשידוכים, לבין מי שכבר רכשה נסיון רב, ובאמת מרגישה עייפות מסויימת. לשנייה, יתכן שכדאי קודם להיפגש פעם אחת ואחר כך לברר.

בת 19 ממשפחה ברוכה, שבה הילדים מתחתנים בזה אחר זה, פגשה בחור שנראה בסדר. השדכנית היללה אותו ואבא שלה בחן אותו. זהו. הם התחתנו. אחרי מספר חודשים כשהיא הרגישה שלא טוב לה בחיי הנישואים היא שאלה את עצמה מה עושים?

השאלה הראשונה שנשאלת במקרה כזה היא: מה אמרו לכם בברורים?

היא: השדכנית אמרה דברים טובים, וכשאבא שלי פגש אותו הוא אמר שהבחור נראה בסדר (ויודע ללמוד), הסתפקנו בזה. חבל. כי הוא באמת יודע ללמוד אך הכל לא בסדר. אני לא מעניינת אותו כלל. הוא כל הזמן קונה דברים רק לעצמו ושוכח שיש לו אשה. לא הצלחנו לנהל שיחה אחת זורמת. כל מה שיש לו לומר זה טענות אינסופיות נגדי. הרגשתי רע. אני מנסה ליצור אתו קשרים אך אין אל מי לדבר.

האם אפשר היה לדעת מהברורים אם הבן אדם הזה מתקשה ביצירת קשרים? האם אפשר היה לברר מה חברים שלו אומרים ומה אומר עליו הצוות בישיבה?

הבעיה היתה שההורים הסתפקו בדברי השדכנית. חבל. ובכן, כלל ראשון: דברי השדכנית נועדו לשדך. אפשר להשתמש בהם כנייר עבודה ראשוני. להתחיל ממה שהיא אומרת. אך זכרו, לעולם לא כנתונים שהשידוך נשען עליו. אם היא נותנת מספרי טלפון, לפתוח בהם, חובה להגיע למקורות נוספים.

האם אפשר בכלל לסמוך על מידע שמתקבל?

הנה סיפור שקרה. מורה אחת קבלה שיחת טלפון בחול המועד שבה ניסו לברר על אחת התלמידות. היא ענתה בחפץ לב. ברגע שהיא סגרה את הטלפון היא תפסה שהיא עשתה את טעות חייה. יש בכתה שתי בנות בעלות שם דומה. היא נשאלה על אחת וענתה בטעות על השניה. הבעיה היתה ששתי הבנות שונות לחלוטין זו מזו. היא שאלה את עצמה אם לחזור למי שבררה, אך החליטה משיקולים שונים שלא. נגמרה החופשה, מיד כשהיא הגיעה לכתה, רצה לקראתה הבת השניה ואמרה, המורה התארסתי! המורה צחקה לעצמה (שהרי היא נתנה מידע על השניה) וברכה מכל הלב. לאחר מספר חודשים כשהמורה השתתפה בחתונה ואיחלה לשני הצדדים, פנתה אליה השוויגער הטריה בהתלהבות ואמרה: אני חייבת להחמיא לך. מרגישה שזכיתי בכלה נפלאה והכל בזכותך. המורה: באמת זכית בכלה נפלאה! רק שתדעי שהכל משמיים (ולא בדיוק בזכותי).

המסקנה: אין ספק שהכל משמיים. לסמוך על הבירורים? שאלה. אך לברר חייבים.

במקרה הראשון הבירורים יכלו להציל את הבת משידוך לא ראוי. בסיפור השני, התממש שידוך (מוצלח) בזכות טעות לא מודעת. מה דעתכם האם יש דרך מוחלטת שבה אפשר להגיע למידע נכון ללא טעויות וללא כאבי לב?

הניה גולדברג פסיכותרפיסטית משפחה ושידוכים, בנות הורים זוגות, אישי קבוצתי והרצאות 026424049 hgoldberg10@gmail.com

השארת תגובה