בין אולמרט לנתניהו: בדידות בצמרת וחוסר בושה אישית

שחיתות מאפיינת את כל הפוליטיקה הישראלית, זו גם הסיבה לבעיות האחרות במדינה • ובכל זאת, יש הבדל משמעותי בין הפרשות בהן נחשד נתניהו ובין אלה שקדמו לו בתפקיד

ראש הממשלה נתניהו בטלפון
ראש הממשלה נתניהו בטלפון
>> בעל עסק? לחץ כאן וקבל אתר לעסק שייראה מליון דולר!

אם היו נותנים לי לדרג את כל הבעיות של ישראל מהקשה לקלה – שחיתות לא הייתה אחת החמורות שבהן, זו האמת. אך אם היו נותנים לי לדרג את הסיבות מדוע כל הבעיות הללו לא מוצאות את פתרונן כבר – שחיתות הייתה בראש הרשימה.

העוני, הפחד, השנאה והתחרות, חוסר הביטחון האישי, התעסוקתי, מצוקת הדיור, הפחד, הניצול והאלימות – כל אלה יכלו לבוא על פתרונן מזמן. הרי כולנו, כלומר הרוב המוחלט, רוצים לראות את הפתרון, אנחנו גם מוכנים לשלם על כך מחיר מסוים ואפילו חולקים את אותה הדרך כדי להגיע אל היעד.

מה נתקע? ברור מאד, מקבלי ההחלטות והאוחזים בעמדות הכוח, אלה שאמורים אשכרה לבצע את מה שמוטל עליהם ומה שבחרנו בהם כדי לעשות – נוטלים שוחד, מעלימים עין, מעדיפים מקורבים, תופרים מכרזים ורודפים בצע. הרבה בצע.

בכלל, תחשבו על המילה הזו בצע: חלה אפשר לחלק, ואת חלת ויז'ניץ שלנו אין בעיה גדולה כל כך לחלק בצורה שוויונית, אבל מי שבוצע לא מחלק את העוגה: הוא פשוט בוצע לעצמו חתיכה, מתעלם מכל שאר הסועדים "ועושה לביתו".

הפרסומים המדכאים על חקירות נתניהו – פרשות 1000 ו-2000, בהן הוא חשוד בשוחד וטובות הנאה בהיקף של מאות אלפי שקלים, הן בדיוק הסיפור הזה. גם פרשת 3000, הידועה כפרשת הצוללות ובה הוא לא חשוד אך כל סביבתו הקרובה נכנסת ויוצאת מחדרי החקירות, מציירת את אותה תמונה עגומה של ישראל. נתניהו לא היחיד: בעשרים השנים האחרונות נכנסים כל ראשי הממשלה לחדרי החקירות, וכשהם יוצאים – אפילו כשהם מורשעים בעיסוק בצרכי ציבור שלא באמונה – הם מישירים מבט אל המצלמה.

הבושה, אותה תכונה אנושית חמקמקה שגורמת לבריות שלא לחטוא, מתה. יהי מורא שמים עליכם במורא בשר ודם, בירך רבי יוחנן את תלמידיו. עד כדי כך? הם שאלו מזועזעים. הלוואי. בינתיים, גם מורא בשר ודם לא מונע מראשי המערכת לשלוח יד ולמעול. ורק על כך אנו צריכים להתאבל.

אבל השחיתות של נתניהו, יש לומר, אחרת מזו של אולמרט ושרון. שימו לב למאפיינים: נתניהו תמיד חשוד לבד, ללא עוד פוליטיקאים ומקורבים. החשודים המידיים הם בני משפחתו, ממוניו במשרות אמון וצוות העובדים בשכר. אליהם אפשר להוסיף, בהסתייגות, חברים מעבר לים.
אולמרט הלך הביתה על פרשה בה נקשרו שמותיהם של למעלה מעשרה פוליטיקאים מחמש מפלגות שונות, גם שרון פעל בסביבה קרובה ורחוקה מלאה וגדושה בחברים ואנשי סוד. נתניהו לבד: פועל לבד, מתמודד לבד, נחשד לבד ובסוף עומד לבד מול עדי המדינה, שהיו עד לפני רגע "חבריו" הטובים ביותר. הלבד הזה, הבדידות האבודה בצמרת, דוקרת כל כך. תביטו בפניו של נתניהו ביום שישי וביום ראשון בבוקר, בושה לא הייתה שם – בדידות בהחלט כן.

השארת תגובה