חברי הכנסת אורן חזן ונחמן שי ראש בראש: לאלאור אזריה מגיע עונש?

חבר הכנסת נחמן שי מברך על פסיקת בית הדין הצבאי: לא מדובר במקרה פרטי של אלאור אזריה •​ עמיתו אורן חזן דווקא מאמין שאין דבר כזה קדושת חיים של מחבלים – אין במחבל שום דבר קדוש וטוב שהוא מחוסל

Untitled-1
Untitled-1

ח"כ נחמן שי, בעד: דגל אזהרה

בית הדין הצבאי הניף דגל שחור מול פניה של החברה הישראלית. מעבר להרשעה של החייל אלאור אזריה, הכרעת הדין היא מרחיקת לכת ומגדירה מחדש מהו טוהר הנשק, מהו צבא מוסרי וכיצד החיילים והמפקדים בו אמורים להתנהג.

רק לשם כך היה צורך במשפט הזה. בשעתו הדגל הונף לאחר הטבח בכפר קאסם בשנת 1956. השבוע הדגל הונף שוב.

פרץ התגובות שבא אחרי הכרעת הדין היה אחד מהמחזות הקשים שהארץ הזו ראתה. נכון, רק מאות התאספו במרכז תל אביב, אבל אלפים על אלפים הגיבו ברשתות החברתיות ושם השתוללה שנאה גדולה כלפי בית הדין הצבאי, כלפי הרמטכ"ל, כלפי מוסדות שלטוניים ואנשי ציבור.

יש לברך על החלטת בית הדין הצבאי. היא חדה וברורה. החלטה זו אינה רק נוגעת למקרה הפרטי של אלאור אזריה, אלא שולחת מסר ברור לכל חיילי ומפקדי צה״ל ומבטיחה כי ערכי היסוד שלו, בראשם טוהר הנשק, ימשיכו ללוות אותנו כמו לפיד באפילה. מבחינתו של צה״ל נאמרה אמירה פסקנית וסופית. צה״ל ימשיך בדרכו המוסרית.

פרקליטיו של החייל עשו כל מה שיכולתם כדי להפוך את המשפט לפוליטי ופגעו קודם כל בחייל עצמו. אפשר היה בניהול שקט וענייני להגיע להבנות ולפשרה עם אלאור אזריה, מה שכמובן לא קרה. צירופו של יורם שפטל לתביעה משול להוספת בנזין לדלקה במקום להסתייע במכבי אש.

פרשת אזריה שיקפה שנאה גדולה של חלקים בציבור הישראלי למי שחושב אחרת מהם. בעבר הגשתי באמצעות קצין הכנסת תלונה במשטרת ישראל על איומים שהגיעו אליי: "על התגובה שלך במשפט אלאור אזריה, אני מאחל לך שהילדים שלך יירצחו על ידי מחבלים".

צריך לדעת כי החברה הישראלית עברה מבחן גדול. אני שב ומשבח את בית הדין הצבאי על הכרעת הדין שהניפה דגל שחור, דגל של אזהרה בפניה של מדינת ישראל, של צה"ל ושל חייליו.

ח"כ אורן חזן, נגד: מחבל צריך למות

סיפורו של אלאור אזריה אינו רק הסיפור האישי שלו ושל משפחתו – זה הסיפור של כולנו. ירייה אחת פילחה את הדממה בחג הפורים לפני כשנה וחצי וחיסלה את המחבל, ומאז גרמה לטלטלה למדינה שלמה.

הגענו כעת לסופו של פרק נוסף בעוול שנעשה ללוחם המצטיין, שבמקום לבלות את המשך שירותו הצבאי עם חבריו ולהגן על עם ישראל בחברון, נאלץ לבלות בבסיס סגור לבדו מלא במחשבות על מה שקרה.

רבות דובר על כך שאם המחבל היה מפעיל מטען נפץ או דוקר מישהו – אלאור היה נשפט, לו הוא היה נמנע מלעשות את מה שהוא אכן עשה בפועל.

ליוויתי את אלאור לכל אורך הדרך. בין השאר, ישבתי בבית הדין ושמעתי כמה פעמים את צמד המילים "קדושת החיים" – "אלאור אזריה פגע בקדושת החיים".

שיהיה ברור: אין דבר כזה קדושת חיים של מחבלים – אין במחבל שום דבר קדוש וטוב שהוא מחוסל! תמיד אמרתי שכל מחבל צריך לסיים אירוע עם כדור בראש. כך יש לנהוג במדינה חפצת חיים ולא לראות במקום זאת לוחם צה"ל מושפל ונתון למשפט ביזיוני.

יחד עם זאת, על מנת לסיים סוף סוף את הסאגה האומללה הזו, ייעצתי למשפחתו של אלאור ולפרקליטיו שלא לגשת לערעור נוסף וכך הם אכן עשו. כעת נותר לקוות שהרמטכ"ל ימתיק את עונשו.

מעבר לכך, מחובתנו להפיק את הלקחים להמשך – שבענו מהבטחות של הדרג המדיני, של שרים ושל חברי כנסת. כמחוקקים היה לנו מספיק זמן בין ההחלטה בערכאה הראשונה לבין ההחלטה בערכאה השנייה להביא לסיומה של הפרשה. אני אישית חיכיתי עד להכרעה בערעור וכעת יש לפעול במישור החקיקתי.

אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק שלי שתגרע אחריות פלילית מפעולה להצלת חיים בעת אירוע טרור, וזאת כדי לעצור את 'אפקט אזריה', אשר מביא לרתיעה של גורמי הביטחון מלפעול בשטח ומלגדוע את אירוע טרור בעודו באיבו באמצעות חיסולו של המחבל.

כולי תקווה שיהיה בכך כדי לסייע למניעת הישנותו של מקרה, שבו לוחם צה"ל נכלא לאחר שהוא פועל להגנה על חבריו הלוחמים, על אזרחים מן השורה ועל כלל עם ישראל.

בשורה התחתונה יש לומר בקול ברור: אלאור אזריה צריך לקבל חנינה. אסור שיישב ולו דקה אחת בכלא!

השארת תגובה