מעצמה על המים • בואו להכיר את נושאות המטוסים מקרוב

כיצד פועלת נושאת מטוסים, איך 'פלש' מסוק ישראלי לנושאת המטוסים האמריקנית ומדוע הגיעה 'ג'ורג' ה.וו. בוש' לחופי העיר חיפה? • יצאנו לבדוק את הטכנולוגיות המפעילות את נושאות המטוסים וחזרנו עם מונחים חדשים בתחום השיט הימי • וגם: שאלת 14 מיליארד הדולר – מדוע ישראל אינה מחזיקה נושאת מטוסים?

דוברות נמל חיפה
דוברות נמל חיפה

היה זה יום קייצי, בשלהי חודש יוני 1958. על הטייס הדגול אורי ירום הוטלה משימה. "עליך לחפש את 'נגבה' בלב ים", נאמר לו על ידי מפקדיו. 'נגבה' הייתה ספינה ששטה בלב ים ועל סיפונה היה מלח שנפצע קשה מהתחשמלות והיה בסכנת חיים. על ירום, שהיה ממקימי מערך המסוקים של חיל האוויר הישראלי, הוטלה המשימה למצוא את הספינה ולהביא את המלח הפצוע לבית חולים בישראל. לשם כך, הוקצה לו מסוק מסוג סיקורסקי S-58 שהיה בשימוש חיל האוויר באותם שנים.

המסוק יצא לדרך, אך לאחר סריקות מעמיקות, הספינה לא נמצאה ומד הדלק החל להבהב. מאחר שהיה מדובר במסוק חדש שאך עתה נקלט בחיל האוויר, גילו טייסיו באיחור כי קיימת תקלה במערכת הדלק וכי עליהם לנחות בדקות הקרובות או שיצללו אל הים. ירום, שנחשב לטייס מסוקים אגדי, החליט לקבל החלטה נועזת: במרחק כמה קילומטרים ממקום טיסתם, הבחין ירום במספר ספינות מלחמה המקיפות נושאת מטוסים.

לאחר בירור קצר, גילה ירום כי מדובר בנושאת המטוסים של הצי השישי האמריקני, USS Wasp, ובהחלטה של רגע הוא החל לנווט את המסוק לכיוון נושאת המטוסים, בהבנה כי אם לא יפעל כך, הוא עשוי להתרסק בים הגדול. בדרכו לנושאת המטוסים, עמה הוא לא יצר קשר קודם לכן, ביקש ירום אישור ממטה חיל האוויר ונענה בחיוב.

"מפקד חיל האוויר מאשר כל החלטה שלך, שתביא לסיומה המוצלח של משימת ההצלה", נאמר לו בקשר. ירום השיב: "אני נוחת על נושאת המטוסים. שמור על קשר".

כמה מאות מטרים מנושאת המטוסים, הבחין ירום כי שורה של מסוקים נוחתים באותן דקות על סיפון נושאת המטוסים ומאחר שמסוקים אלו היו דומים למסוק אותו הטיס, הוא החליט להשתרבב בשורה הארוכה שהמתינה לנחיתה ולהפוך עצמו לאחד מהם, כאמור בלי אישור צוות הקשר של הספינה. כשהגיע תורו, נחת ירום ואף זכה להכוונה למקום חניה מוסדר על ידי דגלן שחשב כי הוא אחד מן המסוקים האמריקנים.

כשירד מן המסוק, הבחינו הסובבים כי אינו משלהם, והוא הובל תוך שמירה הדוקה לחדר המבצעים, שם ביקש האדמירל האמריקני לשוחח עמו בקשר, לאחר ששמע את סיפורו מפי מפקדי הספינה. "ברוך הבא לווסאפ", אמר האדמירל וירום השיב לו בנימוס: "תודה אדוני". האדמירל שאל: "האם אתה מודע לכך שנחתת על ספינת מלחמה אמריקנית?" תשובתו הבאה של ירום נכנסה מאז לפנתיאון ולהיסטוריה של עולם המסוקים הישראלי: "Gee, and I thought it's one of ours" ובתרגום חופשי: "וואלה, חשבתי שזו אחת משלנו". לפי האגדה שנקשרה לסיפור, באותם רגעים כל הנוכחים פרצו בצחוק בלתי נשלט.

בסיפור החוצפה הישראלית הזה נזכרו רבים השבוע כאשר עגנה בנמל חיפה נושאת המטוסים "ג'ורג' ה.וו. בוש". מכונת המלחמה הענקית הזו, עגנה במרחק 4 קילומטרים מהנמל בשל גודלה העצום. נושאת המטוסים האימתנית מתנשאת לגובה של 20 קומות, כוללת לא פחות מ-5,700 אנשי צוות, 90 מטוסי קרב, מסוקים, מטוסי מודיעין ומטוסי תובלה והיא מונעת באמצעות שני כורים גרעינים.

נושאת המטוסים כוללת גם בתי תפילה, בהם בית כנסת, לטובת 50 היהודים הרשומים במקום. בבית הכנסת ספר תורה כשר ומתקיימים בו מנייני תפילה. בנוסף, הצי האמריקני מטיס רב יהודי מעת לעת בכדי למלא את צרכיהם של היהודים במקום.

הפריצה: מלחמת העולם השנייה

נושאת מטוסים משמשת כשדה תעופה לכל דבר ועניין. אורכה נע בין 100 מטר ל-300 מטר בדגמים הגדולים שאותם מחזיקה מטבע הדברים ארה"ב. נושאת מטוסים ממוצעת, מחזיקה על סיפונה מטוסי תקיפה, יירוט ולעיתים מסוקי מלחמה. היא גם כוללת כל מה שעיר קטנה דורשת, מתחנת טלוויזיה, דרך רדיו מקומי ועד לעיתון, בתי תפילה, סופרמרקט ומגרשי ספורט.

פריצתן הגדולה של נושאות המטוסים הייתה במלחמת העולם השניה, אז הן נחשבו לספינות המלחמה העיקריות, מאחר ולמטוסי הקרב הייתה חשיבות עצומה במלחמה שהתנהלה בין יבשות. במלחמה זאת נושאות המטוסים נחשבו לפגיעות, ולכן עד היום כל נושאת מטוסים מוקפת בספינות מלחמה, משחתות, ספינות ציוד לוגיסטי, ספינות מצב חירום ולעיתים אף צוללת אחת או שתיים.

בתחילת המלחמה, הופעלו נושאות מטוסים בחילות הים של יפן, בריטניה וארצות הברית. נושאות המטוסים נטלו כאמור חלק משמעותי במלחמה, והוכרו במהלכה כאניות המלחמה העיקריות. נושאות מטוסים אמריקאיות היו מטרה לתקיפות חוזרות ונשנות בחזית האוקיינוס השקט (במזרח הרחוק) מצד היפנים. נושאת המטוסים הגדולה ביותר שפעלה במלחמה הייתה נושאת המטוסים היפנית שהוטבעה כעבור עשרה ימים מתחילת הפעלתה על ידי צוללת אמריקנית.

המבצעים הגדולים שבוצעו על ידי נושאות מטוסים במלחמת העולם השנייה, זכורים עד היום כפורצי דרך. בין היתר תקיפת חיל הים האיטלקי בנמל טרנטו בשנת 1940, בוצעה על ידי 21 מטוסים שהמריאו מנושאת מטוסים בריטית. תקיפת בסיס חיל הים האמריקני בפרל הארבור שנה לאחר מכן בוצעה על ידי לא פחות מ-440 מטוסים שהמריאו משש נושאות מטוסים יפניות – התקיפה כזכור הובילה לכניסת ארצות הברית למלחמה.

בנוסף, כל המבצעים הגדולים בזירת האוקיינוס השקט בוצעו על ידי נושאות מטוסים. הזכור שבהם, היה קרב מידוויי בשנת 1942, במהלכו מטוסים שהמריאו משלוש נושאות מטוסים אמריקניות הטביעו ארבע נושאות מטוסים יפניות. נושאת מטוסים אחראית גם להטבעת אניית המערכה היפנית יאמטו שנחשבה לספינת הקרב הגדולה ביותר שנבנתה מעולם. ההטבעה בוצעה על ידי מטוסים שהמריאו מנושאות מטוסים.

אחזקת נושאת מטוסים משמשת איתות אסטרטגי למדינות אויב הנמצאות רחוק ממדינות היריבה. כך לדוגמה, ארה"ב מחזיקה בלא פחות מ-11 נושאות מטוסים הפרוסות במקומות שונים ברחבי העולם בכדי לאפשר לה לשלוט אווירית גם במקומות בהם מטוסיה אינם יכולים להגיע בשל המרחק הרב. הצבת נושאת מטוסים מאפשר הטסת מטוסי קרב למדינות אלו מהספינה, המקצרת את המרחק הרב.

נכון לשנת 2017, רק 9 מדינות מחזיקות בנושאות מטוסים: ארה"ב כאמור היא הגדולה ביותר עם 11 נושאות מטוסים, איטליה מחזיקה בשתי נושאות מטוסים, הודו בשתיים וסין גם כן בשתיים. שאר המדינות – ספרד, צרפת, רוסיה, ברזיל ותאילנד מחזיקות ברשותן נושאת מטוסים אחת.

ההכרח: טכנולוגיה ייחודית

בכדי לאפשר נחיתת והמראת מטוסים מסיפונה, מחזיקה נושאת המטוסים מערכות טכנולוגיות ייחודיות. כאשר הומצאה נושאת המטוסים, התרחשו תאונות רבות על סיפונה בשל העובדה כי נחיתה על פלטפורמה צפה היא סבוכה ומסוכנת. מצב זה אף הוביל לנתון לפיו מספר הטייסים שנפגעו במהלך נחיתה עלה על מספרם של אלו שנפצעו בקרב.

שלוש העזרים ההכרחיים ביותר לנחיתה והמראה הם: מעוט, כבל עצירה ו-וו עצירה. ה'מעוט' הוא מתקן המסייע להמראת המטוס ונמצא ברובו מתחת למסלול. הוא מתחבר לגלגל הקדמי של המטוס ומאיץ אותו למהירות הדרושה בעוצמה רבה, וכך הוא יכול להעלות לאוויר מטוס שצריך מסלול של 1,500 מטרים בכ-100 מטר מסלול בלבד. בנושאות מטוסים מודרניות הדבר נעשה על ידי בוכנת-קיטור המופעלת על ידי קיטור בלחץ גבוה.

בשלב הנחיתה עושים המטוסים שימוש בכבל ו-וו עצירה. הכבל נקשר לוו העצירה שנמצא בחלקו האחורי של המטוס ובכך הוא מאט את תנועתו עד לעצירה מוחלטת במסלול קצר בהרבה ממסלול נחיתה בשדה תעופה קרקעי. במערכות המתקדמות ישנם ארבעה כבלי עצירה המסייעים למטוס להאט במהירות עוד בטרם יסיים את המסלול הקצר הנתון לרשותו.

נחיתת המטוס נחשבת לסבוכה יותר מהמראה מאחר וזווית הנחיתה היא 3 מעלות בלבד. כל סטייה מזווית זאת, עשויה להביא להתרסקות המטוס על המסלול. בנושאות המטוסים הראשונות, היה אדם שתפקידו לכוון את הטייס לזווית האידיאלית באמצעות דגלים, אך במטוסי סילון, מהירות הנחיתה אינה מאפשרת הכוונה מוקדמת.

לצורך כך, הומצא מתקן מיוחד שעליו מראה המשקפת זרקור המופנה לעיני הטייס הנוחת בזווית של 3 מעלות, כאשר עליה או לצידה פסים מאכנים. כך הטייס יכול לקבל בכל זמן הנחיתה אינדיקציה מידית על זווית הנחיתה שלו ולשפר אותה. בחלק מנושאות המטוסים המתקן מחובר לגירוסקופ (מכשיר מדעי המשמש למדידה על פי חוקי הפיזיקה) שמייצב אותה, כך שאפשר להשתמש בו גם בים סוער, כאשר הספינה מטלטלת. בנושאות מטוסים חדשות המתקן שוכלל באופנים שונים, אחד מהם הוא ראיה של האור רק בזווית המתאימה.

נושאת המטוסים מונעת באמצעים שונים. בין היתר, מנוע דיזל, טורבינת קיטור ואמצעים נוספים. נושאת המטוסים העוגנת בנמל חיפה, מונעת בדלק גרעיני, כמו כל נושאות המטוסים האמריקניות. היתרון בכך הוא הגדלת הטווח של נושאת המטוסים ללא כל צורך בתדלוק באופן משמעותי, אספקת חשמל לכל צורכי הספינה ואי תלות בספינה מתדלקת ובתהליך תדלוק שמגביל את תמרוני הספינה אחת לכמה ימים.

בנוסף, כור גרעיני מאפשר פינוי מקום גדול בנושאת המטוסים לדלק מטוסים במקום לדלק לנושאת המטוסים, מה שמאפשר פעולה רבה יותר של המטוסים ללא תדלוק של הספינה. עם זאת, כור גרעיני בנושאת מטוסים מציב אתגרים בבניית הספינה ובתחזוקתה, ומחייב הגדלת משקלה בשל לוחות עופרת מסיביים שנבנים מכל עברי הכור, כדי לחסום את הקרינה הגרעינית.

היעד: המזרח התיכון

נושאת המטוסים "יו.אס.אס בוש" העוגנת בנמל חיפה, נחשבת לאחת מספינות הדגל של חיל הים האמריקני. היא שוקלת 100,000 טון וביום אחד מוגשות בה 18,000 ארוחות. הפעם האחרונה שהגיעה נושאת מטוסים אמריקנית לחופי ישראל, הייתה לפני 17 שנה. הספינה קרויה על שם ג'ורג' בוש האב ובבטנה פועל מוזיאון קטן המספר של סיפורו של בוש כטייס כאשר מטוסו הופל והוא חולץ במבצע הרואי שנכנס לפנתיאון האמריקני.

נושאת המטוסים פועלת כבר כמעט תשע שנים, כשאת עיקר משימותיה המבצעיות בתקופה האחרונה היא מבצעת באזור הים התיכון והמפרץ הפרסי. כלי הטיס שנמצאים עליה פועלים לאחרונה בעיקר באזור מוסול וא-רקה. לישראל היא הגיעה לאחר שעגנה באזור המפרץ הפרסי וחצתה את תעלת סואץ. בממוצע, מתקיימות על סיפונה מדי יום לפחות 25 המראות ונחיתות של כלי טיס.

הפעולה האחרונה של נושאת המטוסים, הייתה רק לפני מספר שבועות, עת ירטו מטוסי אף-18 שנמצאים על האנייה מטוס סורי שהתקרב בצורה חשודה לכוחות הקואליציה הנלחמים בדאע"ש. מפקד הכוח האווירי של נושאת המטוסים, קפטן ג'יימס מקו, סיפר כי לא רק הם ראו את המטוס החשוד, אלא גם כוחות אמריקאים אחרים. "מטוס שלנו שיגר לידו נורים כדי להבהיר לו שהוא נראה" ציין מקו. "הוא המשיך בהטלת הפצצות סמוך מדי לכוחות הקואליציה", עד ליירוטו. כאמור.

השבוע, בבוקר יום שני, הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לנושאת המטוסים באמצעות מסוקים ישראלים. "זהו הביקור השני שלי על נושאת מטוסים", אמר נתניהו לאחר שהוצגו בפניו חלק ממערכות נושאת המטוסים. "הפעם הקודמת הייתה לפני כ-20 שנה והרבה דברים השתנו מאז", הוסיף נתניהו וציין בסרקזם: "נאמר לי שנושאת המטוסים לבדה, בלי הציוד שעליה, עולה 14 מיליארד דולר. אם כך, נקנה שתיים".

"מעבר לים הזה יש נושאת מטוסים ענקית נוספת, של אותה ציביליזציה הלוחמת למען העולם החופשי וזוהי מדינת ישראל. נושאת המטוסים הזו היא אי צף של ארה"ב למען העולם החופשי", הוסיף נתניהו. "היא לוחמת במדינה האסלאמית, במלחמת הטוב נגד הרע. זוהי מלחמה למען הציביליזציה שלנו. לארה״ב אין חברה טובה יותר מישראל ולישראל אין חברה טובה יותר מארה״ב".

גם שגריר ארה״ב בישראל דיוויד פרידמן ביקר על הספינה ואמר כי מה שארה״ב עושה תחת הנהגת הנשיא טראמפ, הוא לבצר את מעמדה במנהיגת העולם החופשי באמצעות טכנולוגיות עיליות. הוא פנה לנתניהו ואמר כי "זו הפעם הראשונה שראש מדינה מתארח על הספינה הזו. זה מבטא את הברית המתחזקת בין ישראל לארה״ב". גם מפקדת הכוחות הצי באירופה ואפריקה, אדמירל מישל הווארד, אמרה דברים דומה בהתייחסה לקשר בין ישראל לארה"ב. "היא מלמדת על הברית המיוחדת בין המדינות, הצבאות, והציים. אנחנו נמשיך להילחם למען השלום", אמרה האוורד.

מדוע לישראל אין נושאת מטוסים?

השאלה הזו נשאלה לא מעט במהלך השנים מאז קום המדינה. התשובה הטבעית היא כי לישראל אין צורך בנושאות מטוסים, מאחר ואויביה חולקים עמה את גבולות המדינה, כך שמענה לאיום מצדם, יכול להתבצע משטחי ישראל ומשדות התעופה שברשותה. ראש הממשלה נתניהו סיפק הסבר נוסף השבוע כאשר אמר בהומור בעת ביקורו בנושאת המטוסים: "נאמר לי שנושאת המטוסים לבדה, בלי הציוד שעליה, עולה 14 מיליארד דולר. אם כך, נקנה שתיים", ובכך סיפק את התשובה הכלכלית לאי רכישתן של נושאות מטוסים.

בעבר, כאשר עלתה האפשרות של תקיפה ישראלית באיראן והיה חשש ממשי שכך תנהג ישראל, עלה שוב הצורך בנושאת מטוסים מאחר ומטוסים היוצאים מישראל, לא יכולים היו להחזיק עד למקום התקיפה ולחזור לבסיסים בארץ. על פי כתבה שהתפרסמה בניו יורק טיימס בשנת 2012, לפחות 100 מטוסים יידרשו בתקיפה אפשרית של ישראל באיראן. המאמר מפרט הערכות של גורמים ביטחוניים רשמיים בארצות הברית ואנשי מחקר צבאיים המקורבים לפנטגון כיצד ישראל תתקוף באיראן, אם בכלל תוכל לבצע את המתקפה.

אחת האופציות שפורסמו בהקשר זה, היה שימוש ישראלי בנושאת מטוסים אמריקנית כשדה תעופה נייד ונגיש עבור המטוסים הישראלים. אלא ששימוש כזה לא בטוח שהיה עובר את שורת ההסכמות האמריקנית, מה גם שזאת לא צידדה בתקיפה באיראן וניסתה ככל האפשר לצנן את המהלך הישראלי. לשם כך, כזכור, גויס נשיא המדינה המנוח, שמעון פרס, ששוחח עם נשיא ארה"ב לשעבר אובמה שהורה לו להשפיע על הדרג המדיני לסגת מתכניותיו, מה שלבסוף אכן קרה.

האם אי החזקת נושאת מטוסים מנעה את התקיפה הצפויה? אין לדעת, אך תשובה נחרצת מדוע המדינה לא מחזיקה בשדה תעופה נייד לא נדע. לפחות לא בשלב זה.

השארת תגובה