"לא מעוניין שישמעו על הישיבה" • ראש הישיבה שפרש והקים ישיבה חדשה

בהסכמת אביו ובליווי דודו, עזב הגאון רבי אריה שפירא את ישיבת 'באר יעקב' והקים את 'שערי שמועות', שרכשה לעצמה במהרה מעמד של כבוד בעולם הישיבות • פרופיל נרחב: השיעורים, צוות המשגיחים ואישיותו של ראש הישיבה

שערי שמועות
שערי שמועות

אם לפני שבע שנים השם 'שערי שמועות' טרם היה מוכר בעולם התורה, הרי שהיום, הפכה 'שערי שמועות' שם נרדף להצלחה ויוקרה. הישיבה שוכנת במרכזו של מושב בית חלקיה, רחוק משאונה של העיר. שם, באווירה כפרית ופסטורלית, בצל החורש והטבע, בנתה 'שערי שמועות' את עצמה מישיבה אנונימית לשם דבר בעולם הישיבות הליטאי.

בניגוד לדימוי המקובל, ישיבת 'שערי שמועות' רכשה לה מקום של כבוד בזכות עצמה והיא כבר לא נשענת על הישיבה האם 'באר יעקב', אך בהחלט היא שאבה משם את מרבית הנהגותיה. הליכות ראשי ורבני הישיבה מבוססות על התורה אותם הם ינקו בבית הסבא קדישא, מרן הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל, ראש ישיבת 'באר יעקב' או כפי שהוא מכונה בישיבה "הראש ישיבה זצ"ל".

רבני המשפחה המפוארת שפירא, העומדים בחזית ישיבת 'באר יעקב' השוכנת ביישוב באר יעקב – חלקו לראשונה את המותג המפואר עם מקום תורה נוסף. היה זה באלול תש"ע לפני כשבע שנים, אז החליט הגאון רבי אריה שפירא, שהיה אז בשנת ה-32 לחייו, לפתוח ישיבה ההולכת בדרכי סביו הגדול רבי משה שמואל זצ"ל.

ממחשבה למעשה, ראש הישיבה הצעיר שנחשב לעילוי מבריק עוד מימי בחרותו, החליט בעצה אחת עם אביו הגאון רבי דוד יצחק שפירא ראש ישיבת 'באר יעקב' להקים ישיבה חדשה, וכך, עם כמה עשרות בחורים שחפצו להגיע בהקמת הישיבה, שכר רבי אריה מבנה קטן בעיר מודיעין עילית – שם שכנה הישיבה בחודש אלול הראשון, בזמן חורף שלאחריו כבר עברה הישיבה למשכנה במושב 'בית חלקיה', שם כאמור היא שוכנת עד היום הזה.

צריך להבין כי דמותו של הגאון רבי אריה שפירא, ראש הישיבה בפועל לצד דודו הגאון רבי נפתלי צבי יהודה שפירא, נחשבת לחריגה בעולם הישיבות הקלאסי. בחורים ובוגרים שלמדו בישיבה משנת קיומה שוחחו עם 'כל ישראל', וניסו לפתוח בפניי צוהר לדמותו של רבי אריה, לחזונו ולדמותה של הישיבה. אך ראשית קצת היסטוריה: אחרי פטירתו של הגרמ"ש שפירא זצ"ל, ירש אותו בנו הגאון רבי דוד יצחק בהנהגת ישיבת 'באר יעקב'. רבי אריה ורבי שמעון בניו של הגרד"י כיהנו תחתיו בישיבת 'באר יעקב'. בעצה אחת עם אביו, ולאחר שהובהר כי אינם יכולים לכהן יחדיו בישיבת 'באר יעקב' – פתח רבי אריה את ישיבת 'שערי שמועות'.

מחזור התלמידים הראשון הגיע מתוך בוגרי ישיבת האם 'באר יעקב'. הגרד"י שפירא עצמו אף היה מגיע אחת לשבועיים למסור שיעור כללי בישיבה החדשה, ובכך הראה כי הוא נותן לה ולבנו ראש הישיבה גיבוי מלא. ח. בוגר הישיבה, מספר: "קיבלנו דוגמא חיה להתפצלות של ישיבה ורבניה בכבוד מלכים ובהערכה גדולה האחד לרעהו". היום, ממעט ראש ישיבת 'באר יעקב' להגיע לישיבה, לאחר שהיא כבר עלתה על מסלולה ואינה זקוקה לחיזוקים מבחוץ.

הדוד והאחיין

"המייסדים", הבחורים אשר נכנסו לישיבה בשנתה הראשונה שהגיעו בעיקר מבני הקיבוץ של 'באר יעקב', זוכרים את הקשיים והניסיונות שחוותה הישיבה ומספרים כי הם היו שותפים להחלטות ולבנייתה של הישיבה עד להתייצבותה.

ח. מספר: "בימי החורף הראשון לייסוד הישיבה, היינו כ-30 בחורים, האחריות כשאתה במיעוט גדולה הרבה יותר, ורבים מהבחורים נעדרו מתפילת שחרית. הודיעו לנו שיש ועד דרמטי בבית של ר' אריה במעונו במושב". ח. ממשיך לתאר את הרגעים שהפכו בבוא העת לחלק מדמותו של ראש הישיבה. "הבחורים נכנסו לביתו, הוא ישב בראש השולחן – והחל לבכות, 'אני הקמתי ישיבה ובאחריותי שהיא תצליח, מקובלנו מהראש ישיבה זצ"ל כי בלי תפילה של ישיבה אין צורה לישיבה, מי שלא מגיע לתפילה שידע כי הוא פוגע בי באופן אישי והורס לי את הישיבה'". בדברים אלו חתם ר' אריה את הועד.

ח. מספר כי זו דרכו של רבי אריה לדבר בגובה העיניים, מלבו שלו אל לב הבחור, "בצורה כזו הדברים חודרים עמוק ופועלים את פעולתם", הוא מסביר. בוגרים נזכרים כי בייסודה של הישיבה היה חשוב לרבי אריה לבנות את הישיבה בעשר אצבעות וללא עזרה מבחוץ, הם מספרים: "היה זה כתב עיתון 'המבשר' שהגיע לישיבה שנה וחצי לאחר פתיחתה וביקש לעשות כתבת תדמית על הישיבה, כשנודע הדבר לרבי אריה קרא אליו את הכתב וביקש כי יימנע מפרסום הכתבה, ונימק: 'אני לא מעוניין שישמעו על הישיבה בעולם דרך כתבה כזו או אחרת, אלא שיתוודעו לה מהשטח בגלל שיעור כללי מוצלח או בחורים למדנים החובשים את ספסלי בית המדרש', וכך נגנזה הכתבה".

בישיבה קוראים לרבי אריה 'הרב', למרות היותו הדמות הדומיננטית ואשר על פי יישק כל דבר המתרחש בישיבה. לדודו הגאון רבי נפתלי צבי יהודה קוראים 'הראש ישיבה'. למרות פער הגילאים והיותו של הגרנצ"י דוד של רבי אריה, הקשר בין השניים הוא קשר הדוק של כבוד והערכה. בחורים מספרים כי היו פעמים שהגרנצ"י כינה את רבי אריה "מורי ורבי" בפני בחורים. הגרנצ"י מוסר שיחה מדי ליל שבת ואף שיעור כללי מפעם לפעם.

לרבי נפתלי צבי יהודה יש דירה בה הוא מתגורר עם משפחתו במושב בסמיכות לישיבה, כאשר ברוב הזמן הוא שוהה בבית חלקיה, ביתר הזמן הוא שוהה בבאר יעקב – שם שוכן ביתו הישן. הגרנצ"י אף נוסע לגולה בעת הצורך על מנת לדאוג להחזקת הישיבה. בימים אלו שוהה ראש הישיבה רבי אריה בחו"ל לצרכי גיוס כספים. מקורביו יספרו שלא לחינם יצא רבי אריה דווקא בסיום עונת הרישום לגולה, זאת על מנת לחמוק מלחצים כבדים לקבלת בחורים נוספים מעבר למכסה שהוקצבה מראש.

"מראהו של רבי אריה מטעה", אומרים מקורביו. "אין לו 'חשיבות'. הוא מתנהג בקלילות, הפראק והכובע מונחים עליו ברישול, ולפעמים ניתן לחשוב שהוא אחד מאברכי הישיבה, בשל פשטותו והתנהלותו הצנועה אפילו בתוככי הישיבה. בחורים לא פעם מוצאים את עצמם יושבים לצד רבי אריה שהתיישב בסמיכות למקום מושבם בבית המדרש". מספרים בישיבה.

בד בבד נזכרים התלמידים בחריפותו ובשליטתו בכל מכמני התורה. "שוחחתי אתו בלימוד בסדר ג' באחד הערבים", נזכר איציק, בוגר 'שערי שמועות'. "לפתע ניגש אברך וביקש 'מראי מקומות' על סוגיה סבוכה ביבמות, למרבה התדהמה שולף רבי אריה תכתובת ארוכה של 'מראי מקום' שהכין תוך כדי דיבור איתי, למרות שבישיבה לא עסקו באותה תקופה ביבמות".

כדוגמא לפשטותו של רבי אריה נזכר אחד התלמידים שנמנה על מייסדי הישיבה, "היה זה בחודש הראשון לייסוד הישיבה. חיפשנו משכן קבע ולשם כך התרוצצנו ברחבי הארץ יחד עם רבי אריה מעיר לעיר, כדי לבחון את האפשרויות. בעת שהגענו לאחת השכונות בירושלים, נעצרנו לתפילת מנחה בבית הכנסת השכונתי". כאן מספר התלמיד דבר הידוע לכל מי שבא בשעריה של 'שערי שמועות' כי ה"אמן יהא שמיה רבא" של רבי אריה נשמע למרחוק ונאמר בדבקות גדולה.

התלמיד ממשיך ומספר את שאירע בבית הכנסת השכונתי: "במהלך התפילה צעק רבי אריה 'אמן יהא שמיה רבא' כהרגלו, לאחר מכן ניגש אליו הגבאי והעיר: 'כבוד הרב, כאן לא צועקים'. השיב לו רבי אריה: 'אם כן, למה אתה צועק עליי?!' מיותר לציין, כי הראש ישיבה התחבב עד מהרה על הגבאי והשניים שקעו בשיחה ארוכה".

ראש הישיבה הצעיר סוחף אחריו לא רק את בחורי הישיבה. גם אברכים אשר כבר נישאו ובנו את ביתם, קשורים בלב ובנפש לרבי אריה. בהתאם לכך הם יכבדו אותו בסנדקאות לבנם הראשון ויזמינו אותו לחנוך את ביתם החדש. מדי תקופה נערכים כינוסים בירושלים ובבני ברק בבתי הבוגרים, שם נאספים למעלה מ-40 אברכים יחד עם רבי אריה.

רבים מבוגרי 'באר יעקב' מעידים על עצמם כי הם תלמידים קרובים של רבי אריה – בו דבקו עוד מימיו בישיבת 'באר יעקב'. גם שידוכי הבחורים בישיבה נעשים בעצה אחת עם ר' אריה. בישיבה מספרים לי כי מרבית השידוכים נסגרו לאחר שרבי אריה היה מעורב לפניי ולפנים בכל מהלכי השידוך. עשרות בחורים הוא אף שידך בעצמו משלב ההצעה, הבירורים ועד לסגירת השידוך. רבי אריה מקפיד כמו כל השדכנים לגבות "דמי שדכנות" כמקובל, זאת בשל הוראה מסבו זצ"ל.

הצוות והרישום

בוגרים רבים שדבקו בר' אריה בייסוד הישיבה משמשים היום בתפקידים בישיבה. ביניהם ניתן למנות את הרב רפאל בן ציון שפירא, נכדו של הגרמ"ש זצ"ל המשמש בתפקיד משיב, הרב אלעזר משה מרק, חתנו של הגאון רבי מאיר קסלר, הרב חנניה רודמן, חתנו של הגרא"י ברזל, והרב ישי ברעם – המשמשים כמשיבים בישיבה. המכנה המשותף לכולם: היותם תלמידים של רבי אריה.

בשונה מיתר הישיבות, בחורי הישיבה התעקשו ורבי אריה החליט למסור שיעור יומי לכל בני הקיבוץ ולשיעור ג'. השיעור נמסר שלוש פעמים בשבוע בבית המדרש. את יתר השיעורים מוסרים שאר רבני הישיבה – הגאון רבי ישראל יעקב פינקוס, המשמש בכובעו השני כרבה של העיר אופקים. הרב פינקוס מקפיד להגיע בכל יום בתחילת סדר א' ונשאר עד לסופו – אז הוא מוסר שיעור לבני שיעור ב'. ר"מים נוספים הם הרבנים הגאונים רבי יוסף פישהוף ורבי חיים בניט.

בהנהלת הישיבה ניתן למנות בין היתר את הרב שמואל יוסף פורת, הרב חננאל גינזבורגר המשמש בתפקידו כמנהל הישיבה והרב שמואל תורג'מן.

בשנותיה הראשונות של הישיבה שימשו הבחורים גם כשגרירים של הישיבה בעולם הישיבות הקטנות. בחורים שימשו כפה לישיבה ושכנעו את חבריהם מהישיבות להגיע אליה עד לביסוסה, אז העסיקה הישיבה רשמים מטעמה בכסף מלא, כשבחזית הרישום ניצב הרב משה מרקביץ, בוגר ישיבת 'באר יעקב', לצד הרב משה צבי קפלן המסייע ברישום.

שנתיים לאחר ביסוסה, הישיבה שוב לא הייתה זקוקה ליחסי ציבור חיצוניים. "בעונת הרישום היה מחזה חריג בישיבה, בחור לקח מזרון ונשכב לישון על יד חדרו של רבי אריה במטרה שיקבל אותו לישיבה – לאחר שסורב מחוסר מקום". מספר אחד התלמידים.

שמו של רבי אריה ממותג בעונת הרישום כעילוי ולמדן מפולפל, מה שמושך תלמידים ומהווה תחרות קשה לישיבות ותיקות. בישיבה מספרים כי הוא הוזמן בעבר למסור חבורה בפני תלמידים משיעור ג' בישיבת חברון, כאשר תלמידים רבים מאותו שיעור עברו לאחר מכן ל'שערי שמועות', בשל ההערצה שרכשו כלפיו.

מדי שנה מתקבלים באופן רשמי כ-50 בחורים לישיבה, אך באופן מעשי מקבלת הישיבה מעט יותר בשל לחצים אשר מופעלים על ראשיה. ר"מ הישיבה הגאון רבי ישראל יעקב פינקוס הודיע בעבר כי "לא ראוי לקבל יותר מ-30 בחורים לעונה".

השגחה ופיקוח

במהלך הכנת הכתבה נחשפתי למעמדו והשפעתו של רבי אריה על חיי הבחורים. מעמדו של בחור ב'שערי שמועות' נקבע על פי הקשר עם רבי אריה, יש מי שיראה בגישה זו של דבקות באדם אחד מעין חסידות, אך הכינוי הזה לא מפריע לתלמידים בישיבה, לי הם אומרים: "זו התעסקות בזוטות". לדבריהם, "הכול סובב בסוף סביב השקיעות בלימוד – תקנות, כללים והוראות משונות לא מקבלות אף פעם דגש בישיבה. הנושא שמקבל את תשומת הלב המרבית מכיוונו של רבי אריה הוא העיון והשקיעות בלימוד, כל היתר בטל".

לדמותו של רבי אריה יש תמהיל של מרכיבים רבים מגוונים. "אני רוצה לציין כאן תכונה אחת בולטת וחשובה". אומר לנו ר. בחור הלומד כיום בישיבה. "לצד הרקע הביוגרפי שלו וכשרונו התורני בולט גם הביטחון העצמי בו ניחן. כבר מתחילת דרכו, רבי אריה לא ראה את עצמו מחויב לדעה של רב כלשהו מלבד סבו הגדול, בו היה דבוק ולו היה ממושמע. הוא מרשה לעצמו לברוח בשיטתיות ובפומבי מכנסים ואירועים פוליטיים וכך גם נמנע מהכרעות המכניסות את ישיבתו למערבולת פוליטית".

ר. מוסיף בשיחה עם 'כל ישראל': "ניתן לדעתי להצביע על שלוש תכונות מרכזיות של הראש ישיבה שהפכו אותו למי שהוא ואפשרו לו להגיע למעמד אליו הגיע. הראשונה היא אכן הסמכותיות, יחד עם הביטחון והפסקנות שהזכרתי המתקשרת גם לכריזמה האישית שלו וליכולת שלו לרתק את שומעיו".

מתחת לראש הישיבה עומדת דמות מרכזית "המשגיח", ובלשון אחרת "רב אברמ'ל" – הגאון רבי אברהם רוזנבוים. פעם בשבועיים מוסר ר' אברמ'ל שיחה ברוטציה עם המשגיח הנוסף הגאון רבי יעקב שטרנסוס. שמו של הרב רוזנבוים בישיבה הוטבע כרב אברמ'ל ולא המשגיח, מחמת שסלד עד מאד מתוארים למיניהם. בהזדמנות הסביר רבי אריה את בחירתו במשגיח למדן לכהן בישיבתו, "סבא היה אומר שבחורים מעריכים דמויות ששקועים בלימוד, ואם ברצונך שיעריכו את המשגיח, אזי עליו להיות שקוע בעולמה של תורה". נימק.

ביתו של רבי אברמ'ל היה מאז ומעולם בית הפתוח לכל, קשיי יום מצאו בו את ביתם, ומהם שהתגוררו אצלו חודשים ארוכים. שיחותיו בישיבה נאמרות מתוך שמחה. וכך גם דרכו, מעולם לא גער או כעס על בחור, אלא עודד את הבחורים לעבודת ה' מתוך שמחה והרחבת הדעת.

כמשגיח קטן בישיבה מכהן הגאון רבי חיים כהנא, שאף מתגורר במושב בית חלקיה בסמיכות לישיבה. תפקידו של הרב כהנא בא לידי ביטוי בעיקר בקרב בני שיעור א', אותם הוא דואג לשבץ בחדרים ואף מסדר להם חברותות עם כניסתם לישיבה. בעוד ראש הישיבה לא משמש כ"שוטר", תפקידו של הרב כהנא לעקוב ולוודא אחר תפקודם של תלמידי הישיבה.

ישיבת 'שערי שמועות' מותאמת למשפחות ליטאיות קלאסיות – אך בוגרי 'באר יעקב' יקבלו עדיפות ראשונה כאשר יבואו לרשום את צאצאיהם לישיבה. רמת המשטר בישיבה גם היא לא חריגה מחברותיה – לקו אדום ייחשב: החזקת רישיון, נגן עם רדיו או מכשיר סלולרי לא כשר. ביתר הדברים המשטר רופף יותר וההתנהלות תיבחן לגופו של בחור.

אחד התלמידים מספר ל'כל ישראל' כי "השקיעות בלימוד אצל רבי אריה זה שיטת לימוד וגם יסוד מוסד בעבודת ה' שלו, אך גם הלבביות וה'בין אדם לחברו' תופס אצלו מקום של כבוד. אף פעם הוא לא יסלק בחור מהישיבה, הוא יכוון אותו ללכת ל'חיזוק' בישיבה אחרת ואף ייסע בעצמו לישיבה לדאוג שהבחור יתקבל וישתלב על הצד הטוב".

הגשמיות

מגורי הבחורים נמצאים בסמיכות לבית המדרש, במה שנקרא על ידי הישיבה "צימרים", כינוי לקונטיינרים… מצבה הכלכלי של הישיבה לא שפיר, אך היא משתדלת כי בחורי הישיבה לא ירגישו בכך. בכניסה למושב צפוי להיבנות מבנה ענק אשר ישמש לבית מדרש ולפנימיות הישיבה, שם תשכון גם קריית הישיבה. אחד התורמים הגדולים של הישיבה הוא ר' חיים אריה שלוסברג, הנמנה על חסידות חב"ד, שהשקיע הון רב לקראת הקמת קריית הישיבה החדשה.

חדר האוכל של הישיבה צר מלהכיל את כלל הבחורים, בימות החול מתנהלות הארוחות במשמרות. בני השיעורים הקטנים ייכנסו ראשונים לארוחת צהריים ואחריהם בני שיעור ג' ומעלה המשתתפים בשיעורו של ר' אריה. הסיבה לכך נעוצה בכך שהשיעורים של בני שיעור א' וב' מסתיימים מוקדם יותר. באירועים מיוחדים שוכרת הנהלת הישיבה את אולם האירועים של המושב במחיר מוזל ושם מתכנסים כל בני הישיבה.

סעודות השבת בישיבה נערכות במתינות ובלי לחץ, עבודת השמחה בשירה הושרשה בבחורים מרבותיהם, שלמדו כולם אצל הגרמ"ש שפירא זצ"ל שהלחין בעצמו מאות ניגונים. בחורים אשר סעדו את סעודות השבת בביתו של ראש הישיבה רבי אריה, מספרים כי כך גם הוא עצמו מנהל את סעודות השבת, באווירה רגועה ומתונה ללא תחושת כבדות ולחץ.

על הישיבה

ישיבת "שערי שמועות" הוקמה באלול תש"ע במודיעין עילית. בחורף תש"ע עברה למשכנה במושב בית חלקיה. בישיבה כמאתיים ושמונים תלמידים ואברכים. היא קרויה על שם סדרת הספרים שערי שמועות של מרן הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל, ראש ישיבת 'באר יעקב', ודרך הלימוד בה מבוססת על שיטתו.

בראשות הישיבה עומדים הגאון רבי נפתלי צבי יהודה שפירא, בנו של הגאון רבי משה שמואל זצ"ל, והגאון רבי אריה שפירא, נכדו של הגרמ"ש שפירא. ובנו של ראש ישיבת 'באר יעקב' הגאון רבי דוד יצחק שפירא.

דרך הלימוד בישיבה מבוססת באופן מובהק על דרכו הלימודית של הגאון רבי משה שמואל שפירא. בניגוד לרוב הישיבות, לא רק התלמידים הצעירים שומעים שיעור יומי מהר"מים, אלא גם המבוגרים, כולל בני הקיבוץ והאברכים, שומעים שיעור יומי מראש הישיבה רבי אריה שפירא.

המשגיחים הם הגאון רבי אברהם רוזנבוים והגאון רבי יעקב שמעון שטרנשוס. הר"מים הם הרבנים הגאונים רבי ישראל יעקב פינקוס – רב הקהילה החרדית באופקים, הרב יוסף פישהוף – לשעבר ראש ישיבת סלאנים בבני ברק והרב חיים שלום בניט. משגיח קטן: הרב חיים כהנא.

הישיבה מחזיקה מכון להוצאת ספרים, שאותו מנהלים בחורים. המכון מוציא לאור שיעורים הנמסרים בישיבה ועוד. חלק מהפרסומים יוצאים לאור לקראת אירוע המתרחש בישיבה או כתשורה לתורמי הישיבה לקראת החגים.

עד כה יצאו לאור במסגרת המכון: סדרת בית שערים – סדרה בת שלושה כרכים המכילים בעיקר את שיעורי ראש הישיבה הרב נפתלי צבי יהודה שפירא.

סדרת שמועות וביאורים – סדרת חוברות המחולקת לתורמי ולידידי הישיבה, ובהן שמועות והנהגות מבית וולאז'ין ובריסק, על נושא מסוים. עד כה יצאו חוברות על ברכת המזון, סדר ההושענות, על מגילות קהלת, רות, אסתר ושיר השירים, ועל סדר ההלל.

שיעורי ראש הישיבה רבי אריה שפירא. עד כה יצאו 2 כרכים: שערי גירות – על סוגיות במסכת כתובות, ושערי מיטב – על סוגיות במסכת בבא קמא.

במסגרת סדרת הכתבות יצא לי לראיין עשרות בחורי ובוגרי ישיבות מהישיבות המובילות, נחשפתי לעובדות מרתקות לרוב וסיפורים מעניינים. חלקם מטבע הדברים לא נכנסו לכתבות.

כדי לאפשר עוד הזדמנות למי שלא הגעתי אליו אני מציג מייל מיוחד עבור הסיפור האישי של כל אחד ואחד. בחור או בוגר שמעוניין שנסקור את הישיבה המובילה בה למד יכול לשלוח סיפורים מעשים ועובדות, אותן כמובן נאמת בטרם פרסום הכתבה.

השארת תגובה