לאומנים או מינים: עורך 'קדושת ציון' בראיון נטול כפפות

העלונים שלהם מסעירים את המגזר החרדי, הנושאים שהם מעלים על סדר היום מפתיעים • ה'עדה החרדית' קוראת להם 'כופרים', אחרים קוראים להם 'חרדים לאומיים', אבל הם טוענים שהם ממשיכי המסורת • מיוחד

קדושת ציון
קדושת ציון
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

יום ירושלים תשע"ז, אולמי תמיר. עשרות אנשים, מכל קצוות הקשת של המגזר החרדי, זורמים אל "האולם העגול", אולם חתונות ביום יום, שהפך לערב אחד לאולם הרצאות, כשאירח את הוועידה הראשונה של ארגון 'קדושת ציון', ארגון חרדי ל"דרישת ציון על טהרת הקודש". מחוץ לאולם נערכת הפגנה קטנה של קנאי ירושלים, שנענו לקריאת ה'עדה החרדית', שיצאה נגד הכינוס, תחת הכותרת "אל תגעו במשיחי". המפגינים כורזים פרקי תהילים, זועקים "גוועלד" ומקנחים בזריקת פשקווילים, בהם הם מזהירים כי "בקרוב תתקיים מלחמה אישית נגד כל אחד מחברי עמותת 'קדושת ציון', עד שהם יחבשו כיפה סרוגה לראשם ולא יבואו מחופשים למחננו".

בתווך, בין המפגינים למתכנסים, עומדים מספר נערי גבעות, בראשותו של בנצי גופשטיין, מנסים להבין האם הצ'אלמער שעושה את צעדיו לאולם בא להזדהות עם מטרות הארגון או שמא בא להתסיס ולהפריע. "הלנו אתה אם לצרינו?" הוא מתוחקר, וכשתשובתו מוצאת חן בעיניהם הוא מורשה להמשיך. לא קלה עבודתם, הלבוש של הבאים לכנס והמפגינים נגדו זהה, וגם מארגני הכנס, שלראשונה נחשפים בפומבי, לא יודעים מי הוא מה.

למרות קולות ההפגנה מבחוץ, בפנים האולם ניכרת התרגשות על פני הבאים. רובם נחשפו לארגון 'קדושת ציון' דרך העלונים הרבים, שמחולקים באלפי עותקים בקרב כל הריכוזים החרדיים. העלונים הפכו זה מכבר לשם דבר, אין כמעט נושא אקטואלי שלא נידון בהם. החל מפרשת משפטו של החייל אלאור אזריה, שירה למוות במחבל פצוע, דרך התייחסות ל"כניעה" של ישראל לטורקיה ועד לכלכלה על פי התורה. כותבי העלון מצטטים לראיה רבנים ופוסקים בעלי שם מדורות עברו, מעוררים את לב הקוראים לנושאים שונים, כלימוד תנ"ך, דיון במשמעות הפנימית של הלכות מסוימות, ומעל הכול – דרישת ציון, ישוב ארץ ישראל על פי ההלכה.

כותבי העלון משתיתים את דרכם על חזון הגאולה של הגר"א ותלמידיו, שעלו ארצה והתייסרו בייסורים רבים. העלון אף זכה לביקורת רבה, בטענה שהוא מחדיר תפיסות לאומיות ואף כהניסטיות למגזר החרדי, ועל כך שכותביו סותרים את ההשקפה החרדית בהקשר למדינת ישראל, השקפה שהגיעה מדבריהם של החזון איש, הבריסקער רוב, הרב שך ואף האדמו"ר מסאטמר. ואם כבר הזכרנו את האדמו"ר מסאטמר, אי אפשר שלא להזכיר את מאמרי הביקורת הרבים בעלון על ספרו 'ויואל משה', ספר בו הוא פרש את משנתו האנטי – ציונית.

בכלל, משנתו של האדמו"ר מסאטמר, שהשקפתו נחשבת לאנטי ציונית ביותר בקרב המגזר, ספגה ביקורת גם במהלך הנאומים בוועידה. כך למשל, הרב יואל שוורץ, אחד הרבנים הבודדים שמזדהים עם מטרות הארגון בפומבי, תקף בנאומו את ספרו של האדמו"ר "על הגאולה ועל התמורה", ספר שחובר לאחר מלחמת ששת הימים. לאחר שציטט את דברי גדולי הרבנים באותו דור, שראו במלחמה נס, אמר הרב שוורץ, כי "הספר הוא כפירה ממש, השיבו את הקדוש ברוך הוא בכיסא השטן".

"אסור לדבר עם המינים"
מחוץ לאולם, בשולי ההפגנה, ניתן היה לראות ויכוחים בין הבאים למוחים. כמובן שיד הבאים הייתה על העליונה, שליטתם בתנ"ך, בגמרא ובהיסטוריה, גדולה לאין ערוך מזו של המוחים. הם עשו כברת דרך מהמקום החרדי הקלאסי עד שהגיעו לתפיסה זו, הם לא משננים מנטרות עליהן חונכו מלידה, הם 'יודעים' מה הם עושים, מה שגם מסביר את כוח הסחיפה שלהם. בכל פעם שוויכוח נראה שמסתיים בניצחון מוחץ, הגיע אחד המפגינים והכריז בקול "אסור לדבר עם המינים, אפילו להחזירם למוטב", והקהל משיב בזעקות "גוועלד" המסורתיות.

המפגינים שבכל זאת התעקשו להתווכח, נראו אומללים, זה היה נוק אאוט מוחץ. "אתם מדברים נגד התורה!" זעק מפגין צעיר לעבר קבוצת אברכים שעשתה דרכה לכינוס. "מניין לך", השיבו אחד מהם. "הרב שלי אמר לי", ענה. "ורבי אמר לי אחרת", השיבו הלה. "אבל רבי שמע מרבו ששמע מרבו ששמע מרבו, זה ממש דעת תורה". כאן שמע המפגין הנועז הרצאה על מחלוקת רבנים ודרכי הפסיקה, פניו נבוכו, הוא לא ידע להשיב את חורפו דבר. "אבל תראה מה קרה למזרוחניקעס שהאמינו באתחלתא דגאולה", שינה טקטיקה. "אנו איננו רואים ערך חיובי במדינה או בשריה, אנו אוחזים שהם רשעים ארורים, מחללי שבת, בדיוק כמוך", הפתיע האברך הצעיר, והחל מצטט גמרות שונות התומכות בשיטתו, להפתעת המפגין. "אבל אתם אומרים שהיה נס בהקמת המדינה?". "נכון", נשמעת תשובתו של האברך ברמה, תוך שהוא מסביר למפגין שאין בעיה לחגוג נס שנעשה על ידי רשעים, "הרי גם בסאטמר חוגגים את 'יום ההצלה' של האדמו"ר ברכבת קאסטנר", לא צדיק גדול בלשון המעטה. למזלו של המפגין, הקנאי הירושלמי שהסתובב בין המתווכחים וזעק "אסור לדבר עם המינים", הגיע לעזרתו וחילץ אותו ממבוכתו.

תופעה דומה באה לידי ביטוי בעלונים 'ישיב לציון' ו'חמדת בת ציון', צמד עלונים שיצאו במטרה לתקוף את מטרות 'קדושת ציון'. בניגוד למה שנטען היה לחשוב שבאותם עלונים ינתחו את הנושאים שמעלה הארגון מהיבט תורני ויוכיחו כי שיטת 'קדושת ציון' היא טועה, העלונים תקפו את העובדה שאנשי קדושת ציון הולכים בדרכי המזרחי, והביאו את דעת גדולי הדור בעבר נגד הציונות והמזרחי.

ההפגנה של 'העדה החרדית' הייתה קטנה, אך מאחורי הקלעים פעלו מספר גורמים להשפיע על הרבנים שהיו אמורים להופיע בכינוס, שלא להגיע. בין הרבנים שהבטיחו את השתתפותם, אך לבסוף לא הגיעו, ראש ישיבת 'כסא רחמים' הגר"מ מאזוז, והרב יוסף בן פורת. ביטול הגעתו של הרב מאזוז אכזב מאוד את אנשי הארגון, שכן השתתפותו הייתה מעניקה להם גושפנקה מסוימת, אך כנראה להסתכסך עם ש"ס זה דבר אחד, אבל להיות מזוהה עם 'חרדים לאומיים' זה דבר אחר.

התנערות מהחילוניות

ניתן היה לחשוב בקלות שבכינוס שכזה ישמעו דברים על המדינה ועל "החשיבות שבממלכתיות", אך ההתנערות מהחילוניות היא אחד מאבני היסוד של הארגון. לא פלא שהיומונים החרדים הותקפו בכנס על כך ש"דווקא הם נותנים במה לדעות הנוגדות את השולחן ערוך, בכך שהם מפרסמים מודעות לנופשים בחו"ל". כמו כן, נמתחה ביקורת על העולים למירון במוצאי שבת, למרות שהדבר היה כרוך בחילולי שבת מצד השוטרים ונהגי האוטובוס. "את יום אידם (יום העצמאות ח.פ.) הציונים דחו בגלל שבת, אבל מירון, מה פתאום?! הקב"ה הראה לנו וחילוני זכה בחידון התנ"ך. אם לא אכפת לכם מהתורה שלי, אזי יזכה מישהו שלא שומר אותה", נשמע הרב שוורץ טוען בנאומו.

בעיתונות החרדית הכתובה כמעט ולא הייתה התייחסות לארגון או לכינוסו, מלבד עיתון "הפלס", שתקף את התופעה. "ארגון ציוני לאומני מקיים ועידה להפצת אידאולוגיה 'חרדית לאומית'", זעקה הכותרת של הכתבה, שתקפה את הארגון על כך שהוא 'מחדיר דעות פסולות בקרב הציבור החרדי'. ברחוב החרדי נטען שהסיבה לכך שהעומדים בראש הארגון ורבים המשתייכים לו נחשבים לתלמידיו של הגר"ש אוירבך, אך בכיר בעיתון 'הפלס' הבהיר ל'כל ישראל' כי הסיבה לכך "שאנחנו היחידים שכותבים דברי השקפה, וכמו שתקפנו את ההשתתפות החרדית בבחירות להסתדרות, תקפנו את הארגון".

ממידע שהגיע לידי 'כל ישראל' עולה, שביום הכינוס נשלח שליח מביתו של הגר"ש אוירבך לאחד מבתי המארגנים, ובפיו בקשה לדחות את הכינוס. "אתם טוענים נכון, אבל לדורות יצא קלקול מזה", נימק השליח את דעתו של הרב. לאכזבתו, מארגני הכינוס סירבו לבקשה, בטענה כי "אנו אמונים על גדולי התורה שעליהם אנו סומכים מהדורות הקודמים וכן מדורנו אנו, עם כל הכבוד לדעות האחרות, אפילו כשמדובר במי שמתנגד אלינו, קל וחומר כשמישהו רק אומר שאנחנו צודקים, אבל זה עלול להוליד נזק".

שאלת השאלות בכינוס, כמו גם בעלונים החודשיים של הארגון, היא "מה הלאה". אמת, עם ישראל חווה ניסים גילויים בתש"ח, בתשכ"ז, בתשל"ג ובכל יום שהוא יושב על אדמתו, אך לאן התובנה הזו אמורה להוביל? השאלה הזו מרחפת בחלל החדר, הנאומים השונים מנסים לתת לה תירוצים והסברים, אך נראה שגם בארגון מתקשים לגבש מטרה קונקרטית וייעודית.

בראיון ל'כל ישראל', מסביר הרב יהודה אפשטיין, מייסד הארגון ומי שעומד מאחורי עריכת העלונים, את המטרות השונות של הארגון. "אנחנו רוצים להחזיר עטרה ליושנה. לעורר את הציבור החרדי לאמיתות שבשנים הקדמוניות היו פשוטות, שבאמת הציבור החרדי הוא זה שהקים את הישוב העברי בארץ, הרבה לפני הציונים, והוא זה שצריך להנהיג כאן את הישוב, בדרך של התורה. כלומר, החינוך שלנו לארץ ישראל הוא נובע מהתורה, הוא בלתי ניתן לניתוק. וגם התנועה הציונית לא תצליח למנוע מאיתנו את החיבור הזה".

זו קצת אמירה מופשטת, מה פירוש להעמיד את הישוב בארץ על דרך התורה?
"אנחנו רוצים שכל החיים הציבוריים בארץ יתנהלו כפי שהתורה דורשת ולא כמו המדינה החילונית. ע"פ חוקי התורה על כל המשתמע מכך".

כרגע הציבור החרדי הוא ציבור קטן, תסתכל על הנציגים החרדים, הם אומרים לעצמם – אנחנו קטנים, אנחנו צריכים לנהל פשרות בדברים מסוימים, אבל צריכים לדאוג לעצמנו, המטרות שלכם טובות, אבל לא ריאליות כרגע…
"אנחנו לא מתעמתים איתם, אנחנו באים להעמיד חזון. גם אם אתה בן אדם אחד, אתה צריך שהחזון יהיה מול עיניך, מי יודע עוד כמה שנים הוא יהפוך למציאות. אולם כשעוסקים רק בכאן ועכשיו, ואיך ללקט כמה פירורים מהעוגה הציבורית, שוכחים שיש חזון ולא מחנכים אליו, אז מאבדים את הכול. אנחנו לא אומרים לעשות הפיכה צבאית, ולא להשתלט על המדינה, אבל צריכים להעמיד את זה כשאיפה שלנו ולחנך לכך".

ישוב ארץ ישראל היא מטרה חשובה מאוד, אבל ההיסטוריה רוויה בחללים רוחניים שנפלו על מזבח ארץ ישראל. האם ההתעסקות בנושא לא מסוכנת?
"בימינו, בדיוק להפך הוא הנכון, אי ההתעסקות בנושא היא המסוכנת. אחרי שכל המפלגות בכנסת, במידה זו או אחרת זנחו את החזון הציוני ותומכות בהקמת מדינה פלסטינית, אינני חושב שאם נעסוק ב'אהבת ציון' על פי התורה, זה יחבר אותנו לחילונים, זה רק ינתק אותנו מהם. יותר מכך, אני חושב שדעות השמאל שמובאות על ידי דוברים חרדים מקרבות אותנו הרבה יותר לחילוניות ולישראליות, ולכל הדברים שאנחנו רוצים להתרחק מהם. וכמובן שאנחנו עוסקים בנושא של אהבת ציון וירושלים, אנחנו מדגישים את החובה של להתנתק מהחילוניות".

"אנחנו", מדגיש אפשטיין, "רואים את עצמנו לא כממשיכים של הרב קוק, אלא כממשיכים של הרב יוסף חיים זוננפלד. העדה החרדית מתיימרת להמשיך אותו, אבל בעצם הוא היה אדם שמסר נפשו ממש על ישוב הארץ, תוך היבדלות מהתנועה הציונית. כיום, אחרי למעלה מ-60 שנה של מדינה יהודית בארץ ישראל, הציבור החרדי מרגיש שייך ומחובר למה שקורה כאן, ומכיוון שלא נתנו לו כלים תורניים להבין את השייכות שיש לו, אז הוא מתחבר בצורה של חול, כמו שחרדי תופס את הפטריוטיות בארצות הברית. חרדי אמריקאי נאמן לאמריקה, וחרדי ישראלי נאמן לישראל, הוא לא רואה את ההבדל המהותי – שחרדי בארץ ישראל מתחבר לארץ, מתחבר לאומה בצורה קדושה, לא בצורה חילונית, ואת זה אנחנו באים להעמיד".

הרב שך דיבר לא מעט על כך שאין שום מניעה לעשות הסכם שלום, אם יהיה שלום אמיתי. כלומר, שארץ ישראל פחות חשובה מהחיים עצמם. אתה ביקרת את התפיסה החרדית, אבל יש לה על מי לסמוך...

"אני רוצה להדגיש, אין קשר בין הרב שך לדבריו של העיתונאי אלי ביתאן בהפגנת השלום ואנשים נוספים. הרב שך לא בא מתוך אידאולוגיה שמאלנית כלשהי. עניינו היה להעמיד את ציבור היראים בצורה מובדלת, עד כמה שאפשר, מהחילוניות, הוא כמובן לא רצה חלק בתנועה הציונית. אני לא חושב שהרב שך התעניין בזכותם של הפלסטינים ל'הגדרה עצמית'. הוא התבטא לא מעט שאנחנו כבשה בין 70 זאבים, אבל אלי ביתאן הפך את הכבשה לזאב ואת הזאב לכבשה. אותם שמאלנים חרדים לא יכולים להיתלות ברב שך".

"אמת", מדגיש אפשטיין, "גם אנחנו לא, אבל יש לנו מסורת מתלמידי הגר"א ותלמיד הבעל שם טוב והחתם סופר, שעלו לכאן מתוך מסירות נפש. אנחנו מאוד מעריצים את הרב שך על מה שעשה בהעמדת הדת על תילה, בהשקפה בהרבה תחומים, ובמלחמה כנגד כל מיני סטיות, אולם בהבנת התקופה בה אנחנו חיים, הוא לא קיבל את מסורת תלמידי הגר"א, בסדר, היו עוד חכמים בישראל ואנחנו הולכים בדרכם".

אתה חוזר שוב ושוב ואומר 'לנו יש מסורת'. בסופו של דבר לציבור החרדי יש השקפה מסודרת שעובדת מגדולי הדור. יש ציבור שהולך בדרך מסוימת ואתה בא ואומר – לי יש מסורת אחרת, מי שמך?
"אנחנו לא מתחילים בדור שלנו, אנחנו מתחילים במקרא, במשנה ובתלמוד. יש לנו מסורת מדור לדור, מה שתלמידי הגר"א עלו לכאן, זה לא מסורת? העובדה שהרב שך הפך את ההנהגה, זה לא מבטל את כל מה שהיה בארץ ישראל מאז ומתמיד. אני מכיר אנשים שהיו בפוניבז' ושמעו את הרב מפוניבז' ואת רבי חצ'קל לוינשטין, שדיברו על מלחמת ששת הימים במונחים של נסים כמו נס קריעת ים סוף, אמרו הלל והניפו דגל".

"אני לא מניף דגל", דואג אפשטיין להבהיר, "אבל הם דיברו בצורה מאוד ציוניות וברורה על תהליך הגאולה, אבל בשלב מסוים הרב שך תפס את ההנהגה וכל מה שהיה נמחק, זה לא אומר שבזה נגמר כל ההיסטוריה. בעלון שלנו (קדושת ציון ח.פ) אנחנו תמיד מביאים דעת תורה מגדולי הדור הקודמים, כולם דיברו בצורה מאוד חיובית. שוב, אנחנו לא מזלזלים חלילה ברב שך, אבל יש רבנים אחרים".

אתם מתבססים על התורה ועל דעת רבנים, אבל בלי גיבוי רוחני בדורנו להיתלות בו, אתם עשויים לגרום שמחר יבוא מישהו אחר ויפרשן את הדברים אחרת?
"גם בדברי הרב שך עצמו, ניתן לראות שכיום יש שני פלגים שרוצים להרוג אחד את השני, וכל אחד טוען שהוא הולך בדרך הרב שך, כך שאין ערובה שלא יהיו אנשים שיפרשנו את דבריך בדרך טועה, אבל כתוב 'ישרים ילכו בה', אנחנו סומכים על היראת שמים של אלה שהולכים אתנו".

אבל ברגע שזו תנועה ציבורית, כמו שאתם מנסים לעורר, נסחפים אליה עוד הרבה אנשים, גם כאלה שיראת שמים זה לא הצד החזק שלהם?
"יש גדולי תורה מובהקים שבוודאי מסכימים אתנו, אבל קשה להם להיחשף בפומבי. אם בחורי ישיבות ואברכים פשוטים קשה להם להיחשף, בוודאי שיהיה קשה למי שמחזיק משרה או שאשתו גננת או מורה, אבל אני יודע שככל שהתנועה הציבורית תגדל ואנשים יראו שיותר וותר הולכים בדרך הזה, ויראו את האיכות של האנשים, נראה הרבה ר"מים וראשי ישיבות שעד עכשיו שתקו מעניקים גיבוי פומבי. בכל מקרה, אנחנו כבר עכשיו בקשר עם הרבה רבנים, אבל מאחורי הקלעים, וכמובן שאני לא יכול לחשוף את השמות שלהם, מסיבות מובנות".

הזכרת את המדינה הפלסטינית – שלא לתת להם מדינה, ישנה מציאות בה בנו התנחלויות על קרקעות פרטיות של פלסטינים, מה ההתייחסות שלכם כלפי זה?
"ממתי לגוי מותר להחזיק בארץ ישראל", משיב אפשטיין בנחרצות.

אבל יש שיקולים יותר רחבים, יש מדינות ש'שמות עלינו עין'. התחושה היא שאתם מסתכלים בפרספקטיבה צרה, לא מחשבים את המהלכים שעלולים לצאת מהפעילות שלכם…
"הפרספקטיבה הצרה שלנו היא הפרספקטיבה של התנ"ך, לפיה הקדוש ברוך הוא הוא הגורם המרכזי של ההיסטוריה ולא נשיא ארצות הברית, ואם נעשה כרצונו, אין לנו ממה לחשוש. גם בעיני בשר אפשר לראות את זה. מישהו חושב שלארה"ב, או לכל מדינה אחרת אכפת מקרקע כזו או אחרת? הדבר היחיד שמעניין מדינות זה אינטרסים. ברגע שיראו שישראל לא מתכוונת לוותר, הם יבינו שכדאי להם להיות בקשרים אתנו. ישראל היא המעצמה החזקה ביותר באזור. כל בר דעת מבין שעדיף להיות בקשר אתנו מאשר עם רפובליקת בננות בירדן או בכל ארץ אחרת.

"אפילו סוריה זוכה לתמיכת רוסיה, כי הם מבינים שעדיף לתמוך בה מאשר כל מיני מיליציות, קל וחומר שיעדיפו לתמוך בישראל, אם היא תגיד את האמת שלה – הארץ היא שלנו, היא נתונה לנו מבורא עולם ואין לנו בכלל מה לדון על זכויות של פלסטינים כאלו ואחרים, הם לא מכירים בכזה דבר. הקדוש ברוך הוא עשה לנו נסים בששת הימים וביום כיפור, וגם היום, כשכולם רואים את העוצמה הביטחונית והכלכלית של ישראל, אני לא חושב שיש מה לדון בנושא".

עד היום הציבור החרדי לא ראה ערך בהתנחלויות, וממילא הרגיש פחות מחויב להתגייס בכדי לשמור עליהן, אבל אתם טוענים שיש בכך חשיבות להחזיק בכל חבלי הארץ, יש לכך מחיר, אם זה חלק מהיעד שלכם – קומו והתגייסו, קחו חלק?
"אין ספק שכשיהיה שלטון יהודי אמיתי, יהיה צבא על פי ההלכה וכולם יתגייסו, לא יהיה בכך שום בעיה. הבעיה היום בצבא – שהצבא משמש כמכשיר מספר אחת של המדינה החילונית לחלן את הציבור החרדי, לכן צריך להימנע בכל מצב ללכת לשם, אני לא הולך להתאבד רוחנית בגלל שאני חושב שברמת העיקרון צריך שהצבא יחזיק במקומות מסוימים".

"סתם כך", מוסיף אפשטיין, "אנשים חושבים שאסור ללכת לצבא בגלל ביטול תורה, זו שטות מוחלטת, הרי כל בחור יוצא בשנה ל-70 יום בין הזמנים (חודשים ניסן ואב וחצי תשרי ח.פ.) היה ראוי שהבחור יתרום למדינה, לפחות 70 יום. אז יש כמה יחידי סגולה שלא יוצאים, על כל זה הדיון?! בוודאי שהנימוק של ביטול תורה הוא לא מוצלח. הסיבה שלא מתגייסים לצבא, זה בגלל הניסיון לבטל את שמירת המצוות, ועל זה צריך למסור את הנפש כפשוטו".

קיימים היום גדודים חרדים, עם הפרדה ואוכל מהדרין…
"כל זמן שהכול נתון תחת הצבא החילוני, זה לא ילך. לצבא אין עניין בגדוד חרדי, אלא לחלן אותנו, ואני בטוח שמי שיכנס לשם לא יצא כמו שהוא נכנס. הרי אילו זה לא היה כך, הצבא לא היה משקיע בכך שקל".

בעלונים שלכם לא מוזכר עניין העלייה להר הבית, אבל השמועות ברחוב טוענים שאתם מעודדים לעלות להר הבית. הרב יצחק ברנד, שהוא אחד הדמויות הבולטות מאחורי 'קדושת ציון' עולה להר הבית, כמו גם חלקים רבים מהקהילה שלכם. בסופו של דבר, גם אם אתם לא מעודדים את העניין כארגון, אנשים אומרים – אנשי הארגון לא מחויבים לפסקי הלכה?
"אנחנו מקפידים לא להעלות את הנושא של עליית יהודים להר הבית, אנחנו כן מדברים על הנושא של חילול הר הבית על יד המוסלמים שנמצאים שם, זה לא רק חילול השם, אלא איסור הלכתי גמור, להיכנס לפנים מן הסורג. בשורה התחתונה, אנחנו לא אגודה שבאה לעלות נושאים שנויים במחלוקת ולהכריע בהם, אין לנו את הכתפיים לכך, אנחנו מעלים את הנושאים המסכמים והברורים שהיו מאז ומעולם, ובזה אנחנו מתעסקים. לעלות להר הבית או לא, רוב גדולי ישראל החליטו שזה אסור, אם יש אנשים שהחליטו לעלות? הם צריכים להתמודד עם זה בעצמם ולתת דין וחשבון, אין שום קשר לאגודה. אנחנו לא מתירים את זה ולא מתעסקים בזה, אלא בדברים שהיו מוסכמים וברורים ונשכחו עם השנים, אנחנו רק מנערים את האבק".

ניכר שהנושא מטריד את אפשטיין, שכן בכל הפרסומים השליליים שהתייחסו לארגון, נושא הר הבית היה אחד מהטריגרים לכך. "הנושא של הר הבית הוא הדרך הכי קלה להשמיץ מישהו במגזר החרדי, אני לא עולה להר הבית", הוא מדגיש ומבהיר. "אני מוכן לתת 50 אלף דולר למי שימצא תמונה שלי בהר הבית", הוא מבטיח. לא לחינם הנושא מפריע לו, אחת הקריאות החוזרות ונשנות בהפגנה שהתפתחה מחוץ לאולם הוועידה, הייתה "יהודה אפשטיין עולה להר הבית". גם בכינוס עצמו הוא התייחס לנושא וטען ש"כאגודה הם לא מתייחסים לכך". סקירה מהירה של העלונים שיצאו עד כה מראה שהצדק איתו, ההתייחסות היחידה להר הבית הייתה בהקשר שיש עניין לעמוד בשער הר הבית ולהתפלל תוך שרואים את רצפת העזרה, אך חלילה לא להיכנס לשטח ההר.

אמת, אתם כארגון לא קוראים לעלייה להר הבית, אבל אתם מדברים על חשיבה עצמאית, התוצאה של זה היא שיש אנשים שעולים להר הבית, בגלל שהם הגיעו להבנה עצמית שחולקת על דעת גדולי ישראל בעניין…
"אותו דבר אפשר לטעון נגד מי שמקדם הליכה עם תכלת, תפילין כל היום, או אפילו מי שמקדם לימוד בקיאות או תנ"ך. בסופו של דבר כל יחיד ויחיד חייב לעמוד לפני בורא עולם ולהסתכל בראי על עצמו ולראות אם הוא הולך בדרכי תורה. התופעה של להיות חלק מהעדר זה לא מחזיק, זה יכול להחזיק בגיל מסוים, אבל בגיל מבוגר כל אחד חייב לברור את התבן מהבר, לראות מה אמיתי ומה לא, והוא לבדו ייתן דין וחשבון".

בשורה התחתונה, מה ההבדל בניכם לבין הציונות הדתית?
"ההבדל יסודי ופשוט. אנחנו באים מכוח הדרך של תלמידי הגר"א, שמבוססים על דברי הנביא יחזקאל בפרק ל"ו, ש"לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם למען שמי אשר חיללתם בגויים אשר באתם שמה". ה' מחזיר אותנו לארץ לא בגלל שאנו צדיקים, אלא למרות רשעותנו. ממילא אין לנו כל קושיה מזה שראשי הציונות היו חילונים, כי לא הם הקימו את המדינה, כי אם ה', למרות רשעותם. הציונות הדתית, לעומת זאת, מנסה לגשר בין הרעיון הלאומי, הרואה ערך באומה הישראלית בלי קשר לתורה, לבין התורה עצמה, ולכן יש להם יחס אמביוולנטי לראשי הציונות, כי מצד אחד התורה רואה בהם כרשעים, ומאידך לפי התפיסה הלאומית הם צדיקים, ואז נוצרת סתירה, והם מנסים לפתור אותה. אצלנו אין סתירה, ממילא המדינה החילונית וסממניה אינם קדושים בעינינו, הצבא אינו קדוש כי אם להפך במצבו הנוכחי, וכשתקום מדינת התורה האמתית, אז תתגשמנה שאיפותינו. וכבר אמר הרב משה שינפלד, מדובריה הבולטים של היהדות החרדית בדור הקמת המדינה, כי לציבור החרדי קרה אסון אידאולוגי, שבינו לבין א"י נצבה הציונות. אנחנו פותרים אסון זה בכך שאנו מדגישים את הקשר לארץ בלא קשר לתנועה הציונית".

אז אתם מגדירים את עצמכם חרדים לאומיים?
"אם לאום זה כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך או אין אומתנו אומה אלא בתורתה, אנחנו בוודאי חרדים לאומיים, אבל אם לאום זה דגל, סמלים וכל מיני דברים שהומצאו במאה ה-19 באירופה, אין לנו קשר לזה".

עד עכשיו פעילות הארגון הייתה מינורית, מלבד עצרת תפילה של חרדים ביום פינוי עמונה והפצת העלון בריכוזים החרדיים, הארגון לא נקט בפעולות אקטיביות. כעת, כשהארגון וראשיו יצאו לאור, מבטיח אפשטיין כי הם עובדים על מערך של שיעורים בנושאים שונים, כמו מקרא, הבנת המציאות על פי ההשקפה או שיעורי היסטוריה בעליית תלמידי הגר"א והבעל שם טוב. כמו כן, הארגון יפרסם בקרוב על סיורים באזורים שונים בארץ ישראל, במטרה "שהציבור החרדי יכיר את ההיסטוריה היהודית בארץ ואת המציאות האמיתית שלנו כאן".

"פורקי עול חכמי ישראל"

בקהילת 'אדרת אליהו', או בשמה המוכר 'קהילת זילברמן', מביעים תרעומת על קדושת ציון. בשיחה עם 'כל ישראל', מסביר אחד מחשובי הקהילה את הסיבה להתנגדותם. "ראשית, קהילת 'אדרת אליהו' אף פעם לא חשבה לקחת אחריות על כלל ישראל. כלומר, העבודה הייתה פנימה, והצורה של להפוך להיות שופר, להודיע את דבר ה' בעולם, היא לא המדיניות שלנו".

"שנית, יש כאן נושא עקרוני של 'פריקת עול של חכמי ישראל', כשאתה מדבר בנושאים שהפוסקים המובהקים יש להם דעה, אם אתה מחנך את עצמך, ילדיך והקהילה שלך בנושאים מסוימים כנגד הפוסקים, אתה אומר – 'אני מחויב לקדוש ברוך הוא, אני מחויב לתורה, אני מחויב להבנה שלי. בכזה מקרה אין פריקת עול. אולם כשאתה בא ונכנס לאותם אנשים שנמצאים בסמכות של חכמי ישראל ומשכנע אותם, אתה פורק את עולם של חכמי ישראל".

"הקהילה ורבניה", הוא מדגיש, "אינם מזדהים עם מטרות ופעילות הארגון".

גם הרב יצחק שלמה זילברמן זצ"ל שהתחיל את פעילותו סחף אליו אנשים מבחוץ…
"אנשים באו אליו, הוא לא בא לכוללים, לישיבות והתחיל לשכנע אותם. אם באים אליו זו המחויבות שלו להגיד את דעתו, הרי בא אליו מישהו שמבקש לדעת את דבר ה' וחייבים להגיד לו".

"בנוסף, מדובר בארגון שרובו וכולו צעיר. כמו כן, כל אחד שם חכם בעיניו יותר מהשני. הרי כל אחד שם יודע להגיד איך צריכים להתנהג בעניין של 'גאולת ישראל' ועד לביטחון ולכלכלה של מדינת ישראל. דבר נוסף, העלון מבטא דעות לאומיות יותר, מז'בוטינסקי ועד כהנא. העיסוק הנרחב והגלוי בכל תחום, בצורה כה החלטית, זה לא דרכנו. באופן כללי מדובר בעלון מתריס, התחושה היא שהם אומרים – חכמי ישראל לא יגידו לנו מה לומר, אנחנו יודעים טוב יותר".

"בשורה התחתונה, קדושת ציון מביאה לציבור את דעת התורה בנושאים שאף אחד לא התעסק בהם ונצרך להתעסק בהם – הם עשו בקעה כדי להתגדר בה, והלוואי והיינו זוכים וחכמי ישראל היו עוסקים בנושאים של 'קדושת ציון', הציבור צמא לדברים האלו וחבל שאף אחד אחר לא כותב על כך".

בשיחה עם 'כל ישראל' מספר האברך מהקהילה, שאחד מראשי הארגון היה רב בתלמוד תורה של זילברמן ברובע, אבל נזרק לאחרונה ממשרתו. הסיבה לכך, פעילותו בנושא העלייה להר הבית. "הוא מדריך של עליות להר הבית, למרות שביקשו ממנו לא לעשות זאת ואף אפשרו לו לעלות בצנעה. בקהילה הבהירו לו, 'אל תשתמש בשם שלנו לשווא, אנחנו נגד עלייה להר הבית, ולמעשה אם אתה מתעסק בזה, העלייה להר הופכת להיות מזוהה עם זילברמן'. בעבר התבטא רבי אליהו (רב הקהילה כיום ח.פ) 'אין לי בעיה שיגידו שאנחנו משוגעים, יש לי בעיה שיגידו שאנחנו חוטאים', לכן הוא נושל ממשרתו".

"רבי אליהו תמיד אומר, 'בסוף הנאמנים לה' ותורתו, אלו החרדים, ולכן אני מוכן לשלם כל מיני מחירים ובלבד שבסוף נישאר חרדים ולא יוציאו אותנו מהקהילה'. יותר מכך, בתשמ"ט כשהקימו את 'דגל התורה', בקהילה התמרמרו על כך שמצטרפים ל'דגל', הרי הרב שך היה נגד לימוד קבלה ונגד ישוב ארץ ישראל במובנים מסוימים. רבי יצחק שלמה עמד ואמר 'נצביע 'דגל' כי בסוף מי שעומד ושומר את החרדיות זה הרב שך ואנחנו שייכים לעניין של החרדיות'. זה בעיני מנהיג אמיתי, אדם שמבין איך מנהיגים קהילה ואת האחריות לכך. מנגד נראה ש'בקדושת ציון' לא מבינים את המשמעות של כך, ובסופו של דבר, כשהם יגדלו הם יורחקו מהקהילה החרדית, כרגע הם קטנים מדי".


פרופיל: הרב יצחק ברנד
הרב הבולט ביותר שעומד בגלוי מאחורי פעילות 'קדושת ציון', הוא הגאון הרב יצחק ברנד, שמתגורר בעמנואל. הרב ברנד נולד בשווייץ ולמד בישיבת לוצרן אצל הרב יצחק דוב קופלמן, שהשקפתו הייתה קרובה במובנים רבים לסאטמר. עם עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבת פוניבז', שם הושפע משיחותיו של המשגיח, הגר"י לוינשטיין, שדיבר על גילוי יחוד ה' במלחמת ששת הימים, ודעתו החלה לנטות מדרך סאטמר בה אחז. לאחר נישואיו התקרב לגדולי תלמידי החזון איש ולמד במשך תקופה ארוכה בכולל פוניבז'.

בהמשך נסע לצרפת, הקים שם כולל וחזר לארץ, כשעם חזרתו הלך להתגורר בערד, אחרי שאחז כי הציבור החרדי צריך להתפשט על כל ארץ ישראל. "הרב ברנד לקח על עצמו ללחום בכל העיוותים שנכנסו ליהדות", מסביר הר' אפשטיין, "אם זו מכירת חמץ, פאה נוכרית, העירוב של ימינו שהוא לא עירוב ואם זה ארץ ישראל. הוא לא עושה חשבון ולא מחפש מעמד, הוא בלי גינונים רבניים בכלל".

כמעט בכל שבוע הוא מוציא מאמר מקיף, כשמגוון הנושאים עליהם הוא כותב רחב ביותר, מ"לא תנחשו" עד לפרשנות תורנית על בג"ץ עמונה. בעבר הוציא ספר על עירובין, שזכה לשבחים רבים, אולם כשחיבר ספר על ייבום וחליצה, וכתב שהב"ד צריך לתת את האפשרות לייבם, במקרה ואין לאח אשה, יצאו רבנים שונים נגדו, בטענה כי הוא מחדש דברים חדשים בימינו.

כמו כן, הרב ברנד הוא אחד הדמויות הבולטות בכולל "תועה בשדה" הסמוך לחטמ"ר שומרון בכניסה לשכם, כולל שהוקם זמן קצר לאחר נטישת הצבא את קבר יוסף שבעיר.

דעותיו של הרב ברנד מגוונות והוא לא מהסס להתבטא בנושאים שונים, כעליה להר הבית ואף התפקדות למפלגות חילוניות, במטרה להשפיע מבפנים ולבחור חכי"ם ויו"ר מפלגה שיהיו פחות גרועים לדת. בנוסף, הרב ברנד עודד ותמך באנשי ארגון 'חלמי"ש', ארגון חרדי לישוב ארץ ישראל, שהקים התנחלות בלתי חוקית ליד קריית ספר. למעשה, אחרי החרבת המאחז הארגון הפסיק לפעול באופן פיזי, אך אנשיו ממשיכים להפיץ את דעותיהם – שיש מצווה ליישב כל א"י והוא ענף ממצוות ביעור עבודה זרה. הבמות העיקריות הן באתר בריתי יצחק ובגיליוני השבת "בריתי יצחק".

8 תגובות
  1. בס"ד
    כתבה מגוייסת…דברתי שם עם כמה וכמה מאלו שהגיעו להשתתף

    בקיאות בגמרא, תנ"ך והיסטוריא לא היתה שם כ"כ

    אפילו לא רמה תורנית ראויה לשמה, והנה מס' הגיגים שיעידו על רמתם:

    א. זה שהרמב"ם לא מנה מצות ישוב ארץ ישראל זה לא אומר שהוא לא חשב שזו מצוה דאוריתא

    ב. מגילת אסתר, לא קראתי את המגילה הזו

    ג. במענה על כך שהמגילת אסתר נפסק להלכה אצל רבי צדוק הכהן מלובלין, האדמור מקאמרנא, המנח"א, ושו"ת דברי יששכר, התשובה היא של אלו עם הרמה הגבוהה שאתה חושב שיש להם אמרו "לא שמעתי עליהם" או "הבאת רק 4 אחרונים" (למרות שיש עוד)

    ד. הרמב"ן חלק על רש"י שיש מצות ישוב ארץ ישראל בפירושו עה"ת, מה פתאום הרי מי אמר לך שרש"י לא סובר אם הוא כותב ההפך שאין מצות ישוב א"י

    וכן הלאה על זו הדרך תשובות מופלאות של "רמה" תורנית כלשהי שעדיין לא נתקלנו בה עד כה

  2. הרבה מהרבנים היום עוד חיים בתפיסות גלותיות. המציאות היא שאנחנו חיים בארץ ישראל ויש עלינו שלטון חילוני והגיע הזמן להתמודד עם זה

  3. ארגון ממש חשוב. יש להם בקיאות עצומה בכל הנןשאים האלה…

  4. אביעד היקר, אין לי מושג עם מי דיברת אבל אני חקרתי את הנושא לעומק וממש תסלח לי, אבל אתה הבור פה, כל דבר שם מוסבר לעומק ומיוסד לא על ארבע אחרונים אלא על ארבעים וארבעה, מכיוון שהאתר הוא לא בית מדרש לא אאריך אבל רק בקצרה על מה שהעלית 1. לגבי הרמב"ם – בעצמו כתב בשורש ד' שלא כל מ' דאו' היא תופסת מקום בפ"ע במניין וכדוג' מצוות מדבר שקר תרחק שלא מנה, ועי' עוד בכו"כ על המקום 2. כנ"ל -עי' בנו"כ, המגילת אסתר הוא מפרש א' של הרמב"ם ולא מן היסודיים שבהם, יש כס"מ, מ"מ, ועוד, עי' בדעתם

  5. שכחתי לכתוב – בין אלו שלא פסקו כהמגילת אסתר: הריב"ש, הרשב"ש, הרא"ש ובעקבותיו הטור והשו"ע, ר' חיים ויטאל בשם האריז"ל, המהר"ל, הרמח"ל, הגר"א, האבני נזר, האור שמח, הח"ח, הגרח"ע, האמרי אמת, הגרי"ח זוננפלד בעקבות רבו הר"א שאג, החזו"א, הישועות מלכו, וזו רק טעימה, צריך עוד?

  6. מה

  7. הבלים, כיום כולם יודעים כי רק מרן רבינו יואל ראה האמת. לא משנה בכלל שיוכיחו עד מחר שהחזו"א איתם או האחיעזר או הח"ח (שידוע שמרן רבינו יואל לא החזיק מהספר משנ"ב) ההלכה היא כמו רבינו יואל וזהו!

  8. סןף.סוף אגודה ויהודים שנלחמים כנגד השקרים של סאטמאר

השארת תגובה