"בואו לקחת את הכסף שמגיע לכם" • ראיון נרחב על הכסף שלך!

עו"ד תומר מוסקוביץ', ראש רשות האכיפה והגבייה, בראיון מקצועי על פעילות הרשות, אופן גביית חובות, האפשרויות להימנע מתשלומי ריבית גבוהה והמיליונים שכבר נגבו ומחכים לבעליהם • מפתיע: "המגזר החרדי נמצא הכי קצת בהליכי הוצאה לפועל"

לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

משרד הפנים כינס את ראשי הרשויות והמועצות האזוריות והמקומיות לכנס מקצועי מיוחד שעסק בנושא המבצע הגדול לחיסול חובות הארנונה – עליו הכריז באחרונה שר הפנים אריה דרעי.

על פי הודעת משרד הפנים עם פרסום הבשורה, כל התושבים החייבים לרשויות המקומיות תשלומים בגין ארנונה שטרם שולמה ונפתחו נגדם הליכים ברשות האכיפה והגבייה, יוכלו לקצץ את חובם בחמישים אחוז במידה וישלמו את מחצית החוב שנותר בתשלום אחד. מדובר במבצע שלא נערך מזה אחד עשר שנה והוא יצא לדרך לאחר פעילות רבה של השר דרעי.

עם זאת, היו גם רשויות בודדות שסירבו לקלוט את התקנה החדשה, אך גם אלה שלחו נציגים לכנס המיוחד. "אני שמח לראות שגם עיריית הרצליה ותל אביב שטרם קלטו את התקנה שלחו נציג לכנס", אמר סגן שר הפנים משולם נהרי בדבריו בכנס.

חה"כ נורית קורן, שפעלה אף היא רבות עבור התקנה החדשה במסגרת השדולה שלה לחייבים בכנסת הכריזה כי "על תושבים ברשות שלא קלטה את התקנה החדשה להפגין ולמחות נגד הרשות". סגן השר נהרי התייחס לשיתוף הפעולה המיוחד להוצאת המבצע לדרך ואמר כי מדובר בשיתוף פעולה ייחודי "זה התחיל במאבק על חשיפת הפרוטוקולים של ילדי תימן והמשיך על התקנה החשובה למען התושב".

במהלך הכנס השתתפו נציגים ואנשי מקצוע רבים מטעם משרד הפנים, משרד האוצר ורשות האכיפה והגייה שסיפקו לנציגי הרשויות המקומיות מענה לכל השאלות בנודע למבצע החדש והיעילות שבה, הן עבור התושב והן עבור הרשות.

בסיומה, התיישבנו לראיון מיוחד ומרתק עם עו"ד תומר מוסקוביץ', העומד בראש רשות האכיפה והגבייה.

• שתף אותנו בקצרה, מהי תפקידה של פרשות האכיפה והגבייה ובמה מתאפיינת פעילותה?

"אם בית משפט מסיים את העבודה שלו בפסק דין, אז אנחנו אחראים שגזר הדין ייגבה וימומש. בדרך כלל זה פסקי דין כספיים אבל גם בפינוי נכסים, שירותי רווחה, מזונות ועוד. זו חובתינו ואנו עושים את זה באהבה ובנאמנות, תוך הקפדה על הזכויות של שני הצדדים בתהליך".

• חייבים בהוצאה לפועל נאלצים לשאת בריביות ענק, מדוע?

"התיקים המתנהלים בהוצאה לפועל מתנהלים על פי מספר כללי ריבית. כלל הריבית הראשון זה מה שהחוק קבע לריבית והצמדה. זו הריבית ששר האוצר קובע או שר המשפטים שאחראי על רשות האכיפה והגבייה והריבית הזו הינה שבעה וחצי אחוזים. זו ריבית גבוהה, הרבה יותר מכלל החברות במשק, אבל זה עדיין לא קרוב לריביות של השוק האפור.

"הריבית השנייה שההוצאה לפועל גובה מכוחה זה ריבית הסכמית. ריבית הסכמית נגבית כאשר החייב חתם על הלוואה מהבנק, או על כל שטר חוב אחר ובה התחייב לצד השני על אחוז ריבית מסוים, חובתנו על פי חוק היא לגבות את הריבית הזאת, אלא אם בית המשפט יורה לנו אחרת.

"רובם הגדול של התיקים מתנהלים על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה וחלק קטן מתנהל על פי ריבית הסכמית. בשבוע שעבר הגיעה בשורה לציבור החייבים על פי ריבית הסכמית. שרת המשפטים פרסמה תזכיר חוק לפיו חייב המשתף פעולה ומסדיר את חובו באמצעות עמידה בצו חיוב בתשלומים תקוצץ הריבית של החוב שלו בעשרים וחמישה אחוזים. זו בשורה חשובה ומשמעותית ואני מקווה שהליך החקיקה יהיה מהיר ויביא בשורה לחייבים".

• האם אינך חושב שאופן הפעילות של הרשות, כמו למשל בעניין הריביות, מונע כל סיכוי להסדרת החוב?

"שוב, הריבית אצלנו ברשות הינה אך ורק על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה. המקרים שאתה מדבר עליהן הינם אך ורק במידה והתיק מתנהל במסגרת ריבית הסכמית. גם השוק האפור משתמש ברשות האכיפה והגבייה לגביית החובות וכל עוד הריבית בהסכם הינה במסגרת החוק, שזה עשרים אחוזים בשנה, מחובתנו לגבות זאת. ישנם מקרים מאוד מאוד מיוחדים בהם בידינו להחליט את גובה הריבית, אבל זה במקרים מאוד נדירים ולא הייתי בונה על זה.

"הטעות הכי גדולה של חייב בהוצאה לפועל זה לחשוב שאין לו סיכוי להסדר חוב. יש לנו אנשים שהתפקיד שלהם הוא להביא לסגירת הסדרים שהחייב יוכל לעמוד בהם. אפילו של מאה שקלים בחודש. בדרך כלל, כשנחתם הסדר, הבנקים מוכנים להפחית משמעותית את הריבית. יש עכשיו מבצע חיסול חובות של בנק הפועלים שמוכן להפחית את הריבית בלמעלה מחמישים אחוזים למי שיש לו תיק פתוח המתנהל זמן רב".

• מי שמגיע לו חוב, האם יוצא ששווה לו לפתוח תיק ולהמשיך הלאה, בעוד הריביות הולכות ותופחות, ללא כל ניסיון להסדרת החוב? ואולי זו הסיבה למספר המשמעותי של התיקים הפתוחים?

"ראשית, ברגע שהחוב נשלח לחייב, הזוכה לא צריך לנקוט בהליכים ועל החייב להתייצב בהקדם בלשכת ההוצאה לפועל וליזום לפחות הסדר החוב. עם זאת, במקרים חריגים, בהם הרשם רואה שהזוכה ישב על התיק כמו קופת חיסכון, בתקווה שהריבית תצמח ואינו עשוה שום פעילות בתיק, לא ניתן לזוכה ליהנות מחוסר המעש שלו. יתר על כן, אנחנו עושים סריקה יסודית על התיקים הקיימים שאין בהם פעילות למשך שנתיים ואנחנו יוזמים את סגירתם, בהתאם לחוק".

• האם במגזרי המיעוטים, כדוגמת המגזר החרדי, ישנם יותר תיקים פתוחים?

"באופן מדהים דווקא המגזר החרדי הוא זה שנמצא בהכי פחות הליכי הוצל"פ", מפתיע מוסקוביץ'.

"בשנה האחרונה פילחנו את התיקים לפי רשויות. בדרך כלל, כמה שהישוב עני יותר כך גם כמות התיקים הפתוחים בה גדל. עם זאת, בניגוד לכל הציפיות, דווקא בני ברק הענייה היא הרשות עם הכי מעט תיקים פתוחים ביחס לכמות האוכלוסייה שבה. רק 3.5% מהאוכלוסייה נמצאים בהליכי הוצאה לפועל".

• כיצד אתה מסביר את זה?

"ישנם מספר גורמים המביאים לתוצאה. הבולט שבהם הינה ההתנהלות הכלכלית האחראית במגזר החרדי, שלמד לחסוך כספים לשעת הצורך ובעצם מתנהל כלכלית הכי נכון. מעבר לכך, יש גם את הגמ"חים וארגוני הסיוע הקהילתיים שמונעים את קריסתם הכלכלית של החרדים. אך במגזר הערבי אכן קיימים מספר התיקים הפתוחים וההליכים המתבצעים הגבוה ביותר".

• עד כמה לדעתך ההגבלות והעיקולים יעילים?

"עיקולים תמיד יעילים כי הרי אנחנו לוקחים את הכסף מחשבונו של החייב. באשר להגבלות, אין ספק כי הן מסייעות. ההגבלות מיועדות לאלה שנפתח נגדם תיק אבל החליטו לשים פס ומי ששם פס, אנחנו משתמשים בכלים שהחוק נותן לנו כדי להכאיב לו וזה גורם כמובן להסדרת החוב או לפחות להגעתו ללשכת הרשות על מנת לדון באפשרויות העומדות בפניו".

• כיצד פועלת האכיפה בשכונות דוגמת מאה שערים, האם אינכם נתקלים בהתנגדות כמו זו של המשטרה?

"קודם כל, כפי שאמרתי מקודם רוב העיקולים מתבצעים באמצעות עיקולי כספים המתבצעים דרך המחשב. כאשר מדובר בעיקול מטלטלין או נכסי מקרקעין, אנחנו פועלים באמצעות בעלי תפקיד שהם לא עובדי מדינה אבל מפוקחים על ידי המדינה. כמובן שכשיש צורך הם נכנסים בליווי משטרתי ובטחוני. גם באום אל חיראן נכנסנו לפנות בליווי משטרתי נרחב. אף אחד לא יעצור אותנו מלבצע את עבודתנו".

• לאחרונה קיימת מגמה חיובית של שילוב חרדים לעבודה ברשויות ממשלתיות, האם המגמה קיימת גם אצלכם?

"כן. בהחלט. עוד יותר, אם תגיע ללשכת תל אביב תראה שיותר ממחצית מהעובדות הן חרדיות. באחוזים של קידום תעסוקה מגזרית אנחנו ביתרון בכל המגזרים. גם החרדים וגם האתיופים. יש לנו עובדת מיוחדת שתפקידה לדאוג לתעסוקת אותם המגזרים אצלנו ברשות. במגזר הערבי אמנם חסר לנו מעט אך אנו פועלים כל הזמן בשביל לגייס עוד עובדים.

"בהזדמנות זו אני רוצה לפנות למאות אלפי הקוראים שלכם ולבקש מהם לבוא ולקחת את הכסף שלהם. שוכבים אצלנו מיליוני שקלים שהחייבים שילמו ואין מי שבא לדרוש אותן. שלחנו את הצ'קים לכתובות של הזוכים אך הם לא נפדו. אני מבקש ממכם. זה הכסף שלכם. בואו לקחת אותו".

השארת תגובה