כשהמסגרת פועלת לפי כללי הצניעות, אפשר להתיר שירה מעורבת

מפרשת השבוע עלינו ללמוד על מעלת וחשיבות הצניעות •​ שיעור נוסף בפרשה הוא חשיבות ההימנעות ממחלוקת

הרב-אריה-שטרן
הרב-אריה-שטרן
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

הננו נמצאים עדיין במחצית הראשונה של חודש תמוז, ואולם כבר מתקרבים למחצית השנייה, לימים שבהם מתחזקת הרגשת האבלות על חורבן המקדש וגם אנחנו שזכינו לבוא לארץ ישראל ולהקים בה מדינה יהודית, מרגישים במה שצריכים עוד לתקן.
כך למשל, אנו חיים בכל הזמן תחת איומים של המבקשים את רעתנו. ועדים אנו כאן מפעם לפעם גם לפינויים של המוני יהודים מבתיהם. דווקא כאלה שהקימו קהילות למופת שיש בהם חיי תורה ועבודה במובן היפה של המילה, דווקא הם נתבעים לשלם מחיר כבד, אולי ככפרה על הכלל כולו.

אין אנו יודעים חשבונו של עולם ואולם קיבלנו את התורה כדי ללמוד ממנה לדעת את הדרך בה נלך כיחידים וכציבור, והנה בפרשיות התורה שבחלק השני של ספר במדבר ניתן למצוא דברים על נקודות התורפה מהן יש להיזהר וניתן לראותן כעין מבחן כניסה לארץ ישראל ולקיים בה מלוכה וממשלה.

בתחילה בפרשת קורח לאחר חטא המרגלים אנו מקבלים שיעור שתכליתו להורות לנו עד כמה חשוב להימנע מן המחלוקת כשאינה לשם שמים. מיד אחר כך בפרשת חוקת יש שיעור למנהיגים. ומי גדול ממשה ואהרן שנענשו בעונש כבד כשלא ידעו לכוון לרגע את ההנהגה הנכונה בפרשת מי מריבה.

אחריה מגיעה פרשת בלק שהיא פרשה נהדרת עם סיום טראגי. פרשה שמראה מצד אחד את הפוטנציאל העצום שיש לעם ישראל ומצד שני מראה איך הכל יכול להתמוטט ולהתמוסס, ללמדך ששום דבר אינו מובטח והכל תלוי לפי רוב המעשה.

בלעם שלא עלה בידו לקלל ונמצא מברך, לא ויתר לבלק להכשיל את העם באמרו, אלוקיהם של אלו שונא זימה, וזוהי הדרך להכשילם. מכאן אף אנו צריכים לתת את הדעת על הערך של הצניעות בחיינו וכוונתי לחיים של כלל החברה כפי שהיא נראית לצערנו ברחובה של עיר.

מרן הרב קוק זצ"ל כותב בספרו מוסר אביך על מידת הצניעות שגורמת טובות רבות בעולם, ומתוך כך נקבע שנדחים מפניה דברים שהיו אולי טובים מצד עצמם. הוא מוסיף שבעצם היה ראוי להיות שוויון מלא בן המינים וכך היא הדרישה לכאורה של מידת האהבה והידידות, ואולם מפני יקרת ערך הצניעות והידיעה על יצר האדם וכוחו החלש נדחית מידת דרך ארץ ממקומה.

מכאן ועל פי זה יכולים אנו ללמוד ולהבין כמה סוגיות, בתוכן מיוחדת היא תשובתו המפורסמת של הרב וינברג זצ"ל (בשו"ת שרידי אש) על הפעילות המעורבת של הסתדרות ישורון בצרפת. כידוע הוא מחדש שם היתר מסוים לפעילות מעורבת, כשהחידוש העיקרי הוא בזה שאין צורך במחיצה אלא בזמן התפילה ואפשר להתיר שירה משותפת של זמירות קודש כשמתכוונים לשם שמים. לא נחה דעתו עד שאמר שצו השעה הוא ליצור חוג של צעירים וצעירות אך בתנאי שהמסגרת ממשיכה לפעול לפי הכללים העיקריים של הצניעות שהיא סימן ההיכר של הקהילה בישראל.

את המסר הזה כדאי שנפנים בשבילנו ועוד יותר בשביל להשפיע ממנה על כל החברה בארץ ולא להיפך. מן התורה בפרשת בלק ופנחס למדנו שקדושת המחנה בפרהסיא היא תנאי יסודי הנדרש להבטחת קיומנו וכשזו מחוללת הרינו נחלשים מאוד.

שומה עלינו אם כן להתמודד ולתקן את נקודות התורפה כמו אלה שנמנו כאן, וה' הטוב ייתן לנו רחמים, ואף כוח ממשי לחזור ולעמוד כראוי על ארץ נחלתנו.

השארת תגובה