חדש: 42 אופטומטריסטיות חרדיות הראשונות בישראל

במפגש נדיר וראשון מסוגו של אופטומטריסטים הפועלים בערים החרדיות, הוצגו פרויקטים ועבודות גמר של תלמידות החוג לאופטומטריה של "קמפוס שטראוס", כאשר בעוד כחודשיים יברך הציבור החרדי על 42 האופטומטריסטיות החרדיות הראשונות בישראל

נראים מימין לשמאל_ פרופ' פרידלנדר, הרב יעקב ירוסלבסקי והגאון הרב אליהו שלזינגר. צילום_ פסגות, יח'צ
נראים מימין לשמאל_ פרופ' פרידלנדר, הרב יעקב ירוסלבסקי והגאון הרב אליהו שלזינגר. צילום_ פסגות, יח'צ

ישנם אירועים, שבשעת הווייתם, איש לא חושב שמדובר באירוע שלמעשה יירשם כנקודת-מפנה וכאבן-דרך היסטורית. אירוע כזה, לא חייב להתקיים בהיכל אירועים ענק. הוא יכול להתקיים ללא זרקורים, ללא תפאורה מיוחדת, ואפילו ללא תזמורת, יתכן ודווקא בשל כך, משתתפיו לא מייחסים לו מימד היסטורי כלשהו.

כזה היה אירוע הצגת עבודות הגמר של בוגרות החוג לאופטומטריה ב"קמפוס שטראוס". לכאורה, עוד אירוע מוסדי-מקצועי. אבל, רק לכאורה. כי למעשה מדובר באירוע של פריצת דרך היסטורית, אשר בראש ובראשונה מסמלת את צמיחתו והתבססותו של הציבור החרדי בישראל, והישענותו על אנשי מקצוע מתוך הקהילה עצמה, ובהכשרת מומחים כאלה לא רק ש"מבינים את הצרכים של הציבור החרדי", אלא זאת הפעם הם בשר מבשרו ועצם מעצמיו של הציבור החרדי. הפעם מדובר באנשי מקצוע, שלא צריך ללמד אותם את האסור והמותר. לכך, הם חונכו כהרגל וכדרך חיים מגיל 0. מהבית.

האירוע הוגדר בשם יבשושי-משהו "הצגת עבודות גמר". אבל הפירוש האמתי והמרנין של האירוע הוא, שאל מאגר האופטומטריסטים הפעילים בירושלים ובבני ברק, בבית שמש ובאשדוד, במודיעין עילית ובביתר עילית, באלעד ובכפר חב"ד, יצטרפו בעז"ה בעוד מספר חודשים 42 אופטומטריסטיות חדשות ומקצועיות. חלקן כבר עובדות בפועל בתחום האופטיקה. הבשורה המרכזית היא שלא ירחק היום, ואופטומטריסטים יבצעו בדיקות ראייה לגברים, ואופטומטריסטיות, חרדיות, תקיימנה בדיקות ראיה לנשים. היום זה ממש לא מובן מאליו. בעוד חודשים ספורים, בהחלט כן.

האירוע נערך באולם המינהל הקהילתי של שכונת גאולה, והיו בו שלושה פרקים. הפרק הראשון היה התרשמות כללית מעבודות הגמר והמחקר של הבוגרות שהוצגו באולם נפרד כפוסטרים טקסטואליים על כני-ציור; הפרק השני היה מסכת ברכות ונאומים; והפרק השלישי היה הצגת פרויקטים נבחרים ע"י הבוגרות, האופטומטריסטיות שבדרך.
שלא במתכוון, הפך האירוע למפגש נדיר, אולי ראשון מסוגו של בעלי רשתות וחנויות אופטיקה ואופטומטריסטים בכירים, הפעילים בקרב הריכוזים החרדיים, אשר באו גם הם להתרשם מיכולותיהן המקצועיות של בוגרות החוג, הלא הן האופטומטריסטיות החרדיות הראשונות, אלה שבתוך מספר חודשים תצטיידנה בתואר ראשון B. Optom, ויוצאות לשוק העבודה החרדי, כשבאמתחתן ידע מקצועי עדכני ועשיר, כולל ניסיון פרקטי בעבודה במרפאות.

"תהליך הראיה כשלעצמו", מסביר לנו מנכ"ל קמפוס שטראוס, הרב יעקב ירוסלבסקי "מהווה נושא מרתק ומוקד אטרקטיבי למחקר. בחוג למדו התלמידות כיצד נקלטת בעין תמונת העצמים המקיפים אותנו, איך היא עוברת אל המוח מרגע פגיעת קרן האור בקרנית וכלה במידע הסופי המעובד במוח לצורות, ומבנים תלת ממדיים; מה קורה כאשר נוצרת “תקלה” אי-שם בתהליך עיבוד המידע, מה משמעותה, כיצד ניתן לאתרה ומהו הטיפול הנדרש; איך בדיוק פועלים “משפרי ראייה” כמו משקפיים או עדשות מגע? כיצד ובאלו “תחנות” בתהליך עיבוד האותות מתבצעים ניתוחי לייזר ואחרים לשיפור הראייה? ואלו הן רק חלק ממקבץ אינסופי של שאלות שעליהן שקדו התלמידות בחוג למדעי האופטומטריה. לשם כך הם גם עסקו בלימודי ביולוגיה; אופטיקה גיאומטרית; אופטיקה תיאורטית; אנטומיה כללית; פיסיקה; ביופיזיקה ונוירופיזיולוגיה; מיקרוביולוגיה ואימונולוגיה; אופטיקה פיסקאלית ואופטיקה ויזואלית; ביוכימיה ופרמקולוגיה – ומה לא?! וכל זה רק בשנה הראשונה בלבד…"

בחוג למדעי האופטומטריה של "קמפוס שטראוס", שככל הידוע, זו המסגרת היחידה בארץ שמאפשרת את לימוד המקצוע באווירה חרדית למהדרין, עסקו התלמידות בלימוד מעמיק ויסודי של ענף האופטומטריה. "קמפוס שטראוס", למי שעדיין לא יודע, הינו השלוחה החרדית של המכללה האקדמית הדסה שבירושלים. הלימודים בקמפוס, מתאפיינים במצוינות אקדמית, עם אוירה חרדית מוקפדת ומן המדרגה הראשונה. רובם ככולם של התלמידים מנותבים למקום הזה, לאחר ששאלו רבנים ומורי הוראה.

וההישגים? לציבור החרדי יש בהחלט במה להתגאות. ההישגים של בוגרי החוגים, לענפיהם השונים, לא רק שאינם נופלים משל מקביליהם במכללות הלא-חרדיות, אלא במקרים רבים עולים עליהם. שלא לייחוס, אומרים לנו, שגם הישגי החוג הראשון לאופטומטריה ב"קמפוס שטראוס", שזה עתה הציג את פרויקטי הגמר שלו, עולים על הממוצע המקובל בחוגים לאופטומטריה. אולי בגלל שהציבור החרדי מורגל-למידה וממוקד-מטרה, אולי בגלל שתמיד הוא יודע להרחיק ראות. מי יודע…
42 התלמידות המסיימות עתה את לימודיהן, הינן בוגרות המחזור הראשון של החוג ללימודי אופטומטריה, והן הנחשוניות מתוך 160 סטודנטיות בשנים א'-ד' ללימודי אופטומטריה ב"קמפוס שטראוס".

בד בבד, נמצא "קמפוס שטראוס" בימים אלה בעיצומו של גל רישום חדש ונוסף לחוג לאופטומטריה ולחוגים נוספים בכלל. הרישום לאופטומטריה הוא פועל-יוצא של הביקוש למקצוענים בתחום, אשר רק הולך וגדל. אחוז מרכיבי המשקפיים בציבור החרדי, כידוע, גבוה יותר, באופן יחסי לחלקם באוכלוסייה הכללית. בשנים האחרונות מחירם של המשקפיים ועדשות המגע הולך ופוחת. מצד שני גם אורך חייהם של זוגות המשקפיים, הולך ומתקצר, ומצד שלישי, כמעט כל קופות החולים מעניקות לילדי מבוטחיהן, סבסוד בשיעור כזה או אחר ברכישת משקפיים – ומכאן, שתדירות בדיקות העיניים, הולכת ונעשית תכופה ומבוקשת יותר ויותר.

זה כנראה ההסבר, שלצד הירידה במחיר המשקפיים, אנו עדים להתחזקותן של רשתות וחנויות האופטיקה בארץ כולה, ובמיוחד בריכוזי הציבור החרדי. יתכן, והתחזקותן נובעת מהגברת קצב החלפת המשקפיים, וממילא גם בעליית תדירות בדיקות העיניים.

מנכ"ל הקמפוס, הרב ירוסלבסקי, שיבר את אוזננו, שאופטומטריה היא מקצוע פרא-רפואי. כלומר, ענף רפואי שאינו מצריך לימודי רפואה. עם זאת, למרות שאופטומטריסט, אינו רופא עיניים, על מנת לעסוק במקצוע המורכב הזה, חייבים רישיון של משרד הבריאות. ואופטומטריסט שצבר ותק ומוניטין, יוכל להשתכר שכר נאה ומתגמל במיוחד.

לא התעכבנו הרבה בעבודות שנפרשו על כני הציור. פשוט, המינוחים והמושגים לא מוכרים לנו. מסתבר שבשביל להבין מושג או שניים בעבודות גמר באופטומטריה, צריך שמץ של ידע בתחום, שגם אותו אין לנו. דילגנו למסקנות העבודות. הן כבר יותר פשטניות וברורות (טעימה קלה מהמסקנות בהמשך).
פנינו לאודיטוריום הצמוד. בבמת שולחן הנשיאות, ישבו רבנים, בכירי הדסה, מנהלי "קמפוס שטראוס" וראשי החוג לאופטומטריה.
נשיא המכללה האקדמית הדסה, פרופ' ברטולד פרידלנדר, לא כלא את התרגשותו. "אני מאד מאד מתרגש. לפני ארבע שנים, היו כאלה שהביעו סקפטיות רבה באשר להצלחת שיתוף פעולה שלנו עם "קמפוס שטראוס". השבתי להם, שאם בין הצדדים ישרור כבוד הדדי והכל יתנהל לפי שיקול מקצועי, הכל יסתדר, והיום אנו רואים שהגישה הזו צדקה. הוא הודה לראשי ומנחי החוג על מאמציהם הגדולים שהוא בהחלט מודע להם, וביקש מהנוכחים, שיספרו לאחרים שהכשרת אופטומטריסטים חרדיים, היא לא חלום. זה אפשרי".

הגאון רבי אליהו שלזינגר שליט"א רבה של שכונות גילה ומקור חיים, נשא נאום מאלף על מעמדה של ה"עין" במשנת חז"ל. לעין יש משמעויות רבות, לא רק פיזיות ורפואיות, אלא גם רוחניות. עין טובה מול עין צרה, על קדושת העין, צריך לשמור מכל משמר. בפנותו למסיימות, אמר הרב שלזינגר, כי משימה חשובה ונשגבה הופקדה בידם: לשפר ולהטיב את הראייה, וזהו חסד עצום, כי מובא בחז"ל, שאדם שאינו רואה, נחשב כמת. בהזכירו את דברי רש"י שעינו של קורח הפיקח, היא זו שהטעתו לחלוק על משה, הוסיף הרב שלזינגר, ופנה בדרך הלצה לראשי הדסה: "אם בתקופת קורח היו אופטומטריסטים, אפשר וכל מחלוקת קורח לא היתה פורצת בכלל", וצחוק מתגלגל פרץ באולם.

חלקו השני של המעמד, עם צאת הרבנים, הוקדש להצגת המחקרים ועבודות הגמר ע"ג מסך, תוך מתן הסבר של התלמידות המבצעות.

גב' רבקה ירוסלבסקי, הודתה בראשית דבריה לבורא עולם "שתמך בנו והצעיד אותנו ולכל אורך הרגשנו את ידו הטובה והרחומה, וכן לכל מי שהיה שותף לדרך, ותרם את חלקו להצלחה הגדולה, ובמיוחד להנהלת מכללת הדסה על שיתוף הפעולה המתמיד, בהתחשבות וברגישות מיוחדת בצרכים הספציפיים שלנו כקמפוס חרדי".

בפנותה לתלמידות אמרה, כי לפני שהן ממשיכות לדרכן ולעבודתן בס"ד, היא מציעה להן להרכיב משקפיים. לא משקפיים מוחשיות אלא מופשטות, משקפיים של 'עין טובה'. "משקפיים שיהיו חלק מכן ויקבעו את זוית הראייה שלכן ואת הצלחתכן, בבית, בעבודה ובחיים בכלל. כשביקש התנא רבן יוחנן בן זכאי מתלמידיו "צאו וראו איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם" – רבי אליעזר אומר "עין טובה". עין טובה היא, אפוא, מאפיין ראשי, המעלה את האדם על הדרך הטובה, שממנה יגיע לכל הטוב והקדוש.

כדי להסתכל על העולם בעין טובה, עלינו לבחור בעדשה הנכונה. לשם כך, עלינו להסיר את עדשת ברירת-המחדל שלנו – זו שמתמקדת מיד בשגיאות, בפגמים ובחולשות, ולשים במקומה את זו הרואה את המעלות ושמחה בהצלחות. עלינו לבדוק את תפקודי הראייה שלנו, לכוון את המיקוד, להחליט היכן נדרשת עדשה מגדילה והיכן מקטינה, ולערוך בדיקות ראייה תקופתיות כדי לגלות ליקויים הדורשים תיקון. כי אדם שיש לו עין טובה, הוא אהוב על הבריות, ומצליח להתקדם בלי חשש שהשני ישיגו".

מרכזת עבודות המחקר ד"ר עינת שניאור לביא, הציגה בכלליות את מהות העבודות והמחקרים, ובהם: עדשות מגע להפחתת פזילה; השפעת תכנית מימון משקפיים ובדיקות ראייה בידי קופות החולים בישראל על הימצאות של לקויי ראייה; השפעת תנודות לימוד ותפילה על אקומודציה בקרב בחורי ישיבה; השפעות סדר הפריזמות בבדיקת יתרות מיזוג אנכיות; השפעת קפאין על אקומודציה ו-NPC בנבדקים פרה-פרסביופים, ועוד כהנה וכהנה מחקרים ועבודות, מרשימות ברמתן המקצועית.

אחת מהעבודות, שהתמקדה, כאמור, בהשפעה של תנודות הלימוד ותפילה, תוך כדי קריאה בספר או בסידור, על אקומודציה (הסתגלות העין לראייה טובה במרחקים שונים) – לא מצאה הבדל מיוחד בין קבוצות בחורי ישיבה, למי שאינם כאלה. אולם עם זאת נמצא, שקריאה ממושכת במיוחד של טקסטים, גורמת לעייפות.

ומי שהטיל ספק באשר למידת השפעת תכנית מימון/סבסוד משקפיים ובדיקות ראייה בידי קופות החולים בישראל – על הימצאותם של לקויי ראייה, עכשיו הוא יוכל לקבל הוכחה מדעית: צוות של 3 תלמידות קיבלו מידע על 2,060 נבדקים ברשת "עינית", חציים לפני הטמעת התוכנית, וחציים לאחר הטמעתה, בכדי לבחון אם חל שינוי בשכיחות ליקויים ראייתיים בעקבות המימון, ע"פ חלוקה של גיל. התוצאות הצביעו על הבדלים ניכרים בין שתי התקופות.

השארת תגובה