ויהי נועם • כל שתרצו לדעת על ישיבת 'מיר ברכפלד'

כמעט שנה חלפה מפטירתו של הגאון רבי אריה פינקל זצ"ל, וכבר ניתן לומר כי לנעליו הגדולות נכנס ראש הישיבה החדש, הגאון רבי נועם אלון • קשר אישי עם הבחורים, התחשבות בצרכיהם ושיחות 'בגובה העיניים', ומאידך, כללים חדשים והקפדות • מדוע נאסרו חתונות בחודש אלול? איך נוצרה 'אווירת שבת'? ולמי מותר להחזיק מכשיר סלולרי?

ישיבת_מיר_ברכפלד
ישיבת_מיר_ברכפלד
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

בשבת קודש פרשת דברים, ו' אב, יחול יום היארצייט הראשון של הגאון רבי אריה פינקל זצ"ל, ראש ישיבת 'מיר' במודיעין עילית, אשר הותיר אחריו חלל עמוק – הקברניט, דמות ההוד של הישיבה, כיהן בראשותה מאז פתיחתה בשנת תש"ס, הלך לעולמו בטרם עת ובשיא כוחו. בשורות אלו אנסה להביט פנימה אל היכלה של הישיבה הצעירה, אשר בעוד שנתיים ימלאו בסך הכול עשרים שנה מאז הרגע בו פרצה לתודעה – 'מיר ברכפלד', או בעגה הישיבתית 'מירפלד'.

הגאון רבי נועם אלון, בן ארבעים וארבע, עומד כיום בראשות ישיבת 'מיר ברכפלד' – אחת הישיבות הליטאיות הנחשבות, המונה קרוב ל-600 בחורים. את התואר 'ראש הישיבה' הבכיר (בשונה מהתואר "מראשי הישיבה" שמוענק בישיבות הליטאיות לאחוז ניכר מהצוות. א.ר.) קיבל הרב אלון לאחר פטירתו של ר' אריה פינקל זצ"ל, אז ירש באופן בלעדי את הנהגת הישיבה. 'בעל הבית' נוסף בישיבה, הוא הרב שמריהו יוסף פינקל. ר' שמרל הוא בנו של ראש ישיבות 'מיר' הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, אשר נשלח מטעם אביו לנהל את הישיבה מאז הקמתה. כוחו בא לידי ביטוי בעיקר בהנהלה הפיננסית של הישיבה, אך הוא משפיע רבות גם על הרישום ועל צביון הבחורים המתקבלים לישיבה.

מעמדו של הרב אלון היה איתן עוד בחייו של ראש הישיבה רבי אריה זצ"ל, אך בשנה האחרונה הוא ביסס אותו יותר ויותר בקרב התלמידים בממלכה שירש. ההתמודדויות המורכבות בעיצוב מעמדה של 'מיר ברכפלד' היו נחלתם של הגרנ"צ פינקל, רבי אריה ומנהל הישיבה הרב שמריהו יוסף פינקל. הישיבה שיצרה לעצמה בתחילת שנותיה תדמית של "בית מלון מפנק", התמודדה ברבות השנים כמו חברותיה לעולם התורה עם המשבר הכלכלי שלא פסח עליה, ובכללן גם על 'מיר' בירושלים. הקורנפלקס והכריות בארוחת הבוקר לצד הקפה והעוגה שהוצעו לתלמידים לאורך כל שעות היממה הלכו והתאדו, במקומם, נותרו הבחורים עם ארוחות בסיסיות.

תלמיד הישיבה, צ. מספר ל'כל ישראל' כי 'שנות השובע' אמנם תמו, אך הישיבה לא מעלימה עין מצרכי הבחורים, "בחגים ובשבתות הישיבה דואגת לפנק את הבחורים בשפע של אוכל טוב, שאינו שגרתי בעולם הישיבות". לדבריו, "לאחר פטירת הגרנ"צ פינקל זצ"ל, התמודדה הישיבה עם המשבר הקשה ביותר, הבשר בימות החול הוחלף לבשר הודו, ומותרות הקורנפלקס והעוגות הוסרו מהתפריט", אך עדיין, "הישיבה התייצבה כלכלית, כך שכיום לא ייתכן מצב בו בחור יצא רעב מחדר האוכל".

אך כאמור, מלבד יכולות ניהול, כלכלה משובחת ו"רייטינג" חיובי לה זוכה מיר ברכפלד ברחוב החרדי, ראש הישיבה הגאון רבי נועם אלון מוכיח יכולת הנהגה גם מבחינה רוחנית וחינוכית, דבר שבא לידי ביטוי בשורת שינויים והנהגות, בפרט מאז פטירתו של ר' אריה. הרב אלון מתייחס לבחורים כאל בניו, ומודע למצבו האישי ולשמו הפרטי של כל בחור מתוך 600 התלמידים.

תחת הנהגתו של הרב אלון, ניתן לחוש את השפעת היותו תלמיד של הגאון רבי יגאל רוזן, ראש ישיבת 'אור ישראל' (קודם לכן, בצעירותו, למד בישיבה תיכונית). משיחות עם תלמידים בישיבה עולה תמונה של ראש ישיבה 'אבהי', אך גם כזה שלא פעם לובש את הכובע הקשוח והמחמיר. רמת המשטר במיר ברכפלד רופפת עד בלתי מורגשת, כל עוד אינה כוללת הפרה בוטה של כללי הישיבה או לחילופין סכנה טכנולוגית המאיימת על רוחניותו של הבחור.

"הרב אלון, בניגוד לר' אריה, מתערב לפרטי פרטים בנראות הישיבה", מספר שמואל ק. בוגר הישיבה. "תחת הרב אלון יש את המק"קים (כינוי מקובל ל'משגיחים קטנים קטנים'. א.ר.) שמשגיחים מקרוב אחרי הבחורים, את ההכרעות הגורליות הם מפנים אליו". לדברי שמואל, "אין התערבות בוטה מצד הצוות בחייהם הפרטיים של הבחורים, אבל נוכחותו של הרב אלון ושל המשגיחים תחתיו בחיי הבחורים גבוהה מבעבר".

כדוגמא לדבר, מספר מ. שהתארס בבין הזמנים האחרון על התנהלותו של ר' נועם, "ישנם ארבעה בניינים המשמשים כפנימיות לבחורים, בקומות הגבוהות שוהים בני הקיבוץ המבוגרים, ובקומות הנמוכות בני השיעורים הצעירים, כך שהם חשופים יותר לאנשי הצוות". פותח מ. בתיאורו. "אחת הסיבות לכך היא הוראתו של הגרנ"צ פינקל זצ"ל, שהצעירים לא יהיו חשופים לכל הנעשה בקיבוץ, ובמטרה לערבב בין השיעורים התואמים לגילם, כך שבני שיעור א' יהיו בקומה אחת עם בני שיעור ב' וכך הלאה".

מ. מספר כי בשנים האחרונות ישנה תופעה ההולכת וגוברת, "ר' נועם אלון עושה סיבוב בפנימיות בשעות הבוקר ואליו מתלווים שניים מאנשי הצוות". בישיבה מספרים כי "לרוב לא תופנה אצבע מאשימה כלפי בחור אשר נעדר משחרית או מסדר א', מטרתו של ר' נועם ליצור הידברות בין הצוות לבחורים ולמנוע בליינות והוללות בחדרי הפנימייה. מעולם לא נכנס איש צוות לחדרי הפנימייה בשעות הלילה, או נתפס מחטט בארונות הבחורים בחדרי הפנימייה – בניגוד לנעשה בישיבות מקבילות".

עוד על הנעשה בפנימיות הישיבה והקשר בין הרב אלון לתלמידים, שמענו מא. תלמיד ועד שביעי בישיבה, המעוניין להישאר בעילום שמו. "הרב אלון דוגל בהידברות מול הבחורים ויוצר מולם יחסי אימון עד מקרים נדירים של יחס 'חברי' בינו לבחורים", מספר א. ומוסיף כי "הרב אלון לא נוהג להתנצח עם הבחורים, במקום זה הוא ייכנס עם הבחור 'הסורר' לחדרו ויסביר לו בנועם היכן טעה ומה יש לתקן במשך שעה ארוכה, עד לליבון הדברים".

באמתחתו גם סיפור מעניין שהתרחש בישיבה בזמן חורף האחרון ומלמד יותר מכל על יחסו של ר' נועם לכללי הישיבה, "בישיבה נהוג לערוך 'סנטוכה' לחתנים אחרי האירוסין בחדרו של הבחור בין השעות 2 ל-3 בצהריים. בשמחה, נהוג להשמיע מוזיקה ולשמוח עם הבחור". עד כאן הכול טוב. אלא, ש"באחד מימות החורף, יצא ר' נועם בהוראה מפתיעה: 'לסיים את הסנטוכה עד שתיים וחצי'. הסיבה: נזק ורעש לבחורים ושכנים המנסים לישון. בחורים בישיבה ניגשו לבקש להאריך את המועד ברבע שעה נוספת, ר' נועם ניאות לכך והכריע כי – עד רבע לשלוש יסיימו את הסנטוכה".

למרות זאת, היו בחורים שהתקשו להתמודד עם ה'גזירה' החדשה. כמה ימים לאחר מכן החליט ר' נועם בצעד חריג לסלק ארבעה בחורים אשר סיימו את החגיגות אחרי הזמן. אמנם אלו הוחזרו לאחר יומיים, אבל בישיבה אומרים כי מדובר בצעד לא שגרתי, המלמד על תפיסתו של ר' נועם בכל הקשור להפרת כללי הישיבה.

אבל זה לא סוף הסיפור, למרות החזרתם של התלמידים לכותלי הישיבה, ב'ועד חמישי' החליטו "ללמד" את הנהלת הישיבה כי אתם לא מתעסקים, והחרימו את הסדרים בישיבה. הבחורים התפזרו בבתי כנסת סמוכים ללימוד, כאות מחאה על ההתנהלות הנוקשה של הישיבה. הדבר נמשך יומיים, וביום השלישי, נשלחו שלושה ר"מים בכירים – הגאון רבי פנחס זליבנסקי, הגאון רבי אפרים רוב והגאון רבי אהרון וייס לדבר אל ליבם של הבחורים הפגועים.

"מפה לשם" מספר א. "הגיעה משלחת של בחורים לחדרו של ראש הישיבה, משם הם יצאו לאחר שעתיים וחצי תמימות". בחור שהיה בחדר חושף ל'כל ישראל': "ר' נועם הבהיר לנו תוך הידברות ושיח משותף כיצד צריכה להיראות ישיבה, וכמה חמורה מבחינתו הפרת שנתם של התלמידים". מיותר לציין, כי בחורי הישיבה שבו כולם לסדר תקין לאחר המאורע החריג.

בלי רישיון, עם סלולרי

באופן כללי, בהנהלת הישיבה יעדיפו להעלים עין מהפרטים הקטנים, ויעוררו עניין כאשר הדבר נוגע ל"רבים". במסדרונות הישיבה מסבירים כי לבחורי 'מיר' יש משמעת עצמית גבוהה, ואלו לא נצרכים כמעט ל"גדול עומד על גביו". כך למשל הותר הרסן על השימוש במכשירי סלולר כשרים, המצויים אצל רבים מתלמידי הישיבה. באופן רשמי, "רק תלמידי שיעור א' נתקלים באיסור על החזקת ניידים, עבורם הוקצו טלפונים קוויים בחדרי הפנימייה. ביתר השיעורים מעלימה הישיבה עין והוסרה ההשגחה כליל".

לעומת זאת, אחזקת רישיון נהיגה אסורה בישיבה, אחת לתקופה תבצע הנהלת הישיבה בדיקה יסודית על מנת לאתר בחורים המחזיקים ברישיון. "ישנם בודדים הלומדים נהיגה בהיותם בישיבה, לרוב הם לא שורדים", טוענים הבחורים.

גם כשמדובר בצפייה במשחקי ספורט – אם מדובר ב"תופעה", הישיבה תעשה הכול על מנת למגר אותה. אך לפי התלמידים, בכל ועד ישנם יחידים המתעניינים בספורט ומפעם לפעם יוצאים משערי הישיבה לצומת שילת או לעיר מודיעין הסמוכה לספק את סקרנותם.

פיקוח על לבוש לא קיים במיר ברכפלד, כמו במרבית הישיבות. בוגרים טוענים כי לר' בנימין פינקל, בנו של ראש הישיבה זצ"ל, חרה מאוד על התופעה המצויה בחדרי הפנימייה, בהם מסתובבים בחורים לבושים בגופיות קצרות. הוא הביא את הדבר בפני גדולי ישראל מרן הגרי"ש אלישיב ויבדלח"ט מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן, שהסבירו כי לא ניתן לאסור את הדבר, באומרם: "צריך לדעת את הרקע של הבחור ולמה הוא רוצה ללכת ככה".

רבים חשבו כי את מורשת ראש הישיבה זצ"ל ימשיך בנו ר' בנימין הצדיק. בעבר, בחיי אביו, הוא אכן היה מוסר שיחות וועדים רבים בישיבה, אך לאחר פטירתו הוא ממעט להגיע לישיבה. דמות רוחנית ומשפיעה היא דמותו של המשגיח הגה"צ רבי דן סגל, אשר מגיע לישיבה אחת לשבועיים למסור שיחת חיזוק, כאשר בעת שיחתו בית המדרש מלא מפה לפה בבחורי הישיבה ובתושבי השכונה שבאים אף הם לשמוע דברי מוסר וכיבושין.

בין השיטין, בשיחותיי עם בוגרים רבים, ניתן היה לשמוע ביקורת על כך שלא נעשה מספיק לשמר את מורשתו של ראש הישיבה רבי אריה. כדוגמא לדבר מספרים לי בישיבה על התקנה החדשה של ר' נועם כי "אין חתונות באלול". עולם הישיבות ידע מאז ומעולם כי באלול לא עורכים חתונות, מלבד ישיבות 'מיר'. הרבנים רבי אריה ורבי נתן צבי פינקל זצ"ל נישאו בחודש אלול, ולתלמידיהם הנחילו על החשיבות להינשא דווקא בחודש זה. ר' אריה התבטא לא פעם כי "אין דבר גדול יותר מלשמח חתן וכלה קודם יום הדין". כאמור, בקיץ האחרון הודיע ר' נועם לתלמידי הישיבה כי תלמיד אשר יינשא באלול – עליו לקחת בחשבון כי אף איש צוות לא יופיע בחתונתו.

הצוות והקשר לתלמידים

האתוס ב'מיר' הוא התמדה בלימוד גמרא וה"לומדעס". בחורים רבים אשר נחשבים ל'מצוינים שבחבורה' ייעדרו מתפילות שחרית בישיבה – אך יתייצבו בסדרים ובשיעורים. הבחור נכנס אל הוויה של לימוד תורה כל יום וכל היום, בחול ובשבת, ראש הישיבה ר' נועם אלון נוכח לאורך היום כולו בבית המדרש, ומתנצח עם התלמידים בלימוד לצד הגאון רבי צבי פרצוביץ', מראשי הישיבה, הנחשב כלמדן גדול ושיעוריו מפולפלים ומורכבים.

ראש הישיבה בבקיאות הוא הגאון רבי אברהם יצחק ברזל, אשר נחשב לדמות אהודה במיוחד על התלמידים. אחת לשבוע ימסור שיעור כללי, ופעמים ימסור שיחות. בישיבה מספרים כי שיחותיו של הרב ברזל מלאות ברגש, אשר בא לידי ביטוי כמסורת של שנים בליל תשעה באב, אז אלפים נוהרים מרחבי העיר כולה להאזין לשיחתו.

השאיפה להתקבל למיר ברכפלד בעשור הקודם הייתה שאיפתם של בחורים רבים בישיבות הקטנות, יש שיאמרו כי בשנותיה הראשונות אף רשמה לעצמה בלעדיות בסגנונה ובייחודה, עד להגעתה של ישיבת "נתיבות חכמה" של הגאון רבי דניאל וולפסון, לצד ישיבות נוספות שקמו, אלו נגסו בכוחה של הישיבה הפופולארית. כיום, מלבד הרמה הלימודית והרוחנית, קיימת גם היוקרה המתבטאת באמירה "אני לומד במירפלד".

בניגוד לישיבות רבות המקוטלגות בליגה א' שאינן מעסיקות רשם, למרות מעמדה האיתן יחסית של 'מירפלד' מועסק רשם – ר' חצקל זילבר. בחודשי החורף משמש הרב זילבר כמשיב בישיבה בשעות הערב, אך לקראת עונת הרישום הוא ממעט להגיע לישיבה. מי שיכריע באופן סופי על קבלתו של הבחור הוא ראש הישיבה ר' נועם, אצלו יעברו התלמידים למבחן. הבחורים יעברו גם ראיון אצל משגיח הישיבה הגאון רבי ראובן הכסטר ומבחן נוסף אצל ראש ישיבות 'מיר' הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל.

כשמזכירים את הגרא"י פינקל אי אפשר להתעלם משינוי ההתנהלות מתקופת אביו הגרנ"צ פינקל זצ"ל. בעוד אביו הקים את הישיבה במודיעין עילית והיה הדמות הסמכותית מעל רבני הישיבה, הרי שהגרא"י הסיר מעליו את הסמכויות הנוגעות ל'ברכפלד', התערבותו באה לידי ביטוי בעיקר בשיעור כללי הנמסר על ידו בהיכל הישיבה אחת לשבועיים. מלבד זאת, ממעט הגרא"י לערב עצמו בענייניה הפנימיים של הישיבה, בעוד מוטל עליו העול הכבד של ישיבת 'מיר' בירושלים. אחיו, הרב שמריהו יוסף, לקח על עצמו בהוראת אביו זצ"ל את ניהולה הכלכלי של הישיבה, לצד המנהל בפועל הרב ישעיהו גרנדש, ומדי תקופה יוצא הרב פינקל לגולה למטרת גיוס כספים.

לשיעור א', שיעור ב' ושיעור ג' יש מק"ק מטעם הישיבה המלווה את הבחורים מכניסתם לשיעור א' עד שיעור ג'. לבני הקיבוץ הצמידה הישיבה מק"ק, הגאון רבי אליהו גודלבסקי. בחורי הישיבה מציינים כי יש אהדה בין תלמידי הקיבוץ לרב גודלבסקי. "התנהלותו מול הבחורים לא מזכירה התנהלות של משגיח". מציינים בחורים בסיפוק.

מעל הצוות הרוחני בישיבה עומד המשגיח, הגאון הצדיק רבי ראובן הכסטר. תלמידיו מספרים על אדם צנוע ונחבא אל הכלים, דמותו פופולארית בישיבה ורבים מתייעצים אתו בענייני שידוכין. "המשגיח לא יעיר לבחור על חייו האישיים, את זה הוא משאיר למק"קים". אומר לנו תלמיד. את שעות הבוקר מעביר המשגיח מחוץ לישיבה, בדירת מגורים ברחוב רבי עקיבא בברכפלד, שם הוא שוקד על תלמודו, ובשעות אחה"צ והערב הוא מתייצב בישיבה לשעות של ייעוץ והכוונת תלמידים.

אווירה ואחדות

כוותיקים וכבוגרים, רם מעמדם של תלמידי ה'קיבוץ' הגבוה במיר ברכפלד. ה'אלטערס' של הישיבה מכונים כך כבר בהיותם בועד שביעי. בגילאים הללו לא מרגישים הבחורים תמיד במחויבות להגיע לבית המדרש ולמלא אחר סדרי הישיבה. בשל כך נוסדה עבורם יוזמה מיוחדת על ידי ראש הישיבה, ר' נועם אלון – כולל הלכה בשעות הערב בתשלום. כך ממלאים גם תלמידי הועדים הגבוהים את היכל הישיבה.

בישיבה מתאמצים ליצור 'אווירה שבתית' בישיבה. כמו בדברים רבים אחרים עליהם אין הקפדה במיר ברכפלד, כך גם השהות בשבת בישיבה היא רשות. בחורים רבים נעדרים ונוסעים לבתיהם כראות עיניהם. הדבר חרה לר' נועם שכינס קבוצת בחורים מהועדים הגבוהים, ושאל אותם 'בגובה העיניים': "איך אפשר לחזק את השבתות בישיבה". התלמידים שיתפו אותו בחוויותיהם: "אנחנו לא מרגישים אווירה שבתית, האוכל מוגש במהירות, המבחר לא מספק ובנוסף אין זמירות שבת בחדר האוכל". מאז, בהוראת ראש הישיבה, שונו הנהלים ותלמידי הישיבה זוכים לגיוון בחדר האוכל בשבתות, כך גם השירה הפכה למשמעותית יותר, וכעת יש לבחורים סיבות מספיקות להישאר בתחום הישיבה בשבת.

בישיבה קיים גם כולל אברכים, אשר רובם לא נמנים על בוגרי הישיבה. מדובר בעיקר ביהודים מבוגרים אשר מרביתם היו ממייסדי הישיבה בעת שהוקמה במודיעין עילית. מעטים הם הצעירים שנישאו המגיעים ללמוד לאחר חתונתם בכולל השוכן בישיבה. ולא משום שאינם חפצים, אלא כי הישיבה אינה דוגלת בכך.

המוטו של ישיבת 'מיר' ורבניה לדורותיה הוא מוטו של "אחדות". רבות ההזדמנויות בהן היה יכול להיווצר פיצול או סכסוך בין שני ראשי ישיבה או ר"מים ולהוביל לקריסתה של הישיבה. אך קברניטי הישיבה בלמו בעור שיניהם גל פיצול אפשרי. הגאון רבי נועם אלון מכנס בתדירות גבוהה את אנשי הצוות, אותם הוא מעדכן ומתייעץ עמם על כל צעד. רבי נועם גם נעזר רבות בגדולי ראשי הישיבות, הגאון רבי דוד כהן מ'חברון' ומורו ורבו הגאון רבי יגאל רוזן – קודם שיקבל החלטות משמעותיות.

אצילות המידות

קשת הגוונים של הבחורים המגיעים להסתופף בישיבה רחבה, אך רובם מגיעים מאזור ירושלים ומעטים מבני ברק ומודיעין עילית. בכל שנה מתקבלים כ-100 בחורים לשיעור א'. רובם מגיעים ממשפחות ליטאיות קלאסיות.

כמו בכל ישיבה, גם במיר ברכפלד התחרות היא קשה, ומבין כ-600 התלמידים לא כל בחור מסוגל או בעל יכולת לשבת וללמוד סדרים שלמים. באופן טבעי, ישנם בודדים אשר לא משתלבים ואינם עומדים בסדרי הזמן של הישיבה, לעיתים ימצאו את עצמם בחו"ל ובמקרים אחרים בצימר בצפון. הם זוכים לביקורת קשה מצוות הישיבה, לרוב, הם לא ישרדו לזמן רב בישיבה, ובהתייעצות עם 'גדולים' הם יועברו לחיזוק או במקרים קיצוניים יסולקו לאלתר.

בשיחותיי עם בחורים בישיבה נתקלתי מספר פעמים בשבחים שהרעיפו על צוות הישיבה: "הם יודעים להקשיב". לדבריהם, "יש אוזן קשבת למצוקות אישיות, רוחניות ואפילו סתם לאיש שיחה". הבוגרים שבהם נזכרים בערגה בראש הישיבה הנערץ רבי אריה פינקל זצ"ל: "הוא ידע להקשיב. ממש כולו היה אתך כשדיברת אתו, וללא כל הסחת דעת. היה בו שילוב של הוד ואצילות שקטה עם לבביות בלתי נתפסת, חיוך מבויש ומאור פנים ממשי, במפגש עם אדם שצעיר ממנו בעשרות שנים. הוא ידע להראות את חיבתו, הקפיד ללוות את האורח שיצא מביתו, ללא כל ארשת חשיבות עצמית תוך שהוא חוזר ואומר כמה הוא שמח על הפגישה".

האצילות הזו, השפיעה על דמותה של הישיבה כולה, מלבד הנושא הלימודי החשוב, במיר ברכפלד הנחיל ר' אריה לנסות לבנות עולם מתוקן, עולם של דאגה לכל יהודי. לא עבודה אישית של אדם אל מול בוראו, אלא תיקון עצמי יחד עם חבר חדר במיטה ממול. "לא פעם", נזכרים בחורים, "היה אוסף ר' אריה בחורים ובבכיות היה מתריע נגד גזל שינה ורעש הנגרם לבחורים המנסים לנום את שנת הצהריים, אך לא מצליחים בשל רעשים בפנימייה". הוא היה מדבר תדיר על הבנה הדדית עמוקה שצריכה לשכון בין בחורים השוהים במקום משותף זמן רב.

לסיכום, ניתן לומר כי 'מיר ברכפלד' הצליחה לשמר את מעמדה בישיבות הליטאיות המובילות – הנהלת הישיבה מחמירה מאוד בנושאים הקשורים ב"פריצת חומות הדת" או במקרים שבהם יש חשש למדרון חלקלק, אך מקילה הרבה יותר בפריצת כללי הלו"ז של הישיבה והיעדרות מתפילות וסדרי הישיבה.

על הישיבה:

ישיבה מיר ברכפלד הוקמה לפני כ-18 שנה על ידי ראש ישיבות 'מיר' הגרנ"צ פינקל זצ"ל. בקיץ שנת התש"ס הונחה אבן הפינה לבניין הישיבה, ובשנת התשס"ב הוא נחנך במעמד גדולי ישראל.

בראשות הישיבה עמד הגאון רבי נתן צבי פינקל כנשיא. והוא מינה לצדו את הגאון רבי אריה פינקל, ששימש כראש הישיבה עד לפטירתו בשלהי שנת התשע"ו. שניהם מסרו בה שיעורים כלליים, יחד עם הגאון רבי רפאל שמואלביץ, מראשי ישיבת מיר בירושלים. לאחר פטירתו של הגאון רבי נתן צבי פינקל בשנת התשע"ב מונה גם חתנו, הגאון רבי נועם אלון, לתפקיד ראש הישיבה, ולאחר פטירת הגאון רבי אריה פינקל הוא הפך לראש הישיבה הבולט. הוא וגיסו, הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר ונשיא הישיבה, נושאים מדי שבוע, לסירוגין, שיעורים כלליים.

הגאון רבי אברהם יצחק ברזל הוא ראש ישיבה לסדר בקיאות והגאון רבי צבי פרצוביץ, בנו של הגאון רבי נחום פרצוביץ, מכונה 'מראשי הישיבה'.

הרמי"ם בישיבה הם: הרב אברהם סגל – חתנו של הרב רפאל שמואלביץ; הרב אהרון וייס – בנו של הרב ישראל מאיר וייס מ'נחלת הלוויים' וחתנו של הגאון רבי דוד לוי מראשי ישיבת פוניבז'; הרב אריה גרבוז, בנו של הגאון רבי אברהם נח גרבוז; הרב פנחס זלבנסקי, חתנו של הגאון רבי דוד כהן ראש ישיבת 'חברון'; הרב אריה לייב אוירבך, בנו של הגאון רבי אברהם דב אוירבך והרב אפרים רוב.

המשגיח הוא הרב ראובן הכסטר, תלמידו של הרב נתן מאיר וכטפוגל, מנהל הישיבה הוא הגאון רבי שמריהו יוסף פינקל, בנו של מייסד הישיבה.

בניין הישיבה נתרם על ידי הנגיד יוסף שטרן מארצות הברית לזכר הוריו, עם היווסדה של הישיבה הוקמה לצידה הספרייה התורנית "עזרת תורה", שבתחילה מוקמה בתוך קראוון סמוך למבנה המרכזי. בשנת תשס"ו נחנך בתוך מבנה הישיבה חדר ספרייה מפואר, המכיל כ-20,000 ספרים בכל תחומי הספרות התורנית. במקום 22 עמדות עיון, כאר הספרייה ממוזגת ופועלת במרבית שעות היממה במשך כל השבוע – כולל בשבתות וחגים.

"עזרת תורה" הוא גוף נפרד למחצה מהנהלת הישיבה, ובראשו עומד מנהל מתלמידי הישיבה בהתנדבות מלאה, פעילות עזרת תורה ממומנת על ידי תרומות בלבד. הספרייה צומחת בקצב של מאה ספרים חדשים בחודש, המגיעים מתרומות עיזבונות או קנייה. עקב הצמיחה המהירה הוחלט בשנת תשס"ד בהנהלת הספרייה להרחיב את המקום כך שיכיל אלפי ספרים נוספים.

השארת תגובה