ההתערבות, העיר ירושלים והדגים המפתיעים

כשהים מגיע לי-ם: מסעדת דגים ירושלמית (מצויינת) – יש כזה דבר • "ההפתעה היתה, כשהבנתי שזאת מנה שעובדת נהדר בניגוד לכל הסיכויים"

יום חמישי, שעת ערב מוקדמת, הזמן המושלם לבדוק ויכוח עם חבר על השאלה האם יש כזה דבר "מסעדת דגים ירושלמית?". לרגע לא היה לי ספק שהצדק עימי, מה למסעדת דגים ולעיר הבירה. הים היחיד שירושלים מכירה, הוא כשכותבים את שמה בקיצור: י-ם. אבל החבר התעקש, ולא נותרה לי ברירה, אלא לעלות לעיר הקודש ולבדוק את המסעדה המדוברת, "פסקדוס".

הרבה ביקורים במסעדות דגים, נתנו לי את היכולת להבחין כבר בכניסה למסעדה שבוויכוח הזה, כנראה לא אנצח. את פנינו (אם כבר עולים לירושלים, אז רק בזוגי) קיבל בחביבות ירושלמית אמתית, לא אחר מאשר מי שהתברר בהמשך שהוא בעל המסעדה בכבודו ובעצמו.

מול דלת הכניסה, ניצב לו קיר יין מרשים עם מיטב תוצרת יינות הבוטיק הישראלים. העיצוב המודרני, עם רצפת הבטון המוחלק, התאורה המעט אפלולית והמוזיקה המלטפת, הבהירו לנו שהושקעו במקום המון שעות תכנון ומחשבה קפדנית. "מקווה שהם לא מייצרים ציפיות גבוהות מידי עם העיצוב המודרני הזה", אמרתי לאשתי.

הסתכלנו לתוך חלל המסעדה, ולמרות הדחף הראשוני ללכת לאחת מפינות המסעדה, החלטנו להתיישב בכניסה לחלל המסעדה. למה בחרתי במקום הזה? כי מולי ניצב חלון ענק הפונה למטבח הפתוח למחצה. מאחורי מחיצות הזכוכית, עומד שף עם פאות מסתלסלות ומתרוצץ על פסי ההכנה, מלהטט בין המחבתות והסירים, מטפל בדגים ובעיקר נראה מרוצה.

עד שהתיישבנו והצצנו בתפריט, מלצר זריז ריפד לנו את השולחן בפלטת סלטים עם פיתה זעתר טריה. האמת? התאכזבתי. אחרי ההקדמה המצויינת, לא ציפיתי לפלטת סלטים סטייל סטקייה, ולמרות זאת החצילים על האש היה מצויין וכך גם הכרוב המוחמץ. בקיצור הבנתם נכון, אם כבר פלטת סלטים, אז כמו של פסקדוס.

לפתיח הזמנו סלט פטריות חם, בחריפות עדינה ומאוזנת שמתמזגת עם המוזיקה הקלאסית הקלילה שמאפשרת לשוחח בנחת וליהנות מהאווירה. בזמן ההמתנה הלא ארוכה, הסתכלתי על צוות המלצרים שלא נח לרגע, בניצוחו של אהרן בקשי שמשתדל לתת חיוך ותחושה לבבית לכל סועד.

לעיקריות, הזמנו פורל פתוח (פרפר) על הגריל, ובהמלצת אהרן בקשתי גם חלה ממולאת בדג. "זאת הפתעה מיוחדת של השף שלנו – דיויד מאיר". הפורל, הגיע טרי היישר מנחל דן ובגודל של מנה מרכזית או משפחתית, עם קרם חציל משגע בצד. מידת הצלייה היתה מדוייקת ושמרה על איזון נדיר בין קריספיות לעסיסיות של הדג. התיבול המצוין שכלל מלח במידה, זרעוני כוסברה, פלפל שחור וכמון, לא פגע בטעמו העדין של הפורל. "תראי איך הפשטות רק העצימה את הנוכחות של הדג", אמרתי לאשתי. אין ספק שזו מנה כיפית ומרעננת.

השף דיויד מאיר

את החלה הממולאת, הביא השף דיויד מאיר בעצמו. כשהוא מדבר על דגים ועל ים בעיניים נוצצות, מבינים שיש פה אהבה. הסיפורים שלו על הדיג השבועי, נשמעים כמו שירה. רק תוך כדי שיחה איתו, נפתרה לי החידה איך מסעדת דגים בירושלים, יכולה להיות כל כך טובה.

ההפתעה הגדולה בחלה הממולאת, לא היה התיבול הים תיכוני של הדג שהתנגש עם המתקתקות של החלה. ההפתעה היתה, כשהבנתי שזאת מנה שעובדת נהדר בניגוד לכל הסיכויים. המילוי העסיסי של ירקות מוקפצים וחתיכות סלמון, לא מגיר נוזלים לתוך החלה שנשארת אוורירית. השף דיויד מאיר גילה לי את הסוד, אבל הוא יישאר בינינו.

כשהגענו לשלב הקינוחים, ביקשתי אספרסו קצר וסודר. הייתי כבר מרוצה כהוגן, והחלטתי להשאיר משהו גם לפעם הבאה, והיא תבוא בהקדם, אין לי ספק.

לסיכום, אמנם אני לא אוהב להפסיד בוויכוחים, אבל הפעם זה היה הפסד מתוק. שירות מעולה, עם לב רחב ונדיב, טעמים נפלאים עשויים ביד אמן, ואווירה מקסימה שמשלימה את כל החוויה המודרנית הכמעט בלתי אפשרית הזאת.

פסקדוס, רחוב אהליהב 5, ירושלים

 

השארת תגובה