שנים עשר מרגלים שלומדים על חשיבות הארץ

הרב-אריה-שטרן
הרב-אריה-שטרן
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

חשיבות הארץ

זוהי פרשה של ארץ ישראל וממנה יש ללמוד על חשיבותה וערכה, שאינה בגדר מקום בעלמא, אלא שכאן המקום אשר יבחר ה' ובו תבוא לידי ביטוי גדולתם של ישראל בקדושתם.

הרמב"ן, שהוא רבן של ישראל, העמיד את ארץ ישראל בדרגת החשיבות העליונה.

באגדה, בפרשת השבוע, על תפילתו של משה לאחר פרשת המרגלים, הרמב"ן נדרש לשאלה מדוע יש שינוי גדול בין התפילה הזו לבין התפילה שלאחר חטא העגל. שם משה מבקש לעורר רחמים על העם בזכות שלושת אבות, ואילו כאן אין משה מזכיר את זכותם בכלל.
על כך הוא משיב שבאמת אי אפשר להסתמך על זכותם כשמדובר על החטא שמאסו בארץ חמדה שהובטחה בברית עם האבות.

הדברים מתחברים גם לפירושו של הרמב"ן בפרשת לך לך במה שכתב 'דברי ביקורת' כביכול אפילו על אברהם אבינו עליו השלום, שלא עמד בניסיון וירד למצרים מפני הרעב, ועל כך נענש הוא ובניו אחריו.

ובהלכה, הלא ידועים דברי הרמב"ן בהשגתו על הרמב"ם בספר המצוות כשטוען שהשמיט את המצווה של ישוב הארץ, בעוד שלפי דעתו נוהגת המצווה הזו גם בזמן הזה, לא רק ליחיד שבא לגור בארץ – כי אם גם לציבור שמוטלת עליו המצווה לקיים מדינה יהודית בארץ ישראל ולא לעזוב אותה לאומות אחרות.

במאמר המוסגר, יש לציין שאמנם הרמב"ם לא מנה את המצווה של ישוב ארץ ישראל במניין המצוות, אבל בהרבה הלכות במשנה תורה נוכל למצוא עד כמה היה אף הרמב"ם "ארצ-ישראלי" במאוד מאד. ואין כאן המקום להאריך.

על חשיבותה של ארץ ישראל למעשה נוכל ללמוד גם ממאמר אחד של חז"ל במסכת נדרים (דף כב,ב). שם אמרו שאלמלא חטאו ישראל לא היו צריכים אלא לחמישה חומשי תורה ולספר יהושע, שעניינה של ארץ ישראל תלוי בו. על כך ניתן לשאול מדוע צריכים לספר יהושע, והאם אין מספיק דברים שנאמרו כבר בחמישה חומשי תורה על ארץ ישראל? אבל צריך לומר ולתרץ שבתורה אמנם יש דברים הרבה על ארץ ישראל, ואולם רק בספר יהושע נאמרים הדברים באופן מעשי כשעוסקים במלחמה על כיבוש הארץ, ומכאן שזו מצווה שדורשת לפעמים אף מוכנות למסירות נפש ובספר יהושע יש את ההדרכה המפורטת לקיומה.

כבר בפרשת השבוע נאמר שמשה אומר למרגלים לפני יציאתם לדרך: "והתחזקתם" וכך גם בספר יהושע בתחילתו כשהקב"ה אומר לו: "רק חזק ואמץ" ומתכוון לחזקו בשמירת התורה ובקיום מצות הארץ. הרי ששני אלה צריכים חיזוק. על התורה כולנו מבינים את הצורך אבל גם על הארץ הננו לומדים שצריכים חיזוק ומתאימים הדברים למה שידוע שארץ ישראל נקנית בייסורים.

למעשה מקובלים אנו שבארץ ישראל מתעלה העם למדרגות גבוהות ועל כך אפשר ללמוד גם מפרשת הנסכים המובאת מיד לאחר פרשת המרגלים, ועמה הבשורה על הכניסה לארץ.

אכן יש להתבונן בפרשה זו, מדוע פרשת הנסכים תלויה בביאה לארץ, ולכאורה קשה מהו הקשר בין הנסכים לבין הכניסה לארץ ובמה הם שונים מכל הקרבנות שאינם נזכרים בתורה כתלויים בביאה לארץ.

אבל יש לומר שהקרבת הקורבנות נותנת גיבוי לעצם הקיום שמובטח לעם גם בגלותו, אולם בארץ ישראל שייך לדבר על משהו ערכי יותר שהוא גבוה מעצם הקיום.

זהו החידוש בניסוך היין שכן החיים עצמם מתקיימים גם בלעדיו, ואולם היין מוסיף את הטעם הטוב לחיים, ועל כן הובאה פרשת הנסכים אחר פרשת המרגלים ועמה הבשורה שבכל זאת יכנסו לארץ ויזכו ליהנות ממעלותיה.

אף אנו זכינו בסייעתא דשמייא להיכנס לארץ ולקיים בה מדינה עצמאית וצריכים אנו להתחזק בשמירתה.

השארת תגובה