צריך לשלוח מרגלים ולעשות את כל תכסיסי המלחמה המקובלים

שטרן
שטרן
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

נמצאים אנו בעיצומה של הקריאה בתורה בספר במדבר, בחומש הרביעי בחמישה חומשי תורה, וזהו אם כן הזמן לעיין בו מנקודת מבט כללית ומקיפה.

הנצי"ב בפתיחתו לספר, כותב שחומש במדבר מחליף ומשנה הליכות עם ה' מן הדרך שהלכנו במדבר למעלה מן הטבע, אל דרך הטבע. בסתרי השגחת מלכות שמים.

שינויים אלו באים לידי ביטוי בהגיעם לגבול ארץ ישראל- ארץ סיחון ועוג. כאשר משה עושה מפקד נוסף, שונה מהמפקד הראשון שבתחילת הספר. בעוד שהראשון התנהל על פי סדר הדגלים, כמרכבה לשכינה, הרי השני מתנהל על פי סדר שהוא קרוב יותר לסדר הטבעי הרגיל.

הנציב מראה שהרעיון הזה נמצא במדרש בבראשית רבה (פ"ג), כשדרשו את הפסוק, "ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך". לעניין ספר במדבר, אשר מבדיל בין יוצאי מצרים לבין באי הארץ. המעבר הזה מביא אפוא, על פי טבעם של דברים, לשינויים בהנהגה ובדרך התנהלותו של העם.

בפרשת המרגלים, מפרש הרמב"ן, שהדור הראשון שראה את ישועת ה' והנהגתו, לא היה צריך לתחבולות של מרגלים כדרך הטבע, וכל שהיה צריך, היה ללכת אחר הענן. אבל לאחר שביקשו ויצאו מההנהגה העל טבעית, ממילא התבקש הדבר שה' יצווה את משה "שלח לך אנשים", פרש"י לדעתך, וכמו שכתוב בספר דברים שהם עצמם באו ובקשו את הדבר.

אכן לפי דרך הטבע, צריך לשלוח מרגלים ולעשות את כל תכסיסי המלחמה המקובלים.

עוד קודם היו העם כמתאוננים, ובעקבות זאת כשאמר משה שאינו יכול לשאת את משא העם לבדו, נצטווה לאסוף שבעים איש מזקני ישראל. וזו הייתה ההנהגה הראשונה הטבעית של העם.

בפרשה זו ידועה פרשת אלדד ומידד שהתנבאו במחנה, ואמרו: "משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ". ועל כך מסבירים, שאף משה בתפילותיו, כשביקש לבטל הגזירה שנגזרה עליו במי מריבה, לא ביקש לבטל אלא רק את החלק הראשון שלה, דהיינו מה שנגזר עליו שימות ולא יזכה להיכנס לארץ, ולא ביקש לבטל את החלק השני של אותה נבואה, שזו בשורה טובה הראויה לישראל,לפי מדרגתם שלא היו יכולים להמשיך ולהיות תחת הנהגתו הישירה של משה עפ"י ה'. אצל יהושע התחילה אם כן, מלכות ישראל אשר על הארץ.

בדרך זו ניתן לראות מכנה משותף בכל הפרשיות הבאות: שלח, קורח וחוקת, שהוא בהתמודדות של העם עם הצורך להתארגן באופן טבעי, וזה כולל את הקשר לארץ ישראל, את הסידור החברתי, לדעת לקבל את ההנהגה, לשמור על השלום הפנימי ולהתגבר על יצר המחלוקת. כל זה מחייב אמנם את העם מצד אחד, אך גם את המנהיגים מצד שני, שלכן הם נפגעים כאשר אינם יודעים להגיד ולהתנהג בצורה המאוזנת הנכונה, כמו למשל, כאשר נזקקים למקל במקום שאפשר להסתפק בדיבור.
אף אנו היום, בתקופתנו מתמודדים מחדש עם אותו אתגר. אחר אלפיים שנות גלות,כיון שזכינו בחסדי ה' לבוא לארצנו ולהקים מדינה,שומה עלינו אפוא, ללמוד דברים הרבה מן הפרשיות האלה: להימנע מהמחלוקת ולהרבות במאמץ לעשות שלום במובן הפנימי והעמוק של המילה, תוך כדי עמידה נחושה על הארץ, ובעזרת ה', נוכל לעמוד בזה בזכות שמירת הברית.

יהי רצון שהתקיים בנו על מדינתנו, מה שאנו מבקשים בתפילה: "ברכנו אבינו כולנו כאחד יחד באור פניך,כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום."

השארת תגובה