הדייר החרדי ביקש לנתק את חיישן התאורה בשבת, הוועד התנגד – מי ניצח?

נתנאל אינדורסקי
נתנאל אינדורסקי
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

מרדכי גר בבניין משותף בבית שמש. בפתח הבניין, התקינו השכנים תאורה אוטומטית. בהגיע עובר אורח כמטר מדלת הכניסה של הבניין – נדלק חיישן האור. חיישן זה מדליק את הנורה הממוקמת מעל דלת הכניסה של הבניין מצדה החיצוני.

אין חולק כי למרדכי אין אפשרות אחרת להגיע לביתו, אלא אם יהרוס קיר בצדו החיצוני של הבניין, מה שמצריך כמובן, עבודות בניה משמעותיות, קבלת היתרי בניה, הסכמת השכנים ועלויות וטרחה לא מבוטלים.

מרדכי ביקש כי "ועד הבית" יחליף את החיישן האוטומטי בתאורת שבת או במתג רגיל כדי למנוע חילול שבת, לכל הפחות כאשר הוא, משפחתו או אורחיהם מגיעים הביתה. נציגות הבניין סירבה לבקשתו ומרדכי הגיש תביעה אצל המפקח על רישום מקרקעין. (במאמר מוסגר, המפקח, הוא ערכאה מקבילה לבית המשפט השלום ובסמכותו להכריע בסכסוכי שכנים.)

מרדכי טען כי על פי חוק, הוא רשאי לנתק את חיישן האור בשבתות וחגים ולהתקין במקומו מתג רגיל או תאורת שבת. לטענתו, קיימת זכות לבעל דירה בבית משותף להתקין תאורה ברכוש המשותף בשבתות ובחגים מבלי שיצטרך לחלל שבת, ומכאן יש ללמוד, כי יש לו גם זכות לנתק חיישן אור הגורם לו לחילול שבת. מרדכי הוסיף כי בהתאם לחוק, הוא מבקש לבצע את העבודה על חשבונו ומבלי לפגוע באף אחד מן השכנים.

ועד הבית השיב כי מדובר בחיישן הפועל בבניין כבר 19 שנים וכשמרדכי רכש את הדירה, הוא ידע עליו. בנסיבות אלו, כך לטענת נציגות הבניין, אין לאפשר לו לכפות את רצונו על דיירי הבניין ובכך לשנות את אורח חייהם.

הנציגות טענה כי לא ניתן לקבל את "הפלפול" של מרדכי והתקנת תאורה אינה ניתוק התאורה הקודמת. בנסיבות אלו, כך לטענת נציגות הבניין, אין לאפשר לו לכפות את רצונו על דיירי הבניין ובכך לשנות את אורח חייהם, מה גם שמדובר בבניין מטופח והתקנת מערכת כזו, תפגע בבניין, תגרום מטרד לדיירים והוצאות החשמל יגדלו.

לאחר דיון ולאחר שהמפקחת ביקרה במקום, נקבע כי תכלית החוק היא לאפשר לבעל דירה דתי או חרדי, לקיים את אורחות חייו ולא לפגוע בהן מחד גיסא, ומאידך, לוודא כי בשל כך לא תגרם כל פגיעה בבעלי הדירות האחרים וכמו שנאמר בגמ' ובהלכה, "זה נהנה וזה לא חסר".

לא ניתן לקבל את טענות הנתבעת כאילו שינוי המצב – המתג הקיים 19 שנים – מהווה פגיעה בדיירים האחרים. גם את הטענה האחרת שהשמיע ועד הבית והנוגעת להיקף הרכוש המשותף המואר על ידי החיישן ושהיא לכאורה טענה בעלת משקל רב יותר, יש לדחות. המפקחת ביקרה במקום ומצאה כי "לא מיניה ולא מקצתיה", חיישן האור איננו נדלק במהלך ההליכה בשביל הגישה לבניין כלל. החיישן נדלק רק כאשר עומדים במרחק של כמטר לפני דלת הכניסה לבית המשותף ומשכך הוא אינו יכול להאיר את דרכם של אלו הבאים לבית עד אשר הם מצויים כמטר מהכניסה. לאור כל האמור, התקבלה עמדתו של מרדכי והוא יוכל להתקין מערכת תאורה מתאימה לשבת וחג.

השארת תגובה