המהפכה של 'האהל' בבת ים: שיעורים וליל שישי עם צ'ולנט

תכירו את המפגש הייחודי והקסום שמתגבש מדי 'ליל שישי', על צלחות אוכל מהביל ושיעור תורה ואקטואליה. וזה רק חלק קטן ממהפכה גדולה שעבר בית הכנסת 'האוהל' בבת ים. הדמות הדומיננטית: גבאי דתי לאומי, בן למשפחת חסידי סאטמר ואב ששיכל את בנו למוד הייסורים

תבר אוהל 3
תבר אוהל 3
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

כשחיפשנו נקודה ספציפית שתעיד על התנופה הברוכה שעובר בית הכנסת 'האוהל' בבת ים, מצאנו אותה – כמה מוזר מצידנו – דווקא בסיר צ'ולנט. שהלא, מה יותר מסיר אוכל המיועד לערוב לחיכם של באי בית ה' לשיעור תורה ייחודי ב'ליל שישי', כדי להעיד את תחייתו של בית הכנסת הגדול שמחדש ימיו כקדם והופך אבן שואבת לקהלים וותיקים גם חדשים.

מזה כחצי שנה, מדי חמישי בערב, מתכנסים אברכים לצד בעלי בתים, בוגרי ישיבות לצד עמך בית ישראל, באולם שעל ידי בית הכנסת, לשעה של קורת רוח המשלבת דברי תורה וחיזוק, טעימה ממאכלי שבת, קירוב לבבות ואהבה בין תושב לרעהו.
מי שפתח ביוזמה הוא גבאי בית הכנסת הנמרץ, מיכאל מושקוביץ, להלן מיקי. "רציתי שיהיה לציבור המקומי משהו דמוי עולם הישיבות, ליל שישי שמשלב מטעמים והתעלות", הוא אומר בעיניים בורקות ל'השבוע בבת ים', "וברוך ה' העניין תפס, אנשים מצביעים ברגליים, יש אווירה מיוחדת במינה, וקהל מכל גווני הקשת. שלשה חודשים אחרי שהתחלנו, היינו צריכים להגדיל את סיר הצ'ולנט שלא עמד בקצב הביקוש, ואני מחכה שנצטרך להגדיל אותו עוד יותר".

מי שמופקד על דברי התורה הוא רב בית הכנסת הגאון רבי יעקב רוזין, ולחלק הגסטרונומי מגויסת משפחת מושקוביץ, הלא היא הרעייה שמוציאה תחת ידיה צ'ולנט – שלטענת יודעי דבר יכול להתחרות בכבוד במיטב הסחורה של מאורות הצ'ולנט הירושלמיות – ואת הקוגלע'ך מכינה בתו של מיקי, שידיה רב לה בתורת הלוקשים ותפוחי האדמה.
שורשים

את השיעור הקדיש מיקי לזכר בנו יקותיאל אברהם יצחק (יומי) ז"ל, שנפטר לפני כשנתיים וחצי. "יומי נולד עם תסמונת לא ידועה, וכל חייו הייתה מסכת ייסורים", אומר אביו, והכאב בקולו, "כבר מלידתו לא ידענו לאן אנחנו הולכים כי הרופאים לא ידעו לאן זה יתפתח. היו לנו את החיים שלפני ואת החיים שאחרי". אבל, לא איש כמיקי ייתן לקושי להשפיע על חייו: "יש לנו מזל שאנחנו יהודים מאמינים, וקיבלנו חיזוקים מתלמידי חכמים ואדמו"רים. יש לנו 2 בנות מהממות ואנחנו ממשיכים הלאה, שמים את הקשיים בצד, וממשיכים". מספר שעות לאחר ששוחחנו, התבשרנו על בת שלישית שהצטרפה בשעה טובה למשפחה. מזל טוב.

מושקוביץ, שכיום משתייך לציבור הציוני-דתי, הוא נצר למשפחה חסידית שורשית, שעדיין מהווה חלק בלתי נפרד מאישיותו ומאורח חייו. "סבי היה אחד מהגבאים של האדמו"ר רבי יואלי'ש מסאטמר, אבי היה חסיד לתפארת, ורק אחרי המלחמה כשעלה ארצה, עבר השתייכות קהילתית". העובדה שהוא לא חסיד, לא מנעה ממנו "למרוד" בשורשים הסאטמריים ולעשות לעצמו אדמו"ר, הלא הוא בעל ה'ישועות משה', האדמו"ר הצדיק והישיש לבית ויז'ניץ. "תמיד נותרנו קשורים בעבותות אהבה לחסידות, אבא שלי תמיד אמר 'לא משנה מה אתם היום, תזכרו מאיפה באתם'".

מחזיק במושכות

לפני כעשור, נפטרה אמו של מיקי, 20 שנה לאחר פטירת אביו, תושב בת ים מאז עלותו ארצה לאחר שואת יהדות אירופה. הוא בחר להנציח אותם בהקמת עמותה לזכרם: חוג מא"י, להחדרת מורשת ארץ ישראל בת ים. היוזמה פעלה משך מספר שנים, ויצרה מפגשים, ניהלה דיאלוגים ועוררה שיח בין תושבים לבין אורחים ובכירים.

באותה תקופה, הוא נקרא להתגייס לטובת בית הכנסת 'האוהל', שסבל מהידלדלות בציבור המתפללים, ומאווירה לא מלהיבה. משנת 1991 הוא אוחז בתפקיד ביד רמה, לצד עבודתו לפרנסת ביתו כמנהל מחלקת מקוואות ועירובין במועצה הדתית בת ים. "למעשה כיום העמותה שהקמנו היא זו שמפעילה את בית הכנסת, ברוך ה' הצלחנו להחיות את בית הכנסת, מדי שבת יש כאן כ-150 מתפללים מכל החוגים והעדות, זכינו לרב דגול ונערץ, וכעת מצטרף גם השיעור ב'ליל שישי', אשרינו שזכינו לכך, ומי ייתן שירבו ספסלי בית המדרש ונזכה להתחבר זה לזה באחווה אמתית", מסיים מושקוביץ.

השארת תגובה