חילולי השבת וההמון שישן על הכביש במירון // מירי שניאורסון

בימים בהם חוזרים ונשמעים קולותיהם של אלה שמנסים לכפות עלינו חילון במרחב הציבורי, קיטורים ותלונות על יום לימודים בל"ג בעומר כדי למנוע חילול שבת המוני, מירי שניאורסון בוחרת לחזור לעבר, לימים בהם ניתן היה לחנות קרוב לציון במירון

לג בעומר במירון
לג בעומר במירון
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

זיכרונות ילדות מנעוריי בראשון לציון, בה חגים כמו ל"ג בעומר ויום העצמאות חידדו את הפער בין הילדים החרדים לחילונים. אני זוכרת את עצמי מביטה בעיניים כלות ממרפסת ביתי על חגיגות של בירות וגיטרות ובערבוביה של בנים ובנות. ומחכה לתהלוכה בה צעדו הבנים צעדו עם לפידי אש והבנות עם כרזות ועליהן המבצעים עליהם הכריז הרבי ושנים-עשר הפסוקים.

באשמורת ראשונה היה אבא מעיר אותי ואומר: יוצאים! אימא הייתה דואגת לקפה חזק בתרמוס הירוק שיחזיק אותו ער בדרך המסוכנת למירון. ובדרך, כאשר עצרנו להתרעננות, הייתי זוכה לשתות קפה כמו הגדולים.

זכור לי שהיינו מטפסים בשקט חרישי בעלייה להר, כדי לא לדרוך על המשפחות הישנות תחת שמיכה הפרושה לה על גגות המכוניות, ואבא היה לוחש באידיש, כדי שלא אבין: באים לרבי שמעון להתברך בילדים…

ובמעבר חד מעבר אל ההווה. אין זה סוד שהתרבות המערבית מכלה את משאבי הטבע ועסוקה בבליסה מתמדת. תרבות זו מנסה לכפות את עצמה על העולם כולו וגם אצלנו, הרוב מנסה לכפות את עצמו על המיעוט ומה שלא הולך בבחירות, ילך בבג"ץ.

כבר לא מדובר במלחמה על עקרונות ואידיאלים. מדובר במלחמה על כבוד, מלחמת אגו מכוערת שמתנהלת בטוויטר, בפייסבוק ובוואטסאפ. מלחמה שאין בה כלום תוכן. רק רהב, גאווה ושחץ. אנחנו נהפוך את תל אביב לעיר ללא הפסקה, נכפה על הצעירים מחפשי העבודה לחמוס את השנים הטובות ביותר שלהם ולעבוד 24/7 כי זו תרבות. תרבות אכול ושתה כי מחר נמות.

ושבת מה יהא עליה? כדאי הוא רשב"י לסמוך עליו. בכל שעה, ואפילו בשעת הדחק… היד ה' תקצר?!

מנהג עתיק יומין נהג בקהילות ישראל בעולם במשך מאות שנים. בל"ג בעומר היו יוצאים הילדים ומלמדיהם אל השדה, אל חיק הטבע. והיו משחקים בחץ וקשת ומספרים בשבחו ובגדולתו של רבי שמעון שהקשת לא נראתה בימיו.

הרבי מליובאוויטש הורה להוציא את ילדי ישראל לתהלוכות בחוצות הערים ביום זה, יום ל"ג בעומר. "התהלוכות מוסיפות… בחינוך ילדי ישראל… על ידי שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם עניינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט – עניינים השייכים לרשב"י ולל"ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם הטוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם".

הרבי מזכיר את ספרו של רבי שמעון – ספר הזוהר – שמטרתו להאיר את הדרך לבני ישראל עד סוף כל הדורות, ואומר שגם הילדים, ובעיקר הילדים, צריכים לצאת לרחובה של עיר על מנת להראות ולהפיץ את תורתו של רשב"י ולעסוק בה גם מחוץ לבית המדרש. גם בעולם הגשמי! כדי להראות שהגשמיות אינה מחסום בפני הרוחניות, אלא אדרבה, כל קיומה הוא בזכות הרוחניות.

לכן גם משחקים בחץ וקשת ומזכירים שהקשת לא נראתה בחייו של רבי שמעון משום שהגן בכוח תורתו על העולם כולו מפני הרעה. וזהו המסר שמעבירה כל תהלוכה ותהלוכה של ל"ג בעומר בכל עיר ובכל כפר, בכל שכונה ובכל מושב. המסר הוא ברור – התורה היא חיינו ואורך ימינו.

אז קחי את הילדים או את הנכדים לתהלוכה – מובטחת לך חוויה!

השארת תגובה