סערת השבת היא הזדמנות לחשבון נפש לתקשורת החרדית / צוריאל קריספל

סערת השבת היא הזדמנות לתקשורת החרדית לעשות חשבון נפש, האם אכן הריצה האינטנסיבית לפרסם כל פרט הועילה לבסוף

צוריאל קריספל
צוריאל קריספל

"וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני ה' וגו' הייטב בעיני ה', וישמע משה וייטב בעיניו" (י, יט – כ)

                                           הודה ולא בוש לומר לא שמעתי, אלא אמר שמעתי ושכחתי (רש"י)

התורה באה כאן ללמדנו את מידת "מודה על האמת" שהתגלתה אצל משה רבנו בעת הוויכוח שהיה לו עם אהרן הכהן.

ובאמת, קורה לכל אדם שהוא טועה, זו תכונה אנושית שהטביע הבורא בכל אחד ואין מי שיינצל הימנה, ככל שהאדם חשוב יותר – קשה לו להודות על טעויותיו, גדלות האדם אינה מתבטאת בכך שאינו טועה, אלא ביכולתו להכיר בטעויותיו ולהודות עליהן, כ"ש כאשר התווכח וכעס על מישהו בעניין שהתפרסם ברבים, ולבסוף התברר שדווקא חברו הוא הצודק, כמה קשה לו לוותר על כבודו ולבוא ולומר, אני הוא שטעיתי ואתה הוא הצודק.

דומה הדבר למי שמעוניין להשתמש במכונית משוכללת, דבר ראשון עליו לברר האם הבלמים שלה הם תקינים, מפני שאם נוסעים במכונית ללא מעצורים, ככל שהמכונית טובה, חזקה ומהירה יותר, היא תשאיר אחריה שואה והרס גדולים יותר.

וכן האדם, ככל מה שהוא גדול יותר בתורה ויראת שמים, או שהוא בעל כישרונות מפותחים, אם אינו יודע להכיר בטעויותיו ולהודות עליהן, הרי כנגד גדלותו הוא ישאיר אחריו אסונות וחורבנות, רק אם בכוחו להודות על האמת, ולחזור בו מבלי לחוס על כבודו, יכול הוא להשתמש בכוחותיו ובכישרונותיו להועיל לעולם.

היכולת הזאת להודות על האמת נחוצה לא רק כאשר מדובר בין אדם לחברו, אלא גם בין האדם לעצמו, כל אדם שבוחר לעצמו דרך בחיים, הן בכללות ענייני חייו, הן בפרטי ההנהגות בחיי היום יום, ומי שאינו יודע לבקר את עצמו ולמצוא את טעויותיו, לחזור מהן ולתקנן, בלתי נמנע שיתדרדר מטה מטה, וכך כותב המסילת ישרים (פרק ב) "וההולך בעולמו בלי התבוננות אם טובה דרכו או רעה, הנה הוא כסומא ההולך על שפת הנהר אשר סכנתו ודאי עצומה ורעתו קרובה מהצלתו", עכ"ל.

אמנם, גם אם כבר הבין בשכלו את טעותו, ועיניו פקוחות לסכנה האורבת לו, צריך כוחות נפש חזקים בכדי לעצור ולשנות כיוון, ובפרט כאשר הדבר פוגע בכבודו או אם זה נוגע לאחרים.

וזאת נלמד ממשה רבנו, הגדול מכל האדם, שגם אחרי שכעס ופרסם את דעתו ברבים, הודה ואמר טעיתי! ולכך זכה שנמסרה לידו גדלות עד אין חקר, כיון שלעולם לא תצא ממנה תקלה ומכשול.

**
סערות חברתיות והוריקנים פוליטיים מתרגשים עלינו חדשים לבקרים כך שאין יום כמעט שבו הציבוריות העכשווית אינה סוערת ורוגשת, אך כאשר מדובר בסערות הקשורות בנושאי דת והסטטוס קוו, רגישותן גדולה שבעתיים שכן מטבע הדברים מדובר בנושאים שהם בציפור נפשנו והינם הררים התלויים ב"שערה".
ייטיבו כל העוסקים במלאכת הכתיבה והביקורת מהמגזר לנצור את ההדקים על המקלדות בטרם יצטרפו למקהלת הצווחנים והמתריעים בשער ובטרם ישחררו את חרצובות תוכחתם כלפי ההנהגה הפוליטית החרדית שמטבע הדברים נמצאת בעין הסערה והדרישות מהן בכל מה שקשור לנושאי דת הן בלתי מתפשרות ובצדק.

אין בכוונתי חלילה למתן הנחות כלל וכלל, אך דומה שבמציאות הישראלית כיום המורכבת מאין כמוה נדרשת לוליינות הודינית המסובכת מאין כמוה כדי להתמודד באופן אמיתי ונכון שיביאו לתוצאות הרצויות מבחינתנו, אמת, אין כמו אור השמש לברר וללבן נושאים ציבוריים, אך דומה שמעולם לא הייתה לנו נציגות שעבדה יחד כתף אל כתף ובתיאום מלא עם גדולי ישראל מכל החוגים והעדות, ודברים שרואים משם לא תמיד רואים מ"כאן"…

אין לנו נציגות אחרת, ומעולם לא הייתה לנו נציגות שעבדה כל קשה ובאופן אינטנסיבי כמו כלל הנציגים שלנו בעת הזאת, ובאופן מפליא, גם הם בני אדם, גם להם יש רגשות, וביקורת שאינה ממין העניין בנושא השבת והטיפול במשבר הנוכחי אינה במקומה, ובכלל, לא היה מזיק מעט חשבון נפש במבט לאחור על תפקידה ותפקודה של התקשורת החרדית לסוגיה השונים, האם אכן היא הועילה בהתערבותה האינטנסיבית לרוץ ולספר לחברה' את הידיעות ה"ראשוניות" על מהלך כזה או אחר שמתבשל, ובכך הביאו לקבורתו.

התפילה הנאמרת על ידינו כל בוקר "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר כבגלוי ומודה על האמת" מחייבת את כולנו ואינה פוסחת על אף אחד מאתנו כולם כולל כולם, כי בסופו של יום או שבוע עבודה מגיעה השבת של כולנו

השארת תגובה