מליז'ענסק באהבה • להאכיל 15,000 יהודי מכל רחבי העולם

במסירות נפש ואהבת ישראל, נוסדו מוקדי 'הכנסת אורחים' סמוך לקברי גדולי החסידות באירופה • כתב 'כל הזמן' שוחח עם ר' אהרן הרשקופ מ"הכנסת אורחים ליז'ענסק" • המופתים, התינוק שנקרא 'נועם אלימלך', חלוקת צ'ולנט לגויים וההתמודדות עם תקלות

בליזענסק
בליזענסק

אלפי חסידים ואנשי מעשה הגיעו בשבוע שעבר לפולין שבמזרח אירופה לפקוד את ציונו הק' של הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זיע"א, הטמון בעיירה ליז'ענסק שבצפון פולין. רכבת אווירית של עשרות מטוסים מארץ הקודש ומחו"ל הביאה את המוני בית ישראל להשתטח ולהעתיר לישועת הכלל והפרט ביום ההילולא קדישא כ"א אדר.

חלק גדול מהבאים הגיעו כבר לפני השבת הסמוכה להילולא ונהנו במשך השבת מחוויה רוחנית עילאית מחד, ומאירוח לבבי כיד המלך מאידך, וזאת במאור פנים ובמסירות על ידי עסקני ארגון "הכנסת אורחים ליז'ענסק" שטרחו ימים ולילות לפני ההילולא במסירות נפש על מנת שיוכלו לקבל את פני אלפי הבאים להילולא ולשבת קודש שלא יחסר המזג.

גם לעיירה צאנז יגיעו לאחר חג הפסח המוני יהודים להשתטח על קברו של ראש השושלת, הרה"ק מרן בעל ה"דברי חיים" זיע"א שיום ההילולא דיליה יחול בכ"ה ניסן, שם גם יוכלו להשיב את נפשם בבנין הכנסת אורחים שהוקם בסמוך לציון הק' על ידי עסקנים ואנשי חסד מחסידי צאנז.

בשנים האחרונות החלה להתפתח במיוחד תופעה ברוכה זו של "נסיעות" והשתטחות על קברי צדיקים באירופה, ובמקומות רבים ברחבי פולין ואוקראינה פועלת "הכנסת אורחים" בכל ימות השנה, למען יוכל כל יהודי הבא לפרוק את צרותיו ולהעתיר לישועה – להשיב את נפשו אף בארוחה חמה ולפוש מעט מעמל הדרך ואף לטהר עצמו טרם ייגש לתפילה בציונים הק'.

הראשונים שהחלו בפעילות קודש זו הם "ארגון הכנסת אורחים ליז'ענסק" בראשותו של איש החסד הרה"ח ר' שמחה קרקובסקי הי"ו וצוות המתנדבים המסור מחסידי לעלוב, שהקימו את מפעל החסד בעיירה לעלוב, מקום מנוחתו של ראש השושלת הרה"ק ר' דוד מלעלוב זיע"א. הדבר החל לפני למעלה משלושים שנה אז חידש כ"ק מרן רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זיע"א את ה"נסיעה" לציון הק' ביום ההילולא, או אז הקימו עסקני הארגון את ההכנסת אורחים לתועלת המוני הבאים להילולא, ובד בבד הקימו את מפעל הקודש גם בעיירה ליז'ענסק.
כדי לשמוע קצת על ימיו הראשונים של הארגון ובכלל על התופעה של ה"נסיעות" שפרח בשנים האחרונות בכל רחבי אירופה ואוקראינה, שוחחנו את אחד העסקנים מראשי ארגון "הכנסת אורחים ליז'ענסק" הרה"ח ר' אהרן הרשקופ הי"ו, אדם שכל כולו חסד ומחשבה איך להטיב לזולת, ולמטרה קדושה זו אף עזב את ארץ הקודש ועבר עם משפחתו להתגורר בעיר ליז'ענסק, שם הוא פועל ימים ולילות במסירות בעבודת הקדוש במשך כל ימות השנה, והכל במאור פנים בלתי רגיל ובסבר פנים יפות.

בתחילת דבריו הוא משתף את הקוראים בהקמת הארגון בתקופתו הראשונה לפני כ-30 שנה: "באותם ימים הגיעו למקום ההילולא כמה מאות יהודים בלבד, הם שהו בעיר במשך יום ה'יארצייט' בלא שום תנאים גשמיים מינימליים על כל המשתמע מכך. יהודים רבים שנפשם חשקה לבוא לפרוק את ליבם בתפילה ותחנונים במקום קדוש זה, התקשו להגיע מסיבה זו, או אז נרתמה קבוצת העסקנים אנשי החסד למשימה הקדושה ושכרו בסמוך לבית החיים מבנה קטן ששימש כפונדק דרכים לשיכורי העיירה, שם העמידו שתיה חמה וכיבוד קל לרווחת ציבור המתפללים.

"בשנים מאוחרות יותר קיבלו בנין סמוך ששימש עד אז כבית מלון מקומי. המלאכה לא הייתה פשוטה כלל ועיקר, מאמצים רבים נדרשו להביא למקום את כל הנדרש להפעלת ארגון 'הכנסת אורחים', אך המתנדבים לא התייאשו ופעלו במלוא המרץ למטרה קדושה זו, וכך אט אט משנה לשנה החלו יהודים נוספים להגיע להילולא לאחר שהדבר נעשה קל ואפשרי יותר, ובשנה זו כבר שהו במקום כ-15 אלף יהודים מכל רחבי העולם".

• אתגר לא פשוט הוא לשהות במשך כל ימות השנה בעיר זרה בין תושבי המקום הגויים…

ר' אהרן בחיוך האופייני לו מסביר לנו כי אכן בתחילת הדרך לא היה הדבר נעים כל כך, אך כשכל מטרתו הייתה להטיב ליהודים הבאים למקום, הוא הרגיש אט אט התקשרות למקום קדוש זו. במלאכת קודש זו רואה הוא שליחות חשובה ונעלית, וכפי שכתוב בשם צדיקים כי "הגשמיות של הזולת הינה הרוחניות שלך".

בעניין זה הוא מספר לנו כי הרבי מלעלוב זיע"א נכנס פעם למטבח הארגון בעת שהמתנדבים היו עמלים בהכנת האוכל לאלפי המתפללים, הרבי לא הסתיר את התפעלותו מדבר נפלא זה והתבטא בלשון קדשו כי במטבח זה ניתן לפעול ישועות כמו בתפילה על הציון הק', בדבריו אלו הוא המחיש לציבור כמה חשוב ענין זה של הכנת אוכל ליהודים, ובפרט במקומות נידחים אלו שעצם הידיעה שיש למתפלל את כל צרכו הדבר נותן לו ישוב הדעת להתפלל ברוגע ובמנוחה.

• איך מתייחסים תושבי המקום לכל העניין? האם היו גילויי אנטישמיות במשך השנים?

"כן", אומר לנו ר' אהרן. "בתחילה היתה פעילות קדושה זו לצנינים בעיני גויי המקום. מעטים מהם אף הציקו והשתמשו בדרכים אלימות להצר את צעדינו ולהפסיק את הפעילות כשכל מטרתם הייתה להפריע ליהודים להגיע למקום.

"אך בסייעתא דשמיא בהמשך הדרך נרגעו הרוחות, הם הבינו אט אט כי היהודים הבאים להתפלל אינם באים להשתלט על העיר ואף לא להפריע לחיי התושבים. במשך הזמן רבים מהגויים החלו אף לסייע במובנים רבים, וכך נרכשו עוד מבנים לתועלת העניין".

ר' אהרן מזכיר לנו אגב, כי בעיירה לעלוב, גם שם כידוע ראו העסקנים סייעתא דשמיא מיוחדת בכך שראש העיר ועוזריו ניאותו להעמיד לרשותם שטח גדול למטרה הקדושה.

אנקדוטה מעניינת מתרחשת מידי שנה במקום זה, ביום מסוים בשנה מתכנסים תושבי העיירה בהמוניהם למקום גדול סביב שולחנות ערוכים, יום זה נקרא בפי התושבים "יום הטשולנט" (חמין), בו מחלקים לכל תושבי העיירה חמין יהודי אותנטי. בהתכנסות זו הם רוצים להראות צעדי התקרבות ליהודים ובכך להפחית עוד ועוד את השנאה שהייתה בעבר.

פרק מיוחד הוא המתרחש במשך כל השנה בעיר ליז'ענסק. לא רבים יודעים כי אין כמעט יום בו לא מגיעים יהודים למקום, ובפרט בשבתות השנה. קבוצות רבות מכל רחבי תבל מגיעים לשהות סמוך לציון הק', וביניהם אדמו"רים ורבנים המביעים את התפעלותם מהאירוח הנפלא הכולל סעודות שבת כיד המלך, מקומות לינה נוחים ומקווה טהרה שהוקם בהידור רב לתועלת אלפי עמך בית ישראל.

בולט במיוחד היה ביקורו של האדמו"ר מבעלזא שליט"א במקום. היה זה לפני מספר שנים בסמוך לחתונת נכד האדמו"ר. הרבי נסע אז בראש אלפי חסידים לאוקראינה להשתטח על קברי אבותיו בעיירה בעלזא ולהזמינם לחתונת נכדו. לאחר מכן המשיכה השיירה בעשרות אוטובוסים לעיר ליז'ענסק שם נערכה תפילה המונית, גם אז נהנו החסידים מקבלת פנים מיוחדת על ידי עסקני ה'הכנסת אורחים', כשהרבי מבעלזא לא הסתיר את התפעלותו מכך ושיבח במיוחד את ראשי הארגון.

בהזדמנות זו ביקשנו גם לשמוע על קצה המזלג מסיפורי הישועות שיהודים בוודאי זכו לראות במקום קדוש זה.

"עצם פעילות החסד במקום", אומר לנו איש שיחנו, "היא מופת עצום בפני עצמו. במשך השנים אירעו אין ספור תקלות ועיכובים שונים בשינוע המזון או באספקת החשמל ומים למקום כפי הנדרש, אך תמיד בסייעתא דשמיא עצומה הסתדרו העניינים מכיוונים בלתי צפויים, והכל כמובן בזכותו של הצדיק הקדוש הטמון בעיירה, ובזכות מערך החסד העצום הנעשה במקום.

"מלבד זאת ישנם אין ספור סיפורי ישועות שסופרו על ידי יהודים שבאו להילולא, השנה הגיע למקום אברך שהצטרף אף הוא להגשת האוכל ואף ערך 'קידוש' מיוחד במקום. הוא סיפר לסובבים כי מספר שנים לאחר נישואיו לא זכה לפרי בטן, בשנה שעברה הוא החליט להגיע ליום ההילולא להשתטח על ציונו של הרבי הקדוש, בעת תפילתו הוא הבטיח כי אם יזכה ותפילתו תתקבל לרצון, ישתתף הוא בעצמו בפעילות החסד במקום, ואכן הוא נושע בהולדת בת שתחי' ובשנה זו הוא הגיע לקיים את הבטחתו ולהודות לה' על הנס הגדול, הוא עשה זאת בכפל כפליים והעמיד לרווחת הציבור 'קידוש' בשפע רב כיד המלך.

"אברך נוסף ששהה במקום עם זוגתו סיפר כי בשנה שעברה הוא היה עדיין רווק בגיל מבוגר יחסית, בתפילתו בציון הק' הוא הבטיח כי באם ייוושע יעשה מאמץ להגיע שוב בשנה הבאה עם זוגתו להודות על הניסים, וכך אכן היה, במשך השנה הוא התארס למזל"ט ובשנה זו כאמור הוא הגיע בשמחה לתפילת הודיה ושיתף את הסובבים בסיפורו האישי".

"אנקדוטה נוספת מעניינת", מוסיף לנו ר' אהרן, "על יהודי מסוים המתחזק בשמירת מצוות שהגיע למקום בהמלצת ידידיו להתפלל על זרע של קיימא, ואף הבטיח כי באם יזכה לפרי בטן – יקרא לילד אלימלך על שם הצדיק. בשנה שאחריה הגיע אותו יהודי וסיפר לסובבים כי אכן בחסדי שמים זכה לישועה והתכונן לקרוא לבנו אלימלך כפי שהבטיח, אך דא עקא זוגתו לא נתנה את הסכמתה לשם זה וטענה בלהט כי היא מעוניינת בשם 'עדכני' יותר. הם התייעצו עם רב מסוים שהציע להם לתת לילד אף את השם 'נועם'… שני הצדדים יצאו מרוצים, וכך זכה אותו ילד לשם נועם אלימלך"…

יצוין כי במשך הזמן הוקמו במקומות רבים ארגונים נוספים של הכנסת אורחים הפועלים אף הם בימי ההילולא בפרט ובמשך כל ימות השנה בכלל, אם זה בעיירת "מעז'בוז" שבאוקראינה, מקום מנוחת רבינו אור שבעת הימים הבעל שם טוב הק' זיע"א ותלמידיו, לשם מגיעים המוני יהודים כל העת לתפילה והשתטחות לישועת הכלל והפרט, וגם שם פועל ארגון נפלא המנוהל על ידי איש החסד המפורסם הרב ישראל מאיר גבאי הי"ו – הפועל רבות לשיקום אתרים קדושים ברחבי אירופה – וצוות מתנדבים גדול.

כך גם בעיירה בעלזא שבאוקראינה בה טמונים אדמו"רי השושלת הק' זיע"א, שם גם מתנהל מערך ענק של חסד על ידי ארגון "דרכי אבות" בראשות הרב ישראל לוי הי"ו, וכן בעוד מקומות ברחבי אירופה. עובדה זו כאמור מקלה ביותר על המוני בית ישראל העושים דרכם בקור ובשלג ובכל זמן להשתטח על הציונים הק'. פעילותם של העסקנים השונים "מאחורי הקלעים", אך כאמור מסייעת ביותר לכל הנושא של ההשתטחות על קברי הצדיקים.

לסיום אי אפשר שלא להזכיר את המעשה הידוע עם הרה"ק רבי ישעי'לה מקרעסטיר זיע"א, אשר איחר פעם ביום ראש השנה להגיע לבית מדרשו לתקיעת שופר. המוני החסידים שהמתינו לבואו של הרבי החלו לדאוג לשלומו ויצאו לחפשו. משלא ענה בביתו – המשיכו לחפשו בכל רחבי העיירה. כעבור זמן נמצא הרבי המטבח ההכנסת אורחים שהוקמה במיוחד לצורך המוני האורחים שהגיעו לעיר לשהות בצל רבם הקדוש בימי החג. הרבי עמד שם בעצמו ועסק בהכנת המזון עבור החסידים.

לפליאת החסידים הסביר הרבי בענוות חן: בזמן זה בו כולם עסוקים בסודות טמירים ועבודות נעלות הנקראים "רזא דרזין", בחרתי אני דוקא לעסוק ב"שובע ולא לרזון", כשהכול עסוקים בענייני עבודה ותפילה לפעמים נשכח מלב שעוד מעט יצטרכו האורחים אף להטיב את לבם בסעודת יום טוב דשנה. ואכן ידועה העובדה כי הרבי ר' ישעי'לה זיע"א עסק אף הוא רבות במפעל קדוש זה של הכנסת אורחים והגשת אוכל ליהודים, וכך אכן גם בעיר זו מתנהל עד היום ארגון חסד לתועלת המוני חסידים ואנשי מעשה הפוקדים את המקום ביום ההילולא ובמשך כל ימות השנה.

תגובה אחת
  1. אין על הרב הרשקוף ועל איך שהוא עוסק במצות הכנסת האורחים שלו בליזנענסק שיבורך מפי עליון ביקרתי שם עם קבוצה ואין לנו מילים להודות למארגנים

השארת תגובה