הנכים מגיבים לשר האוצר: תכניות כחלון – נטו דיבורים

בתגובה ארוכה ומנומקת פורט 'מטה הפעולה של הנכים בישראל' את ההמלצות של צוות זליכה ומפורר כמו היו אבק: "אבסורד בלתי נתפס" • "מובנת מאליה גודל האכזבה של הנכים ותחושה של מסמוס פתרון הבעיה העיקרית והמרכזית"

כסא גלגלים באוטובוס
כסא גלגלים באוטובוס

'מטה הפעולה של הנכים בישראל', פירסם הערב תגובה ארוכה ומנומקת לפרסומים של המלצות צוות 'ירון זליכה' שמינה שר האוצר משה כחלון, כפי שהם באו לידי ביטוי בימים האחרונים:

ההמלצות של צוות זליכה רחוקות מאוד מהדרישות שהועלו על ידינו

ראשית, בנושא קצבאות הנכות, ההמלצה לא נותנת מענה לדרישות שהצגנו במסגרת הצעת החוק של חברת הכנסת ח"כ נאווה בוקר הקוראת להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום שאליה הצטרפו כיוזמים 822 חברי כנסת (תקדים היסטורי של רוב מיוחס) מכל סיעות הבית, קואליציה ואופוזיציה כאחד.. וגם לא הצעת החוק של ח"כ אילן גילאון, שעברה בטרומית (עקב חסימת הווטו של כחלון בוועדת שרים להצעת בוקר) ומביעה את רצון הציבור באמצעות נציגיו בכנסת.

הצעת החוק של חברת הכנסת בוקר מונחת על שולחנה של ועדת השרים מזה כבר יותר מארבעה חודשים ושר האוצר משה כחלון הוא האיש שבמקום לקדם את הצע"ח ולהביאה לידי דיון בכנסת, מונע פעם אחר פעם את אישור ההצעה בוועדת השרים בדחיות ואמתלות שונות ומשונות. כשלאחרונה בלון הצניחה שלו למסמס את הצעת החוק היה ע"י הקמת צוות מטעמו בראשות זליכה.

בואו נתייחס רגע קט למשמעות צמד המלים: 'צוות זליכה'

מלכתחילה אנו ארגוני הנכים אפילו לא היינו חלק מצוות הדיון, לא ניתנה לנו האפשרות להשתתף בשום דיון שלו ואף לא להופיע בפניו או להגיב להמלצותיו. יתירה על כך, כל יומיים הופרחו ידיעות וספינים שקריים בכלי התקשורת על המלצות צוות זליכה כשעד עתה לא פורסמו המלצותיו, ובכך כחלון ניסה להרוויח חודשיים נוספים של מריחה. הצוות שהורכב מגורמים פוליטיים לא כלל כל גורם מטעם או שמייצג את 'מטה הפעולה של הנכים', שעומד מאחורי הצעת החוק ולא שום גורם מקצועי רלוונטי אחר. והיא מנוגדת משפטית לאמנות זכויות אדם בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. הצוות שהוקם הוא בעיקרו צוות פוליטי המייצג את שר האוצר משה כחלון ואת שר הרווחה חיים כץ, שחברו יחד וסימנו מראש את המטרה הסופית, ללכת על מתווה חלקי בלבד מדרישות הנכים, כשכל עבודת הצוות הייתה לסמן את העיגולים סביב המטרה.

הרי אפילו ירון זליכה עצמו מודה בצורך הקריטי בהעלאה מיידית ומשמעותית של קצבאות הנכות, אז איך (על פי הפרסומים התקשורתיים בנושא) המלצותיו מציעות פריסה של עוד חמש וחצי שנים שאמורות להתחיל רק בתחילת שנה הבאה (ז"א עוד כ8 חודשים). הרי מדובר פה במצוקה קיומית בסיסית של אנשים במצב של חוסר ביטחון תזונתי המקבלים קצבה של 2342 ש"ח לחודש בלבד, היעד הסופי של המלצותיו מדבר על העלאה למה שהיום הוא שווה ערך ל-75% משכר המינימום הנוכחי, הרי הפעימה הבאה של שכר המינימום כבר בדרך, ואז היא תעלה ל- 5300 ₪, וסביר להניח שהיא תמשיך לעלות במהלך התקופה. (כך שהפער יורחב מחדש) מדובר בלא פחות מלעג ובוז לציבור הנכים בישראל ולצרכיהם הקיומיים.

נרחיב מעט לגבי נושא הפער

אם בעבר קילו עגבניות עלה חצי שקל וכשהמחיר האמיר לשקל, הנכים יכלו להתגבר על עליית המחיר בצמצום הצריכה, היום הם לא מסוגלים לסגור את הפערים, אפילו אם הפער באחוזים לא יהיה של 100%, הפער הוא דרמטי בגלל הפער הכלכלי עצמו, כשכל אחוז היום הוא לא כמה עשרות אגו' בלבד, ולכן כל עליית מחירים בכל מוצר שהוא מתבטאת בסכומים משמעותיים, והפער הזה בעלות המחיה ובהוצאות הבסיסיות, מקשה על הקיום המינימלי של הנכים, בפרט אם מודעים לכך שלנכים יש הרבה הוצאות נוספות שאין לאדם רגיל. ולכן אפילו מתווה זה ללא התייחסות לפעימות ולגובה הקצבה הסופי, ללא השוואתו לשכר המינימום, יגרום לשחיקה עתידית מחודשת בקצבאות.

בנוסף על כך, הרי כיום בהצע"ח כלכליות חובה על מגיש ההצעה להצביע על המקור התקציבי להצע"ח שלו, ובטיוטת הצעת החוק של ח"כ נאווה בוקר אכן ישנה התייחסות לכך, כשהמקור התקציבי הינו כספי הביטוח הלאומי, כשהיום המוסד לביטול"א מסיים כל שנה בעודף תקציבי של מעל ל 4 מיליארד ₪ ועד כה כבר נצברו בקופתו עודפים של כבר 235 מיליארד, כשאלו נושאים ריבית של מעל ל- 7 מיליארד ₪.

אולי זליכה טוב בתרגילים חשבונאיים, אבל הנכים אין להם זמן ואפשרות להתעסק בתרגילים חשבונאים, הם-אנחנו נדרשים לפתרונות אמתיים כי אנו עוסקים כאן בדיני נפשות ממש!

תעסוקת נכים?!

80% אחוז מהנכים שמקבלים קצבאות נכות, מצויים במצב של 100% חוסר יכולת עבודה. גם המיעוט שבמיעוט מקבוצה זו ומדובר באחוזים חד ספרתיים בודדים, שעובד משתכר מסוגל לעבוד במשרות חלקיות ביותר כשרמת השכר היא בין 20% ל 80% משכר המינימום, רובם במשרות ציבוריות או בשוק החופשי – ע"י מה שהאוצר מאפשר את מה שהוא מכנה – 'תעסוקה נתמכת', שזו בעיה מורכבת בפני עצמה, ברי לכל בר דעת שהשתכרות שכזו, בצרוף לקצבה אינה מאפשרת יכולת התפרנסות שוויונית וראויה ובגובה השכר החציוני.

נכון, אין מחלוקת על כך שראוי וצריך לעודד את ה-8% מהנכים שנמצאים ברמת אי-כושר-חלקי שכיום עדיין אינם מועסקים, להשתלב יותר בתעסוקה, ולכן נכון להסיר את המכשלה הזו שלוקחת מנכים עובדים חלק מקצבתם בגין עבודה אבל האם זה מידתי להשקיע בנושא זה כ-30% מעלות המתווה במחיר של השארת של ציבור של יתר ה-190 אלף נכים במצוקה קיומית, לא ולא!

צוות זליכה מתקשה להבדיל וליצור הפרדה בין כספים שהם השקעת האוצר שמקורם תקציבי שהולכים במתווה לסיעוד ופתרונות דיור ולהסכם הניידות (כמו אצל אוכלוסיות אחרת).לבין כספים שנועדו לקיום עצמו של מזון, ביגוד, תרופות, טיפולים (שחלק ניכר מהן אינו כלול בסל התרופות או רק באופן חלקי בלבד) וכיו"ב, שכאמור מקורן אמור להיות מכספי הביטוח הלאומי עצמו, ולפי המלצותיו רק כ-2 מיליארד ₪ יועברו לקצבאות הקיום זאת בשעה שקיימים עודפים שנתיים של כ-11 מיליארד ש"ח בכספי הביטוח הלאומי. כך שמובנת מאליה גודל האכזבה של הנכים ותחושה של מסמוס פתרון הבעיה העיקרית והמרכזית.

לסיכום – נזקי הממשלות בעבר, המאבק הציבורי, התקשורתי, הפרלמנטרי, והמשפטי

הרי הממשלה ב2,005 היא זו שיצרה את החסמים, שמכונים 'חוק לרון', המונעים מנכים את התמריץ לצאת ולעבוד היות שקצבתם תיפגע. לא רק זאת אלא את יתר המלצות הוועדה שהיו אמורים לסייע לנכים, הממשלה לא יישמה וזאת לאחר 4 שנות דיוני וועדה. זאת לאחר פגיעות חוזרות ונשנות בקצבאות הנכות של הנכים שהחלו כבר ב-1,986. כל פעם מחדש נמצא הגורם הבעייתי התורן שפוגע בזכויות הנכים, ואנו לא ניתן שהדבר הזה יקרה יותר. לא באמצעות אמצעים פסולים של פיצול בין הנכים או קניית חלק מארגוני הנכים.

לצערנו עקב חוסר הבנה והתמצאות של הציבור הנכים עצמו ובוודאי של הציבור הרחב, מנצל שר האוצר משה כחלון את הקשרים והכוח הרב שלו במרבית כלי וערוצי התקשורת המסחריים, שבאים ליבי ביטוי בספינים והדיסאינפורמציה בנושא המופרחים חדשים לבקרים כל העת. כשאנו כמובן לא מצליחים להשמיע את קולנו בזירה הציבורית, עד שיצאנו בלית ברירה לשביתת רעב ולשורת הפגנות ברחבי הארץ, רק פה ושם ובעיקר ברשת החברתית. אולם כעת קיים כבר שיפור מסוים כשבשידור הציבורי ומעט בפינות נוספות אנו מצליחים יותר אט-אט להשמיע לציבור את קולנו ואת הנתונים האמתיים.

זהו אבסורד בלתי נתפס שעדיין לאחר יותר מ25 שנות מאבק של נכים ונכות במדינת ישראל ששילמו כל חייהם כספים ביטוחיים לקופת הביטוח הלאומי הם נעשקים, הרי אנחנו לא מדברים פה אפילו על הכספים למפרע אלא מעתה ואילך. ולשמחתנו ולמזלנו, הפעם מרבית חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כולל מרבית חברי הממשלה עצמה הצהירי כי לא יאפשרו למחדל הזה להמשיך להתקיים.

ואם זה כן מה שהיה קורה, ואנו מאוד מקווים שזה לא מה שיקרה, תמיד קיימת עבורנו האופציה לגשת ולעתור לבג"צ ולבית המשפט הבינלאומי בהאג, ואני מניח ששום ממשלה שפויה לא תאפשר לביזיון הלא הכרחי הזה להתרחש בעת כהונתה. אך עד כה שר האוצר משה כחלון, ממש מניע ודוחף אותנו לשימוש באפיק זה, ואנו מצפים ומקווים כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אכן יעמוד בהבטחתו כלפינו וימנע את המבוכה הזו מלקרות.

השארת תגובה