הכול אישי • נתניהו והתקשורת במחול שדים

הכלכלה בשיאה, הביטחון במצב אידיאלי, ובכל זאת התחושה כל הזמן שרע פה ושחייבים להחליף את ראש הממשלה • האמנם? ואולי הבעיה העיקרית היא מחסור באידיאולוגיה?

orig_749158CC8DD24D7F9CB19291B6946313
orig_749158CC8DD24D7F9CB19291B6946313

בליל הסדר הממשמש ובא, נשב ״כולנו מסובים״. בשאר ימות השנה אנו יושבים ״בין יושבים ובין מסובים, הלילה הזה, כולנו מסובים״. והשאלה, באם יש פלוס בלשבת ״מסובים״? מה מונע מאתנו כל השנה לשבת רק ״מסובים״?

התשובה: לשבת מסובים, זה אולי מלכותי, מרשים, אך לא תמיד נוח. לשתות 4 כוסות בהסיבה, זה דרך חרות, אך ״קשה הדרך לחרות״ כפי שכבר קבע מנחם בגין.

לכהן כראש ממשלת ישראל זה תפקיד קשה, מתיש, לחוץ ובעיקר כפוי טובה. סקרים משמאל, שקרים מימין, עיתונאים מלמעלה ומלמטה, מציצים מלפני הפרגוד ומאחוריו, ״עלי היו כולנה״.

זה לא מונע מרבים וטובים לחלום על התפקיד, בהקיץ ובחלום. סיכויי רוב רובם להגיע לתפקיד המיוחל, כסיכוי שלהם לזכות בפיס. אולי פחות. חלום השררה, כוח השלטון, עצם המעמד של 'להיות מועמד'. רצון לחלום על הפרס הגדול בכדי לזכות בפירור מעוגת השלטון. אלו הקווים המנחים את המועמדים מטעם עצמם ואלו שאוחזים בקרנות המזבח. עליו הם הקרבן.

רוה״מ בנימין נתניהו מכהן בתפקידו שמונה שנים ברציפות, בשלוש קדנציות, ועוד ממלכתו נטויה ויציבה יחסית. לפני כן כיהן בתפקיד 3 שנים. סה״כ 11 שנה. אתה מביט בו ורואה את קמטי הדאגה, מפרצי השיער והשיער שהכסיף מלילות ארוכים של דאגה ואחריות. רק בעיניו אתה עדיין רואה את הזיק השובב שאומר ומתריס, קדימה, עוד ארוכה הדרך, ישחקו הנערים לפני.

בנימין נתניהו ראש ממשלה טוב. המצב הביטחוני בקדנציות שלו מצוין. למרות ה'סמי אינתיפאדה' או 'אינתיפאדת הסכינים' כפי שהיא מכונה, הכי פחות נפגעים ברחוב ובקווי הגבול בדרום ובצפון.

ברמת הגולן, שומעים את הקולות, רואים את האש והעשן, אך מעבר לקו הגבול כמעט ואין זליגה לתוככי ישראל, גם כשקרה וקורה זה בטעות, התגובה חדה ומהירה, למען ישמעו ובעיקר יראהו.

החיזבאללה ומנהיגו הרברבן חאסן נסראללה, מדבררים עצמם למוות. שיירות נשק שובר שוויון ואמצעי תקיפה מתוחכמים מופצצים מהאוויר, מעשה שיגרה. אין פוצה פה ומצפצף. בביירות יחשבו 7 פעמים לפני שיאפשרו לחיזבאללה להילחם בישראל ולהרוס את מדינת הארזים והתשתיות מחדש.

בדרום, הגבול החמאסי שקט כפי שלא היה שקט מעולם. ההתגרויות מיוחסות לארגונים מיליטנטיים קטנים. החמאס סופג את העונש ומבליג. כשליט וריבון ברצועה יש מחיר שצריך לשלם.

מבחינה כלכלית מעולם לא היה פה כל כך טוב. היצוא פורח, לענף התעשיות הצבאיות הצטרפו בגדול תעשיות ההייטק והלואו-טק.

השקל הוא המטבע היציב והחזק בעולם. כלפי כל המטבעות, דולר, אירו, פרנק שווייצרי, לירה שטרלינג. הוא עלה חדות בשנים האחרונות. גביית המיסים מפתיעה לטובה ומאפשרת הנחות והוספת נקודות זיכוי לאוכלוסייה החלשה והבינונית. מדיניות השמיים הפתוחים, מאפשרת למאות אלפי ישראל לבקר בכל מקום, בכל זמן ובזול. כסף גדול מושקע בתשתיות ופיתוח מערכת הכבישים, מחלפים וגשרים, גם ביחסי העבודה במשק יש רגיעה! למעט בעת האחרונה על רקע הבחירות להסתדרות.

ראש הממשלה וראשי המדינה אורחים מבוקשים בבירות העולם, שם היו אורחים לא רצויים לא לפני הרבה זמן. משלחות של אנשי עסקים סובבות עולם, קשרים נרקמים, חוזים נחתמים, מדינת ישראל מתפתחת וצומחת.

באם הכול כל כך טוב, אז למה מרגישים פה רע?

ראש הממשלה טוען שהוא אינו רודף את התקשורת! התקשורת רודפת אותו. אשרי המאמין. הכול בעיני המתבונן.

במדינת ישראל קיים מעמד, של אנשים שגנבו להם את המדינה, נחלת אבותיהם. ישנם ויכוחים אידיאולוגיים בין ימין לשמאל וגווני המרכז, במהלך השנים הנבדלים והניואנסים דהו כמעט לחלוטין. מהמפלגות האידיאולוגיות נשארה רק הקליפה האישית ותו לא. כמעט כל אחד יכול להיות בכל מפלגה וסיטואציה. לא רק ציפי ליבני מוציאה שם רע לכלנתריזם, איווט וביבי צלופחים חלקלקים שנוח להם בכל מדמנה וביצה. עם החרדים ובנט ועם לפיד ומרץ!

תורות שני מדינות לשני עמים וישראל רבתי מהים ועד הירדן, מתחלפות לפי עונות השנה, צרכי הקואליציה, הקריצות מוושינגטון והרמזים מבג״ץ. הכול אישי, נהנתני, לא אמיתי. פלסטיק. טובת העם והמדינה? סיסמאות מספרי ההיסטוריה. את זה כולם חשים ומרגישים. המועקה באוויר.

השמאל התקשורתי קידש מלחמת עולם על נתניהו ומשפחתו, שעוזרים להם ככל יכולתם להגביה את הלהבות. סאגת התאגיד עולה על כל דמיון פרוע וחולני. ואף על פי כן, סקרי דעת הקהל מלמדים שהקואליציה הנוכחית הינה הרוב ונתניהו המנהיג המועדף.

המלחמה והויכוח אינם על העיקרון והדרך, אין עקרונות. פסו אנשי אמנה ואמונה. במצב שכזה ״חטוף ואכול״ כל זמן שאפשר. ב״ה אפשר, אז למה לא נתניהו? טוב ציפור ביד משני ציפורים על העץ. בנימין נתניהו ציפור זמר מוכרת. לעיתים צורמת, לעיתים, מעצבנת, אף פעם לא שותקת. היא לא המציאה את הגלגל, אבל דואגת להיות עליו. כיום זה מה שחשוב. חג שמח.

השארת תגובה