אל תאגיד נגיד • מערכת בחירות מוקדמת כבר לא תהיה

גם נתניהו וגם כחלון צודקים בטענות, לכן מציאת פתרון מוסכם היא האפשרות היחידה לסיום המשבר

kan_logלוגו תאגיד
kan_logלוגו תאגיד
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

פסח בפתח, כבר אי אפשר להתעלם מכך. הרשתות מלאות במוצרים כשרים לפסח, כולל כאלו שגורמים להרגיש פחות ופחות את החג, בחיקויים היצירתיים למוצרי החמץ. בחנויות הבגדים הסתיימו הסיילים של סופ-עונה והכל כעת בגווני האביב הפסטורלי, אך המחיר פחות פסטורלי. מהמרפסות משתלשלים וילונות ומצעים, על החבלים בובות תלויות, אבל הפעם לצרכי ניקיון ולא דמויות חיילים או עמלק, להבדיל כמובן. לוחות המודעות קורסים מרוב פרסומים. הודעות על מכירות מרוכזות והרשמה לקמחא דפסחא, לצד מודעות על בחורים חרוצים שמנקים בתים וחדרי מדרגות לכבוד החג וכמובן מועדי הגעלת כלים.

אפשר להמשיך ולתאר בלי סוף, אך תקצר היריעה והעורך יחתוך את ההמשך בכל מקרה. אבל כמו תמיד מסתבר שאין חדש תחת השמש. היה מי שבחר ללקט מקורות המעידים על ניקיונות לפסח אצל גדולי ישראל וציטט מתוך כתביהם, טקסטים 'מטלטלים'. השו"ת נודע ביהודה (מהדורה תניינא, אורח חיים, סימן נז) כתב: "ונוסף לזה אין לי מקום פנוי ואני מטולטל מחדר לחדר ומזוית לזוית כי מגרדין הכתלים ומכבדין את הבית לכבוד החג. לכן אני בא בקצרה מה שנראה לעניות דעתי". גם בשו"ת חתם סופר (חלק א, אורח חיים, סימן קלו) מתוארת הסיטואציה: "היותי חוץ לחדר לימודי כי גרשוני נשים צדקניות המכבדים ליום טוב של פסח על כן לא יכולתי להאריך ככל הצורך". בחלק אחר כותב החתם סופר (חלק ו, ליקוטים, סימן ל): "יקרת מכתבו הגיעני בימים האלו ימי טלטולא דגברא דהני נשי דידן מפנים חפצים מזוית לזוית אפילו ספרים אינם מוכנים לי לעיין". לגזור ולשמור לכל המתלונן.

===

חוויית הפסח אכן ממלאת את הבית וגם את החוץ. יהודים המגיעים מחו"ל מטיילים מוקסמים ברחובות השכונות החרדיות ונהנים להרגיש את פסח באוויר – כל עוד אין הפגנות שחוסמות את הדרך ואת קנה הנשימה – זה חג שלא ניתן לפסוח על ההיערכות אליו. לקנות ולנקות ולסמן וי על רשימת המטלות הארוכה כמעט כאורך גלות מצרים. העצבים מתוחים וכל גרגיר – במקום הלא נכון – יכול להיות הקש ששובר את הגב, בנוסף לעבודות המייגעות ששוברות אותו באמת.

לעתים זה יכול להיות אפילו אם מישהו מבני הבית מעז לקחת מהאריזה ספוגית לסיבון כלים בצבע אדום ולהשתמש בה בכיור החלבי, רחמנא ליצלן; או לבלבל בין חומר לניקוי כללי, לחומר עוצמתי לניקוי משטחים. אם מרוב עייפות גיהצת את החולצה, ואת הפס בשרוול כמיטב יכולתך 'גהץ היטב היטב גהץ' השקעת וטרחת להדגיש במיוחד, אך בסוף גילית שהחולצה הפוכה, אל דאגה, זה רק עוד אחד מסימני החג.

===

חג מלא סימנים, אך במקום להתעמק בחשיבות חג החירות, במקום להיערך אליו גם מבחינה רוחנית ולשמוח בגאולה הגדולה, אנו מתעמקים באחוזי החומר הפעיל ובתורנות השמירה על הילדים בגינה הקרובה. אפשר לראות בזה פרופורציה בהתאם לטיימינג ולקבל בהבנה. יותר נכון לומר חוסר פרופורציה. מסתבר שזה לא כך רק בבתים הפרטיים שלנו. מפתיע לגלות כי ממשלה המנהלת מדינה קטנטנה, המוקפת אויבים, מלאת אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים, מוצאת לנכון בכל התקופה האחרונה לנהל סדר יום סביב הסוגיה – החשובה, אך לא ברמת פירוק ממשלה – של תאגיד השידור הציבורי (כאן), בשל חילוקי דעות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר האוצר משה כחלון.

התקשורת עוקבת במתח, ומדווחת כי לאחר נתק מוחלט של עשרה ימים, נועדו השניים במשך כמה פגישות והגיעו בשעטו"מ לפתרון "משבר התאגיד". המתווה המסתמן הוא הטמעת חטיבת החדשות של רשות השידור הקמת ועדת איתור בראשות שופט לבחירת דירקטוריון ודחייה במשפחה שבועות את תחילת השידורים.

אז נגיד שזה באמת חשוב ומהותי, ורוצים לדאוג לעובדי רשות השידור ולמשפחותיהם, למנוע פיטורים ואבטלה; מצד שני, לדאוג להקמה של תאגיד ציבורי חדש, בועט ומרענן. קצת נשמע כמו הסיפור ההוא שהרב אמר לכל אחד מהצדדים: "אתה צודק!" אדם שלישי שעמד מהצד ניגש לרב ושאל איך זה ייתכן ששניהם צודקים – וזה שווה משבר כזה בממשלה – אמר לו הרב: "גם אתה צודק!" מי שכבר דמיין מערכת בחירות מוקדמת, יכול לחזור לשגרה. לפעמים צריך להקשיב למי שאמר אל תאגיד נגיד.

===

מהר מאוד מגיעה תזכורת על הסוגיות החשובות באמת. שחרורו בעסקת טיעון של אחד ממשתתפי הלינץ' ברמאללה. מחבלת מנסה לדקור שוטרים בשער שכם ומחוסלת. איומים על פיגועים מציפים אותנו מכיוונים שונים. החמאס בעזה מאיים על נקמה בעקבות חיסול בכיר הארגון מאזן פוקהא. המטה ללוחמה בטרור הוציא אזהרות מסע שונות ביניהן אזהרה חמורה הקוראת לישראלים לצאת מסיני ולהימנע מלהיכנס לחצי האי. החשש העיקרי מבוסס על מידע מודיעיני ובשל איומים קונקרטיים של דאעש על פגיעה ביהודים בסיני. גם התיירים היהודיים בירדן ובטורקיה מוזהרים. למעשה, ההמלצות הן כמעט בכל רחבי העולם לשים לב, להיות בערנות מוגברת ולהתנהל על פי הכללים.

===

בארה"ב הושבע השגריר הראשון של הממשל החדש, עו"ד דייוויד פרידמן – ידידו הטוב של הנשיא טראמפ – לשגריר ארה"ב בישראל. בטקס ההשבעה, כשהוא חבוש כיפה, ידו על התנ"ך, והוא 'מצהיר' ולא נשבע, נפתח עידן חדש ופרו-ישראלי, עם רצון להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, אך גם עם הרצון להגיע להסכם עם הפלסטינים.

גם ניקי היילי, שגרירת ארה"ב לאו"ם, פותחת בהצהרה ברורה וחד משמעית לטובת ישראל ומבטיחה להיות שם בשבילנו. לו יהי.

הנשיא שלנו, ראובן ריבלין דחה השבוע את בקשת החנינה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, עם זאת הבהיר כי אם ינוכה ממאסרו של אולמרט שליש, הוא ישקול לבטל את ההגבלות שעדיין יחולו עליו בתקופה זו, ויאפשר לו בכך לפתוח דף חדש יותר בקלות.

===

לאחר סיום ספר שמות במעמד קבלת התורה, חוקיה ומשפטיה, ובניית המשכן וכליו, מתחילים אנו דף חדש, ופותחים את ספר ויקרא – תורת כהנים והקרבת הקורבנות. בפרשת השבוע מפורטים מהם הקרבנות לאדם אם יחטא, וגם "אם הכהן המשיח יחטא" או "ואם כל עדת ישראל ישגו". הכל בלשון אופציונלית "אם". רק בתיאור קרבן הנשיא נכתב "אשר נשיא יחטא" רש"י מביא את המדרש שזה מלשון 'אשרי'. אשרי הדור שהמלך מודה בשגגתו ורוצה לתקן את מעשיו. לפי הזוהר לא נאמר אם נשיא יחטא, אלא "אשר נשיא יחטא", לפי שזה שכיח מאד וכמעט וודאי הוא הדבר שנשיא יחטא, מכיוון שבגלל הממשלה הנתונה בידו הריהו בא לכלל יהירות ומזה לכלל חטא.

דבר זה – אמר רבי נטע זצ"ל מחלם – מרומז בראשי התיבות של המילים אשר נשיא יחטא, שהם: אני. חטאו של הנשיא נובע מזה שהוא בא לכלל יהירות ואומר אני ואפסי עוד. אבל אם הוא מכיר בעוונו, יש לו דרך לכפר ולהישאר נשיא, ועל שליש ורביע, לא שמענו.

===

השבוע צוין "יום המעשים הטובים", באירועים ובפרויקטים חביבים של חסד, אפילו המשטרה השתתפה וחילקה דו"חות תנועה חיוביים לנהגים הנוסעים כחוק. אנשי החסד האמיתיים לא ממש מציינים את היום הזה. החסד שלהם נעשה מסביב לשעון, בלי חגיגיות, חלק מהשגרה היומיומית, תשאלו את מי שמכיר את ר' חונה דייטש.

בימים אלו, בנוסף לעומס המשימות שיש לכל אחד, אנשי החסד וארגונים רבים מגבירים את הפעילות השגרתית, ולוקחים על עצמם כמטרה לדאוג לכל הנצרכים. מדהים לראות את ההתגייסות להאיר עוד בתים, לארח בודדים ומשפחות, לדאוג לבגד, לנעליים חדשות וכמובן לקמחא דפסחא.

רבים בתקופה הזאת מאווררים ומחדשים את הבתים בריהוט ואביזרים. הרשתות החברתיות והעיתונים השכונתיים, מלאים במודעות ובהודעות של ריהוט, חפצים וביגוד למסירה לכל דכפין. אם גם אתם מעוניינים להצטרף לשרשרת הנתינה, פתחו את הלב ואת העיניים ובדקו לפני שאתם זורקים, אולי אתם יכולים לשמח משפחה במה שמיותר לכם. קבוצות חסד ואנשים טובים באמצע הדרך דואגים לתווך בין מוסרי חפצים לבין מי שזקוק להם, ומשמחים בעת אחת את מי שמעוניין להוציאם מביתו, וגם את מי שמצפה לקבלם לביתו. זה נהנה, זה אינו חסר והשמחה רבה, אביב הגיע פסח בא!

ובנימה אופטימית זו, אסיים.

השארת תגובה