"מהדורת פרידמן": פרופיל לדמותו של "הבונה ממונטריאול" הערשי פרידמן

בגיל 5 הוא רכש מכשירי כתיבה מסיטונאים במחיר מוזל ומכר אותם לחבריו, בגיל 13 רכש דברי מאכל והיה מוכר לפועלי בניין בתוספת 'עמלה', בגיל 15 כבר התקין מכונות אוכל באתרי בנייה וגזר רווח נאה לכיסו. הערשי פרידמן הוא איש עסקים מגיל קטן וכיום מקיים פעילות עסקית בהיקף של מיליארדי דולרים. פרידמן מומחה בניצול הזדמנויות: הוא רכש את חברת הבשר שהייתה בבעלותו של רובשקין בחצי מחיר ואת חברת הנדל"ן 'אזורים' ברבע מחיר. עם הכסף הרב שהרוויח מעסקאות אלו, הוא ייסד את 'מהדורת פרידמן' בספרי התלמוד. וגם הוא מודה: שתי הפעמים בהם הפסדתי כסף, היו כשלא הקשבתי להוראותיו של רבי דוד אבוחצירא

resized_DSC_0649
resized_DSC_0649
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

 

העובדים באתר הבנייה במונטריאול שבקנדה לא ציפו למחזה שנגלה לנגד עיניהם: נער בן 13 שוטט לבדו באתר הבנייה ובחן את הכלים הרבים שהיו פזורים סביב. היו אלו שנות השישים, אמצעי הבטיחות עדיין לא היו נפוצים, והעובדים שחששו שהנער ייפגע, ביקשו ממנו להתרחק. אך הנער, לו קראו הערשי פרידמן, הציע להם הצעה מפתה: תנו לי כסף וארכוש לכם ארוחת צהריים. העובדים שבלאו הכי היו מותשים מהעבודה המפרכת, שמחו על ההצעה הנדיבה והפקידו בידיו את כספם.

וכך היה, חיש מהר שלף הערשי דף ועט והחל לרשום את הזמנותיהם של העובדים. זה רצה פיצה, ההוא רצה נקניקיות והיה גם מי שהזמין באגט. עם הרשימה בכיסו, שם הערשי את פעמיו לעבר הסופרמרקט השכונתי ורכש את הזמנותיהם. לאחר דקות ספורות חזר הערשי כשידיו עמוסות על טוב, העובדים הודו לו מקרב לב ושלחוהו לביתו. למחרת הופתעו העובדים לגלות כי המשלוחן הצעיר חזר שוב והביע את נכונותו לבצע עבורם את השליחות.

לאחר מספר ימים, ברגע שהבינו כי כוונתו לשוב מידי יום, העניקו העובדים 'טיפ' לנער הצעיר שחסך להם מידי יום את הבאת המוצרים מהסופרמרקט השכונתי. וכך חלפו להם מספר חודשים, הערשי היה אוסף את הטיפ מידי יום ובשעות הערב היה פודה גם את הבקבוקים בהם השתמשו העובדים. לאחר תקופה, כאשר הצטבר ברשותו סכום כסף, רכש הערשי מכונות חשמליות בהם הניח מוצרים לטובת העובדים כאשר הוא גוזר רווח נאה לכיסו.

אלו היו צעדיו הראשונים של הנגיד הערשי פרידמן בעולם העסקים. פרידמן, בעליה של חברת הנדל"ן 'אזורים', נחשב כיום לאחד מאילי ההון החרדים הבולטים. "מגיל קטן קראו לו איש עסקים", מספר אהרן, אחד ממכריו. "תמיד היו לו אינטואיציות נכונות שבאו לידי ביטוי בעסקי ענק שניהל מאז ועד היום". אהרן גם נזכר בעסק מוקדם יותר שניהל פרידמן. "בתור ילד בן 5 שנים, הוא היה הולך לסיטונאים של מכשירי כתיבה, היה קונה קופסאות מחקים, מחדדי עפרונות ועוד מוצרים והיה מוכר אותם כפול משווים בקרב מכריו".

פרידמן (67), נולד במונטריאול למשפחה חרדית. הוריו היו ניצולי שואה שעלו מאירופה לאחר המלחמה והחליטו להתיישב בקנדה. אב המשפחה ייעד את שלושת בניו לגדולות ובבעלותו היה מפעל טקסטיל מקומי. כאשר פרידמן הצעיר הגיע לגיל 10, התרחש אירוע ששינה את חייו. אביו עבר תאונת דרכים קשה והיה מאושפז בבית החולים שנים ארוכות.

"המשפחה התחילה להתרגל להיעדרו של האב, ולכן אמו נאלצה לשהות יותר בעסק המשפחתי ולא היה באפשרותה לבלות את מרבית זמנה עם הילדים". לבינתיים, האב שוחרר והיה רתוק לכיסא גלגלים, מה שלא אפשר את עבודתו הסדירה.

כך חלפו להן שנות ילדותו. כשהיה בגיל 13 בלבד, נשלח הרשי לישיבת 'נר ישראל' בבולטימור שם למד כשנתיים ובגיל 15 המשיך לישיבת 'בית שרגא' במונסי, גם שם למד כשנתיים. "השנים הללו עיצבו את סולם הערכים שלו", אומר אהרן. "עד היום יש לו הערכה גדולה ללומדי תורה והוא מסייע לכל בקשת עזרה המופנית אליו, הרבה בזכות היסודות שהוא קיבל במהלך שנות לימודיו בישיבות".

בגיל 17, לאחר 4 שנות לימוד בישיבה, נכנס פרידמן לניהול העסק המשפחתי שכאמור פעל בתחום הטקסטיל. "הוא הסביר פעם מדוע בחר להיכנס לעסק המשפחתי בגיל כל כך מוקדם", אומר אהרן. "הסיבה המרכזית הייתה בכדי לאפשר לאחיו להמשיך בלימודיהם. ואכן, באותה תקופה אחד מאחיו קיבל סמיכה לרבנות. וסיבה נוספת היא לאפשר לאמו לנוח ולבלות בביתה ולא לנהל את העסק". המשיכה של פרידמן לתחום הייתה מובנת, "הוא תמיד אוהב לספר את הסיפור של הביזנס שהוא עשה כשהיה קטן. מגיל קטן הוא ספג שהוא איש עסקים וכשהגיע לגיל 17 החליט ליישם את זה".

במקביל לניהול העסק המשפחתי, למד פרידמן מידי ערב משפטים וחשבונאות ולאחר כמה שנים, עם סיום לימודיו, החל להרחיב את העסק ולהפוך אותו למעצמה מקומית. "מספר העובדים הוכפל, ההזמנות גדלו והייתה פריחה גדולה באותם ימים בעסק", אומר אהרן. "וכל זה כמובן כשהוא בגיל 20 בלבד". וכך חלפו להם השנים במהלכם העסק צמח והתפתח. "באותם שנים הרשי רצה לפנות לתחומים נוספים, לא רק בעסקי הטקסטיל". ואז באה ההצעה מחברת טקסטיל גדולה שביקשה לרכוש את המפעל המשפחתי. פרידמן סירב, אך לאחר משא ומתן עיקש, הוא מכר את החברה תמורת רווח עצום.

בגיל 32, החליט פרידמן בעצת כמה מידידיו העסקיים, לרכוש בכסף שהיה ברשותו חברה בתעשיית הפלסטיק שעסקה באריזה לבתי עסק גדולים בארה"ב. "החברה הייתה על סף פשיטת רגל, והרשי קיבל הצעה משתלמת מאוד לרכישתה", אומר אהרן. הוא פתח במשא ומתן עם כשבסיומו הוא רכש את החברה מידי בעליה. תוך שנים הפך פרידמן את החברה לסיפור הצלחה כאשר איחד אותה עם חברות נוספות אותם רכש ושעסקו בתחום האריזות. "סך הכל באותם שנים הוא קנה לא פחות מ-12 חברות אריזה שהעניקו שירות בין היתר ל'פפסי', 'נסטלה' וחברות שוקולד מהמובילות בארה"ב".

בריאיון לפני מספר שנים העריך פרידמן כי חברות האריזה בבעלותו נחשבות לספק העיקרי בצפון אמריקה. "אם משווים אותנו לכל החברות בארה"ב וקנדה, אנחנו הגדולים ביותר בצפון אמריקה", אמר פרידמן למראיין מ'ג'רוזלם פוסט'. ואכן, החברה שבבעלותו שלטה על נתח משמעותי בשוק האריזה ונחשבה לאחת המובילות בתחום.

הרפתקן עסקי מושבע

הרשי פרידמן לא נרתע מהרפתקאות עסקיות. כך היה בשנים בהם רכש חברות אריזה נחשלות והפך אותן לסיפור הצלחה, אך גם מקורביו נדהמו כאשר בשנת 2009 החליט לרכוש את חברת הבשר "אגריפרוססורס" האמריקנית. "אגריפרוססורס" הינה חברת בשר שהייתה בעבר בבעלותו של איש העסקים החרדי שלום רובשקין. בחברה, כך על פי רשויות החוק בארה"ב, נעשו עבירות על החוק במגוון תחומים. החל מהפרת דיני עבודה וכלה בהאשמות חוזרות ונשנות על התעללות בבעלי חיים.

בשנת 2008 פשטו רשויות החוק על המפעל ועצרו כ-400 פועלים שהתבררו כמהגרים בלתי חוקיים, מה שהביא להפסקת הייצור במפעל. מאוחר יותר המפעל נסגר באופן רשמי ובעליו, שלום רובשקין, הורשע ב-86 סעיפים של הונאה בנקאית והלבנת הון והושלך ל-27 שנות מאסר בכלא האמריקני. שנה לאחר מכן עמד המפעל בפני מכירה פומבית ומי שקנה היה לא אחר מהערשי פרידמן שהציע את הסכום הגבוה ביותר עבורו. חודשים ספורים לאחר מכן, חודש הייצור במפעל תחת המותג "Agri Star".

עם חידוש הייצור, השקיע פרידמן מיליוני דולרים במיתוגה מחדש של החברה, בהתקנת מערכות למניעת ההתעללות בבעלי חיים ובשכירת פועלים חוקיים. "הוא השקיע שם זמן רב בבניית המערכת מחדש", אומר אהרן ומציין כי לאחר הפרשה שהסעירה את הרוחות בארה"ב, עמד המפעל תחת שבע עיניים מצד השלטונות וארגונים למניעת צער בעלי חיים. "היה על המפעל פיקוח הדוק ביותר והיה קשה יותר לבנות הכל מהתחלה. הערשי אפילו הסכים למנות במפעל נציג מטעם החוקרת טמפל גרנדין הנחשבת לגורו בכל מה שקשור להתעללות בבעלי חיים".

בריאיון עמו טען פרידמן כי ההשקעה במפעל לא הייתה ממניעים פיננסיים. "אחרי שרובשקין נכלא", אמר פרידמן. "התקשרו אלי הרבנים ואמרו לי: 'איננו יכולים להניח לחברה חרדית אחת לשלוט בשוק העופות הכשר בצפון אמריקה'. הם ביקשו ממני לקנות את המפעל ולחדש את הייצור בו. זה לא נעשה למטרות רווח, זה נעשה בכדי לשרת את הקהילה היהודית. אמנם אני לא מפסיד כסף, אבל גם לא מרוויח הרבה כסף". פרידמן סיפר כי היה היבט נוסף, "לאחר שהמפעל נסגר, מחירי הבקר הוכפלו. לאחר שרכשנו את המפעל, המחירים חזרו לשפיות".

הפריצה: רכישת 'אזורים'

הערשי פרידמן לא החזיק בעבר בעסקים רבים בישראל, אך בשנת 2011, ביצע עסקה שהפכה אותו לידוען מקומי ואורח קבוע במדורי הכלכלה בתקשורת. היה זה כאשר רכש את חברת הנדל"ן 'אזורים'. החברה קיימת עשרות שנים ונחשבת למותג ישראלי האחראי על בניית עשרות מבני ענק ברחבי הארץ. בשנים שקדמו לרכישה, היא נקלעה לקשיים בעקבות ירידת ערך מניותיה ופעילות שגויה שנעשתה בה, ובשנת 2011 החליט פרידמן לרכוש אותה תמורת 300 מיליון שקלים ולנסות לשקם אותה מחדש. הניסיון הצליח, יש שיאמרו הרבה מעבר למשוער.

מאז כניסתו של פרידמן, מכרה החברה את השקעותיה הרבות בתחום הנדל"ן המסחרי, והתמקדה בעיקר בנדל"ן למגורים. "הוא התחיל לעבוד מחדש על החברה", אומר אהרן. "הוא פיטר כמה עובדים, והחל למכור נכסים מסחריים. מה שהיה מחוץ לישראל, הוא מכר, אבל לא במחירי הפסד". המכירה המפורסמת באותם ימים הייתה של קניון עיר ימים בנתניה שהיה מנכסיה המרכזיים של החברה, "המכירות האלו הכניסו לחברה הרבה כסף נזיל וכך הם יכלו להשקיע בעיקר בנדל"ן למגורים".

את ניסיונו בנדל"ן הישראלי הוא רכש עוד שנים קודם לכן כאשר בנה את מגדל היוקרה "בארי נהרדעא" בתל אביב הנחשב לאחד הבניינים היוקרתיים בישראל ודירה בו יכולה להגיע לסכום של 100 מיליון שקלים. את ניסיונו זה הוא יצק לחברה שרכש זה עתה, "צריך להבין שהוא קנה את 'אזורים' על סף פשיטת רגל, והפך אותה לסיפור הצלחה בגלל שהתרכז בנדל"ן למגורים", אומר אהרן.

פרידמן רואה בפעילותו בתחום הנדל"ן הישראלי, גם מניע אידאולוגי, "מה שאנחנו מנסים לעשות זה להביא כמה שיותר יהודים לישראל. כשתושב חו"ל קונה דירה בארץ, אז הוא בא לכאן כמה פעמים בשנה וכולנו יודעים שכדי להיות יהודי טוב, צריך להחזיק פיסת נדל"ן בישראל. זה נקרא יישוב ארץ ישראל". פרידמן גם השיב לביקורת מדוע הוא, המטיף לתושבי חו"ל לרכוש דירה בישראל, מתגורר במלון הילטון כאשר הוא מגיע ארצה. "במצבי כיום, אני זקוק לנוחיות של המלון", הוא אמר והסביר כי הדבר נובע משהותו השבועית פעם בחודש בישראל לצורך עסקיו. "ביום שאפרוש מהעסקים, בוודאי שארכוש דירה".

עסקיו בישראל נקלעו לא פעם לקשיים. רק לפני שנתיים הודיעה חברת 'אזורים' על הקפאת פרויקט גרנדיוזי של בניית מגדל 'עלית' ברמת גן – בניין המגורים הגבוה בישראל שיכלול 65 קומות. הפרויקט הוקפא לעת עתה בשל עיכובים וקשיים מצד העירייה. פרידמן הלין לא מעט על הבירוקרטיה הישראלית. "אפשר לקנות כאן חלקת אדמה, ולחשוב לפתח אותה יום אחר כך אבל במציאות מחכים גם 15 עד 20 שנה לפני שמתחילים את הפרויקט". הוא אמר פעם כי לדעתי ישראל היא "מדינה מאוד קשה מבחינת עסקים, אבל זה יותר מרגש אותי ברמה האישית".

עשרות מהדורות 'פרידמן'

לצד עסקיו המסועפים, מקדיש הערשי פרידמן חלק ניכר מזמנו לטובת פעילות פילנתרופית ומשקיע כסף רב בפרויקטים לטובת הוצאת ספרי קודש. "יש לו מכון בישראל שמוציא עשרות ספרים מידי שנה לתלמידי חכמים שנבחרו", אומר אהרן. הוא גם נחשב לפטרון של המהדורות המפוארות שיצאו בשנים האחרונות לתלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, שולחן ערוך, ששה סדרים ומשנה ברורה. מהדורות אלו נקראות 'מהדורת פרידמן' ונמצאות בכל ישיבה ובית כנסת. "המהדורה המפורסמת ביותר היא עוז והדר שפועל במימונו וסדרת הספרים 'אביר יעקב' הכוללת 25 כרכים".

שורת המהדורות שיצאו בזה אחר זה, ערכו שינוי עמוק בהרגלי הלימוד החרדים, "כל ישיבה המכבדת את עצמה, מחזיקה ש"ס עוז והדר במדפיה", קובע אהרן. "רק בישראל יש למכון של הערשי למעלה מ-500 אנשים שעובדים רק על הספרים". המכון עובד בכל הארץ: בירושלים, חיפה, בית שמש ואשדוד. פרידמן סיפר פעם כי גם כשביקר בדרום אפריקה, ראה שם את המהדורות שיצאו במימונו.

אהרן מספר כי פרידמן תורם לא מעט לישיבות, אך הוא מקפיד שלא לפרסם זאת, "הוא מחזיק את תלמוד תורה 'תשב"ר' בבני ברק ותורם ללא מעט ישיבות, בעיקר ישיבות הדגל כמו מיר ופוניבז'. בתרומותיו לישיבות, הוא מממן בעיקר בניינים שעליהם הוא רוצה להנציח שמות של קרוביו".

את ההצלחה שלו בעסקים, הוא תולה בנתינת הצדקה. "בשנת 1977, עוד בתחילת דרכו, אחד מחבריו של הרשי ביקש ממנו הלוואה", מספר אהרן. בקשת ההלוואה לא הייתה מובנת מאליה. היו אלו ימים טרופים, המיתון הקשה שהשתולל בארה"ב, הותיר עשירים גדולים כשהם נקיים מנכסיהם. החבר היה זקוק ל-5,000 דולר בכדי שלא לפשוט את הרגל, והערשי, שברשותו היו 5,000 דולר אחרונים, הסתפק אם להלוות אותם לחברו, "הוא הבין שלא בטוח שיראה את כספו בחזרה, וכבר אז הוא היה נשוי עם ילד". לבסוף, החליט פרידמן להעניק לו את ההלוואה, "הערשי מספר כי מאז הוא הרגיש הארה מיוחדת בעסקים, הרבה מההצלחות שלו הוא מייחס לסיפור הזה".

פרידמן לא תורם רק למוסדות גדולים בעלי שם, אלא תורם גם לאנשים מן השורה המתדפקים על דלת ביתו. בריאיון שנערך עמו בעבר, הוא סיפר כיצד הוא מחליט איזה סכום להעניק למבקש. "יכול להיות אחד שאני יתרום לו ח"י דולר ואחד שאני יתרום לו מיליון דולר". כאשר הוא נשאל מה גורם להחלטה, אמר פרידמן כי "אני הולך עם הלב. כאשר ברגע שאני יושב עם המבקש ואני מבין שהוא בצרה, אני נותן לו מה שהוא צריך". אהרן מעיד כי כיום, כל אחת מהחברות שבבעלות פרידמן מעניקה 10% מרווחיה לטובת מיזמי צדקה. "הצדקה של החברות היא בעיקר למטרות יהודיות, אבל הם תורמים גם לבתי חולים, לבתי ספר ולארגונים בעלי צרכים מיוחדים".

אחד ממכריו מספר כי לא פעם אירע שבעלי משפחות שחיתנו את אחד מילדיהם הגיעו לביתו, גוללו בפניו את קשייהם, ופרידמן בצעד מפתיע החליט לממן את כל החתונה. "הוא אומר לאותם אנשים: 'תחזרו לחיים שלכם בישראל, אני ישלם את כל ההוצאות'. הוא שואל אותם כמה הם צריכים ומיד כותב צ'ק על הסכום. את זה הוא מתנה בכך שהמקבל יחזור מיד ארצה ולא ילך לכתובות נוספות של תורמים". גם בישיבות הוא נוהג בצורה כזאת, "אני מקבל את המנהל של הישיבה ושומע מה הקשיים", הוא סיפר בריאיון. "אחרי שאני שומע את הסיפור שלו, אני הולך פשוט עם הלב".

פרידמן גם לא חושש להעביר ביקורת כנגד אילי הון שלא תורמים מכספם למטרות צדקה, "ה' נותן את הכסף בכדי להשתמש בזה בצורה טובה", הוא אמר. "מהניסיון האישי שלי אני יכול לומר שכל מי שמשתף את הרווחים שלו, מרוויח יותר. אל תפקידו את הכסף לחשבון הבנק, זו לא המטרה, תעזרו לבתי חולים, לישיבות, לבתי כנסת ולמשפחות". לעיתים מכריו של פרידמן רואים אותו כשהוא מעניק צדקה במו ידיו, "פעם הוא לקח את הנכד שלו להביא משלוח של אוכל למשפחה נזקקת ומאז הוא מספר איך הוא התרגש כשראה את הפרצופים של המשפחה ברגע שקיבלה את משלוח הבשר".

פרידמן תורם גם לא מעט לחסידויות ובראשם חסידות סאטמר אליה הוא קרוב. "אביו שייך לחסידויות 'בעלזא' ו'סאטמר'", אומר אהרן. עם זאת, הערשי בחר את דרך האמצע, "הוא לא לובש שטריימל או בקיטשע. הוא גם מתחבר לחסידויות אחרות כמו סקווירא ולובביץ'. הוא מעורב בקהילות הללו ותורם להם לא מעט מכספו". הרב שכיום קרוב אליו יותר מכולם הוא האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא. "בכל עניין עסקי הערשי מתייעץ עם רבי דוד", אומר אהרן. "כששואלים את הערשי מדוע הוא דבק ברבו, הוא אומר: 'יש אנשים שיש להם קשרים בעולם הזה ויש אנשים שיש להם קשרים בעולמות אחרים'".

ואכן, את הקשר בינו לבין רבי דוד אבוחצירא, לא מסתיר פרידמן וכאשר נשאל על כך לפני מספר שנים, הוא השיב כי בכל הפעמים שלא שמע לעצתו של הרב בענייניו העסקיים, הוא הפסיד כסף רב. "חוויתי מצבים שהרב אמר לי ללכת במסלול מסוים, וחשבתי שאני יותר חכם ממנו ומה שקרה בסוף הוא שכל מה שהיה יכול להשתבש, השתבש. פעמיים זה קרה לי, ומאז אני מיישם את כל הוראותיו".

השארת תגובה