מגדלור חיפאי: קווים לדמותו של הרבי משאץ ויז'ניץ • פרופיל חסידי

חצר שאץ ויז'ניץ הפכה לאבן שואבת עבור תושביה החרדים של חיפה, הנהנים גם מ'שבתות התאחדות' במחיצת הרבי ומיחס אישי לכל אחד ואחד • כבר בלידתו 'בשעה התשיעית' יוחסו לרבי כוחות סגוליים, שהוכיחו עצמם במרוצת השנים • כתב 'כל הזמן' בסיקור מקיף על החסידות, המקורבים, נסיעותיו של הרבי לחו"ל וסדר יומו הגדוש

5_3
5_3
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

בטבורו של רחוב הרצל הסואן, הרחוב המרכזי של העיר חיפה, מתנשא לתפארה מגדלור לתושבי האזור בפרט, ולכל תושבי העיר בכלל – הלא הוא מרכזם של חסידי שאץ ויז'ניץ "אהל משה".

בנין המוסדות הינו חלק מקומפלקס היסטורי גדול ממדים, שהוקם באמצע המאה הקודמת, ובחלק ממנו שכן בעבר גם בית המדרש הגדול בחיפה עד שנסגר. במקום זה עוד ערכו את שולחנותיהם הרבי מבעלזא, האמרי חיים מויז'ניץ והמקור ברוך מסערט ויז'ניץ זי"ע.

האדמו"ר הרה"צ רבי מנחם דוד הגר משאץ ויז'ניץ, נולד לאביו הגה"צ רבי משה הגר בעל ה'ברכת משה' ראש ישיבת סערט ויז'ניץ זצוק"ל, בט' כסלו תש"י, שידוע כיום התשיעי בחודש התשיעי ובשעה התשיעית, שהוא עת רצון המסוגל לישועות, בשאץ ויז'ניץ מספרים כי בזכות היום ההיסטורי בו נולד האדמו"ר ברכותיו מתקיימות ואלפים רואים ישועות.

ואלה תולדות

כנכדו הבכור של מייסד שושלת 'סערט ויז'ניץ' המקור ברוך זצוק"ל, גדל הרבי על ברכי סבו, ולא זזה ידו מתוך ידו, במסירות רבה שימש הרבי את סבו שנים ארוכות, היה עומד על הסטנדר שלו בתפילה, ומלווהו בכל נסיעותיו לחופשות יחד עם ה'אמרי חיים' זי"ע כשהוא לומד איתו בחברותא, וזקנו משפיע עליו מלא חפניים תורה ויראה.

שמחת הבר מצוה של האדמו"ר עדיין חרוטה בלב חסידי ויז'ניץ בכלל, זו הייתה הבר מצווה היחידה בחיי ה'מקור ברוך' זצ"ל, בהשתתפות מרן ה'אמרי חיים' זי"ע ושאר גדולי הדור, והיא לוותה בהתרגשות רבה בקרב כל חסידי בית ויז'ניץ. הדוד, האדמו"ר האמרי חיים מויז'ניץ, חיבר ניגון חדש כמתנה לבר המצווה ולימד אותו לכל הקהל, ניגון זה 'ויחד לבבנו' מושר עד היום ברטט בקרב חסידי בית ויז'ניץ.

לאחר הסתלקותו של המקור ברוך זי"ע נשלח האדמו"ר ללמוד בחו"ל בישיבת עץ חיים- וילרייק המעטירה בעיר אנטוורפן, שם עשה חייל בלימודיו, לפני כשנה נסגר מעגל כאשר האדמו"ר ביקר בישיבה ונתכבד למסור שיעור כללי לפני התלמידים, במהלכו הזכיר בערגה את שנות לימודיו במקום.

בשנת תשכ"ט האדמו"ר נישא לרבנית בלומה מלכה הגר, בתו של הגאון רבי חיים אלתר פנט גאב"ד קארלסבורג, ממשיך דרכו של ה'מראה יחזקאל' מקראלסבורג זצ"ל ולימים רב השכונות שייח מוניס ורמת אביב, ומי שחיבר עשרות ספרים בכל מקצועות התורה, [בנו הוא האדמו"ר מקוסון בבני ברק] החתונה התקיימה בתל אביב כאשר באופן ייחודי דודו של האדמו"ר וראש המשפחה, האמרי חיים מויז'ניץ זי"ע, התכבד בכל הכיבודים בחופה.

האדמו"ר שליט"א מחותן עם גדולי האדמו"רים לבית לעלוב, טאהש, ערלוי, נדבורנה, קרעטשניף, נאראל, ספינקא, אונגוואר ועוד, קשר נפשי מיוחד היה לו עם מחותנו בעל הבאר יעקב מנדבורנה, כהמשך לקשר שנוצר עוד לפני רבות בשנים בין משפחת סערט ויז'ניץ לנדבורנה בעיירה סערט שברומניה – שם גרו יחדיו.

חצר שאץ ויז'ניץ בארה"ק

אחרי מלחמת העולם השנייה, עלה ארצה נכדו של ה'אמרי ברוך מויז'ניץ' זי"ע, האדמו"ר רבי חיים האגער משאץ זצ"ל [שהיה מ"מ של אביו האדמו"ר רבי משה זי"ע – אחיו הצעיר של בעל אהבת ישראל זי"ע] והתיישב בחיפה, יוצאי העיר שאץ שהגיעו אף הם ארצה, התקבצו סביבו, והקימו מחדש את קהילתם שאץ ויז'ניץ ברחוב הרצל בעיר חיפה.

לעת זקנותו , ביקש בעצה אחת עם האדמו"ר ה'חכמת אליעזר' ואחיו ה'ברכת משה' זצ"ל מסערט ויז'ניץ, למנות את הרבי יבלחט"א לממשיכו בהנהגת הקהילה המפוארת, כך ידע שיהיה המשך ראוי לשושלת הקודש. הרבי היה אז אברך צעיר בשנות העשרים לחייו, תלמיד חכם בן עלייה שהיה יושב יומם ולילה ספון על תלמודו בבית הכנסת, וכיהן במקביל כמנהל רוחני של הת"ת והישב"ק ברמת ויז'ניץ.

השבת הראשונה לכהונתו הייתה לפני כמעט יובל שנים, בשבת שקלים תשל"ב, אז הוכתר האדמו"ר לרבה של הקהילה, האדמו"ר מסערט ויז'ניץ זצ"ל יחד עם אחיו ירדו בראש קהל עדתם להשתתף בתפילות שבת ולשמוע את דרשת ההכתרה של האדמו"ר.

בשנים הבאות, אחת לשנה, בשבת פרשת פרה, היה נוהגים האחים הק' בעל ה'חכמת אליעזר' וה'ברכת משה', להגיע להתפלל בבית המדרש שאץ ויז'ניץ ברחוב הרצל בעיר. מחזה מיוחד היה לראות אותם מלווים במאות חסידים, השרים שירי שבת לאורך כל הדרך, כששאר תושבי העיר מצטרפים אליהם בשמחה.

על אף מיקומו של בית המדרש ברחוב הרצל המרכזי בעיר, האדמו"ר מתגורר עדיין בשיכון רמת ויז'ניץ, אחד מזקני החסידים מספר בשיחה עם 'כל הזמן' כי "רמת ויז'ניץ הוקמה בגלל הרבי משאץ ויז'ניץ", והוא ממשיך ומספר, "בילדותו שאל הנכד, הרבי שליט"א, את סבו המקור ברוך, שעדיין התגורר ברחוב בילו בעיר, 'זיידע, מדוע יהודים נוסעים בשבת ברכבם, הם לא יודעים ששבת היום?' או אז התחלחל הסב מכך שנכדו הנועד לגדולות יראה מראות כאלו, והחליט על הקמת רמת ויז'ניץ ששוכנת במקומה כיום".

בשל כך, האדמו"ר מסרב לעזוב את רמת ויז'ניץ, מקורביו מספרים, "שנים רבות אנו מתחננים אליו שיבוא לגור סמוך לבית מדרשו", לדבריהם, "הרבי כבר לא צעיר, מכתת את רגליו בפרט בשבתות, זה קשה לו, אבל הוא מתעקש להישאר בשכונה בה גדל". "זה מקום שאבי, דודי וסבי הקימו ב'דמים' רבים, תרתי משמע", מרבה האדמו"ר להתבטא.

הרבי החזיק בקשר קרוב מאוד לדודו הרבי מסערט ויזניץ בעל החכמת אליעזר זצ"ל ומחשיב את עצמו לתלמידו, וממשיך ושומר על קשר הדוק עם ממשיך דרכו הרבי מסערט ויזניץ שהתבטא לא אחת כי ההאדמו"ר משאץ ויזנ'יץ הוא 'אחי הקרוב'.

המוסדות

אנשי הקהילה הוותיקה קיבלו את רבם הצעיר בחרדת קודש, ובעריכת השולחנות של האדמו"ר השתתפו זקני החסידים, שעוד זכו להשתתף בעריכת שולחנותיו של זקנו בעל האהבת ישראל מויז'ניץ, כבר בימים הראשונים לאחר שקיבל עליו את עול ההנהגה, ייסד האדמו"ר כולל לאברכים, בימים ההם כוללים לאברכים לא היה דבר נפוץ כמו בימינו.

זמן מה לאחר מכן, לאחר מאמצים רבים, העביר את הקהילה לבנין חדש מפואר ומרווח, כאשר זכורה לכל חנוכת הבית המרגשת שכללה הכנסת ס"ת בה השתתפו כלל תושביה החרדים של חיפה, על רבניה ואדמו"ריה, שבאו להביע את הערצתם למקים המוסדות – הרבי.

בית מדרשו המרווח שימש לאכסניה לכל האדמו"רים שמגיעים לחיפה במשך כל השנים, וכן הרבה מהאירועים המרכזיים של העיר חיפה, כגון כנס השמיטה ההיסטורי וכו' – נערכו במקום. לפני כל חג ומועד מתקיימים שיעורי תורה מרכזיים על ידי בעלי דרשנים ידועים בעלי שם.

בסערט ויז'ניץ נהגו רבות בשנים לקיים את הדינרים המרכזיים באולם המרכזי והענק הצמוד ששוכן סמוך לבית המדרש 'שאץ ויז'ניץ' ברחוב הרצל בעיר, האדמו"ר שימש כנואם הכבוד במשך השנים.

כמו כן דאג האדמו"ר להקים כולל ל'בעלי בתים', שעמלים במשך היום לפרנסתם, שיעורי דף היומי, קופת חסד וקמחא דפסחא, מכון להוצאת ספרים, משמרת סת"ם וישיבת 'מתמידים' לילדי החסידות והשכונה, במעמד ייסוד ה'מתמידים' נאם הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן רבה של מגדל העמק, באירוע אליו הגיעו אלפי ילדים מהעיר חיפה.

למען הכלל

מרכז חסידי 'שאץ ויז'ניץ' משמש כחממה חסידית, תל תלפיות אליו נוהרים בימות השנה תושבי העיר חיפה, חסידים, ליטאים, ספרדים, אשכנזים, חילוניים ודתיים. בשאץ ויז'ניץ אין רק אברכים חסידים עטויים במגבעות חסידיות וגארטל, ניתן לראות כי אל בית המדרש נוהרים אנשים מכל המינים והסוגים. "האדמו"ר רואה בכך שליחות", מספרים לנו מקורביו.

דבר שאינו מפורסם כל כך, היא העובדה שפעם בשבוע מגיע האדמו"ר לשכונת היוקרה דניה בהר הכרמל, כדי למסור שיעור בפני מקורביו תושבי המקום, השיעור גורם לקידוש ה' גדול ומקרב רחוקים מכל המגזרים.

אחד ממקורביו של הרבי חושף כי "לפני שנים רבות, כאשר בית המדרש היה בשנותיו הראשונות, ראינו כי הרבי הקים בנוסף כולל מיוחד לאברכים ליטאים וספרדים להלכות שבת,ואף הדפיס את חידושיהם בקובץ מיוחד, החזקת הכולל עלתה לו בהון רב.

"לתמיהתנו, הרבי אמר לנו 'אני לא מחפש שאלו יבואו להיות חסידים שלי, זה נטו למען העולם הבא שלי'… הוא רבי של כולם, מעניק לכל אחד את תשומת הלב כאילו היה זה בנו. באים לפני האדמו"ר אנשים קשיי יום, מבכים ומתנים את צרותיהם בפני האדמו"ר, שברגישותו הכה אופיינית, לוקח לליבו כל מקרה, ותומך ומתפלל עד אשר באה הישועה".

תורתו

האדמו"ר ידוע כת"ח חשוב ונואם בחסד עליון, בצעירותו זכה לקבל היתר הוראה וסמיכה לרבנות מגדולי הדור הקודם, בין היתר מה'מנחת יצחק' זצ"ל, הגה"צ רבי משה אריה פריינד זי"ע, הרב הראשי רבי יצחק ניסים, מרן הרב עובדיה יוסף ועוד רבנים מגדולי הפוסקים וברשותו תעודת כושר לכהן כרב עיר.

אפשר למצוא תשובות אליו מגדולי הדור בספרי 'מנחת יצחק' 'שבט הלוי' 'ויען יוסף' – פאפא ובספר 'קבא דקושייתא' מופיעים גם תירוצים למדניים משלו.

"הדפסת ספרים", מספרים לנו החסידים, "הוא נושא שעומד בראש מעייניו של הרבי, בכל שנה מוציא האדמו"ר חיבור מתורת אבותיו, על ידי מכון 'אהל משה' של החסידות. כבר בצעירותו ההדיר האדמו"ר את כל ספרי זקנו בעל העטרת ישועה מדז'יקוב, ומכתבי קודש של זקנו בעל המקור ברוך, לא רבים יודעים, כי זמירות השבת הראשון בנוסח ובמנהגי ויז'ניץ שמונח על שולחנם של אלפי חסידי קהילות ויז'ניץ למיניהם, יצא לאור לראשונה על ידי האדמו"ר".

הכוורת וסדר היום

האדמו"ר בשיטתו מתנגד לכוורת או למקורבים, כולם מקורביו: בשבת, כמעט לכל אחד ממתפללי בית הכנסת יש תפקיד בסביבת האדמו"ר, האחד מזיז את הכסא בתפילת שחרית, השני מכין את הסידור לפני התפילה, השלישי דואג לשטוף את הכלים לסעודה שלישית וחברו אחראי על מעמד ההבדלה. כך, יצר האדמו"ר משאץ ויז'ניץ את האהדה הרבה לה הוא זוכה מקהל חסידיו ואוהדיו.

משמשו של האדמו"ר רבות בשנים הוא הרב חיים דן בראון (30), בנו של הרב אליעזר בראון זצ"ל מחשובי רבני חיפה, הוא גם מתלווה אליו לכל האירועים. כנהגו של האדמו"ר משמש ר' הרשל שטרן.

האדמו"ר פותח את יומו בשעת בוקר מוקדמת בשיעוריו הפרטיים הקבועים, לאחר תפילת שחרית ארוכה, הוא עושה את דרכו לשיעור דף היומי כשגמרא תחת בית שחיו כתלמיד ישיבה, "הרבי משתתף בשיעור דף היומי אצל מגיד שיעור שיכול להיות הנכד שלו", מספרים החסידים. לדבריהם, "הרבי התבטא כי בכך הוא רוצה להוות דוגמה אישית, כי גם הוא כמנהיג קהילה הולך לשמוע את תורתם של הצעירים".

לאחר מכן פונה הרבי לחדרו בבית מדרשו ללימודיו, שם הוא שוהה ברציפות לאורך כל שעות היום.

אם תיארתם לעצמכם את האדמו"ר יושב בתוך לשכה מפוארת בבית המדרש, טעות בידכם. האדמו"ר יושב בחדרון קטן וצנוע בכניסה להיכל בית המדרש, שדלתו פתוחה כל הזמן, שם הוא הוגה בתלמודו, ההפוגה היחידה אותה הוא עושה, היא כאשר מגיע יהודי כדי לקבל את עצתו וברכתו. לאחר מכן הדלת נפתחת שוב.

חסידים מספרים ל'כל הזמן' כי בעבר בכמה הזדמנויות ביקשו החסידים לשפץ את החדר ולהקים עבור האדמו"ר חדר מפואר כיאה וכיאות לגדול בישראל, אך האדמו"ר מסרב לכך בתוקף.

בגובה העיניים

האדמו"ר אינו איש של גינונים ומחיצות בפני הקהל, הוא מתנהג בפשטות ובעממיות ומדבר עם כל אדם 'בגובה העיניים', לכן בעיקרון אין אצלו שעות מיוחדות לקבלת קהל, וגם לא תמצאו בכניסה לחדרו משב"קים חמורי סבר. יהודים שנכנסים להתברך בחיק האדמו"ר, נכנסים עם מסע כבד על ליבם, ויוצאים כשנהרה שפוכה על פניהם, לאחר שהאדמו"ר העניק להם את עצתו המחכימה.

צורתו והדרת פניו של הרבי היא בבואה של אהבת ישראל ודמות הוד ויז'ניצאית ודז'יקובאית משולבות יחדיו. הרבי, בדומה לאביו זצ"ל, ידוע כבעל מידות מופלא, איש של שלום בכל מחיר, הבורח מן המחלוקת כמו מאש, לא פעם כשניסו לערבו בעניינים שונים, התבטא בלשונו 'הרבה הפסדתי בחיים כביכול למען השלום ואמשיך לעשות זאת…'

בני המשפחה לא מפסיקים לספר בהשתאות רבה, איך נכנס לחדר אביו לאחר הסתלקותו והודיע בהפתעה לבני המשפחה שלמען כבוד אביו הוא מוותר על כל חלקו הכפול בירושה הגדולה, עקב היותו בכור, ויקיים מצוות פי שניים רק בספרי הקודש.

איש התקשורת ר' דוד חיים זילברשלג, ממעריציו הגדולים של האדמו"ר, מספר ל'כל הזמן' על היכרותו רבת השנים עם הרבי, "זכיתי להכירו מאז היותי נער בגיל בר מצווה, מעבר להיותו אחד מדמויות ההוד של חיפה, יש לו אוריינטציה של מנהיג, הוא מגיע לציבורים נרחבים ועושה עבודת קירוב רחוקים בצורה מדהימה", עוד הוא מוסיף, "כנכדו הבכור של ה'מקור ברוך' מסערט ויז'ניץ זצ"ל, הוא זכה ממנו לקרבה מיוחדת, רק על כך אפשר לעשות כתבה נפרדת".

"יש בו צניעות ותבונה שבזכות כך הוא נערץ על ידי כל החסידים בצורה מיוחדת כל כך", אומר זילברשלג, "הוא מנהיג חצר ברחוב סמוך לחצרו של דודו בעל החכמת אליעזר, אבל כל שבוע היה מגיע ומכבד את האדמו"ר זצ"ל, והיה יושב בטישים בהכנעה ובביטול לרבי זצ"ל כאחרון התלמידים".

שבת בשאץ

האדמו"ר, שידוע כבעל תפילה מרטיט לבבות, ניגש בליל שבת קודש לפני העמוד לקבלת שבת, אחרי התפילה עוברים קהל רב לאמירת 'גוט שבת', בשבתות יארצייט או בימי חג ומועד, עורך האדמו"ר טישים לציבור – המושכים קהל רב מכל תושבי העיר.

בשבת בבוקר ניגש האדמו"ר ל'שוכן עד' כמנהג אבותיו, ובקריאת התורה עולה האדמו"ר ל'שישי', חוץ מד' פרשיות בהן הוא עולה ל'מפטיר' כמנהג בית ויז'ניץ.

אחרי תפילת מנחה מתקיימת סעודה שלישית המונית בראשות האדמו"ר, שנואם דקות ארוכות בעיניים עצומות מדברי קודשו, האדמו"ר, פה מפיק מרגליות, מדבר בשפה נוחה כדי שאחרון היהודים בבית המדרש יוכל להבין ולהרגיש שייך לנאמר.

ככלל, בשולחנותיו של האדמו"ר, מרבה הוא לדבר על תורת אבותיו בדווקא, בכל פעם משלב האדמו"ר בדבריו את דעת אבותיו, האדמו"ר בעצמו הינו אוצר בלום לדברי ומנהגי אבותיו הק' ודבוק בהם בכל ליבו, ונמנע מלשנות מהם אפילו במשהו. הוא ידוע כאחד ממעתיקי השמועה מהדור הקודם, ובכל נושא עומדת לעיניו השאלה מה היו עושים זקניו הק' במקרה זה.

הרבי גם עוסק תדיר בתורתם, ומחזיק באוצרו ספרים עתיקים משולחנם, אחד הדברים החשובים ביותר בבית גנזיו היא קופסת האתרוג של זקנו בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע, אשר רבים מגדולי הדור בביקוריהם אצל הרבי מבקשים לראותה ולהחזיקה בידיהם כסגולה.

נופש וחו"ל

לאדמו"ר מנהג מיוחד בשנים האחרונות, הוא אינו יוצא לחופשות בחו"ל וכמעט שאינו יוצא גם בארץ, חסידיו מספרים כי לפני מספר שנים, גיסו של הרבי, האדמו"ר מקוסון, אשר ברשותו בית נופש בגבעת זאב, ביקש מהאדמו"ר כמה פעמים להגיע למספר ימי מנוחה, האדמו"ר נעתר לבקשתו, אך הסתפק ביומיים מנוחה. החסידים מספרים כי גם בזמן ששהה בגבעת זאב, ביקר בקהילה החסידית, נשא דברים בכולל האברכים דחסידי בעלזא ביישוב, וישב שעות בבית המדרש, "נחתי מספיק", סח האדמו"ר בפני משפחתו.

האדמו"ר נוהג לצאת לחו"ל לגייס כספים לצורך החזקת המוסדות פעמיים בשנה בלבד, בימי השובבי"ם ובימי ספירת העומר, בראשונה נוסע לקנדה ומתאכסן בבית הרב זוסמן, שם הוא גם עורך את שולחנותיו בהשתתפות רבים מתושבי העיר, ובשנייה ללונדון, שם מחכה לו מסלול קבוע אצל עשירי ונדיבי העם שבעיר, שמחכים מדי שנה לבואו של האדמו"ר, והוא מתאכסן באופן קבוע אצל הנגיד רבי משה וייס.

האדמו"ר מרבה לדבר בנושא הטכנולוגיה בת זמננו, ולהתייחס לסוגיה הכואבת, מספר פעמים דיבר בדמעות מדם ליבו על כאבו הרב בהגיע אליו מקרים של משפחות שנהרסו כתוצאה משימוש הרסני במכשירים שאינם מאושרים. בכניסה להיכל ביהמ"ד ישנם שלטים כי אין להכניס לתוכו מכשירים מסוג זה.

הימים המיוחדים בחסידות הם ט' אייר – יום היארצייט של אביו בעל הברכת משה מסערט ויז'ניץ והיום בו דודו הרה"ק רבי משה משאץ זי"ע החלים בו במפתיע, ויום ב' בחשוון – יום הסתלקותו של האדמו"ר המקור ברוך מייסד שושלת סערט ויז'ניץ. בימים אלו האדמו"ר ניגש לפני העמוד, ובהמשך היום גם עורך את שולחנו ועולה לציון בבית החיים בבני ברק.

מופתים ו'התאחדות'

סיפורי מופת אינם השיח בחסידות, אך אי אפשר להתעלם מהסיפור שהתפרסם מפה לאוזן בשנה האחרונה, גיסו של הרבי שביקש את ברכתו לשידוך עבור בנו, נענה בלשון שאינה משתמעת לשני פנים שעוד בשנת תשע"ו יזכה לסגור שידוך מכובד, כשבוע וחצי לפני ר"ה כשפגש את הרבי בשמחה משפחתית – הזכיר לו את הבטחתו שכביכול לא התממשה, ענה לו הרבי בחיוך הרי עוד לא הסתיימה השנה… יומיים לפני ר"ה בא בנו בקשרי שידוכין עם נכדת אחד מגדולי הפוסקים, החתונה תתקיים בעז"ה בחודשי הקיץ השנה, כשהאדמו"ר יהיה השושבין הראשי.

מידי תקופה נוסע האדמו"ר עם הציבור ל'שבתות התאחדות' מחוץ לעיר שנודעו בייחודיותם, אל בני הקהילה מצטרפים רבים מתושבי העיר שחפצים ליהנות מהשבת המיוחדת, לשבתות אלו מצטרף גם הבעל מנגן האגדי לבית ויז'ניץ, ר' יצחק אונגר, שאף מלחין שירים מיוחדים לאירוע המתנגנים עד היום בחסידות.

סיפור מעניין הקשור לשבתות ההתאחדות וקירוב רחוקים, פורסם בתקשורת לפני מספר שנים, בעקבות מעשה מעניין שארע ב'שבת התאחדות' שהתקיימה בקמפוס ישיבת 'דרך הישר' בעיר עפולה, בראשות האדמו"ר.

בעיה שהתעוררה, איימה לפגוע במנוחת השבת המיוחדת – מפתח ארון הקודש נאבד בליל שבת, ומפתח רזרבה לא היה בנמצא, בנוסף, לא נמצא שום פתרון להביא ספר תורה מבית כנסת סמוך – מאחר והללו כבר היו סגורים. גם לפרוץ את ארון הקודש לא בא בחשבון, משום שאסור לשבור כלי בשבת.

מי שהפתיע את כולם היה אחד מהנוכחים – בעל תשובה מדען שהתפלל בעבר בבית המדרש שאץ ויז'ניץ בחיפה והתקרב לרבי שליט"א, וכיום מתגורר בעפולה – ששירך ברגל את דרכו מעיר התחתית להגיע לתפילות, לאחר ששמע שהרבי שובת במקום, הוא העלה רעיון לפיו ניתן לקרוא בספר התורה גם כשהוא בתוך ארון הקודש. היות ומדובר בארון קודש מסורג, הבנוי כמו חלון – פתחו החסידים דרך הסורגים את מעיל 'ספר התורה' כשהוא מעומד, וכך קראו את קריאת התורה. רק גבאי השבת נותרו מאוכזבים, לאחר שהפסידו את מכירת ה'הוצאה והכנסה', וה'הגבהה גלילה'.

בשנה החולפת קיבל מרכז החסידות פנים חדשות לאחר שיפוץ מאסיבי של כל מבואותיו, כולל היכל הטישים המיועד לעריכת שולחנותיו של הרבי, במעמד חנוכת הבית שהתקיים בפאר והדר בהשתתפות כלל תושבי חיפה שולבה שמחת הכנסת ספר תורה על ידי הנגיד טוביה וידר בעליו של המותג הידוע 'מזרוני וידר'. ר" טוביה כפי שהרבי קורא לו, אינו נמנה על הציבור החסידי בדווקא. בעבר נקלע במקרה לביהכנ"ס, הציץ ונפגע, הביא את בני משפחתו וידידיו הקרובים ומאז לא זזה ידו מתוך ידו של הרבי ולא עושה דבר ללא התיעצות עם הרבי שליט"א.
לסיום אומר לנו טוביה וידר: אין הגדרה טובה יותר לרבי כ'המגדלור של חיפה', הוא באישיותו הנדירה והקורנת מפיץ אור עילאי שמאיר לכל תושבי חיפה באשר הם על כל עדותיהם וגווניהם ללא שום הבדל, ימים על ימי מלך תוסיף.

תגובה אחת
  1. מה טל המשבק של כב האדמור שליטא?

השארת תגובה