סטארט-אפ ניישן: מ'בועת הדוט-קום' ועד לאקזיט של מובילאיי

רק בשבוע שעבר נחתמה עסקת ה'אקזיט' הגדולה בתולדות ישראל, עם מכירתה של מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר. אבל לא רק: ממיראביליס ועד ווייז, ישראל נודעה בעשורים האחרונים כמעצמת היי-טק, בדגש על אקזיטים מפתיעים ופוליטיקאים שמיהרו לחגוג את הישגי 'המוח היהודי'. בכמה כסף וחברות מדובר, מי המרוויחים הגדולים ומתי כל הסיפור התמוטט?

הורד
הורד
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

אוהבים לתאר את ישראל כ"סטארט-אפ ניישן" – אומת הסטארט-אפ, ואכן "המוח היהודי", לא מאכזב וחברות סטארט-אפ רבות מוקמות בישראל חדשות לבקרים, הרבה יותר מהממוצע העולמי, בהשוואה לגודל האוכלוסייה.

הסטארט-אפים הטובים, הופכים לאקזיטים מוצלחים, שממלאים את כיסי היזמים בדולרים רבים. רבים מאוד. וכמיטב המסורת הישראלית, כל אקזיט מוצלח הופך לגאווה לאומית, טפיחה על השכם, והודעות נרגשות של פוליטיקאים, עד שלרגע נדמה כאילו אנחנו אלו שעשו את האקזיט, אלא שבדיקה קצרה בחשבון הבנק שלנו, מגלה שהוא עדיין במינוס, מה שלא מונע מאתנו לחלום על היום המתוק שבו גם אנחנו נעלה על הסטארט-אפ הבא שישנה את העולם, ונעשה אקזיט מוצלח שיאפשר לנו לפרוש בשיא, לרכוש יאכטה מפוארת ולהפליג לחופים אקזוטיים, לשבת על החוף ולהגות בספר טוב על הדף היומי או פרשת השבוע. החלום עשוי להימשך עוד ועוד, אלא שקולו הצורמני של צלצול השעון המעורר, מקיץ אותנו מהדמיון לעוד יום עבודה אפרורי.

חברות ישראליות רבות עשו אקזיט, אבל רק חלקן נחרטו בזיכרון הקולקטיבי, בעיקר בגלל הסכומים האסטרונומים של עסקאות הענק. לרגל מכירת "מובילאיי", במה שהוגדר כעסקת הייטק הגדולה בתולדות ישראל, בסך של כ-15,300,000,000 (חמישה עשר מיליארד ושלוש מאות מיליון דולרים), לענקית הטכנולוגיה העולמית "אינטל", שבנו לסקירה קצרה על האקזיטים הגדולים של הייטק הישראלי.

בועת הדוט-קום

אבל קודם כל מה זה בכלל אקזיט?

מבלי להיכנס לעומקם של דברים ולפרטי פרטים, בניסוחים של מרצים לכלכלה, אקזיט כתרגומו מאנגלית הוא "יציאה", כלומר בעלי החברה יוצאים ממנה על ידי מכירת החברה לבעלים אחרים. האקזיט יכול להתבצע על ידי מכירת החברה עצמה, או על ידי הנפקת החברה בבורסה, כך שלמעשה הבעלים הם בעלי המניות.

בדרך כלל מדובר בחברות סטארט-אפ (או בעברית: הזנק) בתחום ההייטק, שפיתחו טכנולוגיה חדשנית וייחודית, הנרכשות על ידי חברות ענק, המעוניינות בטכנולוגיה, כחלק מהמערך בו הן מתעסקות.

שוק האקזיטים העולמי והישראלי חווה כמה עליות וירידות. בין השנים 1996 ל-2000, אז החלו לפרוץ חברות האינטרנט, טיפס השוק לגבהים מטורפים, ומניות חברות האינטרנט נרכשו בסכומים מופרזים, ללא שום בסיס כלכלי אמיתי, אלא רק על סמך ציפיות לעתיד מוצלח.

ההשתוללות הזו, גרמה לבועה, שכונתה "בועת הדוט-קום". הבועה נוצרה על ידי כך שאנליסטים העניקו שווי שוק גבוה מאוד לחברות האינטרנט, למרות שבפועל הן טרם הרוויחו כסף בכלל, או הרוויחו מעט מאוד, וזאת על סמך תחזיות שהשוק יגדל. התחזיות גרמו למשקיעים הגדולים להשקיע בעיקר במניות של חברות מסוג הזה, מה שגרם לשווי שלהן לעלות עוד ועוד, ובסופו של דבר יצר מצב שבו חברה שהוקמה זה עתה, וטרם הרוויחה כסף, הייתה שווה על הנייר מאות מיליוני דולרים.

הבועה התפוצצה בשנת 2000, בעקבות קריסת חברות התקשורת אמריקה און ליין וטים וורנר, ועד לשנת 2002 נמשכה קריסת הבורסה, מה שגרם להפסד של כ-2 טריליון דולר מערך השוק. מתקפת הטרור על "בנייני התאומים" ב-2001, העמיקה את המשבר. גם ישראל, שכבר אז הפכה למרכז סטארט-אפ, ניזוקה קשות מפיצוץ הבועה, חברות רבות נסגרו ואלפי עובדים פוטרו.

המגמה מתהפכת

משנת 2003 התהפכה שוב המגמה, והחלה צמיחה מחודשת בשוק ההייטק ושוב בוצעו אקזיטים מוצלחים של חברות ישראליות. מנתוני חברת המחקר IVC, שפורסמו במארס 2013 ב'כלכליסט', עולה כי בעשור שבין 2003 ל־2012 נמכרו בישראל 772 חברות ב־41.6 מיליארד דולר. בכל שנה היו בישראל אקזיטים בסכום ממוצע של כ־4 מיליארד דולר – מספר שגדל בעיקר הודות לכמה עסקאות גדולות במיוחד ב־2006 וב־2012.

עוד עולה מהנתונים, כי 45 מתוך האקזיטים הללו עברו את רף ה־200 מיליון דולר, המקובל בתעשייה כמציין רכישה משמעותית ואסטרטגית שדורשת תהליך בחינה מדוקדק. השנים הטובות ביותר של הרכישות הגדולות היו 2011 ו־2012, שבהן היו (בהתאמה) שמונה ותשע רכישות של חברות ישראליות בסכומים שמעל הרף.

בשנתיים האחרונות, שוב נרשמות ירידות בהיקף הסכומים של האקזיטים של חברות ישראליות. לפי דו"ח האקזיטים השנתי של פירמת רואי החשבון PwC Israel שפורסם לפני כשלושה חודשים, בסוף שנת 2016, היקף האקזיטים שבוצע בישראל רשם צניחה משמעותית של 67% לעומת 2015.

לפי הנתונים, ב-2014 בוצעו אקזיטים בסך של 14.85 מיליארד דולר, ב-2015 זה כבר ירד, והעסקאות הגיעו לסך כולל של 10.69 מיליארד דולר 'בלבד', ואילו ב-2016 נרשמו עסקאות בסכום של רק 3.5 מיליארד דולר.

אם מתייחסים לפילוח המפורט יותר של הנתונים, מגלים כי גם מספר האקזיטים וגם הסכום הממוצע של כל אקזיט ירד משמעותית. כך ב-2016 בוצעו 55 אקזיטים לעומת 70 ב-2015, והשווי הממוצע של כל אקזיט צנח משמעותית מ-153 מיליון דולר ל-64 מיליון דולר בלבד. יחד עם זאת יש לציין, כי הדו"ח המדובר לא כלל בתוכו את אחת מעסקאות האקזיט הגדולות ביותר שבוצעו בישראל, והיא מכירת פלייטיקה לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר.

ראש מגזר הייטק ב-PwC Israel, רובי סולימן אמר בפרסום הדו"ח כי "על פניו, נראה כי מדובר בשנת בצורת באקזיטים ושנקלענו למשבר כלשהו. אך האמת אינה כה דרמטית. איננו חווים משבר, בוודאי לא משבר בסדרי גודל של שנת 2000 ולא של שנת 2008. נראה שאין סיבה נראית לעין לצניחה בכמות האקזיטים ולמעשה ההאטה מגיעה בעיקר בעסקאות הענק שחווינו בשנים האחרונות.

"אותם הרוכשים מצויים בשוק הישראלי, וחלקם אף הגבירו את נוכחותם, הריביות עדיין נמוכות וחלופות ההשקעה הקיימות לא השתנו. למען האמת, לא השתנה הרבה, ואולי זו חלק מהסיבה למה שראינו ב-2016. כיוון שמאגר המשקיעים הפוטנציאלי נותר פחות או יותר כמות שהוא, אך טבעי הוא שלאחר גלי הרכישות של השנים האחרונות, לא רק בישראל, תהיה הפוגה מסוימת בקרב רוכשים מסוימים, לצורך ניצול ומקסום הטכנולוגיות והחברות שכבר נרכשו ולצורך בחינה של הטכנולוגיות החדשות להשקיע בהן".

בהתייחסו לשנת 2017 אמר סולימן כי "יש הרבה כסף זמין להשקעות להיי-טק הישראלי. קרנות הון הסיכון הישראליות והזרות, משקיעים אסטרטגים, אנג׳לים ושאר גופי השקעה נוכחים בשוק עם יכולות השקעה משמעותיות ככל הנראה יותר מאי פעם. חברות ההיי-טק שתעסוקנה בבניית ערך לטווח ארוך ודאי יתקלו שוב בצונאמי של רכישות בעוד זמן מה. שחקנים חדשים נכנסים לשוק הישראלי כל הזמן, ומתווספים לרוכשים הפוטנציאלים העתידיים. גופים סינים בראשם, מרגישים יותר ויותר נח לבצע עסקאות בישראל, דוגמת עסקת Playtika".

נראה שהתחזית האופטימית של סולימן, כבר הצדיקה את עצמה, כשכבר עכשיו ברבעון הראשון של השנה, עסקת מובילאיי, גורמת לגרף לזנק בחדות מעלה, והיד עוד נטויה.

האקזיטים הבולטים

ועכשיו לכמה מהאקזיטים המוכרים והבולטים.

החברה: מיראביליס

האקזיט: נמכרה לענקית האינטרנט האמריקנית AOL, ב-407 מיליון דולר.

מי היא: מיראביליס, היא כנראה האקזיט הישראלי הראשון, או לפחות הראשון שזוכרים. היא נוסדה ב-1996 על ידי ארבעה ישראלים: יאיר גולדפינגר, ספי ויגיסר, אמנון עמיר ואריק ורדי. המשקיע העיקרי בחברה היה אביו של אריק, יוסי ורדי, שמאז הפך לאחד המשקיעים הישראלים הגדולים בתחום ההייטק, ומכונה "הגורו של האינטרנט הישראלי". החברה פיתחה את תוכנת ה-ICQ, התוכנה הראשונה בעולם להעברת הודעות ומסרים מידיים בין מחשבים באמצעות האינטרנט. היום זה נראה כבר חלק מהחיים, אבל לפני 20 שנה, זה היה בעיקר חלום, שהתגשם במהירות ו-18 חודשים לאחר ההקמה כבר ביצעה החברה אקזיט מוצלח. מייסדי החברה ניסו לשכפל את ההצלחה בחברות נוספות, אך ללא הצלחה מרובה. לעומת זאת המשקיע יוסי ורדי, השקיע בסטארט-אפים נוספים שנמכרו בסכומים נכבדים.

החברה: כרומטיס

האקזיט: בשנת 2000 נמכרה ל'לוסנט טכנולוגיות' תמורת מניות בשווי 4.8 מיליארד דולר, הסכום הגבוה ביותר ששולם עד אז עבור חברה ישראלית.

מי היא: כרומטיס נוסדה בשנת 1997 על ידי היזמים ד"ר רפי גדרון, אורני פטרושקה ויוסי שוסמן, יאיר אורן וסטיב קורן. היא עסקה בפיתוח פתרונות לרשתות אופטיות לצורכי חברות תקשורת. החברה הפכה לאחד הסמלים של קריסת בועת הדוט-קום, כשנמכרה תמורת מניות בשווי מנופח, למרות שהמוצר שלה עדיין היה רק בשלב הבטא והיא טרם הרוויחה כסף. שנה לאחר מכן הודיעה חברת לוסנט על סגירת החברה וההפסד ההשקעה. חלק מבעלי המניות מימשו את האופציה בסכומים שונים ולכן לא ידוע מה בדיוק הסכום האמיתי שלבסוף שולם תמורת כרומטיס.

החברה: NDS

האקזיט: ב-2012 היא נמכרה לסיסקו מערכות בכ-5 מיליארד דולר, מה שהיווה את עסקת ההייטק הגדולה בישראל, עד לעסקת מובילאיי.

מי היא: החברה נוסדה ב-1989 על ידי דב רובין, יוני השקס, מיכאל דיק וישי סרד – אליהם הצטרפו מיקי כהן וגרשון בראון. היא התעסקה בניהול זכויות דיגיטליות. הפיתוח העיקרי עסק בהגנה על זכויות צפייה בטלוויזיה, כשבממירים הדיגיטליים הותקנו כרטיסים חכמים של החברה. ב-1992 היא נקנתה ב-15 מיליון דולר על ידי חברת "News Corporation" שבשליטת איל העיתונות רופרט מרדוק. אחר כך נסחרה בבורסת הנאסד"ק, גם היא עלתה לשווי שיא והתרסקה. ב-2004 עבר מטה החברה לפארק ההייטק בהר החוצבים בירושלים.

החברה: Valtech cardio (וולטק קרדיו)

האקזיט: ב-2015 נמכרה בכ-990 מיליון דולר לענקית המכשור הרפואי Edwards lifesciences, במה שהוגדר כאקזיט הגדול באותה השנה.

מי היא: החברה נוסדה בשנת 2005 על ידי עמיר גרוס וקרן ההון סיכון פרגרין המנוהלת על ידי האחים איל ובועז ליפשיץ. החברה מתעסקת בפיתוח טכנולוגיה  מיניאטורית ולא פולשנית, שנועדה לתמוך ולטפל במחלת לב מסתמית, דבר שאמור לייתר את הצורך בניתוח לב פתוח במקרים שכאלו ולהסתפק בצנתור בלבד. שנה קודם לאקזיט תכננה חברת Heartware לרכוש את וולטק קרדיו, בסך של כ-860 מיליון דולר, אך העסקה לא יצאה לפועל.

החברה: Waze – וויז

האקזיט: ב-2013 נמכרה לענקית האינטרנט העולמית גוגל, בתמורה ל-966 מיליון דולר.

מי היא: את אפליקצית ווייז רובכם בוודאי מכירים. אפליקציית ניווט מבוססת GPS שנעזרת במשתמשי האפליקציה בכדי לתת תמונה מצב מדוייקת על המצב בכבישים בכל רגע נתון. היא החלה בשנת 2006, על ידי אהוד שבתאי כמיזם חברתי-קהילתי בשם "FreeMap Israel – פרויקט המיפוי החופשי של ישראל". ב-2008 פרסם המיזם: "יש לנו שם וכתובת חדשים ומעתה אנו נקראים Waze".במקביל, נוסדה חברת LinQmap בישראל על ידי אורי לוין, מהנדס תוכנה, אהוד שבתאי ואמיר שנער. בשנת 2009, שם החברה שונה ל"ווייז מובייל בע"מ".

השארת תגובה