בתגובה ל'חוק המואזין': צריחים לגובה ומאחזים אסטרטגיים • פרסום ראשון

במזרח העיר מציינים את התשובה הערבית לחוק המואזין, בבניית "צריח המסגד הגבוה ביותר" • בקצה האחר, על פתח מנהרת הרכבת המהירה ומול הר המנוחות, מוקם בחשאי מאחז פלסטיני חדש

יומי צריח
יומי צריח

הדיון הציבורי הנרחב והמאבק סביב חוק המואזין, לא מרשים במיוחד את ערביי מזרח ירושלים, ובעוד בישראל מתחבטים בסוגית האלמנט הדתי שמהווה מטרד ציבורי, בשכונות הערביות לא מנמיכים ווליום. בימים אלו הסתיימו עבודות התקנת מינרט (צריח מסגד) חדש בשכונת עיסאוויה, במה שזוכה לתואר "צריח המסגד הגבוה במזרח העיר", ומצוין כ"תשובה ערבית להחלטה הציונית".

הסובלים העיקריים מרעשי המואזינים הם תושבי שכונות קו התפר, שהרעש העולה מהמסגדים טורד את מנוחתם בוקר, צהריים, ערב, כשבשעות הלילה מצטרפים רעשי יריות וזיקוקים. "החיים שלנו הם סיוט אחד גדול, הווליום רק הולך וגובר, התעוזה שלהם מתעצמת, לא מגיע לנו כאלו חיים", אמר בשעתו תושב פסגת זאב.

'כל הזמן' הפנה את תשומת לב העירייה לצריח החדש המתנוסס לגובה שכונת עיסאוויה, וביקש לבדוק האם הוא הותקן על פי היתרים ורישיונות כדין, וזו תגובת עיריית ירושלים: "הנושא ייבדק על ידי המחלקה לפיקוח על הבנייה, ויטופל בהתאם לממצאים".
מאחז הרכבת

ובתוך כך, מאחז פלסטיני חדש מוקם בימים אלו באין מפריע בין מבשרת ציון לשכונת רמות בירושלים. מדובר בנקודה אסטרטגית השוכנת סמוך לפתח מנהרה מספר 3 שתשמש את קו הרכבת המהיר לירושלים.

באופן אבסורדי, על אף שהכפר ממוקם במערב ירושלים – מול הר המנוחות ובסמוך למבשרת ציון ושכונת רמות, מבחינה סטטוטורית הוא מוגדר בתחום שיפוט יהודה ושומרון – ולכן לעיריית ירושלים ולמנהלת הרכבת אין סמכויות אכיפה באזור, אלא למשרד הביטחון ולמנהל האזרחי.

"מדובר בעבודות בלי חוקיות המתבצעות בסמיכות לקו המהיר לירושלים של רכבת ישראל. מדובר בסכנה ביטחונית חמורה, שמעמידה את העבודות הללו בראש סדרי העדיפויות לאכיפה", אומר עו"ד אבי סגל מתנועת רגבים.

"אפשר לראות שנבנית שכונה חדשה ובלתי חוקית סמוך מאוד לקו הרכבת הכי חשוב של מדינת ישראל, והדבר מהווה גם מפגע תחבורתי ובטיחותי. הרשויות צריכות להתעורר ומהר, לפני שנמצא את 'שכונת הרכבת' כעובדה מוגמרת".

תגובה אחת
  1. חוק המואזין והפעילות נגד ההרעשה מהמואזין הינם גזעניות.
    מי כמוכם יודע שההרעשה החייתית האנרכיסטית המתחוללת באופן קבוע ברוב שעות היום בשכונות החרדיות פוגעת ומטרידה ומזיקה לא פחות מההרעשה של המואזין, אבל הרעשה זו זוכה לגיבוי של ההנהגה החרדית וחיסיון על ידי שתיקה מהעסקונה החרדית.
    הנציגים הציבוריים והעתונות החופשית היו אמורים לטפל במטרד חייתי זה, אבל כידוע האזרח השפוי השבוי בתוככי הגטו החרדי הינו חסר זכויות אזרח, תפקידו לצאת להצביע בהתאם למצווה ולתמוך בכספו בעתונות האג'דאית. מעבר לכך – שימות מרעש, שרק ישאיר את ת.ז. שלו לצורך המשך הצבעה והו"ק למנוי העיתון ודמי מעמדות, אם רק זה מובטח, שימות מרעש מבחינתם.
    חברה יקרים, ליצמן פרוש וכל השאר, ההתקוממות בוא תבוא, ובימיכם.

השארת תגובה