"מסולסלת" • האוזנייה של איש כוחות ההצלה – שהצילה את התחפושת

ילד
ילד

בשלהי שבוע שחל בו פורים שמח זה, במהלכו זכיתי לתזמן בצורה כמעט מושלמת הרכבת משלוח מנות של שכן אחד בסדר הפוך ובריכוז מונע טעויות, לכדי משלוח מנות מושלם לשכן המתדפק הבא (תוך סינון אמצעים מזהים כגון ברכה או בקבוק יין קטן שמשום מה טרחו להדביק עליו פתק עם מסר מסוים), נזכרתי בערגה מוגבלת בפורים רחוק יותר, בו נאבקתי, כאם חד הורית, לשמח את בני הקטן בחג שבנסיבות אחרות הוא משמח מעצם היותו, וד"ל.

היות שכעת הילד בוגר מספיק כדי להכין תחפושתו באופן עצמאי ואף לפזר בכוחות עצמו חול בכל הבית בניסיונות שבדיעבד התגלו כמוצלחים פחות – להדביקו למדי חייל כדי לשוות להם מראה אותנטי- הרשיתי לעצמי להיזכר בפרספקטיבה המוגנת במרחק ביטחון במעשה שכך היה, ורווח והצלה יבואו ליהודים ממקום אחר.

במשך מספר שנים עלה בידי, בדרכים כשרות יותר ופחות, להסתיר מהילד את העובדה שבפורים – מתחפשים. בהיותי נמנית על עדה מסוימת הדוגלת בחיפוש אובססיבי אחר הקלות בכל תחום אפשרי (לעיתים החיפוש הנ"ל אף מאומץ יותר מהמטלה עצמה אך עיקרון הוא עיקרון), הצלחתי להימנע במשך זמן קצוב ומצומצם מהסאגה הידועה ששמה תחפושת. וגם אם נאמר שהיום ניתן לרכוש תחפושת קומפלט בזול ובמינימום סבל כללי, תמיד עשויה המציאות לטפוח על פני האופטימיסט ולהעמידו על טעותו.

לאחר שעברנו את השלב של התחפושות הקנויות בנוסח המוליך שולל "כמו כלום את עוברת את זה, כמו גדולה! קונים וגמרנו" לדוגמא: שוטר, תחפושת פשוטה לכל הדיעות, אלא ש: לא ישראלי! רק nypd! זו לא הקסדה שלהם! טוב אז איפה יש קסדה של שוטר ניו יורקי? בכפר השעשועים במעלה אדומים – הגענו – אזל – זה לא שווה כלום! אז אני רוצה להתחפש לחוטב עצים הולנדי ואך ורק לזה!

או קאובוי תמים: לא אקדח פיקות כזה מעפן! אקדח מערב פרוע! רק כזה! רק כזה! ו… אין— הגיע פורים אחד שהביא עמו בשורה רעננה, קלילה ומבטיחה טובות: אני רוצה להתחפש ל…. מאבטח.

מעולה! עלזתי. תחפושת מהממת! רעיון גאוני – איך לא חשבתי על זה בעצמי – זה יראה פשוט קלאסה. אז מה צריך? את חליפת השבת, ולצחצח נעליים. ואקדח כבר יש מהקאובוי – לא משנה – יש הכל! הכל!

אופטימיסטים הקשיבו. יש ביטוי באנגלית שתרגומו – לא כל כך מהר. יש ביטוי נוסף שתרגומו – זה טוב מכדי להיות אמיתי. על שניהם לא חשבתי באותו רגע. הייתי בטוחה שהפעם הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. אלא מאי.

-אבל אמא – מאבטח צריך גם אוזניה!

עדיין ברוגע. הכל בסדר.

-מה הבעיה? נשים את האוזניה של הנייד!

-את לא יודעת איך נראית אוזניה של מאבטח?

-לא.

-היא מסולסלת! יש לה חוט מסולסל שיוצא ממנה ומגיע לכיס!

עדיין אופטימית. עדיין אופטימית. בטח יש כזו בכל חנות ניידים או מוצרי אלקטרוניקה. אבל האמת הצורבת הייתה שממש לא הייתה כזו בנמצא באף חנות ניידים. או מוצרי אלקטרוניקה. או מוצרים מכל סוג שהוא. ברחבי גוש דן. חוץ מאחת בקצה רבי עקיבא. שאתמול קנו שם את המסולסלת האחרונה ומשלוח נוסף יגיע תיכף ומיד. אחרי פורים. ומשהו מטפס בגרון, ולכיוון העיניים. זה קרה לפני מספר שנים ואיני זוכרת את כל העלילה אך יש הבזקים – של חימום חוט אוזניה בעצת מאן דהוא בניסיון כושל לסלסלו עד לשריפתו השלמה, ושל רכישת מחזיק המפתחות מסולסל החוט הידוע בניסיון להדביקו לאוזניה כלשהי -אבל אמא למה הוא ורוד?? זה לא צבע של המסולסלת!

-מצטערת, זה מה שהיה! ועוד כהנה וכהנה. מצאתי את עצמי, כבר עם רדת החשכה, לאחר בקשות אינפורמציה נואשות ברחוב מעוברי אורח בני רחמנים, בבניין 'הצלה' ברבי עקיבא, כי משם אולי תצמח הישועה ואיך לא – ההצלה. היה סגור. התיישבתי על הכיסא, וכאשר אבדתי. כשהרמתי את עיניי הלחות משהו – ראיתי הודעה לציבור הילדים שאפודי הצלה ניתן להשיג אצל פרידמן. ומספר טלפון.

-אולי תתחפש לאפוד הצלה?

-מאבטח!!!

מאין יבוא עזרי. עזרי מאת ה'. מתקשרת. אנא. מסולסלת יש? אפילו מקולקלת. אפילו מרוטה. אנא.

איני רוצה לחשוב מדוע אך היהודי הצדיק הגיע מיד, פתח את מנעולי המשרד והפכו. אך מסולסלת לא הייתה שם.

– אתה חייב לעזור לי.

– יודעת מה? יש לי בבית אחת שלי. חדשה. אסתדר בלעדיה החג.

– – אבל אם תיהרס איככה אוכל למצוא לך חלופית? זה מה שאני מנסה לעשות כבר יומיים!

– לא תצטרכי.

– תוך דקות טס הבחור לביתו והביא את המוצר המבוקש. – רק שהילד יהיה שמח!

– והילד שמח. כמה שהוא שמח. ואתה רבי פרידמן, שהיית אז בחור ואיני יודעת מה אירע אתך עד הלום – ואני בטוחה שאך טוב וחסד רדפוך כל ימיך- שישמחך יוצרך כשם ששימחת אותנו.

השארת תגובה