הרב מיכאל לסרי בראיון פורים • מוסר משולב בבדיחות והומור

בדרכו הייחודית ומלאת ההומור, מקרב הגאון רבי מיכאל לסרי אלפי יהודים לאביהם שבשמיים • לקראת פורים הוא מספר ל'כל הזמן' על הדרך המיוחדת שבחר, הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק וחשיבות השמחה בחיים

הרב לסרי
הרב לסרי
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

רבים מאוד הם המשפיעים ומגידי השיעורים בדורנו הזוכים בדרשותיהם להחדיר אמונה ובטחון בליבותיהם של המוני יהודים הצמאים לדבר ה' ולתורתו. ביניהם בולטים אותם דרשנים מזכי הרבים העושים זאת מתוך הומור ושמחה, בדבריהם משלבים הם כל העת מילתא דבדיחותא, בכך הם זוכים לפתוח את לבם של יהודים רבים השקועים ראשם ורובם בהבלי העולם הזה, לעבודת ה' מתוך שמחה וטוב לבב.

לקראת ימי הפורים הבעל"ט זכינו לשיחה מאלפת עם אחד ממזכי הרבים הגדולים בדור, העושה ימים כלילות בעבודת הקודש, משמח הלבבות האגדי, הגאון רבי מיכאל לסרי, שבתוך עיסוקיו הרבים ובהפוגה קצרה שבין הרצאה לחברתה, הואיל לפנות לנו מזמנו לתועלת ולשמחת ציבור הקוראים. בדבריו הוא שוזר במומחיות דברי חיזוק על מעלת האמונה והשמחה, משולבים בקטעי הומור משעשעים, ובעיקר… הרבה מוסר השכל לכל יהודי באשר הוא…

– כבוד הרב זוכה להחדיר מוסר ואמונה בלבבות מתוך חיוך ושמחה פורצת גבולות… האם זה תמיד משתלב יחד? והאם זה היה נהוג תמיד בקהילות ישראל?

"אכן כך" – מסביר לנו הרב לסרי – "המושג שמחה על כל המשתמע מכך, שייך דווקא לעם ישראל 'מאמינים בני מאמינים', מכיוון שאין שמחה בלי תכלית ומטרה. שמחה בלי מטרה היא שמחת שוטים, כמו אותו שוטה שנלקח ברכב סגור לשם ביצוע גזר דינו בעמוד התליה בכיכר העיר… ובדרך ראו אותו שמח ומאושר. לשאלת סובביו הוא הסביר כי יש לו אויר טוב מהחלון הפתוח… זוהי שמחה רגעית וללא תכלית".

כאן מוסיף לנו הרב דוגמא מאותו שיכור שדהר ברכבו במהירות מופרזת ונתפס מיד על ידי שוטר תנועה שעמד בדרכו, הנהג שלף מכיסו שטר של מאה דולרים והציע לשוטר בתמורה לכך שישחרר אותו לנפשו. השטר פעל את פעולתו והשיכור המשיך בדרכו. לאחר שתי דקות הוא נתפס פעם נוספת ושוב שלף מאה דולר שהועיל גם הפעם… כך חזר הדבר על עצמו מספר פעמים, עד שבפעם השמינית פרץ הנהג בבכי ושאל את השוטר התורן: "מה קרה שמשטרת ישראל בחרה 'להתלבש' דווקא עלי היום"… השוטר פרץ בצחוק ואמר לו: "תן לי עוד מאה דולר ואראה לך איך יוצאים מהכיכר"… אותו שיכור שהסתובב סביב עצמו באותו כיכר ללא מטרה ותועלת הינו דוגמא מוחשית לאותם אלו החיים להנאתם ללא מחשבה על העתיד…

"אתה רואה אנשים רבים" – אומר לנו הרב בחיוך – "העובדים יומם ולילה כדי שיהיה להם מה לאכול, וכשאתה שואל אותם לשם מה הם אוכלים, הם יסבירו לך כי הדבר נחוץ כדי שיהיה להם כח לעבוד… וחוזר חלילה… מה נותר לאדם כזה מכל עמלו בעולם הזה… כל חייו הוא עמל כדי לאכול, אוכל בשביל לישון, ישן בשביל לעבוד, ושוב עובד בשביל לאכול… ובסוף ימיו בבית האבות הוא… חוטף מכות כשהוא לא רוצה לאכול בזמן"… אגב, מספר לנו הרב בהלצה, כי לאחרונה פרסם אחד מבתי האבות כי אצלם השירות הוא ממש "סוף הדרך"… לאור מה ששמענו לאחרונה על התנהגות אנשי הצוות במקומות מסוימים זה נשמע פחות מצחיק…

"זה הכול אצל אדם החי את חייו ללא תכלית וללא שמחה אמיתית על היותו יהודי הזוכה לעבוד את בוראו, אך אצל יהודי העמל בתורה מתוך שמחה של קדושה, כל חייו מתנהלים בצורה שונה לגמרי, וכפי שאנו רואים זאת אצל גדולי ישראל ותלמידיהם הלומדים מדרכיהם.
"רמז נאה ניתן למצוא במלה 'שמח' 'שם-מח', אדם שמוחו שקוע בדברים האמיתיים – הריהו תמיד בשמחה".

– הרב בדרשותיו מדבר רבות על עניינים חשובים העומדים על הפרק, איזה נושא אהוב עליכם ביותר, אותו אתם רואים בעדיפות עליונה?

"המדובר ביותר" – פותח הרב בדבריו – "הוא כידוע נושא ה"שלום בית" בבתי ישראל, כי אכן דבר זה הוא מיסודות הבית היהודי. על זה" – הוא אומר לנו – "בעיקרון, אין צורך בכלל לדבר בדיחות, די בזה אם תעביר לבן אדם הקלטה על מה שמתרחש בביתו במהלך היום יום – הוא לא יפסיק לצחוק מעצמו. כמו אותו אדם שהגיע ליועץ זוגי בטענה 'קשה ביותר' כי זוגתו מכריחה אותו להדיח את הכלים בסיום כל ארוחה והדבר מקשה על חייו. היועץ שלבו 'נקרע לגזרים' מדאגותיו של אותו אדם, שלף לו במקום עצה גאונית, להשתמש בכלים חד פעמיים… האיש שמע לעצתו, אך הדבר לא הועיל לזמן רב… לאחר מספר ימים חזר הבעל הנואש אל אותו יועץ וטען בהיסטריה כי שטיפת כלים חד פעמיים היא מלאכה קשה הרבה יותר…

"אדם נוסף שהגיע לרב ביקש לסדר לו גט בדחיפות. לשאלת הרב הוא הסביר כי זה מספר שנים שזוגתו זורקת עליו צלחות וכוסות במהלך כל ארוחה… ומדוע נזכרת רק עכשיו? שאל אותו הרב. רק היום היא הצליחה בפעם הראשונה לקלוע… הוא השיב.

"ומעניין לעניין באותו ענין, יהודי התארח אצל משפחה מסוימת שגם שם ה'שלום בית' לא היה זוהר במיוחד. במהלך ארוחת הצהרים נדהם האורח לראות את הבעל ברוב כעסו זורק מהחלון צלחות… הרבנית אף היא לא טמנה ידה בצלחת והעיפה מהחלון הפתוח מזלגות וכפות… בשלב זה תפס האורח את השולחן ולתדהמת הזוג ה'מאושר'… זרק אותו מהחלון אל החצר. 'מה אתה מתערב?' צעק עליו בעל הבית. 'ראיתי אתכם זורקים צלחות ומזלגות וכו', הבנתי כי היום החלטתם לאכול למטה… ולשם כך זקוקים אנו אף לשולחן'… ענה האורח.

"היוצא לנו למסקנה מדברים אלו, כמו שהזכרנו בתחילת הדברים כי אדם שיעביר לעצמו את סדר יומו – יראה עד כמה הדברים מצחיקים מחד ומאידך מקשים על חייו, אך אם הוא יחשוב על תכלית חייו וישתדל להתמקד בחצי הכוס המלאה ולשמוח על כך שזכה להינשא, להקים בית בישראל ואף לגדל בנים ובנו עוסקים בתורה ובמצוות, הכול יראה אחרת".

– מדוע בחרתם דווקא בדרך זו של מוסר משולב בבדיחות והומור?

"בדורנו" – מסביר כבוד הרב – "מלאכה קשה היא ביותר לפתוח את הלב לאנשים ללא צחוק ומילתא דבדיחותא, ובפרט כשמדובר באחים תועים, תינוקות שנשבו, אך כשהדברים שזורים בדברי הומור – נפתח הפה מצחוק… וכשהפה נפתח גם הלב נפתח"…
בהזדמנות זו מוסיף הרב כי גם מלמדים בתלמודי תורה העוסקים במלאכת קודש – חינוך ילדי ישראל לעבודת ה' ולתורתו, כדאי מאוד שיעשו זאת מתוך שמחה יתרה וסיפורים מרתקים המושכים את לב הילד. וכאן מגלה הרב כי בקרוב ייצאו על ידו ספרים חשובים גם בנושא שלום בית, וגם ספר מרתק לילדי ישראל עם הרבה מוסר השכל משולב בקטעי הומור וסאטירה, המותאם במיוחד לילדים בהמלצת גדולי ישראל.

– האם זכיתם גם לשמח ולהעלות חיוך על שפתותיהם של גדולי ישראל?

"בוודאי", אומר לנו הרב לסרי, "בכל הזדמנות שיש לי אני משתדל לשמח את גדולי הדור, ומדובר בגדולים וצדיקים מכל גווני הקשת, רבנים, אדמו"רים", ועל כך הוא מוסיף לנו הרב כי לאחרונה זכה לשמח באירוע שבו השתתף גם הרב הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א שהתמוגג מנחת ושמחה וחיזק את ידיו להמשך עבודת קודש מופלאה זו.

"אנקדוטה מעניינת הייתה גם אצל המקובל הצדיק רבי אלעזר אבוחצירה זצ"ל, גם שם זכיתי לשמח ולהעלות חיוך על שפתותיו"… – מספר הרב – "ואז גם הצדיק ביקש לספר סיפור משעשע עם הרבה מוסר השכל. היה זה בבית הכנסת באחת העיירות בה התגוררו יהודים כפריים תמימים. כשרצו להתחיל בתפילה התברר להם כי ישנם רק תשעה יהודים, העשירי היה ילד מתחת לגיל מצוות שעמד ליד אביו. הרב פסק כי צריך לבדוק אם הילד יודע למי מתפללים… אחד מהנוכחים פנה אל הילד בשאלה זו, והילד מיד ענה בהתלהבות 'בוודאי שאני יודע…
מתפללים לתיבה'… האב התמים נזעק מיד והעיר לו כי 'מתפללים אל ההיכל… ולא לתיבה' ברגע זה הבינו המתפללים כי חסרים להם שניים למניין.

"ועוד סיפור משעשע בהקשר אחר. יהודי תמים עלה ארצה עם בנו, הם טיילו להנאתם בין הבתים ונהנו מהיופי של ארץ הקודש. בהמשך הדרך ראה האיש עץ ועליו תפוחים בשלים ועסיסיים, מיד נעצר וקטף מספר תפוחים לו ולבנו. הם התיישבו להנאתם, בירכו בכוונה ואכלו. לפתע הגיע בעל החצר והחל להוכיח את האיש: 'הלא כתוב בתורה לא תגנוב!' 'ראה', אמר האב לבנו בהתרגשות, 'ראה כמה נשתבחה ארץ ישראל, גם מטיילים באוויר הצח, גם אוכלים מפירותיה היפים והמתוקים של הארץ וגם זוכים לשמוע דברי תורה ברקע'".

– יהודים רבים מתהלכים כל הזמן בלחץ ובטרדות החיים, כל אחד בקשייו ודאגותיו. כבוד הרב יעניק איזה 'טיפ' משמח לבבות, ובפרט לקראת ימי הפורים הבעל"ט…

"ראשית" – אומר הרב – "אכן רבים נמצאים בלחץ יומם ולילה, ומחפשים עצות איך להירגע, ולכן הם גם אוהבים לשמוע דרשות משולבות עם הומור, והעצה לזה היא לזכור 'ונהפוך הוא' – הרי בזמן מגילת אסתר היה להם את כל הסיבות להיות בלחץ לאחר שעמדו בפני סכנת 'להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים'… ובסוף… 'ונהפוך הוא'… הכול התהפך לטובה. גם היום, כל יהודי צריך לצפות לישועת ה' כהרף עין ולקוות כי הכ'ל בעזרת ה' יתהפך לטובה.

"כל יהודי שמתעורר בבוקר צריך לרקוד משמחה ולהגיד "מודה אני" בהתלהבות. תאר לך" – אומר הרב בחיוך… "שאותו אדם היה מתעורר בבוקר ומגלה כי הוא תאילנדי או סודני, כמה הוא צריך להודות לה' ולשמוח שזה לא כך".
"ומן הראוי לציין כאן עובדה מצמררת על אותו יהודי בזמן השואה האיומה, היה זה בדרך לתאי הגזים עם עוד יהודים רבים, ודווקא בזמן קשה זה כשכולם התהלכו שפופים ומדוכאים, פתח אותו יהודי בריקוד סוער וסחף אחריו יהודים נוספים. חבריו פנו אליו בשאלה המתבקשת, איך הוא מסוגל לרקוד ולשמוח בזמן כזה, ואז הסביר להם אותו יהודי כי הוא רוקד משמחה דווקא על עצם היותו מהעם הנרדף ולא חלילה מהרוצחים, שמחה על היותו בן לעם הנבחר ולא מאותם חיות שפלות ואכזריות. ואם כבר הזכרנו את ענין השואה, חשוב לציין כי יהודים רבים הצליחו לשרוד את שנות האימה דווקא בזכות זה שהשתדלו לשמוח ולשמח אחרים ולשם כך את השתמשו בהומור שפעמים רבות הפיח תקוה מחודשת אצל אותם אומללים.

"רק על ידי הכרה במטרת ותכלית החיים זוכים לשמחה אמיתית" – מסכם הרב – "ועל ידי השמחה זוכים לאמונה וחוזר חלילה… וכפי שמובא בשם הרבי הקדוש בעל ה'בית אהרן' מקרלין זיע"א, כי חובת השמחה אינה מופיעה כמצוה בתרי"ג מצוות, אך לדרגות הגבוהות אליהם ניתן להגיע באמצעות השמחה – בכך היא יותר משאר המצוות. וכבר אמרו צדיקים 'כי בשמחה – תצאון', על ידי השמחה זוכים לצאת מכל הצרות וזוכים לישועות ונחמות".

השארת תגובה