יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה • כך יראה חג פורים במחיצת הקודש • עשרת הנבחרים

לרגל חג הפורים הבעל"ט, בחר כתב 'כל ישראל' באקראי עשר חסידויות נבחרות, בהן מתחילים את חגיגות הפורים בשלב מוקדם למדי, והן מסתיימות שעות ארוכות אחרי צאת הכוכבים. קבלו את כל הפרטים הפיקנטיים והמסקרנים על 'משתה היין' בחסידויות

פורים-בסאטמר-צילום-sos-11
פורים-בסאטמר-צילום-sos-11
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

חצר הקודש צאנז:

קריאת המגילה: האדמו"ר משמש כ'בעל קורא', הקריאה עורכת כשעתיים, בשנים רגילות בהם הקריאה היא בסיום 'תענית אסתר', האדמו"ר קורא את המגילה בזמן קצר יותר, במטרה לא להטריח את הציבור.

משתה היין: האדמו"ר עורך את שולחנו ארבע פעמים במהלך ימי הפורים. בפעם הראשונה, קצרה יותר מהשאר, ה'פורים רב' עולה לשאת דרשה, לאחר מכן הקהל רוקד ושר שירי שמחה במשך כשעה.

'משתה היין' המרכזי, מתקיים ביום הפורים לאחר השקיעה, אותו מכנים בצאנז 'גילופין טיש', "משום שאז נוהג האדמו"ר לשתות מעבר ליכולת", מסבירים בצאנז, עוד מוסיפים שם, "מדובר בטיש המיוחד של השנה, בשל העובדה כי זהו המועד היחיד בשנה בו נוהג האדמו"ר לשאת דברים מתורת הנסתר. כל שנה בעת אמירת ה'תורה' של הרבי, רואים החסידים בחוש את בקיאותו הנפלאה של הרבי בין בנגלה ובין בנסתר". הטיש אורך כשלוש שעות.

פעם נוספת עורך האדמו"ר את שולחנו, בליל שושן פורים, אז נוהגים בצאנז לומר דברי בדחנות בחרוזים, לשיר שירים עתיקים מהדורות הקודמים, ולעסוק בענייני 'גאולת ישראל'.

הטיש הרביעי והאחרון, מתקיים ב'שושן פורים' ביום, אותו מכנים בצאנז 'ישועות טיש', במהלכו מתקיימת מכירת הזכויות לקמחא דפסחא, החסידים 'רוכשים' ישועות מהאדמו"ר, ובתמורה לכך מתחייבים לסכומים אותם יתרמו למגבית קמחא דפסחא. גם הוא אורך כשלוש שעות.
פורים רב: בצאנז אין 'פורים רב' קבוע, בכל שנה בוחרים בחסידות דמות תורנית אחרת לתפקיד, במהלך השנים שימשו בו ראשי כוללים, מגידי שיעורים שונים מישיבות צאנז, וכדומה.

עד דלא ידע: האדמו"ר נוהג כאמור לשתות מעבר לכוחותיו, כמדי שנה, השבוע הורה האדמו"ר לפרסם מחדש את ה'תקנות' המיוחדות לבחורי הישיבות דצאנז, התקנות הונהגו לפני כשישים שנים, על ידי אדמו"רי בית צאנז, בהן קורא האדמו"ר לבחורי הישיבות ש"לא לשתות מעבר לרגיל", האדמו"ר הוסיף לתקנות וציין בלשונו, "הפסדה גדול משכרה", היות ועלולים בשל השתייה המרובה לפספס תפילה, או ח"ו לנהוג שלא בכבוד בחברים ובמבוגרים.

חצר הקודש ויז'ניץ:

קריאת המגילה: האדמו"ר משמש כ'בעל קורא', קריאת המגילה אורכת כשעה ורבע, האדמו"ר קורא את המגילה בהשתפכות נפש מיוחדת, בפסוקים בהם מדובר על הצלת עם ישראל בימים ההם, פורץ האדמו"ר בבכי, "מעמד מרגש במיוחד", מכנים את זה בויז'ניץ.

משתה היין: האדמו"ר עורך את שולחנו בליל פורים וביום הפורים פעם נוספת, ב'משתה היין' המרכזי עוברים אלפי החסידים לפני האדמו"ר עם קוויטלא'ך, המעמד נודע כמסוגל לישועות, בפרט בישועה לחשוכי בנים ובשידוכים, בויז'ניץ מסתובבים סיפורים רבים אודות יהודים רבים שנושעו באותו מעמד.

בסיום הטיש מתקיים ה'פורים שפיל', בכל שנה מורה האדמו"ר כבר לאחר חג הסוכות באיזה סיפור תתמקד ההצגה, ומייעד לכך כל שנה אברכים ואנשים שונים שזוכים בזכות כך להיוושע בהבטחות נדירות מפי האדמו"ר, אותן הוא מבטיח להם בסיום ההצגה.

פורים רב: הרה"ג רבי ניסן הערש ויינר, מזקני וחשובי חסידי ויז'ניץ, משמש בתפקיד מימי האדמו"ר האמרי חיים מויז'ניץ זצוק"ל.

עד דלא ידע: החסידים מספרים בפליאה כי האדמו"ר נוהג לשתות כמות גדולה של יין, אולם מציינים כי השתייה לא מורגשת עליו כלל וכלל, האדמו"ר מפזז לאורך הטיש ברוממות מיוחדת.

האדמו"ר נוהג לעשן סיגריה מיוחדת שהוכנה במיוחד על ידי זקני החסידים, בסילודין ובשרפי קודש, זו הפעם היחידה בשנה בה נוהג האדמו"ר לעשן.

האדמו"ר הורה לבחורי החסידות שלא לשתות לשכרה, בנוסף, אסר על בחורי הישיבות לאסוף ולהתרים כספים בבתי החסידים, כדי לא לגרום חלילה למכשול בשמירת עיניים.

חצר הקודש פרמישלאן:

קריאת המגילה: האדמו"ר קורא את המגילה במשך כשעה ומחצה, לפני הקריאה נוהג האדמו"ר לשאול את הקהל האם ממנים הם אותו לשליח ציבור, והקהל עונה 'הן'. האדמו"ר נוהג להמחיש בידיו את הנקרא, כך למשל כשהרבי מגיע למילים "וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם", הרבי מהנהן בראשו בהטעמה למילים. בבוקר הקריאה אורכת כארבעים דקות.

משתה היין: הרבי עורך את שולחנו פעמיים בימי הפורים. טיש ה'משתה היין' המרכזי מתקיים לאחר תפילת מנחה בבית הכנסת הגדול בקרית פרמישלאן בבני ברק, למעט הסעודה, הרבי נוהג לעמוד על רגליו לאורך כל הטיש, שמסתיים עם עלות השחר. מסביב לשולחנו של האדמו"ר אין כסאות וספסלים.

בשלב מאוחר יותר מצטרפים לטיש גם בני ה'מוקפי חומה' שסיימו את קריאת המגילה בעירם. האדמו"ר עורך את שולחנו בשנית בשושן פורים אחרי מנחה, אז קורא האדמו"ר את המגילה ללא ברכה ובישיבה, כמנהג בית קרעטשניף. לאחר מכן הקהל נוטל את ידיו לסעודה בראשות האדמו"ר.

פורים רב: הרב אברהם יעקב נויפלד, שמשמש במשך השנה כבעל קורא, עולה על השולחן ונושא דברי בדחנות, ואף משתתף ב'פורים שפיל' בסיום הטיש.

עד דלא ידע: האדמו"ר שותה יותר מכפי הרגלו, מחבית יין מיוחדת, אותה קונה מדי שנה הרב בערל הרשלר, מחשובי החסידים, האדמו"ר מוזג לקהל מהחבית שמונחת על שולחנו, גם לבחורי הישיבה, ובפרט לזקוקים לזיווג הגון. האדמו"ר התבטא בעבר רבות אודות בחורים ששותים בהגזמה ומתגלגלים ברחוב כאבן שאין לה הופכין, האדמו"ר מתנגד למראות מסוג זה אבל כן אומר לשתות יותר מהרגיל.

חצר הקודש נדבורנא:

קריאת המגילה: האדמו"ר משמש כ'בעל קורא' בעצמו, קריאת המגילה אורכת כשעה ומחצה. כשהאדמו"ר מסיים את הפסוק בו מוזכר תליית המן, "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשׂוֹת כֵּן וַתִּנָּתֵן דָּת בְּשׁוּשָׁן וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי-הָמָן תָּלוּ" וכו', הרבי מתחיל שיר שמחה והקהל מפזז דקות ארוכות.
משתה היין: הרבי אורך את שולחנו פעמיים במהלך ימי הפורים, בפורים ביום אז מקיים מעמד ה'משתה היין' המרכזי, הפורים רב נושא דרשה, לאחריו הרבי אומר את ה'תורה' בעמידה במשך שעה כמנהג בית נדבורנה. הטיש אורך כארבע שעות.

עריכת השולחן בפעם הנוספת מתקיים בשושן פורים בשעות הצהריים, כמנהג נדבורנה, המגילה נקראת גם בשושן פורים, כמקובל מדורי דורות. זקני החסידים מסבירים "אדמורי נדבורנה תיקנו כי המגילה תיקרא גם בשושן פורים, במטרה להשתתף בשמחת אחינו מירושלים".
פורים רב: הרב מנחם מנדל אלבוים, מחשובי קהל חסידי נדבורנה, משמש בתפקיד שנים רבות, עוד מימי האדמו"ר זצ"ל.

עד דלא ידע: האדמו"ר בעצמו נוהג שלא לשתות, לא ניתנה הוראה מיוחדת לצעירי החסידים, לרוב מקובל בקהילות נדבורנה, שאין לשתות מתחת לגיל 40.

חצר הקודש תולדות אברהם יצחק:

קריאת המגילה: הקריאה אורכת כשעה ומחצה, האדמו"ר משמש כ'בעל קורא'. כשמגיעים לסיפורי הנס בסוף הקריאה, הקהל שר שירי שמחה לסירוגין, עד שהרבי מסמן בידו.

משתה היין: האדמו"ר עורך את שולחנו שלוש פעמים. בפעם הראשונה, בליל פורים, שעתיים לאחר קריאת המגילה, הקהל מגיע להיכל בית המדרש בשכונת מאה שערים בירושלים. הפורים רב אומר את הדרשה ולאחר מכן התזמורת פוצחת בשירי שמחה, במהלך הריקודים האדמו"ר נוהג לחלק לאברכים סיגריות ולבחורים כוסות יין.

בתולדות אברהם יצחק מספרים ל'כל ישראל', על מעשה שאירע לפני מספר שנים, האדמו"ר עישן סיגר במהלך הטיש ואיפר בתוך כוס והיה זה לתעלומה בעיני החסידים. כשסיים, קרא האדמו"ר לבחור מבוגר שהיה זקוק לישועת זיווג הגוון, נתן לו הכוס והורה לו 'שים את האפר הזה בחופה', באותה שנה נישא אותו בחור לבחירת ליבו.

ביום הפורים לאחר תפילת שחרית בהיכל בית המדרש הגדול של החסידות, האדמו"ר שולח משלוחי מנות לקהל, באמצעות שליח כנהוג. שעה לאחר מכן מתקיים הטיש השני במספר, 'משתה היין' שמתקיים בביתו של האדמו"ר, לשם נוהרים החסידים, האדמו"ר מחלק בביתו כוסות יין לבחורים שצריכים זיווג, לאחר מכן הקהל נוטל את ידיו לסעודה.

אחרי תפילת מנחה, האדמו"ר נכנס להיכל הטישים בבית המדרש הגדול של החסידות, והתזמורת פוצחת בשירה בתופים ובמחולות, זהו הטיש השלישי שנועל את אירועי הפורים. במהלך הטיש ה'פורים רב' נושא דברי בדחנות. האדמו"ר נוהג להתפלל ערבית בחצות הלילה, ובשל כך הטיש מסתיים כל שנה דקות לפני חצות, בשל קפידת האדמו"ר.

פורים רב: הרב אהרן דיאמנט משמש בתפקיד מזה קרוב לשני עשורים, במהלכם ביקש שנה אחת למנות מישהו אחר במקומו, אולם חזר לתפקיד לבקשת האדמו"ר. "תלמיד חכם מלא וגדוש, פה מפיק מרגליות", מספרים בתולדות אברהם יצחק.

עד דלא ידע: האדמו"ר נוהג לשתות כמות גדולה של יין, "הרבי שותה המון יין אבל זה לא משפיע עליו במאומה", אומרים החסידים. האדמו"ר מעודד את החסידים להרבות אף הם בשתייה, אולם התבטא בעבר כי אילו יש ספק הכי קטן לחס וחלילה שייפגע בן אדם בשל השתייה המרובה, הרי שמדובר במצווה הבאה בעבירה ויש להחמנע מכך.

חצר הקודש קרלין סטולין:

אלפי חסידים עוברים מידי שנה ביום הפורים לאמירת 'לחיים' אצל האדמו"ר, בבית מדרשו הגדול בגבעת זאב, שם נקראת המגילה בי"ד באדר.

כשעוברים ל'לחיים' בקרלין, מחלק האדמו"ר 'ברנדי 777'. אך בשל הלחץ מידי שנה, לא כולם מספיקים לעבור ולקבל מידי האדמו"ר כוסית לחיים.

בחסידות קרלין התזמורת מנגנת בכל שעות היום, ללא הפוגה, ומעגל הריקודים של קהל החסידים לא פוסק אפילו רגע אחד במהלך החג. במוצאי פורים עורך האדמו"ר את שולחנו בהיכל בית המדרש. במהלך 'הטיש' מתקיימת ההצגה המסורתית שנמשכת זמן רב.

באחת השנים הפתיע האדמו"ר את החסידים העוברים על פניו לאמירת 'לחיים', ואלו התבקשו למסור לאדמו"ר את מכשירי הסמארטפון שברשותם.

חצר הקודש סערט ויז'ניץ:

קריאת המגילה: אורכת כשעתיים, האדמו"ר קורא את הפרק הראשון במגילה, את ההמשך קורא הרה"ג ר' משולם פיש רוזנברג, רבה של קהילת 'קהל חסידים' בחיפה.

משתה היין: האדמו"ר עורך את שולחנו ביום הפורים, מסתיים עם עלות השחר. במהלך הטיש ה'פורים רב' נושא דברי כיבושין ולאחר מכן מתקיימת ההצגה המסורתית אותה מוביל ר' חיים בנט, בעל המנגן של חצר הקודש סערט ויז'ניץ. בשושן פורים ה'פורים רב' ניגש לפני העמוד, בסיום התפילה הרבי רוקד עמו בתופים ובמחולות,.

לאחר הריקוד המסורתי, יוצא האדמו"ר לרחוב מקור ברוך ברמת ויז'ניץ, שם מחכים לו בשתי שורות ילדי החסידות, כאשר בכל שנה נבחרים שני ילדים כ'גבאים' והרבי נשען עליהם, והם מלווים אותו לביתו הסמוך. ובזאת ננעלים אירועי החג בחסידות.

פורים רב: הרה"ח רבי חיים וייסבלום, מחשובי קהל חסידי סערט ויז'ניץ, מכהן שנים בתפקיד, ובחסידות מספרים כי הוא עושה זאת על הצד היותר טוב.

עד דלא ידע: האדמו"ר לא נוהג להרבות בשתייה, האדמו"ר גם אינו מעשן. הרבי לא נוהג להתבטאות על כך, ומשכך לא ניתנה הוראה כזו או אחרת לבחורי החסידות על עניין ה'שתייה'.

חצר הקודש קרעטשניף:

קריאת המגילה: האדמו"ר משמש כבעל קורא, זמן הקריאה הוא בסביבות שעתיים, המגילה נקראת בטעמי המקרא הייחודיים לפי נוסח קרעטשניף שמבוססים על הטעמים העממיים, אולם הם נקראים בנעימה שונה, הקריאה נעשית במתינות ובנחת, הרבי מקפיד על חיתוך הדיבור.
"צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים", בעת קריאת המגילה, כאשר נתקלים בתיאור כלשהו, הרבי נעצר לעיתים ומסתכל ומחפש יהודים הזקוקים לישועות וצרתם נוגעת לנאמר. "מי שלא יראה, לא יבין את גודל המעמד", אומרים החסידים.

ביום הפורים בבוקר, המגילה נקראת מהר יותר, הרבי נוהג לשים לפני הקריאה מחצית השקל, הרבי ניגש לפני העמוד ולכל קטעי התפילה. מיד לאחר התפילה מחלק האדמו"ר משלוח מנות באמצעות שליחו, משמשו הרה"ח ר' זלמן חיים הומינר, ולאחר מכן מחלק מתנות לאביונים.
משתה היין: הרבי עורך את שולחנו שלוש פעמים במהלך החג. בליל הפורים, נכנס האדמו"ר לעריכת השולחן שעתיים לאחר תום קריאת המגילה, הטיש אורך כשלוש שעות. בתחילתו מסתגר האדמו"ר עם בני משפחתו, האדמו"ר מברך את כל אחד מהילדים ועשרות הנכדים באופן אישי. מחוץ לדלת חדרו של האדמו"ר צובאים עשרות חסידים על הדלת, כשהאדמו"ר יוצא מחדרו לעבר בית המדרש נפתח הטיש.

ביום הפורים נערך 'משתה היין' המרכזי, הוא מתחיל בשקיעה ומסתיים בשעות הקטנות של הלילה, בקרעטשניף מכנים את משתה היין כ"קודש קודשים". כמנהג בית קרעטשניף הרבי אומר את ה'תורה' בעמידה, אמירת ה'תורה' נאמרת כאשר האדמו"ר עומד על רגליו, "חסידים מחכים למעמד הזה כל השנה", אומרים בקרעטשניף, "הרבי עומד על רגליו שעות ארוכות ואומר דברי תורה בעיניים עצומות, כאשר בתוך דבריו הוא פונה לזקוקים לישועה כשהוא משלב מענייני דיומא".

פעם נוספת עורך האדמו"ר את שולחנו בשושן פורים לפנות ערב, כמנהג בית קרעטשניף האדמו"ר קורא את המגילה ללא ברכה ומיושב, עריכת השולחן נמשכת עד השעות הקטנות של הלילה, בבחינת "וגם למחר אני קרוא לה עם המלך".

חצר הקודש תולדות אהרן:

קריאת המגילה: הרבי קורא את המגילה, קריאתה אורכת כשעתיים. אלפי חסידים מכל רחבי הארץ מגיעים להסתופף במחיצת האדמו"ר שקורא את המגילה בהיכל בית המדרש הגדול של החסידות בשכונת מאה שערים בירושלים.

משתה היין: האדמו"ר עורך את שולחנו שלוש פעמים. בפעם הראשונה, בליל פורים, בביתו נאווה קודש, למקורבים ולמשפחה. בפעם השנייה לאחר תפילת שחרית, האדמו"ר עורך את ה'לוויתן טיש'.

עריכת טיש ה'משתה היין' המרכזי, מתחילה אחרי מנחה ביום הפורים, האדמו"ר פוצח בניגוני התעוררות, לפי המנהג האדמו"ר קורא את 'נשמת קול חי' ו'שוכן עד' בנוסח של ימים נוראים, לאחר מכן רוקדים החסידים ריקודי שמחה עד שעות הבוקר המוקדמות. הסיומת היא ה'פורים שפיל' המסורתי, אותו מקיימים קבוצת אברכים מהחסידות, "הפורים שפיל נעשה בסימן ביטול גזירות המלכות, הגזירות הנוראות של הציונים", אומרים בתולדות אהרן.

פורים רב: שנים ארוכות שימש בתפקיד הרב בנימין רוזנפלד מזקני החסידים שמשמש גם כראש 'בעלי המנגנים' של החסידות. משנחלש, מונה לתפקיד בשנים האחרונות, אחיינו הרב אהרן רוזנפלד.

עד דלא ידע: האדמו"ר נוהג לשתות בהידור רב, ואף התבטא בעבר כי הוא אינו מתערב בעניין השתייה אצל צעירי החסידים וכי ההחלטה היא בידי ההורים, באופן כללי בתולדות אהרן לא חוסכים בשתייה, והיין נשפך שם כמים.

חצר הקודש ויז'ניץ:

קריאת המגילה: האדמו"ר לא נוהג להאריך בקריאה והמעמד אורך כשעה ומחצה, האדמו"ר קורא בעצמו כאשר סמוך אליו עומד הבעל קורא, הרה"ח רבי פנחס ויז'ניצר שמסייע לאדמו"ר במידת הצורך. בקריאת המגילה ביום הפורים, הקהל עוצר לפני פרק ה' והאדמו"ר פותח בשירת ה'מארש' שיוצא כל ערב ראש השנה כמנהג ויז'ניץ.

משתה היין: בויז'ניץ ישנם ארבעה מעמדים במחיצת הקודש, הראשון הוא טיש קצר בליל פורים, בו שרים מנגינות שקטות בעיקר, לאחר מכן ה'פורים רבי' אומר את סדר הקידוש לפורים כמנהג ויז'ניץ, וה'פורים רב' אומר את הדרשה המסורתית.

עריכת השולחן המרכזית מתקיימת ביום הפורים, ה"ה מעמד ה'משתה היין', בתחילתו עוברים החסידים עם קוויטלא'ך, לאחר מכן מקיימים את מצוות היום והמקהלה פוצחת בשירה ובריקודים עד לשעות הבוקר. באמצע מתקיימות שתי הפסקות קצרות, מנחה וערבית, וההפסקה השנייה לנטילת ידיים לסעודת החג.

הטיש השלישי אותו עורך האדמו"ר, מתקיים במוצאי החג, במהלכו מתקיים ה'פורים-שפיל' שנערך על ידי אברכי החסידות, אשר אורך כארבע שעות.

הטיש הרביעי הוא בשושן פורים בשעות הצהריים, אז מתקיים ה'פורים שפיל' השני, הפעם הוא נערך על ידי בחורי הישיבות של ויז'ניץ, ומסתיים לאחר שלוש שעות.

פורים רב: הרב חיים מאיר ויז'ניצר שמשמש בתפקיד שנים רבות. בנוסף ל'פורים רב', יש בויז'ניץ גם 'פורים רבי', בתפקיד מכהן הרב חיים ולצר שאף הוא שנים רבות ממלא את התפקיד.

עד דלא ידע: האדמו"ר לא נוהג להרבות באופן אישי בשתייה, בוויז'ניץ אומרים ל'כל ישראל' כי "השתייה מורגשת על הרבי, הוא ברוממות מיוחדת אבל לא הרבה מעבר לרגיל". הרבי מויז'ניץ הורה לבחורי הישיבות לשתות ולקיים את מצוות היום, בשנים עברו ביקש מהבחורים "לא לחרוג מפרופורציות".

השארת תגובה