נס ההצלה, שיעורי התורה ושר הביטחון שנחלץ להגן על הרבי בגופו: הרבי מקרעטשניף קרית גת • פרופיל

שנים ארוכות לפני שעולם החסידות גילה את הפוטנציאל בערי הדרום, כבר היה שם האדמו"ר רבי ישראל ניסן רוזנבוים מקרעטשניף, שהחל לקרב את התושבים • 'כל הזמן' שוחח עם רב העיר, הפוליטיקאים וגם החסידים ומשרטט פרופיל לדמותו של הרבי

האדמו''ר מקרעטשניף קרית גת בקריאת התנאים
האדמו''ר מקרעטשניף קרית גת בקריאת התנאים
הצטרפו עכשיו – וקבלו את העיתון היומי לתיבת המייל שלכם

לפני כארבעה עשורים נוסדה קרית קרעטשניף בקרית גת, ברחוב אלישע בעיר, שם קבע האדמו"ר רבי ישראל ניסן רוזנבוים מקרעטשניף את משכנו. לפני מספר שנים, עת החלה תנופת ההתחרדות בעיר, העתיק האדמו"ר את משכנו לשכונת 'רמת דוד' בעיר, שם, בטבורה של השכונה החרדית ההולכת ומוקמת בימים אלו, הקים האדמו"ר את בית הכנסת המחודש.

בקרית גת מספרים כי בית הכנסת והמקווה טהרה המפואר שנבנה לצדו, הוקמו לפי תכנון שהכין אביו של הרבי, האדמו"ר רבי דוד משה מקרעטשניף זצוק"ל, לפני שנים רבות, עת התקבצו חסידיו של האדמו"ר זצ"ל בעיר. לאחר שהתכנון שהוכן בימים ההם לא יצא אל הפועל, משכנם החדש של חסידי קרעטשניף בקרית גת הוקם לפי התכנונים דאז.

האדמו"ר שהגיע לקרית גת לפני קרוב ליובל שנים, הפריח את השממה הרוחנית בדרום הארץ, שנים רבות לפני שהקהילות החסידיות הגדולות גילו את העיר השקטה, האדמו"ר היה זה שהניח את היתד הראשונה של הציבור החסידי בעיר.

בתחילת הדרך, התושבים והעירייה לא ראו בעין יפה את ההגירה החרדית ההמונית לעירם, והערימו קשיים רבים על הקהילה, אלא שהאדמו"ר בנועם הליכותיו טווה מערכת קשרים ענפה עם ראש העיר ואישי הציבור, ובקשרים אלו פעל במסירות נפש רבה למתן את ההתנגדות מצד ראשי העיר.

קרית קרעטשניף בקרית גת מהווה מגדלור של אידישקייט, לכל תושבי העיר בפרט ולכלל אזור הדרום בכלל, במשך השנה נוהרים מאות חסידים ואוהדים לעריכת השולחנות ולמעמדי הקודש במחיצת הרבי מקרעטשניף.

הרבי הוא בנו השני של האדמו"ר רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף, שנפטר בט"ו בתמוז ה'תשכ"ט. האדמו"ר זצ"ל מילא את מקום אביו לאחר השואה. הוא הקים בתחילת שנות ה-50 את קריית קרעטשניף ברחובות. בשנותיו האחרונות שיחרו רבים לפתחו, והוא הקים את ישיבת "שער אליעזר" דחסידי קרעטשניף ברחובות.

אחיו הגדול של הרבי, הוא האדמו"ר רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים, שממלא את מקום אביהם האדמו"ר זצ"ל בקריית קרעטשניף ברחובות.

אחיו השלישי הוא האדמו"ר רבי זיידא שמואל שמעלקא רוזנבוים מביטשקוב, שלמגינת לב הסתלק לבית עולמו לפני כשלש שנים לאחר מחלה קשה.

אחיו הצעיר של הרבי מקרעטשניף קרית גת, הוא האדמו"ר רבי מאיר רוזנבוים מפרמישלאן, שהקים את חצרו בשנת תשמ"ט בקרית הרצוג בבני ברק.

'כל הזמן' ירד לעיר הדרומית כדי לשמוע מתושבי המעוז החרדי המתפתח על הרבי שמנהיג את העיר ביד רמה שנים רבות. "העיר קרית גת בכלליותה, חייבת לרבי מקרעטשניף את רוחניותה", אומר ל'כל הזמן' אחד מוותיקי העיר, "לפני כחמישים שנה, כשהגעתי להתגורר כאן, העיר הזו הייתה שממה רוחנית באמצע שום מקום. הרבי הפריח את העיר ברוחניות ובחסידות, זכינו שדמותו מאצילה על עירנו".

יכולת ניתוח מדהימה

איש התקשורת רונן גרוס, מקורבו של האדמו"ר, מספר בשיחה עם 'כל הזמן' על הקשר הקרוב עם האדמו"ר. "תחילת היכרותי עם האדמו"ר הייתה לפני שנים רבות, לאחר נישואיי, משציפיתי לפרי בטן שנים ארוכות, אבי הציע לי לבוא להתברך מפיו של האדמו"ר בקרית גת".

לדברי גרוס, "גדלתי במשפחה סרוגה, והתפלאתי מהצעתו של אבי ללכת להתברך אצל רבי חסידי. לבסוף, החלטתי להיענות, הגעתי למעונו של הרבי, ומכאן החל פרק חדש בחיי".

הוא מתאר את הרגעים בקודש פנימה, "נכנסנו לחדרו, ראיתי על הכיסא מלאך, הוא קיבל אותנו בספר פנים יפות ובחמימות רבה, לרגע היה נדמה לי שאנחנו מכירים שנים. היחס המקרב ליהודי שהוא מעולם לא ראה, שבה אותי בחיקו".

גרוס ממשיך ומספר, "תיניתי בפני האדמו"ר את צרתי וביקשתי את עצתו האם לפנות לטיפול רפואי, האדמו"ר אמר לי 'למה טיפולים? אני מבטיח לך שתיוושע בקרוב', שנה לאחר מכן הגיעה הישועה ונולדה בתי הבכורה".

גרוס חושף בפנינו כי אחרי שנים רבות, הבין כי הקשר המיוחד עם האדמו"ר לא החל בעת שנושע בזכות הברכה שקיבל מהרבי. "למפרע נודע לי, כי לפני עשרות שנים, סבתי נושעה בעניין אישי, אצל סבו של האדמו"ר ברומניה".

גרוס ממשיך, "הרבי מקבל כל אחד, הוא רואה את הבפנים, ראייתו רואה למרחוק, יכולת הניתוח שלו על כל אירוע בחיים היא מדהימה, בשיחה אחת הוא יכול לרגע להיות רופא ודקה אחרי זה כלכלן, אני מרגיש כבנו, נפשי קשורה בנפשו, הוא מבחינתי האדם שמסמל לי את הטוהר של החסידות ושל היהדות, הממשיך של הבעל שם טוב".

עוד מקורב לאדמו"ר שביקש לשמור על עילום שמו מספר ל'כל ישראל' על היכרותו עם האדמו"ר, "בעולם החסידי, לא נחשפו כל כך לגלותו העצומה של הרבי, וטוב שכך, אחרת היה תור ארוך של זקוקים לישועה".

"בעריכת השולחנות של הרבי", מספר ל'כל הזמן' אחד מהחסידים, "ניתן לראות יושבים זה לצד זה, חסידים, ליטאים, בני קהילות גור ובעלזא השכנות, כיפות סרוגות וגם חילונים. אנשים שרחוקים לגמרי מחסידות מוצאים פה תל תלפיות ומגדלור רוחני בו הם משקים את נפשם הצמאה".

לדברי חסידיו של האדמו"ר, הפשטות, הצניעות והיחס האישי והקרוב לכל אחד מהבאים אל פתחו, הוא המקרב בין הרבי לקהל.

רונן גרוס אינו היחיד שרואה עצמו 'חסיד' של האדמו"ר מקרעטשניף בקרית גת, על אף שהוא איננו תושב העיר ואף אינו חובש שטריימל לראשו. "זר לא יבין זאת, חבושי השטריימלים לצד עטויי הכיפות הצבעוניות מסתופפים במחיצת האדמו"ר כמקשה אחת. ב'משתה היין' ביום הפורים עומדים הם כתף לצד כתף, מתנועעים בדביקות כששפתותיהם שרות בקול גדול ומטים אוזן בשקיקה לדברי הרבי".

עוד חסיד של הרבי מבקש להצטרף לדברים, ומוסיף, "בשונה מחצרות הקודש הרבים, לרבי פחות משנה אם תלך עם 'וואסע זאקן' (גרביים חסידיות) או אם אתה חובש שטריימל, כל יהודי שחי חיי תורה, בלתי לה' לבדו, יכול למצוא את מקומו במחיצת הרבי".
תאריכים מיוחדים

מעמד מיוחד נערך בקרעטשניף קרית גת בימי החנוכה, בהם נוהג האדמו"ר כדרך אבותיו, לנגן בכינור לאחר הדלקת הנרות, את הניגון "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים", החסידים יושבים כתף אל כתף כשהם צופים באדמו"ר פורט על מיתרי הכינור, כמאמר המזמור אותו מנגן האדמו"ר, "כזקן אהרן שיורד על פי מידותיו".

בכל שנה בנר שלישי של חג החנוכה, מתקיימת סעודת ענק סביב שולחנות ערוכים, בתופים ובמחולות, זהו יום ההצלה של האדמו"ר, לפני כעשור חלה האדמו"ר במחלה הנוראה ל"ע, בנר שלישי של חנוכה, משהוחמר מצבו והרופאים הרימו ידיים, האדמו"ר הוכנס לניתוח מציל חיים, ועבר אותו בהצלחה.

עוד יום מיוחד אותו מציינים בכל ריכוזי בית קרעטשניף, הוא יום ט"ו תמוז, יומא דהילולא רבה של אביו של האדמו"ר, רבי דוד משה מקרעטשניף זצוק"ל. האדמו"ר עולה לציון הקדוש של אביו בבית העלמין ברחובות, ולאחר מכן עורך את שולחנו בבית מדרשו בקרית גת. כשנותר זמן, נוהג האדמו"ר לפקוד את עריכת השולחן של אחיו הבכור, בקרית קרעטשניף ברחובות.

ר' עמי ביטון, נציג ש"ס בעיריית קרית גת, אומר בשיחה עם 'כל הזמן', כי הוא בקשר קרוב עם הרבי משנת 88', "עוד מחיי העסקיים הייתי מגיע רבות כדי ליהנות מעצותיו המחכימות של האדמו"ר, מעבר לאישיותו הרוחנית והידע העצום שלו בכל רזי התורה, הוא איש חכם מאד שתמיד יודע לספק את העצה הנכונה".

ביטון מספר, "האדמו"ר הוא מדמויות ההוד של העיר, הפריח את הנגב ואת הדרום בתורתו ובקדושתו. בשמחות של משפחת האדמו"ר אני מוזמן מזה שנים רבות למרות מקום מושבי באופוזיציה".

לפני מספר חודשים, רכבו של האדמו"ר היה מעורב בתאונת דרכים בצומת רמות בירושלים. בחסדי שמיים, האדמו"ר שהיה בדרכו להשתתף בשמחת שבע ברכות שערך בן דודו – ניצל בנס של ממש ונפגע באורח קל.

בעת אשפוזו של האדמו"ר בבית החולים הדסה עין כרם בעיר, הגיע לבקרו מרן האדמו"ר מבעלזא, שטרח להגיע לבית החולים לאור הידידות הקרובה בין השניים, בשנים האחרונות הוקמה קהילת בעלזא בעיר קרית גת, ובשל כך שומר האדמו"ר מבעלזא על קשר קרוב עם הרבי מקרעטשניף המנהיג הרוחני של העיר קרית גת. בביקור שוחחו האדמו"רים שעה ארוכה על התפתחות הקהילה החרדית בכלל והקריה החסידית בפרט, בעיר קרית גת.

רבה של קרית גת, הגאון הרב משה הבלין, מספר ל'כל הזמן' על הקשר הקרוב עם האדמו"ר, "זכיתי להכיר את הרבי לפני 45 שנים, עת היגר לעיר קרית גת, הגעתי לעיר זמן קצר אחריו. מאז אנחנו שומרים על קשר קרוב, זכיתי לאורך שנים ארוכות לבקר רבות במעונו של הרבי".

לדברי הרב הבלין, "בעבר הרבי ואף אנוכי היינו מעורבים בפוליטיקה העירונית והיה תיאום נפלא בין ההנהגה הרוחנית של העיר, להנהגה הפוליטית. לצערי, החרדים יושבים כיום באופוזיציה, בכך הקשר שלנו לכל הפוליטיקה הפנימית פחת משמעותית".

הרב הבלין מספר בהתרגשות רבה כי "בקרוב יזכה הרבי שייפתח המקווה הראשון בקריה החרדית בעיר, והבית הכנסת החדש שהקים הרבי", לדברי הרב, "שנים רבות סח בפניי האדמו"ר ובפני רבני העיר, על רצונו העז כי תוקם בעירנו קריה חסידית כבכל עיר ואם בישראל".

הרב מספר, "שנים רבות צחקנו עליו, לא האמנו שחלומו של הרבי יתגשם, אבל הנה זה קורה ובגדול, העיר נמצאת בתנופה משמעותית, עוד ועוד קהילות חסידיות מצטרפות לבירת הנגב". חותם הרב את דבריו.

סדר יום עמוס

סדר יומו של האדמו"ר נפתח כל בוקר בשעה מוקדמת, הרבי ספון בחדרו על תלמודו, את התפילות עושה האדמו"ר במניין מצומצם בחדרו.

בכל הערב בשעה 19:00, נפתחות דלתות לשכתו של הרבי, והוא מקבל את קהל חסידיו לעצה ולישועה, החסידים מספרים כי קבלת הקהל נמשכת שעות ארוכות ולעיתים עד השעות הקטנות של הלילה.

שבת, כמנהג בית קרעטשניף, הוא יום עמוס עבור החסידים, הרבי ניגש לפני העמוד בכל התפילות ואף משמש כ'בעל קורא', עריכת השולחן בליל שבת נמשכת עד אור הבוקר, ובשבת בצהריים מתקיים ה'מיטאג טיש' לבחורי החסידות במתכונת מצומצמת כמנהג קרעטשניף.

בבית הכנסת של החסידות, שמשמש בפועל כבית הכנסת המרכזי של הקריה החרדית, נשמע קול התורה משעת בוקר מוקדמת, החל מעלות השחר מתקיימים שיעורי תורה ומנייני תפילה, שיעור דף היומי ואף שיעור בתניא. בהוראת האדמו"ר בכל ערב מתקיים שיעור בספר 'חק לישראל' לבעלי בתים.

בשעות אחר הצהריים נוהג האדמו"ר לבקר בכולל האברכים של החסידות, שם האדמו"ר עוקב מקרוב אחרי האברכים ששוקדים על תלמודם.

האדמו"ר נוהג בכל תחילת זמן בעולם הישיבות, לאסוף את בחורי החסידות לשיחת חיזוק, האדמו"ר מרבה לעודד את הבחורים להשקיע בפנימיותם ופחות בחיצוניות, עוד מבקש האדמו"ר מהבחורים, שילמדו מדי יום קטע מתוך הספר 'חובת הלבבות'.
הכוורת הקרובה

נאמניו הקרובים של הרבי, הם הרב מאיר כץ (30) הוא יד ימינו של האדמו"ר, המוציא והמכניס בביתו והאיש החזק בקהילה, הרב אהרן הרבסט (35) שכותב את הקוויטלאך בעת שהקהל נכנס למעונו של האדמו"ר לעצה ולישועה, והרב ברוך יהודה שמנהל את בית האדמו"ר.

האדמו"ר נוהג לבקר רבות את אחיו, ופעמים רבות נוסע הרבי לקרית פרמישלאן בבני ברק או לקרית קרעטשניף ברחובות, ומסתגר עם אחיו האדמו"רים שעות ארוכות.

שנים ארוכות, קיימת מסורת בחצר הקודש קרעטשניף, לפיה אחיו הבכור של הרבי, האדמו"ר מקרעטשניף, מגיע לבקר בקרית גת. מסורת זו החלה בהוראת האם הרבנית מקרעטשניף ע"ה, במטרה לשמור על האחדות והקשר בין האחים האדמו"רים.

בנו הגדול של האדמו"ר, הרה"צ רבי דוד משה רוזנבוים, הוא חתנו של האדמו"ר מפוריסוב. בנו השני הרה"צ רבי יחזקאל רוזנבוים הוא חתנו של האדמו"ר מפינסק קרלין. בנו השלישי הרה"צ רבי חיים מרדכי רוזנבוים הוא חתנו של האדמו"ר מתולדות אהרן, הבן הצעיר הרה"צ רבי שלום אליעזר רוזנבוים, נשוי לבתו של האדמו"ר מראדשיץ זצ"ל. בתו הבכורה של האדמו"ר נשואה לבן דודה הרה"צ רבי חיים מרדכי רוזנבוים, ראש ישיבת קרעטשניף.

עוד איש ציבור שמקורב לאדמו"ר, הוא שר הביטחון לשעבר ומי שמתמודד בימים אלו בשנית על ראשות מפלגת העבודה, חבר הכנסת עמיר פרץ. בשיחה עם 'כל הזמן' מספר פרץ על שנים ארוכות של קשר קרוב במיוחד לאדמו"ר.

"הוא איש קדוש וצדיק, זכיתי להכיר אותו בעת שהתמודדתי לפני כעשור לראשות מפלגת העבודה", מספר פרץ, ומוסיף, "האדמו"ר בירך אותי בחום ואכן זכיתי בראשות המפלגה ובבחירות הכלליות בהישג מרשים של 19 מנדטים".

לדברי פרץ, "אחרי הבחירות, ביקשתי מראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, לקבל את תיק האוצר. סיפרתי לאדמו"ר והוא הניף את ידו בביטול ואמר לי כי אני ימונה לשר הביטחון, והוא צדק".

"גדלותו של הרבי", אומר פרץ, "היא הדרך המיוחדת בה הוא מתייחס לכל יהודי באשר הוא, דתי או חילוני, קנאות לצד פלורליזם, דרך ארץ קדמה לתורה היא נר לרגליו, השילוב של כל זה, גרם לי כחילוני לאהוב את התורה בדרך המיוחדת הזאת".

אנקדוטה משעשעת בה משתף ח"כ פרץ, "אחרי מינויי לתפקיד שר הביטחון, הגעתי ביום הפורים למשתה היין שערך האדמו"ר בבית מדרשו, האדמו"ר נתן לי 'פליק' של חיבה, והמאבטח שהגיע עמי, שלא הבין את הסיטואציה 'נחלץ' להגנתי, חצצתי בינו לבין האדמו"ר כדי שחלילה לא יפגע ברבי…"

השארת תגובה